צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ג'וני שחור

מאת נטול מושג​(אחר)     7 ביולי 2010
הוא גר במרכז ת"א, בדירת חדר. האמת שאני לא יודעת, זה פשוט מה שהוא אמר לי כשדיברנו. זו פגישה שנייה שלנו. פעם אחת נפגשנו באיזו מסיבה, ודיברנו קצת. הוא ניסה לקחת אותי לשירותים אבל הייתי במחזור. הוא אמר שלא אכפת לו, וזה דחה והדליק אותי בו זמנית. אף פעם לא הזדיינתי במחזור, למרות ששולי אומרת שזה ממש כיף. אבל נעזוב את המחזור שלי בצד, כי כרגע אני לא. הבעסה עם המעצבנים האלה שגרים במרכז ת"א זה שהם מצפים שתמצאי חנייה, או שהכי מעצבן זה כשהם שולחים אותך לחניון. ותמיד הם מחייכים כששואלים אותם על זה, ומספרים על זה שאין להם אוטו. מזדיינים. אז הגעתי אליו לדירה. וכבר הייתי קצת עצבנית, הוא פתח לי את הדלת, עם בקבוק בירה ביד, והלך להתיישב ליד המחשב, ממלמל איזה שלום רפה. אמר לי לשבת על הספה, ושהוא עושה משהו על המחשב. אני אנסה לתאר את הדירה שלו, אבל אני לא טובה כל כך בשטויות האלה, אז תנסו להתמודד. זו דירה עם כניסה כזו, של חצי חדר, ואז יש סלון פצפון, יש לו שם ספה נוראית מגעילה חצי קרועה ועוד כורסה, והלאפטופ שלו יושב על שידונת קטנה ליד הכורסה. אני מתיישבת על הספה, והוא ליד המחשב. ואז במשך אולי 10 דקות הוא לא מדבר איתי. הוא רק מסתכל על המחשב, וכותב. זה נראה כאילו הוא מדבר במסנג'ר. הוא שותה בירה ולא מציע לי. אחרי העשר דקות אני שואלת אותו בחיוך כזה, כי לא בא לי לעשות סצנה "אני אחכה עוד הרבה"? והוא מסתכל עלי ואומר לי להתפשט. אני לא מבינה אם הוא רציני, כי הוא ממשיך להתעסק עם המחשב, אז אנחנו ממשיכים לשבת שם עוד כמה דקות, ואז הוא מסתכל שוב לעברי ושואל אותי למה לא התפשטתי כמו שהוא אמר. אני מסתכלת עליו ולא מבינה מה הוא רוצה. הוא ממשיך על המחשב, ממלמל לעצמו כל מיני דברים. אני חושבת שהוא אמר משהו כמו "הפרה השמנה לא עושה כלום, בדיוק מה שסיפרו לי" אבל אני לא בטוחה. כאילו, זה היה קצת מעליב. הוא קם פתאום, והיה חם, והוא לא הציע לי לשתות. והוא עומד מולי ואומר לי להרים ידיים. ואני שמחה שהוא נותן לי תשומת לב, אז אני מרימה אותן והוא מרים את החולצה בצורה קפדנית, ומוריד לי אותה מעל הראש ואז משאיר את החולצה לפני שהיא יורדת כשהפנים שלי בתוכן ולוקח קפל שומן אחד ומחזיק אותו ביד, ואומר לי להכניס את הבטן והוא פשוט הולך משם ואני מתחילה לבכות, בתוך החולצה והידיים שלי תקועות. הוא צועק עלי שאני אכניס את הבטן. וכשאני באה להוציא את הראש הוא בא ומחזיק לי את הפנים מהלחיים על החולצה, ואומר לי שאני אפסיק לעצבן ולהתנהג כמו ילדה קטנה, ושאני אשאיר את החולצה כמו שהיא ואכניס את הבטן. אני מייבבת. אני מרגישה כמו כל פעם שאני חוזרת הביתה, ואוכלת איזה שוקולד אחרי ארוחת הערב של יום שישי ואבא אומר לי שאכלתי יותר מדי ולוקח לי את השוקולד מהפה. ססעמק. אני מרגישה שהוא לא מתיישב, והנה הוא פותח לי את המכנסיים ומוריד אותם עד לקרסוליים שלי. אני יושבת שם תקועה ואני לא רואה כלום, והוא דוחף יד לתוך החזייה שלי ומוציא את הציצים שלי החוצה ואומר לי את המשפט הזה, "את בטוחה שאת בת 26 ולא 56? כי החזה שלך בטח לא חושב שאת בת 26". והוא צוחק, ואני כבר לא מסוגלת לדמוע יותר וכואב לי בגרון ואני מרגישה את העיניים שלי אדומות עם העדשות ובתוך החולצה וחם לי. והוא שואל אותי פתאום אני נעלבתי ואני לא אומרת כלום והוא אומר לי הבן זונה שאני לא מבינה בדיחות. אני בוכה שוב.

אני לא יודעת מה קורה בעשר הדקות הקרובות אבל אחת לשתי דקות הוא צועק לי להכניס את הבטן, ואני יושבת שם ולא עושה כלום ומכניסה את הבטן. ואז הוא מתחיל לצעוק עלי שאני לא עוזרת לו ואני כלום ואני רק חושבת על כמה שהכלוב המזדיין הזה דפוק, ואז אני שומעת פורנו, וכמה שניות עוברות ונוזל חם ניתז על הירכיים שלי, וחצי דקה אחר כך הוא מעלה לי את הג'ינס ואומר לי להוריד את החולצה. הוא נכנס לשירותים ואומר לי ללכת כשבא לי. אני מחכה. הוא לא יוצא במשך 40 דקות, הלאפטופ איתו בפנים. אני הולכת לדלת פותחת וטורקת אותה כשאני נשארת בפנים, ואני שומעת מים יורדים. כשהוא יוצא ורואה שאני שם, הוא חוזר פנימה לשירותים, ממלמל משהו. כשהוא סגור שם, הוא צועק לי שאני דווקא נראית סבבה יחסית לשמנה, אבל שזה לא ילך בינינו. ליד דלת היציאה שלו יש בקבוק של ג'וני שחור, אני מחזיקה אותו ביד וחושבת לשבור אותו, אבל אז אני חושבת שוב ויוצאת משם, דומעת קלות.

המפקדת אקא
באמת,
וואלה, גדול .
7 ביולי 2010, 20:52
שברירית​(נשלטת)
איזה מאמי רוע...
מצטערת אם אני פוגעת במישהי אבל לא יכולתי להפסיק לצחוק!
7 ביולי 2010, 21:29
Venus Blue{Cauchy}
אני מדמיינת לעצמי
כמה מאמץ זה הצריך ממך לכתוב ככה :) ענק. ולגביי התוכן עצמו...הסוף קצת ביאס אותי אבל זה מה שאהבתי יצאתי בהרגשה שלה...של ..אין מה לעשות:)
8 ביולי 2010, 8:23
sahar
מה אין מה לעשות..
שופכים את הג'וני על הספה המכוערת, כי מה לעשות המנייק לקח את הלאפטופ לשרותים...
8 ביולי 2010, 14:08
בת אדם
...
"אז מצאתי כל דבר אפשרי לגנוב לו משם, הזמנתי חברה כוסית על שתחכה לו על הספה עם גז מדמיע שהוא לא יראה, וכושי עם ענק שיאנוס אותו כמה דקות אחריי זה. לא היה בסביבה ווזלין אבל לדעתי ככה זה יהיה קצת יותר מהנה. בכל מקרה,הבן זונה הזה לא יצא מזה בשלום. לפחות לא בגלגול הזה.;)"
9 ביולי 2010, 13:07
Vertigo Shot​(שולט)
מה ההתלהבות בדיוק?
מגעיל, שפל, ורדוד על מה בדיוק ההתלהבות בסיפורון הזה?
10 ביולי 2010, 6:56
kakleta​(לא בעסק)
זה ממש..
עלוב, מגעיל וכנראה אמיתי. למה אישה מעמידה את עצמה במצב כזה?
10 ביולי 2010, 13:16
מונולוגית​(שולטת){lucky}
מחפשת נחמה
לקרא את הסיפור הזה שלעניות דעתי כתוב לא ממש טוב נורא מתאמץ להיות שייך לזאנר שנכתב ונשחק כאן בכלוב עד דק ורק לקוות שהסיפור הזה נכתב באירוניה , באירוניה וציניות בוטה אז ורק אז אפשר למצוא בו נחמה.אני באמת מנסה לחפש נחמה ומקווה מאד למצוא אותה, תמיד הגעילו אותי שולטים ושולטות כאחד אשר העצימו עצמם (כאשר הם אינם כלום מלבד אפס גדול ומאופס שכל הישגם בחיים היה כלום מלבד אותה ספה מרופטת שניצבת בפינת החדר) ע"י התעללות והשפלה על החלש מהם. אותם ילדים שהציקו לחתולים בשכונה ושבגרו עברו לבני אדם. כדאי לך כותב הסיפור לעלות על הפלטפורמה המוצעת וככה אולי נסיים את הפרסה העלובה הזאת במעט כבוד לכולם. והרי בפרופיל שלך כתוב משו על רגישות , לא כך?
10 ביולי 2010, 19:58
יהלום נא
עצוב
עצוב, חוסר האונים הזה. היכולת להבין שרע, רע מאוד, אפילו ממש גרוע, לא תמיד מספיקה באמת. גם הדמעות לא עוזרות. גם לא הרוע הישיר והבוטה. מי שמחפש תשומת לב ויחס, לפעמים יסתפק בכל מה שנותנים לו, העיקר שנותנים. אני אהבתי.
11 ביולי 2010, 11:02
Mary Jane
.
נטול חן.
13 ביולי 2010, 8:29
שולה פנינים
הגיוני מאד
בדיוק הסיפור שהייתי מצפה לשמוע ממישהו שמציע סמים תמורת מציצה. ((:
25 ביולי 2010, 3:12
section no2
איום.
.
26 באוג׳ 2010, 11:40
חשפנית סקסית​(נשלטת)
יולי
הלואי שאותי ישפילו ככה
30 בדצמ׳ 2010, 14:14