רצון שכזה

כמה חזק שומעים את העוצמה בקול שלך גבירתי. שומעים אותה כשאת מדברת אליי בקול שקול במסעדה ומחייכת, בקול כועס במכונית ובטון קפוא בחדר המיטות. הקול שלך הוא מה שמחזיק אותי שפויה בין הצלפה להצלפה שלך, מזכיר לי שאני עדיין בהכרה ועדיין נהנית מהכאב.

גבירתי, אפשר עוד? בבקשה.

אל תפחדי, הכאבתי לעצמי מספיק פעמים. תני לעצמך לאבד שליטה על הגוף שלי, הוא שלך כרגע. תני לי להתנתק למספר שניות, להתחבר לכאב. לנשום אותו עמוק לתוכי לפני שתכאיבי לי בשנית, בשלישית.

תשברי אותי, תני לי להגיע לנקודת השבירה שלי. שאבכה ואתחנן, אל תפסיקי עד שלא אומר את מילת הבטחון שלי. תכאיבי לי, כמו שאת אוהבת. תאמיני לי שגם אני אוהבת אותך ככה. תני לי להרגיש את הגוף שלי מתפרק, את הנפש שלי מתפרצת ואותך.

תני לי לענג אותך, לטעום את כולך. לא אכפת לי לא לנשום, לא אכפת לי שתשבי עליי ותחפשי רק את העונג שלך. אני רוצה להרגיש אותך גומרת מעלי.

בבקשה, גבירתי, אפשר?

אני מרגישה כמו בטרנס שלא נגמר, כל כמה שניות אני מתעוררת ממכת כאב שלך וחוזרת ללואה שלי כשהקול שלך מרגיע אותי. מדהים עד כמה העוצמה שלך חודרת לתוכי.

אני יודעת שאני מבקשת הרבה גבירתי, אילו רק ידעת מה את מעניקה לי ברגעים האלו.

בכל פעם שאני חוזרת מהמפגשים שלנו אני מורידה את הבגדים ועומדת מול המראה, בוחנת את נשיקות האהבה שהשארת לי, משערת כמה זמן יקח לפצעים להחלים ועד כמה מהר אחזור מתחת לשוט שלך כדי שתעשי לי חדשים.