גלידה
מאת רותי תותי
10 בינואר 2011
"יאמי...", גנחתי בהגזמה וליקקתי בהנאה את גביע הגלידה שקנה לי. כדור תות, כדור וניל. הטעמים האהובים עלי. חוץ מהטעם שלו, כמובן.
הוא נתן בי מבט משועשע אך מעט אפל ולגם בשקט את הקפה שלו.
"מממ... כל כך טוב..." חייכתי אליו בשובבות וליקקתי באיטיות טיפת וניל שנזלה לאורך הגביע. מבטו האפיל יותר וכבר לא היה משועשע. "רותי... תיזהרי".
ציחקקתי בשקט, יודעת שהצלחתי להטריף אותו. היישרתי מבט אליו מעבר לשולחן הקטן בגלידריה והמשכתי לאכול בתיאטרליות את הגלידה שלי, מלקקת את הווניל מהשפתיים לאט ומחייכת בהנאה כשהוא נע במושבו באי נוחות.
ככה במשך חצי שעה הערצתי את הגלידה שלי, מצחקקת אליו וגונחת בשקט באוזנו, נהנית להתעלל בו.
ברגע שסיימתי הוא קם ויכולתי בבירור לראות את הבליטה במכנסיו. לפני שהספקתי לחייך בשטניות, הוא הקים אותי בתקיפות ולחש באוזני. "לשירותים, ילדה קטנה ושובבה שכמותך".
ציחקקתי שוב ושמחתי על ההזמנה, והלכתי לשירותי הנשים, מוודאת שהם ריקים מאדם. כעבור דקה הוא נכנס, גבוה ונאה. הוא סגר את דלת התא מאחוריו ונעל אותה.
הוא הצמיד אותי לקיר, יד אחת עמוק בשערי. "היום תלמדי למה לא להתעלל בי ככה, ילדה", הוא לחש באוזני, מבטו רצחני. רעדתי קלות, מפחד ומהתרגשות.
הוא הוריד אותי לרצפה, אוחז בחוזקה בשיער שלי והתחיל לעביר את פניי הלוך ושוב על הבליטה במכנסיו. "הנה עוד גלידה בשבילך, זונה".
נאנחתי כשהרגשתי כמה קשה הוא, כמה גדול ומדהים.
הוא הוריד את החגורה שלו והוציא את הכלי היפה ביותר שראיתי מעודי. נפלט לי "וואו" קטן, למרות שראיתי אותו כמה וכמה פעמים לפני כן...
הייתי חייבת לטעום, להרגיש שוב את המרקם שלו. נשענתי קדימה ונתתי לו נשיקה קטנטנה בקצה. מיד הרגשתי משיכה עזה בשערי והוטחתי אחורה אל הקיר. "לא, זונה, לא קיבלת רשות".
פערתי עיניים ירוקות וגדולות, מתחננות. "בבקשה... בבקשה אוכל למצוץ לך, אדוני?"
מרוצה, הנהן וקירב את פני בחזרה. התחלתי בנשיקות קטנות לכל האורך, עברתי לליקוקים הלוך ושוב ומסביב לקצה, נהנית מגניחותיו. "מממ, ילדה טובה".
לאחר כמה דקות הוא החליט לקחת את העניינים לידיים שלו והנחה אותי למצוץ אותו. הוא התחיל להזיז את ראשי בקצב שהתחשק לו, משתמש בשיער שלי לאחיזה נוחה. עצמתי עיניים, פוערת את פי כמה שיכולתי, מנסה לא להחנק.
כשסיים להשתמש בי להנאתו, ניקיתי אותו לגמרי וחייכתי אליו בשובבות. "התות-וניל היה טעים, אבל זה הטעם שרציתי באמת..."
הוא נתן בי מבט משועשע אך מעט אפל ולגם בשקט את הקפה שלו.
"מממ... כל כך טוב..." חייכתי אליו בשובבות וליקקתי באיטיות טיפת וניל שנזלה לאורך הגביע. מבטו האפיל יותר וכבר לא היה משועשע. "רותי... תיזהרי".
ציחקקתי בשקט, יודעת שהצלחתי להטריף אותו. היישרתי מבט אליו מעבר לשולחן הקטן בגלידריה והמשכתי לאכול בתיאטרליות את הגלידה שלי, מלקקת את הווניל מהשפתיים לאט ומחייכת בהנאה כשהוא נע במושבו באי נוחות.
ככה במשך חצי שעה הערצתי את הגלידה שלי, מצחקקת אליו וגונחת בשקט באוזנו, נהנית להתעלל בו.
ברגע שסיימתי הוא קם ויכולתי בבירור לראות את הבליטה במכנסיו. לפני שהספקתי לחייך בשטניות, הוא הקים אותי בתקיפות ולחש באוזני. "לשירותים, ילדה קטנה ושובבה שכמותך".
ציחקקתי שוב ושמחתי על ההזמנה, והלכתי לשירותי הנשים, מוודאת שהם ריקים מאדם. כעבור דקה הוא נכנס, גבוה ונאה. הוא סגר את דלת התא מאחוריו ונעל אותה.
הוא הצמיד אותי לקיר, יד אחת עמוק בשערי. "היום תלמדי למה לא להתעלל בי ככה, ילדה", הוא לחש באוזני, מבטו רצחני. רעדתי קלות, מפחד ומהתרגשות.
הוא הוריד אותי לרצפה, אוחז בחוזקה בשיער שלי והתחיל לעביר את פניי הלוך ושוב על הבליטה במכנסיו. "הנה עוד גלידה בשבילך, זונה".
נאנחתי כשהרגשתי כמה קשה הוא, כמה גדול ומדהים.
הוא הוריד את החגורה שלו והוציא את הכלי היפה ביותר שראיתי מעודי. נפלט לי "וואו" קטן, למרות שראיתי אותו כמה וכמה פעמים לפני כן...
הייתי חייבת לטעום, להרגיש שוב את המרקם שלו. נשענתי קדימה ונתתי לו נשיקה קטנטנה בקצה. מיד הרגשתי משיכה עזה בשערי והוטחתי אחורה אל הקיר. "לא, זונה, לא קיבלת רשות".
פערתי עיניים ירוקות וגדולות, מתחננות. "בבקשה... בבקשה אוכל למצוץ לך, אדוני?"
מרוצה, הנהן וקירב את פני בחזרה. התחלתי בנשיקות קטנות לכל האורך, עברתי לליקוקים הלוך ושוב ומסביב לקצה, נהנית מגניחותיו. "מממ, ילדה טובה".
לאחר כמה דקות הוא החליט לקחת את העניינים לידיים שלו והנחה אותי למצוץ אותו. הוא התחיל להזיז את ראשי בקצב שהתחשק לו, משתמש בשיער שלי לאחיזה נוחה. עצמתי עיניים, פוערת את פי כמה שיכולתי, מנסה לא להחנק.
כשסיים להשתמש בי להנאתו, ניקיתי אותו לגמרי וחייכתי אליו בשובבות. "התות-וניל היה טעים, אבל זה הטעם שרציתי באמת..."
