מחכה לאדון
מאת butterfly(נשלטת)
7 במרץ 2003
"אני עולה" אמר קצרות אל תוך הטלפון הנייד וניתק מייד.
הוא ידע שזה כל מה שעליו לומר.
יצא מהרכב, הלך לאיטו אל עבר הבניין, על כתפו תיק צד קטן ובו אותם מעט אביזרים אשר אהב לשחק בהם.
הוא לא איש של אביזרים, הוא אוהב את הפשטות, את הכיף שבאלתור עם אביזרים מוכרים כל כך מחיי היום יום אשר עם מעט דמיון - ולו היה המון - הפכו לצעצועים חביבים, מכאיבים, מענגים...
הוא נכנס למעלית אותה כבר הכיר, לחץ על הכפתור והמתין לסגירת הדלת.
הוא אהב את אותם רגעים של לפני המפגש, את המחשבות המתרוצצות, את פעימות הלב ההולכות ומתגברות ומהדהדות בתוך השקט של המעלית העושה דרכה מעלה, כמו תוף סוער.
המעלית נעצרה, פתח את הדלת, פנה ימינה בנתיב המוכר אל עבר הדלת. כמו תמיד העיף מבט אל השלט וחייך שוב כשקרא את שם משפחתה המיוחד
הוא לא היה צריך לדפוק בדלת. הוא ידע שהדלת פתוחה ומאחוריה היא מחכה - כמו שהוא אוהב!
לאט הניח ידו על הידית, במעין קלילות העומדת בניגוד כל כך גמור לסערת רוחו הפנימית, פתח את הדלת.
לרגע, היה יכול כל אחד שהיה במסדרון האפל לראות את התמונה שניבטה אליו מתוך הדירה, אבל המסדרון היה ריק, ואיש לא היה שם לראות את המחזה.
הוא נכנס אל תוך הדירה, סוגר אחריו את הדלת, מקדיש עוד זמן קצר לנעילתה ומסתובב שוב לראות את המראה המלבב.
גבו אל הדלת הוא מפנה מבטו אל הרצפה - שם היא מחכה.
על ארבע, עירומה, ראשה קבור בין ידיה, פניה אל הרצפה.
הוא יכול היה לחוש את רעידותיה, יכול היה להרגיש את הרעד הזה שעבר לאורך גבה עת כרעה שם מחכה לו עירומה. רעד של התרגשות, רעד של ציפייה.
הוא עמד עוד מספר שניות ליד הדלת מביט במראה שכה אהב, ואז נע אל עבר השולחן. הניח את התיק.
הוא ידע שהיא מחכה לרגע שרק יתיר לה לגעת בו, לרגע שיראה שהיא קיימת, אבל הוא לא מיהר. הוא אהב את הרגעים האלו. הוא פנה אל המקרר, פתח את הדלת, הוא ידע שיחכה לו שם תמיד בקבוק השתייה הקר. הוא הוציא את הבקבוק ונפנה אל הארון להוציא לו כוס. היא נותרה שם כורעת, ללא תנועה, ללא קול, בשקט שמסביב נשמע היה כאילו מפל מים שוטף מרעיש את כל אמות הסיפין בעת שמזג את המשקה אל הכוס.
בתנועות מדודות ומחושבות נטל את הכוס ופנה אליה. הוא לא היה צריך לבדוק, הוא ידע כי היא תהיה באותו מקום, באותה תנוחה, נראה היה כי רק ליבה וריאותיה פועלים באותה עת. כאילו הצטמצמה פעילות גופה למינימום ההכרחי הנדרש כדי לקיים את חייה ולא יותר. ואכן למהלך השעות הקרובות רק לזה נזקקה, את השאר יעניק לה אדונה, את אותה חיות מופלאה שרק הוא ידע להעניק לה.
הוא נעמד מעליה, אוחז בכוס המשקה, רגליו כמעט נוגעות בראשה.
"חיכית לי" אמרה בשקט.
זה היה האות. לראשונה מרגע שנכנס היא עשתה תנועה.
"כן אדוני" ענתה בשקט כשהיא מקרבת ראשה אל רגליו מחככת שערותיה במכנסו. "חיכיתי לך אדוני"
הוא הושיט ידו מטה מלטף את שערה, חש ברעד שגורם לה מגע ידו.
"מי את?" הוא שאל בשקט.
"אני השיפחה שלך" ענתה בלחש. "הכלבה שלך, הזונה שלך".
מבטה היה מופנה לרצפה אבל היא לא הייתה צריכה להביט בו כדי להרגיש את החיוך שעלה על שפתיו. היא ידעה את מקומה. היא ידעה מה הוא אוהב והיא ידעה שהוא יודע מה טוב לה.
לאט החלה לנשק את שולי מכנסיו יורדת מטה אל נעליו, מנשקת מלקקת.
באותו רגע הייתה מאושרת, על גג העולם. היא ידעה שאדונה הגיע והוא יטפל בה.
הוא החליק ידו באיטיות משער ראשה מטה אל צווארה, הלאה לאורך גבה, אצבעותיו רפרפו מעל עורה גורמות לרעד שבגופה עוד לגבור. אצבעותיו נדדו מטה אל תחתית גבה והלאה אל עבר עכוזה מרחפות/נוגעות בעורה המתוח והלבן.
לפתע, הניף ידו והנחיתה במכה אחת על עכוזה. ההפתעה הייתה מושלמת. גבה התקמר, היא חשה כיצד הכאב הצורב ממלא אותה זורם לאט לאט אל עבר מוחה, היא אהבה את ההרגשה הזו.
"התגעגעת אלי?" אמר/שאל בשקט בעוד ידו ממשיכה ללטף את עכוזה.
"מאוד אדוני" היא ענתה בלחישה מצפה למכה הבאה שידעה שמיד תבוא.
ואכן, כאילו קרא את מחשבותיה, הכה שוב עם ידו על עכוזה. התחת שחיכה לו בצפייה כל כך, בלובן כל כך, החל להתרגל לנוכחותו והחליף את צבעו לאט לאט לוורדרד.
ושוב מכה, ושוב ליטוף, גלי חום עלו מכיוון עכוזה והציפו את כל גופה. תחושת הנאה חמימה ששום דבר בעולם לא יכול היה להעניק לה יותר מידו החזקה.
הוא העביר את אצבעותיו בחריץ עכוזה, יורד מטה אל בין רגליה. באבחה אחת החדיר את אצבעותיו בין שפתיה חש את הנוזל הרב הממלא את חלל גופה.
"רטובה" הוא הפטיר כאילו היה חסר עניין.
"מאוד אדוני" ענתה בקול לוחש מנסה לתפוס את הרגע, לאצור את ההנאה שאצבעותיו החופרות בה גורמות לה.
הוא חפר בתוכה, חוקר את מעמקיה, אוסף לאצבעותיו את נוזל תשוקתה. וכשהיו האצבעות רטובות דיין משך אותן החוצה וקירב אותן אל פיה.
"לקקי כלבה" פקד בשקט.
בלא היסוס שלחה לשונה אל האצבעות מלקקת אותן, חשה את טעם תשוקתה, תחילה באיטיות בעדינות, אך התחושה הזו וטעם מיציה העבירו אותה על דעתה. נשימתה הפכה לקצרה ומהירה, כאילו רוצה להכיל את כולו בתוכה החלה מוצצת אצבע אחת ואח"כ שנייה ועוד ועוד. היא מצצה ומצצה עד שלא הותירה שריד ממיציה שלה כשהיא מדמיינת בעיניי רוחה שלא את אצבעותיו היא מוצצת, לא את מיציה היא לוגמת.....
הוא משך את ידו ממנה בהפתעה. היא נותרה חפויית ראש לרגליו. הוא לגם מן הכוס את המשקה הקר, נותן לעצמו עוד רגע לסקור את המראה שכל כך אהב.
"קדימה" אמר לפתע קורע את הדממה שהופרעה רק מקולות נשימתה הקצרות.
"לחדר השינה" אמר.
היא ידעה מה עליה לעשות, היא שנאה זאת והוא ידע זאת היטב. אט אט הסתובבה, נותרת על ארבע, ראשה חפוי מוטה לרצפה, ולאט לאט החלה לזחול אל עבר חדר השינה.
מסדרון אחד קצר אך כמה ארוך הוא תמיד בעיניה עת זחלה בו. היא שנאה את מגע הרצפה הקר בבירכיה, היא שנאה את משיכת גופה לאורך הרצפה, היא ידעה שהוא אהב את זה, ובשבילה זה היה הכי חשוב. היא כאן לרצות אותו.
הוא הלך מאחוריה מביט בה זוחלת, יודע כמה קשה היה העניין עבורה. ניכר בה על כל צעד שעשתה, כל גרירת רגל, כי היא שונאת את זה. הוא אהב את זה.
"יותר מהר" פקד תוך שהוא מכה עם ידו בעכוזה בחוזקה.
היא החישה את זחילתה מגיע אל חדר השינה ונכנסה פנימה.
שם, למרגלות המיטה, עדיין על ארבע, המתינה לו.
הוא סגר את הדלת מאחוריו.
פנה אל המיטה והתיישב. היא נותרה כורעת למרגלותיו.
"בואי אלי" אמר בשקט.
היא התרוממה, כורעת על ברכיה בלבד, הניחה ראשה על ברכיו. הוא ליטף את ראשה.
הוא שלח ידו במורד צווארה אל עבר שדיה, חפן אותם והחל ללוש בתנועות חזקות. הוא חש את דריכות גופה, את הרתיעה מן ההפתעה לרגע וההתמסרות המוחלטת התופסת את מקומה. הוא מולל באצבעותיו את פטמותיה בעדינות מפעיל לחץ מתון כשהוא אוחז את הפטמות בין אצבעותיו. לאט לאט הגביר את הלחץ על פטמותיה מרגיש כיצד מתקשה גופה למגע הכאב המתגבר. הוא הגביר את הלחץ על הפטמות תוהה מתי ישמע את אותה אנקת כאב חנוקה המהווה לדידו את הסימן שהיא כמעט על סף הסבל.
הוא ידע שהיא אוהבת את הכאב הזה. הוא הוסיף ללחוץ והחל גם למשך את פטמותיה. גופה נטה קדימה בניסיון נואש להוריד את הלחץ ולהקל על הכאב, אך ברכיו מנעו זאת ממנה. היא חשה את הכאב החם מתפשט בגופה. לרגע חשבה שלו הייתה יכולה לשחזר הרגשה זו בכל רגע שרצתה הייתה המאושרת בעולם, אבל היא ידעה שזה לא רק הכאב, זה גם המכאיב!
לאט לאט הרפה מן הפטמות מאפשר לה להסדיר את נשימתה.
"זוכרת את מקומך?" שאל.
"כן אדוני" ענתה, "לרגליך אדוני" ובאותה עת כרעה שוב עם פניה אל הרצפה והצמידה לחייה אל נעליו.
"חילצי את נעלי" פקד.
היא החלה להתיר את שרוכי נעליו, פורמת אותם, ולאט לאט חולצת נעל אחר נעל. אח"כ הורידה גרב אחר גרב טורחת להפוך אותן לקפלן בקפידה ולהניח כל אחת בנעל. היא סידרה את הנעליים למרגלות המיטה צמודות, ישרות, כמו חיילים במסדר.
"קומי" פקד
ללא קול התרוממה על רגליה. זה היה הפעם הראשונה שעמדה על רגליה מן הרגע שנכנס לדירה.
הוא שלח ידו אל בטנה דוחף אותה קלות לאחור. הביט בה מבט נוסף. היא עמדה מולו במלוא קומתה הגבוהה, עירומה. שדיה היו אדמדמים מן הטיפול לו זכו דקות קודם לכן ופטמותיה זקורות שילוב של הצינה בה הרגישה והטיפול המסור לו זכו מאצבעותיו.
הוא קם עמד מולה. למרות שהייתה גבוהה היה הוא גבוה ממנה בכמעט ראש שלם.
"תפשיטי אותי" פקד
הוא חש בהתרגשות שאחזה בה. מן הרגע שנכנס ועד לכעת לא אפשר לה לחוש את גופו. הוא ידע שזה חסר לה, הוא ידע שהיא אוהבת את זה.
היא קרבה אליו, מניחה לראשונה את ידיה על חזהו. נשימתה הפכה לקצרה ומהירה. היא ליטפה את חזהו יורדת בידיה מטה אל בטנו והלאה אל מכנסיו. היא חשה בידה את הבליטה במכנסיים וחשה כיצד רגליה מתחילות לרעוד. היא חפנה בידה את הבליטה חשה כיצד ליבה דופק בטירוף.
"אמרתי לך להפשיט אותי" אמר שוב.
היא התעשתה, בלא רצון הניחה לבליטה שבמכנסיו והחלה פורמת את כפתורי חולצתו. כפתור אחר כפתור במהירות גוברת והולכת חושקת לחשוף בפניה את גופו. היא פרמה את כל כפתורי החולצה מסיטה הצידה את כנפיה מעבירה ידה על חזהו. לאט הסירה מעליו את החולצה קיפלה אותה בזהירות והניחה אותה לצד המיטה.
היא פנתה לחגורתו מעבירה את ידיה עליה. היא ידעה שלחגורה זה שמור עוד תפקיד חשוב בהנאה לה תזכה. היא פתחה את החגורה והחלה מושכת אותה החוצה. כשהייתה כל החגורה בידיה הרגישה לרגע את העוצמה, היא יכלה לדמיין את אותה חגורה עולה מאוויר ונוחתת באבחה אחת על עכוזה מותירה עליו את הפס האדום שכל כך גרם לה את ההנאה. היא הייתה כבר חסרת סבלנות.
היא קיפלה את החגורה במהירות מניחה אותה על המיטה. במהירות החלה לפרום את כפתורי מכנסיו חושפת את תחתוני הטנגה שכה אהב ללבוש. היא כרעה על ברכיה מושכת מטה את מכנסיו, נצמדת אל רגליו מצמידה פיה אל הבליטה שעתה רק הבד הדק של תחתוניו הפריד בינה לבינה.
"קדימה" נשמע קולו.
היא נתקה מירכיו, התכופפה להרים את רגליו אחת אחר השנייה לחלץ את כנפי מכנסיו. קמה מקפלת בקפידה את המכנסיים ומניחה לצד החולצה.
עכשיו נפנתה לתחתוניו. כרעה שוב למרגלותיו מלטפת את בטנו התחתונה. לאט לאט משכה את תחתוניו מטה חושפת את איברו הזקוף מולה.
נשימתה נעתקה. כל מה שיכלה לחשוב באותו רגע היה כמה רצתה לחפון אותו בידיה, להכניס אותו אל פיה, להרגיש אותו בתוכה, בתוך מחילתה הרטובה ממיצי תשוקתה, כיצד רצתה להרגיש אותו מפלח את מסתרי מחילת עכוזה.
היא הורידה את תחתוניו כליל והניחה אותם ליד בגדיו.
היא ניגשה לעברו. בידו סימן לה לעצור.
הם עמדו כך אחד מול השני, עירומים, לרגע כשווים זה לזה בוחנים אחד את השני.
"בואי אלי" חתך קולו את הדממה.
היא קרבה אליו. הוא פרש ידיו ולפני שהספיקה להבין מצאה עצמה חבוקה בזרועותיו.
רעידות של אושר הציפו את גופה. מרגע בואו חיכתה למגע הזה. היא חבקה אותו חזרה מעבירה ידיה לאורך גבו חופנת את עכוזו בפראות של שפחה שלא ראתה את אדונה זה זמן רב.
"לאט" הוא אומר, מסית ראשה מחזהו מביט בה עמוקות ואז נפנה ונושק לשפתיה. לשונו חדרה בקלילות את מחסום שפתיה נוברת בפיה גורמת לה עונג עילאי.
הנשיקה הפכה לפראית כאילו כל געגועיה התמצו בשיניה זו.
לאט הסית את ראשה לאחור, היא התנגדה, אחרי הכל ימים רבים צפתה לרגע זה.
"לאן את ממהרת" שמעה אותו אומר בלחש.
"אני לא בורח" אמר "לאט לאט, תיהני!"
הוא העביר ידו בשערותיה הקצרות, אוחז את ראשה בלחייה, מעניק לה נשיקה רטובה נוספת.
לרגע חשבה שרגליה לא יוכלו לשאת אותה יותר.
הוא הסתובב סביבה נצמד אל גבה. היא יכלה לחוש את אברו בשיפולי גבה. היא שלחה ידה לאחור לאחוז בו ולפתע חשה בידו החוסמת אותה אוחזת בחוזקה בידה.
"קיבלת רשות?" הפטיר בלחש.
היא חשה את אצבעותיו נסגרות בחוזקה על פרקי ידה המשולבות לאחור.
"אל תשכחי מי את" אמר
"אני השפחה שלך, הכלבה שלך, הזונה שלך" ענתה במהירות.
"ואת לא עושה כלום ללא רשות כלבה" לחש לה על אוזנה.
לפתע, ללא שום התרעה מראש, דחף אותה בפראות אל המיטה.
גופה נזרק אל המיטה ותוך שבריר של שיניה הרגישה את מלא כובד גופו עליה.
"אל תשכחי מי את. זונה!" סינן מבין שפתיו תוך שהוא אוחז בשערותיה מרים את ראשה מעלה.
"אני הזונה שלך" מלמלה, מנסה לאצור בתוכה את נאקות כאבה.
הוא הטיח את ראשה אל המיטה.
"אני אראה לך מה זה "זונה" שלא תשכחי", אמר תוך שהוא מתחיל להכות על עכוזה.
היא החלה להרגיש את הכאב הסוחף. היא חשה כיצד ברכיו מפסקות את רגליה, בעוד ידו מכה אותה, אוחזת בפלחי עכוזה ולשה אותם.
"תרימי את התחת זונה!" ציווה בקול שקט.
היא צייתה, מניפה מעלה את עכוזה חושפת בפניו את חורי תשוקתה.
לפתע חשה כיצד באבחה הוא חודר אליה מאחור, ללא כל התרעה. בשבריר שיניה חשה כיצד מתמלא הכוס שלה בזכרותו וגל חום ועונג החל להציף את גופה.
הוא החל חופר בתוכה מטיח את מלוא משקלו אל מול גופה כל פעם שחדר לתוכה.
הוא אחז בשערותיה מושך אותה מעלה כדי לא לאפשר לה לנוע קדימה את חתך את דרכו אל תוכה.
היא חשה את שפתיה התחתונות בוערות מכוח כניסותיו כמו גם מעוצמת תשוקתה.
בידו השנייה החל מכה על עכוזה. מכה, חדירה, משיכה בשיער. ריטואל כואב שהציף אותה בעונג.
"מי את?" שאל.
"הזונה שלך ענתה באנקת כאב. זיין את הזונה שלך אדוני, זיין אותה בכוח" התחננה.
כמו עונה לבקשתה הגביר את קצב חדירתו ואת עוצמתה. היא חשה כאילו פיסות מגופה נושרות מרוב העוצמה. הכאב החל לחרוך בין רגליה ובו בעת חשה תשוקה בוערת ורצון לעוד ועוד לחזק יותר.
"אני אראה לך מה זה חזק" סינן, תוך שהוא מוציא את הזיין שלו מתוכה ומציב אותה מול החור הקטן והאדמדם שמעל לכוס האדום והבוער שלה.
היא ידעה מה עומד לקרות כעת. גופה התכווץ למרות שידעה שזה הדבר האחרון לו נזקקה בעת הזו.
בלא להשתהות החל חודר אל תוך התחת שלה. היא צרחה מכאב מהול בהנאה עת הרגישה את הזיין שלו קודח דרכו אל תוך מחילת עכוזה הצרה.
הוא לא הפסיק עד שחדר כולו לתוכה, חש את שריריה המכווצים לוחצים על איברו.
"עכשיו תרגישי מה זה חזק" אמר כשהוא מושך בשערותיה את ראשה מעלה.
לפני שהספיקה לחשוב על מה שעומד להתרחש החל לדפוק אותה בעוצמה בתחת. מושך את כל גופה אליו בשערותיה יחד עם תנועות חדירתו.
היא לא חשה כל כאב, היא חשה עונג רב.
אדונה איתה, מעניק לה את העונג העילאי שאיש לא זכה לתת לה.
הוא ידע שזה כל מה שעליו לומר.
יצא מהרכב, הלך לאיטו אל עבר הבניין, על כתפו תיק צד קטן ובו אותם מעט אביזרים אשר אהב לשחק בהם.
הוא לא איש של אביזרים, הוא אוהב את הפשטות, את הכיף שבאלתור עם אביזרים מוכרים כל כך מחיי היום יום אשר עם מעט דמיון - ולו היה המון - הפכו לצעצועים חביבים, מכאיבים, מענגים...
הוא נכנס למעלית אותה כבר הכיר, לחץ על הכפתור והמתין לסגירת הדלת.
הוא אהב את אותם רגעים של לפני המפגש, את המחשבות המתרוצצות, את פעימות הלב ההולכות ומתגברות ומהדהדות בתוך השקט של המעלית העושה דרכה מעלה, כמו תוף סוער.
המעלית נעצרה, פתח את הדלת, פנה ימינה בנתיב המוכר אל עבר הדלת. כמו תמיד העיף מבט אל השלט וחייך שוב כשקרא את שם משפחתה המיוחד
הוא לא היה צריך לדפוק בדלת. הוא ידע שהדלת פתוחה ומאחוריה היא מחכה - כמו שהוא אוהב!
לאט הניח ידו על הידית, במעין קלילות העומדת בניגוד כל כך גמור לסערת רוחו הפנימית, פתח את הדלת.
לרגע, היה יכול כל אחד שהיה במסדרון האפל לראות את התמונה שניבטה אליו מתוך הדירה, אבל המסדרון היה ריק, ואיש לא היה שם לראות את המחזה.
הוא נכנס אל תוך הדירה, סוגר אחריו את הדלת, מקדיש עוד זמן קצר לנעילתה ומסתובב שוב לראות את המראה המלבב.
גבו אל הדלת הוא מפנה מבטו אל הרצפה - שם היא מחכה.
על ארבע, עירומה, ראשה קבור בין ידיה, פניה אל הרצפה.
הוא יכול היה לחוש את רעידותיה, יכול היה להרגיש את הרעד הזה שעבר לאורך גבה עת כרעה שם מחכה לו עירומה. רעד של התרגשות, רעד של ציפייה.
הוא עמד עוד מספר שניות ליד הדלת מביט במראה שכה אהב, ואז נע אל עבר השולחן. הניח את התיק.
הוא ידע שהיא מחכה לרגע שרק יתיר לה לגעת בו, לרגע שיראה שהיא קיימת, אבל הוא לא מיהר. הוא אהב את הרגעים האלו. הוא פנה אל המקרר, פתח את הדלת, הוא ידע שיחכה לו שם תמיד בקבוק השתייה הקר. הוא הוציא את הבקבוק ונפנה אל הארון להוציא לו כוס. היא נותרה שם כורעת, ללא תנועה, ללא קול, בשקט שמסביב נשמע היה כאילו מפל מים שוטף מרעיש את כל אמות הסיפין בעת שמזג את המשקה אל הכוס.
בתנועות מדודות ומחושבות נטל את הכוס ופנה אליה. הוא לא היה צריך לבדוק, הוא ידע כי היא תהיה באותו מקום, באותה תנוחה, נראה היה כי רק ליבה וריאותיה פועלים באותה עת. כאילו הצטמצמה פעילות גופה למינימום ההכרחי הנדרש כדי לקיים את חייה ולא יותר. ואכן למהלך השעות הקרובות רק לזה נזקקה, את השאר יעניק לה אדונה, את אותה חיות מופלאה שרק הוא ידע להעניק לה.
הוא נעמד מעליה, אוחז בכוס המשקה, רגליו כמעט נוגעות בראשה.
"חיכית לי" אמרה בשקט.
זה היה האות. לראשונה מרגע שנכנס היא עשתה תנועה.
"כן אדוני" ענתה בשקט כשהיא מקרבת ראשה אל רגליו מחככת שערותיה במכנסו. "חיכיתי לך אדוני"
הוא הושיט ידו מטה מלטף את שערה, חש ברעד שגורם לה מגע ידו.
"מי את?" הוא שאל בשקט.
"אני השיפחה שלך" ענתה בלחש. "הכלבה שלך, הזונה שלך".
מבטה היה מופנה לרצפה אבל היא לא הייתה צריכה להביט בו כדי להרגיש את החיוך שעלה על שפתיו. היא ידעה את מקומה. היא ידעה מה הוא אוהב והיא ידעה שהוא יודע מה טוב לה.
לאט החלה לנשק את שולי מכנסיו יורדת מטה אל נעליו, מנשקת מלקקת.
באותו רגע הייתה מאושרת, על גג העולם. היא ידעה שאדונה הגיע והוא יטפל בה.
הוא החליק ידו באיטיות משער ראשה מטה אל צווארה, הלאה לאורך גבה, אצבעותיו רפרפו מעל עורה גורמות לרעד שבגופה עוד לגבור. אצבעותיו נדדו מטה אל תחתית גבה והלאה אל עבר עכוזה מרחפות/נוגעות בעורה המתוח והלבן.
לפתע, הניף ידו והנחיתה במכה אחת על עכוזה. ההפתעה הייתה מושלמת. גבה התקמר, היא חשה כיצד הכאב הצורב ממלא אותה זורם לאט לאט אל עבר מוחה, היא אהבה את ההרגשה הזו.
"התגעגעת אלי?" אמר/שאל בשקט בעוד ידו ממשיכה ללטף את עכוזה.
"מאוד אדוני" היא ענתה בלחישה מצפה למכה הבאה שידעה שמיד תבוא.
ואכן, כאילו קרא את מחשבותיה, הכה שוב עם ידו על עכוזה. התחת שחיכה לו בצפייה כל כך, בלובן כל כך, החל להתרגל לנוכחותו והחליף את צבעו לאט לאט לוורדרד.
ושוב מכה, ושוב ליטוף, גלי חום עלו מכיוון עכוזה והציפו את כל גופה. תחושת הנאה חמימה ששום דבר בעולם לא יכול היה להעניק לה יותר מידו החזקה.
הוא העביר את אצבעותיו בחריץ עכוזה, יורד מטה אל בין רגליה. באבחה אחת החדיר את אצבעותיו בין שפתיה חש את הנוזל הרב הממלא את חלל גופה.
"רטובה" הוא הפטיר כאילו היה חסר עניין.
"מאוד אדוני" ענתה בקול לוחש מנסה לתפוס את הרגע, לאצור את ההנאה שאצבעותיו החופרות בה גורמות לה.
הוא חפר בתוכה, חוקר את מעמקיה, אוסף לאצבעותיו את נוזל תשוקתה. וכשהיו האצבעות רטובות דיין משך אותן החוצה וקירב אותן אל פיה.
"לקקי כלבה" פקד בשקט.
בלא היסוס שלחה לשונה אל האצבעות מלקקת אותן, חשה את טעם תשוקתה, תחילה באיטיות בעדינות, אך התחושה הזו וטעם מיציה העבירו אותה על דעתה. נשימתה הפכה לקצרה ומהירה, כאילו רוצה להכיל את כולו בתוכה החלה מוצצת אצבע אחת ואח"כ שנייה ועוד ועוד. היא מצצה ומצצה עד שלא הותירה שריד ממיציה שלה כשהיא מדמיינת בעיניי רוחה שלא את אצבעותיו היא מוצצת, לא את מיציה היא לוגמת.....
הוא משך את ידו ממנה בהפתעה. היא נותרה חפויית ראש לרגליו. הוא לגם מן הכוס את המשקה הקר, נותן לעצמו עוד רגע לסקור את המראה שכל כך אהב.
"קדימה" אמר לפתע קורע את הדממה שהופרעה רק מקולות נשימתה הקצרות.
"לחדר השינה" אמר.
היא ידעה מה עליה לעשות, היא שנאה זאת והוא ידע זאת היטב. אט אט הסתובבה, נותרת על ארבע, ראשה חפוי מוטה לרצפה, ולאט לאט החלה לזחול אל עבר חדר השינה.
מסדרון אחד קצר אך כמה ארוך הוא תמיד בעיניה עת זחלה בו. היא שנאה את מגע הרצפה הקר בבירכיה, היא שנאה את משיכת גופה לאורך הרצפה, היא ידעה שהוא אהב את זה, ובשבילה זה היה הכי חשוב. היא כאן לרצות אותו.
הוא הלך מאחוריה מביט בה זוחלת, יודע כמה קשה היה העניין עבורה. ניכר בה על כל צעד שעשתה, כל גרירת רגל, כי היא שונאת את זה. הוא אהב את זה.
"יותר מהר" פקד תוך שהוא מכה עם ידו בעכוזה בחוזקה.
היא החישה את זחילתה מגיע אל חדר השינה ונכנסה פנימה.
שם, למרגלות המיטה, עדיין על ארבע, המתינה לו.
הוא סגר את הדלת מאחוריו.
פנה אל המיטה והתיישב. היא נותרה כורעת למרגלותיו.
"בואי אלי" אמר בשקט.
היא התרוממה, כורעת על ברכיה בלבד, הניחה ראשה על ברכיו. הוא ליטף את ראשה.
הוא שלח ידו במורד צווארה אל עבר שדיה, חפן אותם והחל ללוש בתנועות חזקות. הוא חש את דריכות גופה, את הרתיעה מן ההפתעה לרגע וההתמסרות המוחלטת התופסת את מקומה. הוא מולל באצבעותיו את פטמותיה בעדינות מפעיל לחץ מתון כשהוא אוחז את הפטמות בין אצבעותיו. לאט לאט הגביר את הלחץ על פטמותיה מרגיש כיצד מתקשה גופה למגע הכאב המתגבר. הוא הגביר את הלחץ על הפטמות תוהה מתי ישמע את אותה אנקת כאב חנוקה המהווה לדידו את הסימן שהיא כמעט על סף הסבל.
הוא ידע שהיא אוהבת את הכאב הזה. הוא הוסיף ללחוץ והחל גם למשך את פטמותיה. גופה נטה קדימה בניסיון נואש להוריד את הלחץ ולהקל על הכאב, אך ברכיו מנעו זאת ממנה. היא חשה את הכאב החם מתפשט בגופה. לרגע חשבה שלו הייתה יכולה לשחזר הרגשה זו בכל רגע שרצתה הייתה המאושרת בעולם, אבל היא ידעה שזה לא רק הכאב, זה גם המכאיב!
לאט לאט הרפה מן הפטמות מאפשר לה להסדיר את נשימתה.
"זוכרת את מקומך?" שאל.
"כן אדוני" ענתה, "לרגליך אדוני" ובאותה עת כרעה שוב עם פניה אל הרצפה והצמידה לחייה אל נעליו.
"חילצי את נעלי" פקד.
היא החלה להתיר את שרוכי נעליו, פורמת אותם, ולאט לאט חולצת נעל אחר נעל. אח"כ הורידה גרב אחר גרב טורחת להפוך אותן לקפלן בקפידה ולהניח כל אחת בנעל. היא סידרה את הנעליים למרגלות המיטה צמודות, ישרות, כמו חיילים במסדר.
"קומי" פקד
ללא קול התרוממה על רגליה. זה היה הפעם הראשונה שעמדה על רגליה מן הרגע שנכנס לדירה.
הוא שלח ידו אל בטנה דוחף אותה קלות לאחור. הביט בה מבט נוסף. היא עמדה מולו במלוא קומתה הגבוהה, עירומה. שדיה היו אדמדמים מן הטיפול לו זכו דקות קודם לכן ופטמותיה זקורות שילוב של הצינה בה הרגישה והטיפול המסור לו זכו מאצבעותיו.
הוא קם עמד מולה. למרות שהייתה גבוהה היה הוא גבוה ממנה בכמעט ראש שלם.
"תפשיטי אותי" פקד
הוא חש בהתרגשות שאחזה בה. מן הרגע שנכנס ועד לכעת לא אפשר לה לחוש את גופו. הוא ידע שזה חסר לה, הוא ידע שהיא אוהבת את זה.
היא קרבה אליו, מניחה לראשונה את ידיה על חזהו. נשימתה הפכה לקצרה ומהירה. היא ליטפה את חזהו יורדת בידיה מטה אל בטנו והלאה אל מכנסיו. היא חשה בידה את הבליטה במכנסיים וחשה כיצד רגליה מתחילות לרעוד. היא חפנה בידה את הבליטה חשה כיצד ליבה דופק בטירוף.
"אמרתי לך להפשיט אותי" אמר שוב.
היא התעשתה, בלא רצון הניחה לבליטה שבמכנסיו והחלה פורמת את כפתורי חולצתו. כפתור אחר כפתור במהירות גוברת והולכת חושקת לחשוף בפניה את גופו. היא פרמה את כל כפתורי החולצה מסיטה הצידה את כנפיה מעבירה ידה על חזהו. לאט הסירה מעליו את החולצה קיפלה אותה בזהירות והניחה אותה לצד המיטה.
היא פנתה לחגורתו מעבירה את ידיה עליה. היא ידעה שלחגורה זה שמור עוד תפקיד חשוב בהנאה לה תזכה. היא פתחה את החגורה והחלה מושכת אותה החוצה. כשהייתה כל החגורה בידיה הרגישה לרגע את העוצמה, היא יכלה לדמיין את אותה חגורה עולה מאוויר ונוחתת באבחה אחת על עכוזה מותירה עליו את הפס האדום שכל כך גרם לה את ההנאה. היא הייתה כבר חסרת סבלנות.
היא קיפלה את החגורה במהירות מניחה אותה על המיטה. במהירות החלה לפרום את כפתורי מכנסיו חושפת את תחתוני הטנגה שכה אהב ללבוש. היא כרעה על ברכיה מושכת מטה את מכנסיו, נצמדת אל רגליו מצמידה פיה אל הבליטה שעתה רק הבד הדק של תחתוניו הפריד בינה לבינה.
"קדימה" נשמע קולו.
היא נתקה מירכיו, התכופפה להרים את רגליו אחת אחר השנייה לחלץ את כנפי מכנסיו. קמה מקפלת בקפידה את המכנסיים ומניחה לצד החולצה.
עכשיו נפנתה לתחתוניו. כרעה שוב למרגלותיו מלטפת את בטנו התחתונה. לאט לאט משכה את תחתוניו מטה חושפת את איברו הזקוף מולה.
נשימתה נעתקה. כל מה שיכלה לחשוב באותו רגע היה כמה רצתה לחפון אותו בידיה, להכניס אותו אל פיה, להרגיש אותו בתוכה, בתוך מחילתה הרטובה ממיצי תשוקתה, כיצד רצתה להרגיש אותו מפלח את מסתרי מחילת עכוזה.
היא הורידה את תחתוניו כליל והניחה אותם ליד בגדיו.
היא ניגשה לעברו. בידו סימן לה לעצור.
הם עמדו כך אחד מול השני, עירומים, לרגע כשווים זה לזה בוחנים אחד את השני.
"בואי אלי" חתך קולו את הדממה.
היא קרבה אליו. הוא פרש ידיו ולפני שהספיקה להבין מצאה עצמה חבוקה בזרועותיו.
רעידות של אושר הציפו את גופה. מרגע בואו חיכתה למגע הזה. היא חבקה אותו חזרה מעבירה ידיה לאורך גבו חופנת את עכוזו בפראות של שפחה שלא ראתה את אדונה זה זמן רב.
"לאט" הוא אומר, מסית ראשה מחזהו מביט בה עמוקות ואז נפנה ונושק לשפתיה. לשונו חדרה בקלילות את מחסום שפתיה נוברת בפיה גורמת לה עונג עילאי.
הנשיקה הפכה לפראית כאילו כל געגועיה התמצו בשיניה זו.
לאט הסית את ראשה לאחור, היא התנגדה, אחרי הכל ימים רבים צפתה לרגע זה.
"לאן את ממהרת" שמעה אותו אומר בלחש.
"אני לא בורח" אמר "לאט לאט, תיהני!"
הוא העביר ידו בשערותיה הקצרות, אוחז את ראשה בלחייה, מעניק לה נשיקה רטובה נוספת.
לרגע חשבה שרגליה לא יוכלו לשאת אותה יותר.
הוא הסתובב סביבה נצמד אל גבה. היא יכלה לחוש את אברו בשיפולי גבה. היא שלחה ידה לאחור לאחוז בו ולפתע חשה בידו החוסמת אותה אוחזת בחוזקה בידה.
"קיבלת רשות?" הפטיר בלחש.
היא חשה את אצבעותיו נסגרות בחוזקה על פרקי ידה המשולבות לאחור.
"אל תשכחי מי את" אמר
"אני השפחה שלך, הכלבה שלך, הזונה שלך" ענתה במהירות.
"ואת לא עושה כלום ללא רשות כלבה" לחש לה על אוזנה.
לפתע, ללא שום התרעה מראש, דחף אותה בפראות אל המיטה.
גופה נזרק אל המיטה ותוך שבריר של שיניה הרגישה את מלא כובד גופו עליה.
"אל תשכחי מי את. זונה!" סינן מבין שפתיו תוך שהוא אוחז בשערותיה מרים את ראשה מעלה.
"אני הזונה שלך" מלמלה, מנסה לאצור בתוכה את נאקות כאבה.
הוא הטיח את ראשה אל המיטה.
"אני אראה לך מה זה "זונה" שלא תשכחי", אמר תוך שהוא מתחיל להכות על עכוזה.
היא החלה להרגיש את הכאב הסוחף. היא חשה כיצד ברכיו מפסקות את רגליה, בעוד ידו מכה אותה, אוחזת בפלחי עכוזה ולשה אותם.
"תרימי את התחת זונה!" ציווה בקול שקט.
היא צייתה, מניפה מעלה את עכוזה חושפת בפניו את חורי תשוקתה.
לפתע חשה כיצד באבחה הוא חודר אליה מאחור, ללא כל התרעה. בשבריר שיניה חשה כיצד מתמלא הכוס שלה בזכרותו וגל חום ועונג החל להציף את גופה.
הוא החל חופר בתוכה מטיח את מלוא משקלו אל מול גופה כל פעם שחדר לתוכה.
הוא אחז בשערותיה מושך אותה מעלה כדי לא לאפשר לה לנוע קדימה את חתך את דרכו אל תוכה.
היא חשה את שפתיה התחתונות בוערות מכוח כניסותיו כמו גם מעוצמת תשוקתה.
בידו השנייה החל מכה על עכוזה. מכה, חדירה, משיכה בשיער. ריטואל כואב שהציף אותה בעונג.
"מי את?" שאל.
"הזונה שלך ענתה באנקת כאב. זיין את הזונה שלך אדוני, זיין אותה בכוח" התחננה.
כמו עונה לבקשתה הגביר את קצב חדירתו ואת עוצמתה. היא חשה כאילו פיסות מגופה נושרות מרוב העוצמה. הכאב החל לחרוך בין רגליה ובו בעת חשה תשוקה בוערת ורצון לעוד ועוד לחזק יותר.
"אני אראה לך מה זה חזק" סינן, תוך שהוא מוציא את הזיין שלו מתוכה ומציב אותה מול החור הקטן והאדמדם שמעל לכוס האדום והבוער שלה.
היא ידעה מה עומד לקרות כעת. גופה התכווץ למרות שידעה שזה הדבר האחרון לו נזקקה בעת הזו.
בלא להשתהות החל חודר אל תוך התחת שלה. היא צרחה מכאב מהול בהנאה עת הרגישה את הזיין שלו קודח דרכו אל תוך מחילת עכוזה הצרה.
הוא לא הפסיק עד שחדר כולו לתוכה, חש את שריריה המכווצים לוחצים על איברו.
"עכשיו תרגישי מה זה חזק" אמר כשהוא מושך בשערותיה את ראשה מעלה.
לפני שהספיקה לחשוב על מה שעומד להתרחש החל לדפוק אותה בעוצמה בתחת. מושך את כל גופה אליו בשערותיה יחד עם תנועות חדירתו.
היא לא חשה כל כאב, היא חשה עונג רב.
אדונה איתה, מעניק לה את העונג העילאי שאיש לא זכה לתת לה.
