שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היפה והחיה, בדסמ נוסח דיסני

מאת באהלפההרבה​(אחרת)     5 במאי 12 2240
כשהייתי קטנה, כמו כל ילדה קטנה, אהבתי מאוד סרטים מצויירים של דיסני. אהבתי את סינדרלה, את שלגיה ואת בת הים הקטנה, ואהבתי את היפה והחיה, שנכנס אצלי בקטגוריה קצת שונה מהשלושה האחרים שציינתי. כשצפיתי בסינדרלה, למשל, עניינה אותי סינדרלה. אהבתי לראות אותה הופכת מלכלוכית עצובה ובודדה לנסיכה שהיא באמת, אהבתי את השמלות שהיא לבשה ואת השירים שהיא שרה ואת הסנאים והציפרים שליוו אותה באשר תלך. הנסיך היה פיסת פלסטיק נטולת איבר מין בעיניי, כמו קן, החבר של ברבי. קיוויתי, כמובן, שהוא וסינדרלה יהיו ביחד בסופו של דבר, אבל זה פשוט כי הכרתי את חוקי הז'אנר והבנתי שאם סינדרלה והנסיך לא יהיו ביחד הם לעולם לא יהיו מאושרים. הנסיך כשלעצמו לא עניין אותי.

"היפה והחיה", לעומת זאת, נראה לי מורכב יותר, אפל יותר ובמבט לאחור, בדסמי יותר מקודמיו. התקציר, למי שאינו זוכר, הוא כזה: בעיירה קטנה ופרובנציאלית, מתגוררת עלמה צעירה ויפת תואר בשם בל. בל היא בחורה משכילה, חכמה, סקרנית, פמניסטית, חזקה ודעתנית, בתו של ממציא גאון שנתפס כסוג של תמהוני מטורף. גם בל נחשבת למוזרה, אלא שהיא גם יפה מאוד (כמו סינדרלה רק עם שיער חום), לכן היא הופכת למושא תשוקתו של גסטון, האלפא מייל הטיפש והחתיך של העיירה. אלא שבל אינה רוצה להינשא לגסטון ולהפוך לעקרת בית כפריה וחסרת שאיפות. היא רוצה ריגוש, היא רוצה הרפתקה, היא רוצה לגלות את העולם ולשנות אותו. "ויהיה זה די נחמד, אם אפגוש את האחד, ויחדיו נוכל לחיות לעד" (צפיתי בדיבוב המעפן לעברית).

דבר מוביל לדבר, ואיכשהו מגיעה בל לטירתו האפלה של נסיך יפה תואר, שהפך למפלצת מכוערת והדרך היחידה בה יוכל לשוב ולהיות נסיך, היא אם ימצא מישהי שתראה מבעד לכיעורו ותתאהב בו. לכל העניין יש כמובן דד-ליין, ההתאהבות חייבת להתרחש עד אשר ינשור העלה האחרון של הוורד, שמסמל בעצם את הזמן ההולך ואוזל.

הנסיך-מפלצת מחזיק את בל בטירתו. הוא מתאכזר אליה, אך לומד לגלות כלפיה חמלה ורוך. גופו אמנם חייתי, כולל קרניים, ניבים ענקיים וטלפיים של ספק-אריה-ספק-דוב, אבל עיניו אנושיות ועצובות וניכר בהן שהוא הולך ומתאהב בבת הערובה שלו. בעזרתם של קומקום, נר, שעון ושאר חפצים מדברים (ושרים ורוקדים), גם בל מתחילה להתאהב באדון הטירה. אלא שהיא חייבת לשוב הביתה, אל אביה החולה, והנסיך נאלץ לשחרר אותה. העלילה מסתבכת כשאנשי העיירה מחליטים להרוג את המפלצת, וגסטון מאיים על בל שאם לא תנשא לו, הוא יאשפז את אביה במוסד לחולי נפש.

ב"יפה והחיה", כמו שכבר אמרתי, יש תוכן בדסמי מרומז. בעיניי לפחות. הוא מספר על כליאה אכזרית, שהופכת בהדרגה לסיפור אהבה (או לתסביך שטוקהולם, תלוי את מי שואלים). הנסיך אינו כולא את בל מתוך רוע, אלא מתוך צורך אמיתי בקרבה אנושית. גם כשבל בוחרת בטירה המכושפת על פני העולם שמחכה לה בחוץ, היא עושה זאת מרצון אמיתי ומתגלה כחזקה מתמיד בבחירתה יוצאת הדופן. הרוע, האכזריות והאלימות באים דווקא מכיוונם של אנשי העיירה, שאינם מסוגלים לקבל את השונה מהם. "לא הוא המפלצת", אומרת בל לגסטון באחד מרגעי השיא של הסרט, "אלא אתה".

נדמה לי ש"היפה והחיה" היה אחת הפנטזיות הבדסמיות הראשונות שלי. הוא אפל ורומנטי, ומביא סיפור אהבה לא שגרתי שיש בו אכזריות, שליטה (מנטלית!), תשוקה, כאב, היפוך תפקידים וגאולה (ספויילר: הנסיך חוזר לצורתו האנושית, וכך גם שאר אנשי הטירה). נדמה לי ש"היפה והחיה" גם הכניס לי לראש כמה רעיונות מעוותים, כמו למשל, שבכל גבר מניאק מסתתר נסיך חלומות רגיש וטוב לב שרק מחכה להתאהב בי. אבל למה להרוס? "היפה והחיה" הוא בדסמ לבנות, "המזכירה" לכל המשפחה, אגדה קינקית וקיטשית בעת ובעונה אחת, ויש בו מוזיקה לא רעה בכלל. הוא יכול היה להיות מושלם אם הנסיך לא היה שב להיות נסיך בסוף, אני דווקא העדפתי אותו בגרסה החייתית. אבל מה אני רוצה, זה דיסני.

ialda​(נשלטת)
:)
אני דווקא ראיתי בסינדרלה את הבדס"מ... איך שמציגים את סינדרלה..ה"שפחה" של הבית , שלובשת סחבות ומנקה את הרצפה על ברכיה ...והיא היחידה שהנסיך מתאהב בה..
05/05/12 20:35
Sirene{John}
גם אני מאוד אהבתי היפה והחיה
יש עוד המון נקודות שקצת מדברות על העניין של יחסי שליטה - הדיאלוגים ביניהם בהתחלה מאוד מעניינים. הקטע עם הארוחה, ואחר כך כאשר הוא נפצע מהזאבים והם מנהלים את השיחה ההיא - "זה כואב!" "אם לא תזוז, זה לא יכאב לך כל כך." "אילולא החלטת לברוח זה לא היה קורה." "אילולא הפחדת אותי, לא הייתי בורחת." "כי את נכנסת לאגף המערבי!" "ואתה לא יודע לשלוט בעצמך!" יש בזה משהו מאוד אנושי ומלא בפסיכולוגיה של מערכות יחסים, של צד א' שעוטף את עצמו בחומות בכדיי להסתיר את הנקודה הרגישה שלו, וצד ב' שחודר מבעד לחומות "פוצע" (כביכול) ואז מרפא. בסופו של דבר למרות שהיא כלואה, בל היא הדומיננטית יותר מביניהם, היא זו שמבצעת את כל החלטות המפתח, היא זו שדיי יוצאת ומגיעה כרצונה כאשר החיה נעול כמו נסיכה בצריח, והיא זו שבסופו של דבר יוצאת בכדיי להציל אותו. שימי לב גם בפעם הראשונה שהם רוקדים ביחד, איך היא זו שלוקחת את ידיו ומניחה אותן עליה בתנועה אדנותית מסוימת:]
06/05/12 01:31
באהלפההרבה​(אחרת)
וואלה...
מסכימה עם שתיכן. למרות שב"סינדרלה" הוא רואה מבעד לחזות השפחתית ואוהב אותה לא בגלל היותה משרתת אלא דווקא כי היא נסיכה מבפנים. או שזה רק בגרסה המצונזרת? salome, אשמח אם תשלחי חלק ב' למאמר הזה כי אני מרגישה שפספסתי כמה נקודות שאת תוכלי להאיר. באסה שלא כתבנו אותו ביחד :)
06/05/12 04:09
שוסי
יפה
רק רציתי להוסיף שגם יסמין וגם אריאל הן נשים צעירות,אינטילגנטיות,חזקות,אמיצות,דעתניות ופמיניסיטות.
07/05/12 18:51
נזמית לופתת
אז מה אתן אומרות, בנות?
דיסני רולז? :) גם אני אהבתי את היפה והחיה, ואהבתי את מה שכתבתן שתיכן, את שבאהלפההרבה ו-salome.
08/05/12 20:58
Lexi
זה תמיד היה הסרט המצויר האהוב עלי
לא קישרתי (:
05/06/12 22:06
בוניטה קטנה​(נשלטת)
יפה
נקודת מבט חדשה (:
11/06/12 11:42
אזמרלד​(נשלטת)
נהדר!
יופי של ניתוח.
20/06/12 22:44
valina​(אחרת){M&A}
גדולה!
עכשיו אני הולכת שוב לצפות בזה כבוגרת :)
23/02/13 11:05
Sugar Cane​(לא בעסק)
וואוו :)
יפה מאוד. אהבתי את הניתוח שלך מנקודת מבטך. מודה מעולם לא חשבתי כך, אבל את צודקת. יש משהו כל כך מושך בעולם האפל שבסופו של דבר מתגלה כדבר יפה ונדיר ועוצמתי. כמו הבדס"מ.
26/02/13 18:44
eye of the tiger
קטע הכל מתחבר לי מאמר מצויין
03/08/17 20:56
בס ד
אהבתי. גדלתי עליו גם. יש סיבה שהסרט קיבל אוסקר במקום שני
15/09/20 13:57