דרושה צלע שלישית להתענגות
מאת סירופ(נשלטת)
12 בינואר 2013
ושיהיה ברור שאני לא יורדת לכם, לא לך ולא לה!
היא מצביעה עלי עם הראש כי הידיים שלה קשורות אחורה, יש איזה רעד של אי נוחות בקולה, יחד עם החלטה נחושה לשמור על עצמה ולהציב גבולות.
את מה?
אני לא מוצצת!
זה מענין, הוא מציין ומביט בה בריכוז מרוחק, כאילו היתה אובייקט דומם, סירופ, תני לי סוכריה מהתיק שלך, מבקש בלי להתיק ממנה את המבט הזה , אני פותחת את התיק שלי שהמשקל שלו הוא כמה ק"ג בזכות המגבונים הלחים, קסמי שיניים, כדורי אקמול, בקבוק מים, עבודה לקריאה ברכבת, ועוד כמה פריטים שאולי מישהו סביבי יצטרך ושולפת מנטוס ומקלפת קצת ומגישה לו ואז הוא שם לה סוכריה אחת בפה ומורה לה,
לא למצוץ!
היא תקועה עם המנטוס בפה פעור מעט ותוך דקה הרוק ממלא ומציף והיא סוגרת ובולעת רק קצת רק טיפה, ואז הוא נותן לה סטירה, לא חזקה אבל כזאת שמולידה מפיה אנחת הפתעה.
אמרת שאת לא מוצצת, נכון? תעמדי בזה!
ושוב היא חוזרת למצב הזה של פה מוצף ברוק ועכשיו הוא נוזל לה מזווית השפתיים לאט לאט כמו חילזון ואחרי כן עוד וקצת יותר מהר, ומכתים את חזית חולצתה, ושוב היא אוספת במבוכה את כל מה שנשפך ובולעת בצליל כזה כמו ששותים מרק והוא דרוך ומשועשע מכניס לה עוד סטירה , הפעם קצת יותר חזקה , לפי הצליל החלול שמגיע לאזני ועכשיו היא קצת מיואשת ולא ברור לה איך זה יגמר, אבל לי דווקא יש מושג די מגובש.
* * * *
הרבה מחיקות ושינויים ערכתי בנוסח מודעת הדרושים שלנו , כשזו עלתה - דרושה צלע שלישית להתענגות משותפת, נענו כמה א/נשים: דום אחד שהציע לי לעבור אליו כי הוא לא יערבב אותי עם אחרות במיטה, שני עבדים נחמדים שהציעו לנו לשנות כיוון ולהביא צלע שלישית ממין זכר, כמה נזיפות ותהיות הגיעו משתי אחיות ש"למה את מסרסרת עבורו"? ועוד ארבע נשלטות. על הראשונה, צעירה מדי, הטלתי וטו: "אני לא מוכנה לשחק עם מישהי שיכולה להיות הבת שלי. היא גם עלולה לשקר ביחס לגילה ולסבך אותנו במעשה פלילי". מאסטר השמיע קצת מחאות, אבל עמדתי כצוק איתן.
עם אחרת נפלנו בבוחן הפרטים המזהים, גיל, מראה ומיקום. יצאנו (כנראה) קשישים ודהויים מדי. השלישית ממוקמת רחוק מדי, בתלמי אליהו או באחד המושבים בנגב. אפילו שאנחנו די ניידים עד לשם לא הרחקנו לכת.
לשלישית אקרא יערה כדי לספר עליה וגם כי יש בה משהו מן הסבך, עלים, ציפורים וטעם אגדות הילדות.
קבענו בהתאם לפרוטוקול המוכר בבית קפה הומה אך לא סואן, במהלך הפגישה קיבלה יערה שתי שיחות טלפון וענתה בקוד הרגעה מוסכם. יערה הגיעה באיחור אופנתי של כמה דקות, תספורת קארה, בגובה הכתפיים, חיוך שחשף רווח בין השיניים, שמנמונת במבנה גוף של גיטרה, חלק עליון צר וחלק תחתון רחב , אה כן... וחמודה. אני מחבקת אותה באחווה אימהית והיא מושיטה אליו יד ללחיצה, כשהוא קם ממושבו, להושיט לה יד אני נוכחת בהשפעת הגובה שלו עליה, יש בזה משהו... שגורם לכל אשה לחוש נשית וקטנה בצילו.
שלושה ישובים סביב שולחן עגול, אנחנו קפה הפוך והיא לימונענע בכוס גבוהה עם קשית, בתווך שתיקה של זרות ומבוכה שאני מכפרת עליה בשטף בלתי פוסק של שאלות: ממתי את ב"קטע" ? האם היו לך מערכות יחסים ארוכות? מתי ידעת שאת סאבית? איך גילית? איך הגעת לאתר?
תמיד זה מוזר, ככה זה בבידיאסאם, הסדר הנכון של הדברים מתהפך, קודם את נכנסת עם מישהו למיטה ורק אחר כך, בסוף יודעת איך קוראים לו. ואנשים נפגשים, המטריה של סקס מונחת עליהם כמו פעמון זכוכית של גבינות, וזה לכשעצמו מלחיץ ואיך בכלל בונים אינטימיות בתוך המצב הזה ?
מאסטר לוקח את הענינים לידיו, טוב שהוא דומיננטי אחרת אני היתי נתקעת בפוזה של מארגנת אירועים ומחוייבת בסמול טוק לנצח.
סירופ, אולי די עם השאלות החופרניות , למה את לא שואלת את מה שבאמת את רוצה לדעת?
כי היא לא תענה, דום!
נשחק משחק, הוא מציע, יערה תשאל שאלה, היא תשאל מה שהיא רוצה לדעת עלינו אבל בתמורה היא חייבת לענות על אותה השאלה ממש.
טוב, אז בן כמה אתה, היא שואלת? 47.
ואת? 29.
היא לוקחת נשימה, ומשחקת בעצבנות בקשית, בראש שלה עכשיו מתרוצצות שאלות מפוחדות, אם היא תבקש את שמו האמיתי היא תצטרך לגלות את שמה, היא שואלת: שם פרטי בבקשה בלי שם משפחה, השמות מוחלפים, וכך גם עיסוק, מצב משפחתי, איזור מגורים יותר ספציפי.
השיחה מתגלגלת קצת ואז נתקעת והקש בידיה הופך למשולש שבו קצה אחד תקוע בשני. אז היא אוזרת אומץ: אם נכנס לחדר, שלושתנו, מה תעשה בי?
חיוך קטן משרטט מחדש את פיו, עוד לא החלטתי, אבל עוד מעט זה יקרה.
ואת? מה תרצי שאעשה בך?
אני רוצה לחוות כאב וגם... מתאמצת לחלץ את המילה מפיה... גם השפלה.
הוא מרצין, עזבי את הקש, הניחי ידייך פרושות על השולחן.
היא ממלאה אחר הוראתו לאט כמכושפת.
ואני אומרת לעצמי, הנה נפל דבר, נטמן הזרע, הנה נשבתה זו בקסמו.
והתרגשות נעימה של ציפיה לקראת הבאות חולפת בי כרוח סתיו.
היא מצביעה עלי עם הראש כי הידיים שלה קשורות אחורה, יש איזה רעד של אי נוחות בקולה, יחד עם החלטה נחושה לשמור על עצמה ולהציב גבולות.
את מה?
אני לא מוצצת!
זה מענין, הוא מציין ומביט בה בריכוז מרוחק, כאילו היתה אובייקט דומם, סירופ, תני לי סוכריה מהתיק שלך, מבקש בלי להתיק ממנה את המבט הזה , אני פותחת את התיק שלי שהמשקל שלו הוא כמה ק"ג בזכות המגבונים הלחים, קסמי שיניים, כדורי אקמול, בקבוק מים, עבודה לקריאה ברכבת, ועוד כמה פריטים שאולי מישהו סביבי יצטרך ושולפת מנטוס ומקלפת קצת ומגישה לו ואז הוא שם לה סוכריה אחת בפה ומורה לה,
לא למצוץ!
היא תקועה עם המנטוס בפה פעור מעט ותוך דקה הרוק ממלא ומציף והיא סוגרת ובולעת רק קצת רק טיפה, ואז הוא נותן לה סטירה, לא חזקה אבל כזאת שמולידה מפיה אנחת הפתעה.
אמרת שאת לא מוצצת, נכון? תעמדי בזה!
ושוב היא חוזרת למצב הזה של פה מוצף ברוק ועכשיו הוא נוזל לה מזווית השפתיים לאט לאט כמו חילזון ואחרי כן עוד וקצת יותר מהר, ומכתים את חזית חולצתה, ושוב היא אוספת במבוכה את כל מה שנשפך ובולעת בצליל כזה כמו ששותים מרק והוא דרוך ומשועשע מכניס לה עוד סטירה , הפעם קצת יותר חזקה , לפי הצליל החלול שמגיע לאזני ועכשיו היא קצת מיואשת ולא ברור לה איך זה יגמר, אבל לי דווקא יש מושג די מגובש.
* * * *
הרבה מחיקות ושינויים ערכתי בנוסח מודעת הדרושים שלנו , כשזו עלתה - דרושה צלע שלישית להתענגות משותפת, נענו כמה א/נשים: דום אחד שהציע לי לעבור אליו כי הוא לא יערבב אותי עם אחרות במיטה, שני עבדים נחמדים שהציעו לנו לשנות כיוון ולהביא צלע שלישית ממין זכר, כמה נזיפות ותהיות הגיעו משתי אחיות ש"למה את מסרסרת עבורו"? ועוד ארבע נשלטות. על הראשונה, צעירה מדי, הטלתי וטו: "אני לא מוכנה לשחק עם מישהי שיכולה להיות הבת שלי. היא גם עלולה לשקר ביחס לגילה ולסבך אותנו במעשה פלילי". מאסטר השמיע קצת מחאות, אבל עמדתי כצוק איתן.
עם אחרת נפלנו בבוחן הפרטים המזהים, גיל, מראה ומיקום. יצאנו (כנראה) קשישים ודהויים מדי. השלישית ממוקמת רחוק מדי, בתלמי אליהו או באחד המושבים בנגב. אפילו שאנחנו די ניידים עד לשם לא הרחקנו לכת.
לשלישית אקרא יערה כדי לספר עליה וגם כי יש בה משהו מן הסבך, עלים, ציפורים וטעם אגדות הילדות.
קבענו בהתאם לפרוטוקול המוכר בבית קפה הומה אך לא סואן, במהלך הפגישה קיבלה יערה שתי שיחות טלפון וענתה בקוד הרגעה מוסכם. יערה הגיעה באיחור אופנתי של כמה דקות, תספורת קארה, בגובה הכתפיים, חיוך שחשף רווח בין השיניים, שמנמונת במבנה גוף של גיטרה, חלק עליון צר וחלק תחתון רחב , אה כן... וחמודה. אני מחבקת אותה באחווה אימהית והיא מושיטה אליו יד ללחיצה, כשהוא קם ממושבו, להושיט לה יד אני נוכחת בהשפעת הגובה שלו עליה, יש בזה משהו... שגורם לכל אשה לחוש נשית וקטנה בצילו.
שלושה ישובים סביב שולחן עגול, אנחנו קפה הפוך והיא לימונענע בכוס גבוהה עם קשית, בתווך שתיקה של זרות ומבוכה שאני מכפרת עליה בשטף בלתי פוסק של שאלות: ממתי את ב"קטע" ? האם היו לך מערכות יחסים ארוכות? מתי ידעת שאת סאבית? איך גילית? איך הגעת לאתר?
תמיד זה מוזר, ככה זה בבידיאסאם, הסדר הנכון של הדברים מתהפך, קודם את נכנסת עם מישהו למיטה ורק אחר כך, בסוף יודעת איך קוראים לו. ואנשים נפגשים, המטריה של סקס מונחת עליהם כמו פעמון זכוכית של גבינות, וזה לכשעצמו מלחיץ ואיך בכלל בונים אינטימיות בתוך המצב הזה ?
מאסטר לוקח את הענינים לידיו, טוב שהוא דומיננטי אחרת אני היתי נתקעת בפוזה של מארגנת אירועים ומחוייבת בסמול טוק לנצח.
סירופ, אולי די עם השאלות החופרניות , למה את לא שואלת את מה שבאמת את רוצה לדעת?
כי היא לא תענה, דום!
נשחק משחק, הוא מציע, יערה תשאל שאלה, היא תשאל מה שהיא רוצה לדעת עלינו אבל בתמורה היא חייבת לענות על אותה השאלה ממש.
טוב, אז בן כמה אתה, היא שואלת? 47.
ואת? 29.
היא לוקחת נשימה, ומשחקת בעצבנות בקשית, בראש שלה עכשיו מתרוצצות שאלות מפוחדות, אם היא תבקש את שמו האמיתי היא תצטרך לגלות את שמה, היא שואלת: שם פרטי בבקשה בלי שם משפחה, השמות מוחלפים, וכך גם עיסוק, מצב משפחתי, איזור מגורים יותר ספציפי.
השיחה מתגלגלת קצת ואז נתקעת והקש בידיה הופך למשולש שבו קצה אחד תקוע בשני. אז היא אוזרת אומץ: אם נכנס לחדר, שלושתנו, מה תעשה בי?
חיוך קטן משרטט מחדש את פיו, עוד לא החלטתי, אבל עוד מעט זה יקרה.
ואת? מה תרצי שאעשה בך?
אני רוצה לחוות כאב וגם... מתאמצת לחלץ את המילה מפיה... גם השפלה.
הוא מרצין, עזבי את הקש, הניחי ידייך פרושות על השולחן.
היא ממלאה אחר הוראתו לאט כמכושפת.
ואני אומרת לעצמי, הנה נפל דבר, נטמן הזרע, הנה נשבתה זו בקסמו.
והתרגשות נעימה של ציפיה לקראת הבאות חולפת בי כרוח סתיו.
