ארץ הפלאות

אני רץ בחושך ולא ברור לי למה,
ראשי נחבט ואני נופל אחורה.
הכאב ברור לי לחלוטין.
אני מרים את העיניים,
"דאנג'ן" וחץ המצביע שמאלה - שלט קטן מתנוסס מעלי,
היכן שרק רגעים מעטים קודם לכן ראשי בדק תיאוריות פיזיקליות שונות לגבי כוח ותאוצה.
"אני שונא פיזיקה" אני ממלמל לעצמי ומסתכל שמאלה.

מחילה אפלולית.

אני עושה מה שכל אדם אחר והגיוני כמוני היה עושה וקופץ פנימה.
אמרתי, הגיוני כמוני.
הנפילה אנכית ואורכת מס' דקות ובמהלכה בגדי עור מתעופפים מסביבי, מוטות עם זיזים והשפתיים של גיל ריבה.
אני נופל על מצע של בגדי ויניל ומצחקק לעצמי כמו ילדה חסרת שליטה.
מסיבה לא ברורה מקננת בי הרגשה שאם היו קוראים לי עליסה משהו בכל הסיפור היה יותר הגיוני.
אבל כבר רמזתי שאני לא הגיוני.

אני בחדר עגול עם כמה דלתות,
דלת מהגוני - (מה זה מהגוני בכלל?)
דלת מעץ בוקיצה.
דלת מעץ איזדרכת.
ועוד מספר אחרות עם שמות שאפשר למצוא בקטלוג האחרון של פלדלת.

שיקוי מסתורי מונח על שולחן מסתורי במרכז החדר,
"שתה אותי", מצווה עלי פתק מהוה ומצהיב המונח לצידו.
..

אה ברור, תמיד רציתי שיאנסו אותי.

אני נזכר שאין לי ברירה, כי זה התסריט שכתבתי וככה החלטתי ושותה.
תחושה של בעבוע בבטן ואני מתחיל לגדול ולגדול ולגדול.
ואז אני קטן לגודל המקורי שלי.
מבולבל אני בוחן שוב את הפתק ומגלה כיתוב בצידו השני: "הדלתות לא נעולות, אידיוט".
..

מרגיש אידיוט.

אני בוחן את הדלתות השונות ונמשך לדלת האיזדרכת, לא באופן מיני, למרות שאיני שופט אף אדם אחר.
מסובב את הידית ופותח בחשש.
חמימות קלה מלווה בריח של מפשעות וכפות רגליים עוטפת אותי ואני נכנס פנימה.

על כיסא במרכז, גוץ שמן ומקריח.
עטוף בגדי עור.
את עיניו מכסות משקפי שמש.
הוא קם וקרב אלי.
"השתחווה בפני האדון שלך, עבד נרצע"
..
"..מה? מי אתה?"
"מי אתה אדוני!" הוא שואג עלי.
"אתה בתול?" אני שואל אותו מתוך דאגה כנה לעתיד העולם במידה והוא לא.
פניו מאדימות והוא מרים את ידו בכוונה לסטור לי.
אני תופס אותה, נותן לו שתי סטירות לחי מצלצלות ועושה לו וודג'י שמלווה ברעש סקוויק סקוויק.
מסתבר שגם התחתונים שלו מעור.
פניו מתעוותות והוא פורץ בבכי.
"כלום לא הולך לי, אני לא יוצלח, אשתי מרביצה לי".
"אתה גם מקריח" אני מציין מתוך כוונה אמיתית לשפר את הרגשתו.
ואז אני נזכר שאף פעם לא הייתי טוב בלשפר לאנשים את ההרגשה.
אני מתעלה על עצמי ואומר לו שאין לו מה להרגיש רע, יש עוד הרבה גברים בוגרים אחרים שעוטים על עצמם בגדי עור ומספרים לעצמם שיש להם כוח,
שהם כולם נראים מגוחכים ושהכל היה יכול להיות גרוע יותר אם היה לו ריח רע מהפה.
לא נראה שזה עוזר אז אני חומק בחזרה החוצה לחדר העגול.


אני פותח את דלת הבוקיצה ונכנס פנימה.
בעודי מתלבט לאיזו ממחלקות בעלי החיים עלי לשייך את גוש השומן המכוער שבמרכז החדר, הוא קם ומתקדם לעברי.
"אני מיס שם רוסי כלשהו" הוא פונה אלי בקול נשי עבה ומבטא כבד.
"רוצה ללקק לי את הנעליים?"
"לא תודה" אני עונה בנימוס.
בזריזות מפתיעה יחסית לגודל, היא שולפת שוט שהחביאה בחריץ הישבן ומצליפה בי.
אני חוטף ממנה את השוט וחותך אותו לשני חלקים.
בחלק הראשון אני משתמש כדי לקשור לה את המקרר ובחלק השני אני קושר לה את הפה.
אני מאלץ אותה לעשות אירובי מול ארבע קלטות שונות של אמריקאים חטובים עם חיוך מזוייף לפני שאני נרגע.
בסוף אנחנו עורכים שקילה ומגלים שהיא הורידה קילו וחצי.
"תמשיכי ככה ובסוף לא תהי ממורמרת שמחפשת להרביץ לגברים".
אני משאיר לה כרטיס ביקור של "נלי שומן", היא מחייכת ומבטיחה שעד הקיץ גם היא לובשת ביקיני.
בספק, אני מאחל לה בהצלחה ויוצא מהחדר.


אני עומד לפתוח את דלת המהגוני ונעצר למשמע צעקה צורמנית "תקרא את רשימת הדרישות שליד הדלת לפני שאתה נכנס!".
לצד הדלת אני מבחין ברשימה.

"180 על 20", "הרבה שכל", "הרבה כסף".
אני צוחק ונכנס פנימה.
נערה ממושקפת וחיוורת ניגשת אלי ומחייכת.
היא בוחנת אותי מלמעלה למטה, מפשילה את מכנסי, עושה לי מבחן פסיכומטרי ומחטטת לי בארנק.
לבסוף היא מחייכת באישור מתפשטת ומכריזה "הו אדוני, אתה עומד בכל הדרישות, שלוט בי, עשה בי כרצונך".
היא לא צריכה לבקש פעמיים.
אני מרביץ לה עד שהיא בוכה ואז ממשיך עד שהיא מדממת ואז עוד קצת עד שאני צוחק.
היא חושבת שאני בקטע ואני בעצם סתם נהנה להרביץ לה כי היא מעצבנת, אבל העיקר ששנינו נהנים.
כשהיא חוזרת להכרה היא מציעה לי נישואין ומכריזה שאני עומד בכל הדרישות שלה ואפילו מעבר.
אני דוחה אותה בנימוס ואומר לה שאני מצטער אם היא מרגישה מרומה אבל אני בעצם 178 על 19 וחבל שהיא לא השתמשה בסרגל.
לפני שהיא מספיקה להגיב אני חומק החוצה מהחדר.


רעש חזק מפתיע אותי ואני מסתכל למעלה, השפתיים של גיל ריבה נופלות עלי בטרם יש לי הזדמנות להגיב ואני מאבד את ההכרה.
כשאני מתעורר אני בחוץ, שוכב על המדרכה.
אני מרים את העיניים,
שלט קטן מתנוסס מעלי,
"זהירות על הראש".