בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דבר אלי בסרפדים

מאת סוטה מטונפת     12 בדצמ 13 3431
כשגיא פתח את הדלת ונכנס, עם חיוך ענק מרוח על פרצופו ויד אחת מאחורי גבו מסתירה דבר מה, ידעתי שאני בצרות. וכמו תמיד כשאני בצרות איתו, נשכבתי על המיטה מחויכת היטב, מעבירה את אצבעותיי לאורך גופי העירום, מתגרה בו. הוא ניגש למיטה, בוחן את גופי בעיניים מלאות תשוקה ואז הושיט את ידו קדימה. הוא עטה כפפה שחורה עבה והראה לי את זר הגבעולים עם העלים הירוקים שהסתיר מאחורי גבו.
"הפרחים נפלו לך מהגבעולים". אמרתי לו בחיוך.
"אין כאן פרחים, יקירתי." ענה לי בחיוך משלו, ולא היה זה החיוך טוב הלב שלו. זה היה חיוך חושף שיניים.
"אז החלטת להביא לי ענפי גבעולים ועלים. בזה הרגע קיבלת אפס בהלכות רומנטיקה." אצבעותיי מוללו פטמה ומשכו אותה מעט. החיוך שלו נמוג והמבט שלו היה קר כל כך ואפל, מבט שהעביר בי צמרמורת.
"רומנטיקה היא הדבר האחרון שמעניין אותי היום, יפתי." גיא פסע באיטיות לצד המיטה, גוהר מעלי עם זר הגבעולים והעלים שבידו. חייכתי אליו שוב חיוך מתגרה.
"להצליף בי עם ענפים. כמה משעמם." סיננתי אליו, יודעת שההתרסה הזו שלי רק מדליקה אותו יותר, מטריפה אותו.
"אני לא מתכוון להצליף בך עם הענפים האלו." כעת היה תורו לחייך חיוך מתריס ומתגרה. "רק אלטף אותך בעדינות." הוא דיבר ברצינות כה תהומית שלא התאפקתי ופרצתי בצחוק לועג.
"ללטף אותי...? ידעתי שאתה מתרכך, גיא." כמובן שידעתי שהוא לא. גיא היה הסדיסט המושלם עבורי. הוא נהנה להתעלל בי ולא רק פיזית, וככל שיחסינו העמיקו כך היה חושב על דרכים יצירתיות ואכזריות לענות אותי. וזה בדיוק הצל האפל שעבר במבטו כשקרב את זר הענפים לבטני. הוא הביט בי וחייך ואני חייכתי אליו בחזרה עד שהעביר בעדינות עלה אחד מהענפים, רק עלה אחד – על בטני. הצריבה האיומה גרמה לי לזעוק את נשמתי, גם מהכאב אך בעיקר מההפתעה. קמתי מיד והתרחקתי ממנו.
"מה לעזאזל..." סיננתי, מביטה בעור האדום והמגורה בבטני שהחל להתנפח מעט.
"סרפד, יפה שלי. סרפד. העונה שלהם רק החלה וכעת העלים שלהם מלאים ברעלנים." הוא קרב אלי את הענפים ונרתעתי. "את רואה את העלים? את השערות הקטנות הללו? כל שערה היא למעשה בקבוקון המכיל רעלן חומצתי. מגע קל..." הוא נגע בכתפי וקפצתי מהכאב, מייללת "והרעלן מוזרק לתוך העור הלבן והנפלא שלך. וכעת, יקירתי, שכבי."
"לא... בבקשה, לא... זה כואב" נגעתי בכתפי, בנקודה הכואבת.
"כפי שאמרת, אני רומנטיקן גרוע. וכעת עינת, שכבי על בטנך או שאקשור אותך ואז אכאיב לך יותר" הוא שלף ענף אחד ובחן אותו, לא מביט בי כלל. היססתי מעט, מנסה לחשוב על דרך להפיס את רוחו אך הסטירה שנחתה על לחיי וגרמה לי לדמוע היטב שכנעה אותי שעדיף לי לציית לו ולספוג את הכאב. נשכבתי על הבטן, רועדת, מביטה בו בחשש. הוא קרב את הענף לישבני והחל לטייל עליו, ואני צרחתי. זה כאב כל כך, ועורי שגם ככה רגיש ועדין צרב לי. הוא העביר את הענף על ישבני, על גבי, על החיבור בין הירכיים לישבן ואני צרחתי את נשמתי כשהעלים הארורים נגעו באזור זה שהוא כה רגיש אצלי. כשהעלים שיחקו בכפות הרגליים שלי התפתלתי כל כך מהכאב ואז קמתי והתרחקתי.
המבט שלו היה כה קר ואפל. "חזרי לתנוחה." אמר בשקט קטלני.
"בבקשה... " התייפחתי.
"אני מבין. הכאב בישבן ובכפות הרגליים רע לך מדי. שכבי על הגב." הלב שלי הלם.
"לא..." הוא רכן אלי וסטר לי בכזו עוצמה שכמעט ונפלתי מהמיטה. הבטתי בו, בוכייה ונשכבתי על הגב.
"כעת את תיענשי על חוסר הציות שלך. הפעם הבאה שעלי הסרפד ילטפו את בשרך זה יהיה על בשר חבול ודווי היטב." הוא הניח את הענף על השולחן ולקח את הקיין שלו. "לפסק רגליים." אמר בשקט.
"בן זונה שכמותך. תמות" סיננתי בזעם. גיא רק חייך אלי בשביעות רצון, מתענג על הפחד, על הזעם שנבנה בתוכי.

"כן... ככה אני רוצה אותך. כך יהיה מהנה יותר." הוא אמר לי בחיוך רע. חרקתי שיניים ופיסקתי את רגלי ברעד, פיסוק רחב ככל האפשר כמו שאהב. השכיבה על הגב הכאיבה לי בעור המגורה מהסרפד.

ההצלפה הראשונה נחתה על החלק הפנימי של הירך, החלק שקרוב כל כך לכוס שלי. ההצלפה הייתה חזקה כל כך, חסרת רחמים. צרחתי כשההצלפה השנייה נחתה על בטני, תופסת את הצריבה מהסרפד שהותירה עור אדום, מגורה ובולט. צרחתי כל כך והתפתלתי, אך ההצלפות המשיכו לנחות ללא רחמים. הירכיים, השדיים, הבטן... עד שהצלחתי להתמקם שוב כפי שהורה לי, מפוסקת רגליים. הקיין שרק באוויר ונחת על הכוס שלי, תופס את הדגדגן באכזריות. צרחתי ובכיתי, מקופלת מכאבים.

"לפסק, עינת. לא אחזור על עצמי פעם שלישית." הוא הביט בי במבט הסדיסטי הזה שלו, ללא טיפה אחת של רחמים. הכאב שלי מילא אותו בעונג קמאי, ידעתי. הזקפה שלו איימה לפרוץ מהמכנסיים. פיסקתי את רגלי והבטתי באימה בסימנים האיומים שהותיר הקיין בבשרי. פסים סגולים שנצרבו בבשר, ירכי הפנימיות והחיצוניות היו מלאות בהם. בלעתי רוק בחשש. פסים אדומים שורטטו על בטני, על חזי. הוא אמר לי לא פעם כי הוא מצייר את עצמו על בשרי כך. הבטתי בו כשניגש לשולחן והרים ענף חדש של סרפד וניגש אלי. הוא כרע על ברכיו ואחז בשד הימני שלי, סוחט אותו ומבליט את הפטמה. נאנחתי בפחד ועצמתי את עיני, אך סטירה חזקה עוררה אותי.

"את תביטי בי מענה אותך או שתסבלי יותר." הוא לחש לי במבט קשה ואז קרב עלה גדול אל הפטמה שלי, נוגע בקצה שלה בעדינות ואז משפשף את העלה בחוזקה. הכאב היה בלתי ניתן להכלה, צרחתי וניסיתי להימלט מאחיזתו ללא הועיל. הוא רק המשיך לשפשף את העלה על הפטמה שלי ואני בכיתי כשאחז בפטמה השנייה, מטפל בה באותה הצורה, מתעלם מבכיי.

ידעתי שאין טעם להתחנן. עונש זה עונש, ועד שהעונש לא יסתיים, הוא לא יפסיק. גיא ניגש עם הענף אל רגליי וכרע ביניהן, בוחן בסיפוק את סימני הקיין. הוא הרים את הענף והחל לטייל על אחד מהסימנים העמוקים ואני צרחתי את נשמתי מהכאב, אוחזת בחוזקה בכרית, נועצת את ציפורניי בתוכה, מנסה איכשהו להוציא את הכאב מתוכי. הוא קינח את העונש שלו בלהעביר את הסרפד על השפתיים החיצוניות והפנימיות, מתקרב לדגדגן אך לא נוגע בו. כשהיה בשרי אדום ומגורה מספיק מהסרפד לטעמו, העיף אותו הצידה ואז נעמד והביט בי בתשוקה. הוא רכן אלי ונשק על שפתיי ונעניתי לו בנשיקה מלאת תשוקה. הידיים שלי גלשו מיד למכנסי הג'ינס שלו, פורמים את הכפתור ואת הרוכסן. גיא הסיר את המכנסיים וחדר אלי, צובט את פטמתי בחוזקה ואני צורחת מהמגע של עורו בעורי המגורה והפצוע.

לאחר מכן שכבנו מחובקים, הוא העביר את אצבעו לאורך גופי, נוגע בסימנים שהשאיר הסרפד, מעיר מחדש את הצריבה. "אתה באמת מניאק אכזרי." לחשתי לו. הוא חייך חיוך מרוצה.

"חכי. ההפתעה האמיתית מחכה לך במקלחת, כשמים קרים יגעו בעור המגורה ואז את תקללי אותי כמו שצריך."

magic bitch​(מתחלפת)
אין כמו סרפד
על עור רגיש אהבתי את הדיוק והפירוט
13/12/13 10:44
פניקס סגולה​(נשלטת)
נהדר!
כתוב כל כך מגרה...
15/12/13 12:01
enigmax​(שולט)
זר פרחים
כרגיל כתוב נפלא ופרטני מבוסס על אכזריות סאדיסטית עמוקה ומענגת
16/12/13 19:17
Ana Goge
נפלא!
צרב לי בדיוק במקומות הנכונים :)
17/12/13 21:05
broken doll v​(נשלטת){blacksoul}
התגעגעתי אלייך! }{
ומתגעגעת לבלוג!
17/12/13 22:33
סוטה מטונפת
תודה רבה
לכולם, נהניתי מאוד לכתוב את הסיפור הזה. אתם נהדרים!
21/12/13 07:44
JuSt LiLi​(מתחלפת)
מקסים ומגרה
פשוט וואו!!
21/12/13 20:25
א-דום​(שולט)
נחמד
למרות שאני בידיאסמיסט ולא סדיסט.
10/01/14 01:18
הממתקית​(שולטת)
סכנת מוות!!!!
חברים הרעלים שבסרפד יכולים לגרום לשוק לחסימה של הגרון ומוות. חבל לנסות להתחיל סשן כזה שבמקרה הטוב יגמר במיון ובמקרה פחות טוב בבית הקברות. עצם הרעיון שבסיפור כל כך מסוכן שכדאי להוסיף לו הזהרה או אפילו למחוק אותו.
22/01/14 22:42
Cloud_Lord​(שולט)
נפלא!!
סדיזם טהור . זה הסוג המהנה ביותר של סיפור. עינויים, עוד עינויים, והזקפה שלי מאיימת לקרוע את המכנסיים רק מהקריאה. זה גם הזכיר לי כמה דברים מהעבר...... רעלנים בכלל יכולים להיות מסוכנים, בגלל שיש אנשים שמגיבים באלרגיה חריפה להם, ויש כאלה שהגוף שלהם לא מפרק היטב את הרעלן והוא מגיע לעצבים. מצד שני, גם חניקה מסוכנת. גם הצלפות קשות מסוכנות בשלבים שהגוף יכול להיכנס להלם. אבל אם עושים את זה בצורה מדודה, זהירה, עקבית, אפשר גם לבדוק שהקורבן לא מדרדר למצוקה נשימתית וגם להאריך את משך העינויים.
23/01/14 17:32
סוטה מטונפת
תודה, ממתקית
על נאום מרגש ומרשים. כמובן שזה היה מרשים יותר לו היה זה מגיע ממישהי שלא מתעסקת עם דברים מסוכנים כמו שוקרים (שאת בונה בעצמך!) ועלוקות. ועוד יותר מרשים אם תראי לי מספר מדויק של אנשים שמתו מצריבת סרפד לעומת מספר אנשים שמתו כתוצאה משוק חשמלי. שלא לדבר על מחלות שעלוקות עשויות להעביר. אנא קראי מעט על סרפדים לפני שתמשיכי להביך עצמך בפומבי. אני מקלה עליך: http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=189
23/01/14 22:29
הממתקית​(שולטת)
שוקרים ועלוקות.
העלוקות שאני משתמשת בהם הן עלוקות רפואיות נקיות ממחלות. השוקר ברמה של צביטה לא פוגע ולא משאיר סימן. לגבי מספר הנפגעים מסרפד תאלצי לשאול במיון של בית חולים. אני גם רציתי בזמנו לעשות סשן כזה. אבל אני בודקת את ההשלכות שיש לכל דבר. אם יש בזה מינימום סיכון אני לא יעשה. ממליצה לך לברר את הסכנות של שוק אנפילקטי. אל תשכחי שאני אחות במקצועי.
24/01/14 17:50
walking dead
הלם אנפילקטי ורגישיות
ממתקית, שוב את עושה סלט עלוקות. הלם אנפילקטי עשוי להיגרם כתוצאה מרגישות. לאגוזים, לבוטנים, לסלרי וללייטקס (שהוא הרבה יותר אלרגני ומועד לפורענות מבחינת התגובה האלרגית אליו, אם כבר את כל כך חרדה לבריאות יושבי הכלוב). אולי גם לסרפד. ועדיין, סרפד הוא צמח מאכל, עליו משמשים להכנת חליטות תה ואפילו לאכילה כך, חיים, בסלט (לאחר הסרת השערות העוקצניות) ואינו נמנה עם הצמחים האלרגנים ביותר. האזהרה ההיסטרית שלך "הישמרו לנפשותיכם, סכנת מוות" סבירה יותר על אריזות של במבה או שוקולד נוטלה (שבאמת גבה חיי אדם) מאשר על סיפור פנטזיה באתר הכלוב.
24/01/14 22:30
סוטה מטונפת
שוב תודה, ממתקית
אבל כמו שהראיתי לך בקישור, סרפד הוא צמח מאכל ולא נחשב בכלל לצמח רעיל - פרט לשערות הגורמות לצריבה מקומית מאוד לא נעימה. וכמו כל צמח, יש מי שאלרגי אליו. תודה cloud_lord, תמיד כיף לקרוא שאתה נהנה מהסיפורים שלי ותודה free spirit על ההסבר אגב, ממתקית, את מתעסקת עם ייצור מכשירים חשמליים. גם אם מכת החשמל היא בעוצמת צביטה - זה עדיין מכשיר חשמלי ועשוי להיות מסוכן. אני מקווה שיש לך תו תקן של מכון התקנים, אחרת זו באמת סכנת מוות. ולגבי העלוקות - הן לא תמיד שימשו ל"רפואה"? גם במאה ה- 17?
24/01/14 23:07
הממתקית​(שולטת)
נו באמת תשובות של ילדה קטנה
את מפספסת את הפואנטה . השימוש בסירפדים לא שווה את הסיכון .
24/01/14 23:37
סוטה מטונפת
ילדה קטנה...?
הנה עוד קישור, בו הסבר נרחב יותר לגבי השימושים השונים הנעשים בסרפד ברפואה לרבות מחקרים רפואיים המוכיחים את יעילותו: http://www.ranherbs.com/monograph.asp?pid=458&t=b עד כה אני טרחתי להביא לך מידע המצביע על כך שככל הנראה סרפד אינו "סכנת מוות" כפי שאת זועקת, אלא צמח בעל סגולות רפואיות רבות שכמו כל צמח עשוי לעורר אצל מי שרגיש אליו תגובות אלרגיות שונות ואת, ממתקית, לא הצגת שום נתון או הוכחה שיתמכו בדברייך. אם אכן יש לך הוכחה לכך שסרפד הוא סכנת מוות - אנא, הביאי אותה. כמובן שלא הייתי ממליצה למישהו להתנסות בסרפד מבלי לבדוק האם הוא רגיש אליו כן או לא, כמו שלא הייתי ממליצה למישהו ללבוש חליפת לייטקס מבלי לבדוק קודם האם הוא רגיש ללייטקס או להשתמש בשוקר חשמלי שיוצר בצורה חובבנית ללא אישור מכון התקנים הישראלי. אבל מכאן ועד לאזהרות היסטריות?
25/01/14 08:50
הממתקית​(שולטת)
סגולות רפואיות
אני לא טענתי שלסרפד אין תכונות רפואיות. לפני מאכל או בישול מברישים את הקוצים. הקוצים הם אלו שמסכנים פה. כשאת נוגעת במישהו עם העלים את לא יודעת כמה רעלנים את מכניסה לו לגוף. את לא יודעת אם הגוף שלו יעמוד בזה. לגבי העלוקות שיהיה ברור שלא מצאתי אותם באיזה אגם או בירקון. אלו עלוקות שגדלו בתנאים סטריליים ומשמשים ברפואה. לגבי השוקר מדובר בזרם כל כך קטן שמזכיר זרם ממצית אלקטרונית. אני מנהלת את בית הספר לשליטה . אחד הסיבות שפתחתי בית ספר היתה למנוע נזק . לעשות בדסמ בטוח. שאף אחד לא יסיים את הסשן במיון.
25/01/14 10:52
הממתקית​(שולטת)
אין מה לבדוק
את כותבת שאת בודקת אם מישהו אלרגי לפני. אז יש שתי אופציות. גם אם כשבדקת הוא לא היה אלרגי הוא יכול בהחלט לפתח אלרגיה עם הזמן. דבר נוסף זה שאם הוא אלרגי הבדיקה שלך יכולה להרוג אותו.
25/01/14 10:55