אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העברת בעלות

מאת private_sub​(נשלט)     6 בדצמבר 2003
הגיע היום הגדול היום לו המתינה מאז שזכרה את עצמה היא הייתה אמורה לקבל את שפחתה האישית. לא שעד עכשיו לא היו לה משרתות אבל הן היו נשים עבות בשר שדאגו לה כאילו הייתה בתם. אבל היום, היום היא הולכת לקבל את גוזפין. אותה גוזפין שכשהיא רכבה על הסוס ראתה אותה מברישה את הסוסים ומנקה את האורווה, אותה אחת כשהיא יצאה לשוטט בשבילי האחוזה ראתה אותה לפעמים מעשבת מנקה, תמיד עסוקה. אבל למרות העבודה הקשה הזעה ולפעמים הלכלוך דבר לא הסתיר את יופייה, את עורה החלק והרך. בעיקר חרות בזיכרונה היום שבו הגיעה בשעת לילה מאוחרת לאורווה וראתה את הסייס דופק את גוזפין שלה מאחורי ערימות החציר. היא רצתה ללכת להעיף אותו משם באמצעות השוט שהחזיקה בידה אך המוסכמות היו חזקות ממנה היא הוציאה את הסוס ויצאה לרכוב כאשר היא רוצה וחושבת על דבר אחד – גוזפין.
היא נכנסה לאמבטיה שהאומנת הכינה לה, ושילחה את האומנת לקרוא לסייס כאשר בינתיים היא שוקעת באמבט ואצבעותיה מחליקות אל עבר הכוס הבתולי והיפה שלה כאשר היא מפנטזת כבר על לשונה של גוזפין חודרת אל בין שפתי הכוס שלה ומביאה אותה לאורגזמות אדירות. היא הקיצה מהחלום המתוק שלה כאשר האומנת בישרה לה שהסיס מחכה מחוץ לדלת והזכירה לה שעליה להתלבש כי גוזפין ממתינה לה בטרקלין. "שתחכה!". ויצאה אל הבגדים שהאומנת הכינה לה. היא אמנם אהבה את האומנת סה"כ איתה היא גדלה, אמה ואביה היו עסוקים בעשיית כסף והאומנת ששימשה בתור אמה. אך היא שמחה, שמחה להיחלץ מחיבוק הדוב האוהב של המטפלת ולעבור לצד של ה"גדולים".
היא יצאה מהמקלחת ושחררה את האומנת (עמוק בלב היא ידעה שהיא תהיה שם תמיד עבורה – בעצם היא הייתה המקור ממנו שאבה את בטחונה העצמי) וקראה לסייס "אני יודעת שאתה אוהב את גוזפין אך אתה יודע שמהיום היא שלי. לכן מעכשיו הקשר שלכם יהיה רק באישורי והסכמתי ואני יחליט איך הוא יתנהל, לך קרא לה שתיכנס אלי ואתה תגיע לפה עוד שעה עם כל ציוד הרכיבה שלי" כאשר בעצם דבר אחד עניין אותה בציוד – השוט, כל כך הרבה חלומות היו לה איך השוט משעיר סימנים בעור הטוסיק החלק של גוזפין וצובע אותו בצבע סמוק. היא כבר התחילה להרגיש את הכוס שלה מתחיל לנטוף וחבל היה לה, היא העריצה את עצמה (ובצדק) וחשבה שזה בזבוז שנוזליה מתבזבזים במקום לשטוף את פניה וגרונה של גוזפין שעוד לא יודעת אבל חייה הולכים להשתנות.
גוזפין נכנסה לחדר מתרגשת פוחדת אבל יותר מכל היא ציפתה לרגע הזה, מאז שהיא זכרה את עצמה תמיד היא זכרה את גבירתה העתידית בסביבה. תמיד דמות מעוררת התפעלות, דמות להערצה תמיד רצתה להיות במקומה אל ידעה את מקומה את הבדלי המעמדות הרבה פעמים בשעת לילה מאוחרת כשהייתה נשארת לבד במטבח לאחר שסיימה לשטוף את הכלים הייתה מתיישבת על השרפרף ברגלים פסוקות ומתחילה לפנטז איך היא יורדת למרגלות גבירתה ומתחילה ללקק את רגליה המלכותיות ומטפסת אט אט אל עבר הכוס שלה ואז מכניסה את אפיה אל בין פלחי ישבנה ומסניפה את ריחה המלכותי של גבירתה ואז יורדת ומענגת אותה בלשונה את שהייתה גומרת ומתפרקת על פרצופה. לפעמים היא גם הייתה מדמיינת איך גבירתה תופסת אותה במטבח מאוננת ואז צועקת עליה שכך לא יעשה ובתור עונש הייתה תופסת את הקישוא הכי גדול ומחדירה לה אותו לפי הטבעת – אך בהזיות אלו הי א הייתה מתביישת- חשבה שהם לא ראויים והעדיפה להדחיק אותם.
עכשיו כשנכנסה הרגישה את תחתוניה נרטבות ןעוד לפני שפתחה את הדלת הרגישה איך היא מתחילה להסמיק וגרונה מתחיל להשתנק. היא פתחה את הדלת ושמעה את קולה של גבירתה "תגיעי לכאן שפחה!" וראתה את ידה המדהימה של גבירתה מושטת קדימה. גוזפין הייתה מחונכת וירדה על ברכיה ונשקה לידה של מלכתה אך במקום שגבירתה תיקח את היד היא הרגישה את אצבעה ניכנסת פנימה וחודרת אל פייה "מעכשיו את שלי ואת שפחתי, אני לא יודעת למה הכינו אותך אבל אני קובעת את החוקים ואת כאן עבורי ולשימושי אז אני מקווה שתאכלי לעמוד בציפיות שיש לי ממך – סה"כ חיכיתי ליום הזה הרב ואני מקווה שלא אתאכזב". להפתעתה של גוזפין היא הרגישה זרמים חמים בכל גופה אך היא נשארה נטעה במקומה כאשר אצבעה של גבירתה מטיילת בחוזקה בתוך פיה וחודרת עמוק - אך זה היה הרבה יותר מאצבע בפה היא הרגישה איך גבירתה חודרת אל תוך חייה ומשתלטת על נפשה – ולזה היא לא ציפתה ובטח לא למה שזה גרם לה.
"תתפשטי ועמדי על ארבע עם רגליים מפוסקות, צריך לבדוק את הסחורה" גוזפין המופתעת הרגישה את האצבע נשלפת החוצה, לזה היא לא ציפתה, לא לזה הכינו אותה אבל החינוך שלה היה מושלם לכן עוד לפני שגבירתה הספיקה להבחין בהיסוס כבר התחילה לבצע את מצוותה של גבירתה החדשה. כאשר עמדה כך על ארבע הרגישה את גבירתה מתכופפת לעברה ואת ידה עוברת על גופה ממששת בודקת חוקרת בלא לישם לב בכלל אליה אל הסחורה החדשה המשובחת. היא הרגישה משיכה חזקה בשיער הערווה שלה ופלטה צעקה קטנה "סיתמי את הפה כלבה קטנה, ברגע הראשון שיהיה לך זמן תפטרי מכל שיערה מיותר בגופך וזה כולל את זה"

shiri​(לא בעסק)
יש המשך?
יש לזה המשך?
8 בדצמ׳ 2003, 14:12