ביקור בתל אביב

הרגע הזה שאת חייבת סקס. כבר כל כך הרבה זמן עבר מאז הזיון האחרון ואת כל כך חסרה.
ההוא שאמר בוקר טוב במעלית, נהג המונית, ההוא שעשה לי סנדוויץ' בקפיטריה, ההוא בסרבל אדום שמנסה לתת לי עותק של ישראל היום. כולם כולם נראים ומריחים טוב. זיון פוטנציאלי. כבר לא חשוב אם בדס"מים או לא בדס"מים רק להריח את הטסטוסטרון מקרוב, להעביר את הלחי החלקה שלי על הזיפים.
אני מהדסת באלנבי בחצאית ארוכה ועקבים גבוהים, שיער אסוף, נועצת מבט באופק שממולי. גבר עובר ואני רואה מזווית העין שהוא מיישיר מבט. אני מחזירה מבט לשנייה חטופה ואז מזיזה את העיניים חזרה לאופק. הגבר עובר ונעלם ואני מאשימה אותו שלא ניסה אפילו להתאמץ להכיר אותי. אפילו לא, סליחה מה השעה, כזה.
אני מרגישה שאנשים יכולים לקרוא אותי. רואים בעיניים שלי את הזימה. אני קצת מתבאסת מהרעיון כי אני כרגע מחפשת עבודה ולא מתאים לי שיצא לי שם של סוטה ומזדיינת. מי צריך אחת כזאת בקבוצה שלו. אני מרגיעה את עצמי שכולם ככה הולכים ברחוב וחושבים על מין. זה לא רק אני.
יושבת בבית קפה, מזמינה הפוך. בשולחן לידי יושב גבר ואוכל ערמת חסה. הוא זורק לי בחיוך, אני בדיאטה, כבר יומיים רק סלטים. אני עונה לו, עזוב דיאטה, אתה נראה ממש ממש טוב.
הגבר לא עונה לי, מסובב את הראש חזרה לחסה שלו ולא מסתכל לכיווני יותר.
מנסה להתרכז במאמר שנכתב על ידי מר לוקה דפלקו והדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו זה, איזה זין יש למר דפלקו ומעניין אם הוא שעיר או חלק. לא מבינה איך הנתונים האלה עוד לא עולים בגוגל.
עניין של זמן.