חבטה ועוקץ: מהלכים מתקדמים לצעצועים מכים

במסגרות חינוכיות בתחום הבדסמ דנים הרבה בהבדל שבין "חבטה" (thud) ו"עוקץ" (sting), שתי תחושות שונות הנוצרות במשחקי הלקאה (impact play), אבל רק לעתים רחוקות ההבדל מוגדר בקפידה, אפילו בספרות הבדסמ הטובה ביותר. זה מצער, מאחר והשליטה בדינמיקה של הכלי – בין אם משתמשים בקיין, שוט, פלוגר או אפילו אם משתמשים בידיים – יכולה לשפר את טכניקת המשחק שלכם. השליטה בניואנסים של המכה, כלומר ההבנה של חבטה ועוקץ, נותנת לשולט יכולת אדירה לשלוט בקצב ובמבנה של סצינת המשחק ולספק לנשלט חוויה עמוקה ומלאה יותר.

למה הכוונה בעקיצה וחבטה? חבטה ועקיצה הן שתי תחושות שונות שהגוף מזהה בתגובה למכה. אילו בדסמ היה מוזיקה, חבטה ועקיצה הן הצלילים מהקצוות המנוגדים של מקלדת הפסנתר. עקיצה היא התוצר המרוכז של כאב חד, חותך – צריבה המורגשת בעיקר על פני השטח של העור ובדרך כלל היא תוצאה של מכה מהירה שמשפיעה על שטח פנים קטן. הסימנים שנשארים נוטים להיות ממוקדים: קווים דקים, שריטות וחתכים על העור. לאחר הכאב החד והצורב של העקיצה נותר משקע רגיש של עקצוצים.

חבטה, לעומת זאת, היא מכה עמוקה החודרת לעומק השריר ומשפיעה פחות על העור. החבטה נגרמת על ידי צעצוע כבד אשר בדרך כלל נע לאט יותר ומכה בשטח פנים נרחב יותר. סוג המכה הזה מותיר סימנים גדולים, ורודים ואדומים, ואחרי הכאב הראשוני יישארו חבורות על שטח פנים גדול.

אם נחזור שוב לאנלוגית המוזיקה, חבטה תהייה הצלילים הנמוכים, ואילו עקיצה תהיה הצלילים הגבוהים. לרבים מאתנו יש העדפה ברורה של סוג כאב אחד על פני השני. לחלקנו יש סיבולת גבוהה להפתיע לאחד מהם אבל לא לשני. אני מכיר אישה שאוהבת הצלפות עם סרפדים, גומיות וחוטי חשמל, אבל גונחת באי נוחות כאשר היא חוטפת מכה מפלוגר כבד או מכת אגרוף יבשה.
בואו ונבחן את כלי המשחק. לצעצועים מכים יש מבחר הולך וגדל של צורות. בסצנות שלי אני משתמש בכל דבר, החל מפטיש קילו ועד שוט חד זנבי. יצרני צעצועים מתארים לא פעם את האפקט של מוצריהם על ידי זיהוי מקומם על הרצף שבין חבטה לעקיצה.

צעצועים עוקצים הם צעצועים מהירים. לרבים מהם יש שטח פגיעה קטן, כמו קיין, שוט חד זנבי או פלוגרים עם רצועות דקות קלועות. אבל התכונה הקריטית שלהם היא המהירות. סטירה מהירה תעקוץ יותר מדחיפה איטית. נוקשות (Stiffness) היא תכונה חשובה אחרת: קיין דק וארוך עוקץ כמו בן זונה. הדבר הכי כואב שאי פעם "עקץ" אותי הוא מרית תעשייתית גדולה עם ידית ארוכה. בין אם שוט רכיבה הונחת על עכוזך או אם כדורעף פגע בפניך צרובות השמש, המהירות היא זאת שמייצרת את תחושת העוקץ. כלי עוקץ ישמיע לרוב שריקה כשהוא נע באוויר. הצעצוע העוקץ האולטימטיבי יכול להיות שוט חד זנבי; חובבי הטבע יכולים למצוא את העוקץ האולטימטיבי בענפי ערבה, זר ענפי סרפד או צרור חוחים.

אם את הכאב החד של פגיעת כדורעף בפנים תיארנו כעקיצה, חבטה היא התחושה מכדור יוגה גדול הנופל מגובה מטר ונוחת על החזה. צעצועי חבטה יהיו גדולים יותר וכתוצאה מכך איטיים יותר, וכמו שהזכרנו הם יפגעו בשטח פנים רחב יותר. פלוגר רב רצועות הוא אולי הצעצוע החובט האולטימטיבי. הצעצועים האלו נותנים מכה חזקה יותר, מכיוון שמסה גדולה יותר מכילה בתוכה כוח גדול יותר. מכה עוקצת לא תגרום לאדם רגיל לאבד את שיווי משקלו, אך חבטה כבדה מספיק יכולה להפיל אותך מהרגליים. הצעצועים החובטים מכים בכבדות ויוצרים רעש עמום כשהם פוגעים. שטח הפנים הגדול הוא תכונת המפתח שלהם – מאחר וחבטה כבדה המרוכזת בנקודה צרה היא נעיצה, תחושה פחות מוכרת לשגרת המשחק הבדסמית (תחשבו על משקולת בחדר הכושר שנופלת על הרגל...) דוגמאות לצעצועי חבטה כוללות פלוגרים, רצועות וחגורות, אלות משטרה או אגרוף שהולם לאט ובקצב באיזורי המשחק המותרים (אם אתם לא בטוחים איפה מותר ואסור להכות בנשלטים שלכם, אל תשחקו לפני שתביטו ב רמזור ההצלפות המפורסם – יש לינק בתחתית המאמר הזה).

צעצועים מסוימים משלבים תכונות של חבטה ועוקץ: ההשפעה שלהם חודרת לעומק אבל גם משאירה צריבה בעור: סוגים מסוימים של פלוגרים, שמבוק (Sjambok), רצועות עור קשיחות (למשל, חגורות), כולם חולקים תכונות של חבטה ועוקץ כי הם כבדים, נעים באיטיות, פוגעים באזור רחב – ועוקצים בגלל הנוקשות שלהם. מחבטים מכל סוג, כשהם באמת נוקשים, יוצרים תחושת עקיצה כמעט בכל מהירות.
לסיכום, שוט חד זנבי עוקץ משום שהוא נע מהר ופוגע באזור צר; פלוגר חובט כי הוא נע לאט והפגיעה שלו עמוקה ורחבה. האמירה "עבה = חבטה, דק = עוקץ," מסכמת את העניין יפה. עכשיו הדברים מתחילים להסתבך.

לגרום לצעצוע עוקץ לחבוט, וצעצוע חובט לעקוץ

אני יודע מה אתם חושבים. מהִירוּת? אזור הפגיעה? אלו גורמים שיכולים להשתנות עם כל חבטה! אתם צודקים. עבור כל צעצוע, שינוי המהירות או אזור הפגיעה ישנה את התחושה של הנשלט. אפשר אפילו, בשימוש בפלוגר עור ארנב רך, לעקוץ קצת, לעקוץ הרבה או לא לעקוץ בכלל על ידי שינוי המהירות והגודל של אזור הפגיעה. אם תשנו את מהירות הטלת השוט החד זנבי לתנועה איטית, ואפילו איטית מאוד, תגלו טעמים מתוקים ומפתיעים שכמעט כל נשלט יכול להנות מהם. הדבר נכון גם עבור שוטי רכיבה וקיינים.

הרחבת מגוון התחושות שכל צעצוע יכול לייצר לא רק מרחיבה את אוצר המילים של הצעצועים שלך, אלא גם חוסכת כסף. ברגע שלמדתם להרעים בפלוגר עור הצבי הרך שלכם כאילו הוא היה שוט חד זנבי, לא צריך לקנות שוט. טוב לדעת איך ליצור קשת של תחושות עם צעצוע יחיד. זה יכול להיראות כמעט כמו קסם עד שתבינו כיצד זה נעשה – אך בפועל, הטכניקה קלה להפליא: עבור עקיצה גדולה יותר ופחות חבטה, הכו מהר בשטח מגע קטן יותר. גם פלוגר זול מחנות תחפושות יכול לעקוץ כמו משוגע אם תכו איתו מהר מספיק, ותפגעו במטרה רק בקצוות זנבות השוט.
לחבטה עמוקה והקטנת העקיצה: הפכו את הגישה, הכו עם כל המסה של הצעצוע, לא רק באמצעות קצותיו. תארו לעצמכם את הפלוגר שלכם כמברשת צבע. אתם מנסים להשאיר סימן גדול ככל האפשר בכל מכה. אל תדאג ממהירות. כלי עוקצני כמו פלוגר משיער סוס יכול לחבוט אם התנועה תהיה איטית ותפגע ביעד עם יותר מקצה הזנבות. המעבר לסירוגין בין מכות מהירות עם קצה השוט לאיטיות עם מירב שטח הקצוות, יכול לתת את ההרגשה של מעבר מצעצוע אחד לאחר.

בקיצור, כמעט כל כלי חבטה יכול לכסות את הטווח בין עקיצה לחבטה עמוקה, בהתאם למהירות ההנפה והגודל של אזור הפגיעה. מעבר מהצד שני איננו כל כך פשוט עבור רוב הצעצועים העוקצים. קיינים, שוטים חד זנביים, שוטי רכיבה מגיעים מראש עם משקל ומבנה שלעולם לא יספקו חבטה עמוקה וכבדה, אך את מידת העוקץ בכול מכה שלהם ניתן למתן משמעותית על ידי הקטנת מהירות ההנפה.
התנסו עם הרעיון, שחקו עם זה. עברו בין פגיעה מהירה בקצוות הפלוגר למכה שטוחה ואיטית עם כל הקצוות. אפשרו לכל המשקל של השוט לפגוע בגב של הנשלטים שלכם.

יישום התיאוריה: הערות על הלקאה

אל תסמכו על המילה שלי. בדקו ובחנו. ההלקאה בידיים (ספנקינג) היא כלי אידיאלי בשביל לחקור את הדינמיקה של חבטה ועקיצה, בגלל שהיד עצמה חולקת את התחושה של כל מכה. בחנו את הרעיון. התחילו בספנק איטי, כבד, פועם. עכשיו האטו את תנועתכם יותר, תנו למשקל הזרוע פשוט לפגוע בלחיים התחתונים באגרוף ובקיבורת היד השטוחה. האטו אותו עוד יותר , עד שבסופו של דבר, היד אינה מכה אלא נדחפת אל התחת, מעניקה יותר עיסוי ממכה. הישארו בקצב אטי וקצבי במשך זמן מה, ולאחר מכן בהדרגה... בהדרגה מאוד... הגבירו את המהירות, אין צורך למהר, הגבירו גם את מרווח התנועה של היד בין המכות, כל מכה מעט מהירה יותר ומעט גבוהה יותר מהקודמת. האזינו לצליל המכה. שימו לב כמה הטון עולה עם המהירות של המכה. ככל שהמהירות גברה שימו לב לתחושה ביד. זוהי טעימה של מה שהנשלט מרגיש. בסופו של דבר תגיעו לרעש חד של סטירה, הדומה לרעש שכולנו רגילים לשייך לסצינות בסרטים, טלוויזיה ופורנו.

יותר מדי? האטו את מהירות ההלקאה . לאט, עוד יותר לאט. מרגישים איך זה כל מכה כואבת פחות ביד המכה? איך צליל הפגיעה מתעמם? שמתם לב איך הנשלט הפסיק ליילל? המשיכו להאט. האטו אפילו יותר, אגרפו את היד. חשבו על הפלת משהו כבד מגובה של חצי מטר. זה מדהים עד כמה לאט אפשר להניף את היד בסצנת הלקאה, וכמה נהדר זה ירגיש. שולטים נוטים לעתים רחוקות לחקור את הסוף החושני האיטי של הספקטרום של ספנקים, שבו העוקץ נעלם לתוך חבטה טהורה. וזה בזבוז הדומה לוויתור על הצבע האדום בלוח הצבעים ללא סיבה טובה.

עכשיו הגבר את מהירות החבטה של כל מכה, העלה את המהירות לאט לאט, המשך להגביר את המהירות וצליל המכה ישתנה ואיתו תחושת העקיצה הצריבה של המכה, תוכל להרגיש את זה בכף ידך. האץ את המכה שוב, אך השאיר את מרווח הזמן בין כל מכה קבוע. הבט בנשלט/ת וצפה בהתנהגותם, ידיים קמוצות, עיוות הפנים, הצפייה למכה בה הנשלט/ת מהדקים את השרירים. שנה את הגישה כדי להתאים לתגובת הנשלט/ת. אם הם מתכווצים, מפוחדים, סובלים, עמעם את תחושת העקיצה על ידי האטת המכה. הרשה לנשלט/ת מעט רווחה בין מכות צורבות מהירות ועוקצות אם הנשלט/ת מראה סימנים שלכך הוא נזקק/ת או אם ידך כואבת ואדומה.

אתה יכול להמשיך ככה כל עוד אתה רוצה. השימוש בעוצמה ומהירות המכה מאפשר בניית סצנה ארוכה יותר ומהנה יותר, עד כדי הגעה להתעלות חושים כמעט מדיטיטיבית. המעבר בין סוגים שונים של כאב גם מוודא שהסצינה לא הופכת למשעממת. אפשר לחמם את העניינים ולאחר מכן לתת להם להתקרר, לבנות דרמה. אפשר להגיע לשיא על ידי סטירות מהירות בקצות האצבעות. אפשר להתייחס לגוף של הנשלט, ולצעצוע או ליד, ככלי מוזיקלי בו ננגן מנעד גדול – מהצלילים הגבוהים של הצריבה אל הבס של החבטה.

הערות על שימוש בפלוגר

ברגע שאוחזים בכלי, נוצר תווךמרחק בין היד השולט ובין הנשלט. ובשימוש בוכך אנו מאבדים את הפידבק של התחושה ביד ואת וכך את היכולת לחוש הניואנסים בכל מכה. לכן יש להתבונן ביתר תשומת לב בכל פגיעה כדי לראות שהשוט אינו מפספס או נכרך סביב הגוף. יש להקשיב לקול המכות: עם זמן ותרגול, צליל המכה יאפשר לכם לאמוד את מידת העוקץ בחבטה. צליל גבוה יסמן מכה עוקצת, חבטה עמוקה תשמיע קול עמום ומרושע. השימוש בצלילים גבוהים ונמוכים הוא דרך לשלוט בקצב הסצינה.

הערות על שוט חד זנבי ושאר צעצועים בעלי רצועה בודדת

כיוון שהיא פחות שכיחה, אמנות ההצלפה בשוט חד זנבי מועברת לרוב כטכניקה למתקדמים, לא נכון. מי שיכול להניף פלוגר, יכול להשתמש גם בשוט חד זנבי. מה שהמשתמש חסר הניסיון לא יכול לעשות הוא להפוך מכת שוט חד זנבי לחבטה. במובנים מסוימים הצלפה בשוט חד זנבי היא פשוטה יותר מאשר השימוש בפלוגר כי אין סבך שלם של "תלתלים" להתמודד עמו. נכון, הצלפה טובה עם שוט חד זנבי עלולה לפצוע אם לא נזהר, וההצלפה עצמה בשוט חד זנבי דורשת תרגולת וזמן, אבל שוט חד זנבי קצר, באורך של כ-מטר, הוא משהו שכל אחד יכול ליהנות ממנו מיד -- בניגוד להייפ האליטיסטי.

כדי להשתמש בשוט חד זנבי בדרך שלא תסכן את הנשלט, צריך להפוך אותו לפחות חד ועוקץ. איך עושים את זה? מאטים את התנועה. התנועה לא צריכה להיות מהירה כברק, אלא קלה כנוצה. מגע קל, ללא שריקה בתנועה, ללא ניסון להרעים בשוט. רק להניע את השוט בקלילות קדימה ואחורה. אם האורך יוצר בעיה, אפשר לקצר את השוט על ידי אחיזה במרכז, או ליפוף הרצועה סביב כף היד. אפשר גם לאחוז בידית השוט ביד החלשה ולהשתמש באורך הנותר ביד המצליפה . אפשר להצליף כך בשוט על מישהו במשך שעות - ללא מכה מהירה אחת – ולהפוך את הקורבן לג'לי רוטט ומאושר. באמת לא צריך את כל הטריקים מהקרקס כדי להפוך למשליך שוט חד זנבי מדהים. האם הטריקים מהנים? בטוח. האם הם קשים ללימוד? כן. האם הם נחוצים? בכלל לא.

נסו את אותו התרגיל המתואר בסעיף הספנקינג עם השוט. התחילו בתנועות עדינות ואז השליכו מכה מהירה מעט יותר. דלגו בין תנועות עדינות ומהירות מעט יותר. הביטו בתגובות של הנשלט. תקשרו, אלתרו וחקרו.

הערות על השימוש בקיין

השימוש בקיין דומה לשימוש בשוט חד זנבי במובנים רבים. הקיין הוא צעצוע המעביר תחושה חדה ועוקצת שיכולה להיות מסוכנת. לקיין יש מסה קטנה מאוד כך שלייצר חבטה עמומה וכבדה זה בלתי אפשרי. כמו בהצלפה בשוט חד זנבי, השימוש בקיין הרוויח ביושר את כבודו כטכניקה מתקדמת בשל הנזק הפוטנציאלי. אך בניגוד לשוט חד זנבי או פלוגר הקיין הוא קשיח, וכך סוגי מכות רבות הניתנות להגעה עם הכלים הגמישים אינן אפשריות. למעשה ניתן להשתמש בקיין רק למכות פרטניות ובדידות. השימוש בקיין בעצימות גבוהה דורשת את אותה ההשקעה של תרגול בשוט חד זנבי, אבל בדומה לשוט, השימוש בקיין יכול להיות מתורגם למשחק במהירות נמוכה כדי ליצור אפקט מדהים, אפילו על ידי משתמשים חדשים.

בשיטה המסורתית "האנגלית", מטרת ההלקאה היא יצירת פסים לוהטים חדים של עקיצה (בדרך כלל בקבוצות של שש) ובדרך כלל על ידי משיכת הזרוע לאחור, והנפת הקיין בקשת קצרה במהירות גדולה. אבל אפשרויות יצירתיות אחרות קיימות: על ידי תיפוף על הנשלט בקצב קבוע וחוזר, ניתן לגרום השפעה מהפנטת המעמיקה עם החזרות. ניתן תמיד לשנות את המקצב בכמה חבטות מהירות, חדות ועוקצות, אפילו עד הירייה המהירה הכואבת להחריד בה משתמשים בסגנון אנגלי. אך אין חובה להינעל על השימוש בקיין למשחק קצה במהירות גבוהה.

אז איך לחקור את הדינמיקה של חבטה ועוקץ בשימוש בקיין? באופן המתואר בשימוש בשוט החד זנבי, להאט את המכה בצורה משמעותית. אֵיך? יש להקטין את טווח ההנפה של היד, להוריד את המהירות כך שלא תשמע שריקה במעבר הקיין באוויר, וכך לא תיווצר מכה חדה ועוקצת בפגיעה בעור. הקש, תופף, גע, צור קצב באמצעות הגוף של בן הזוג שלך כאילו הוא תוף. מאחר וקיין הוא קל כך כך לעומת הפלוגר ניתן להקיש מקצבים לאורך זמן מבלי להתעייף, ובלי לשחוק את הנשלט. לאורך זמן המקצבים האלו הופכים למהפנטים.



המאמר הבא הופיע במקור ב-Petal and Rose, המגזין של אגודת Black Rose, והוא מובא לפני הקורא העברי באדיבות המתרגם.

כריס מ' הוא חבר מערכת ומרצה במשך שנים באגודת הוורד השחור, והוא כתב רבות במגזין שלה "Petal and Rose".