יחסים
מאת zboy{זאתי}
23 במרץ 2003
בדרך הביתה מהמשרד הוא הרהר במצבו. כבר שלושה חודשים שהוא חי עם דנה – המלכה שלו. הוא חי בעצם בשני עולמות כרגע, מצד אחד חיים נורמטיביים בעבודה, שם הוא מנהל צוות תוכנה בכיר, ומצד שני, היותר מעניין מבחינתו, הוא הפך בביתו הוא להיות עבד, רכוש, יצור שלא חושב בעצמו שנמצא שם כדי להיות כלי לשירותה של מלכתו ושל מי שהיא עוד תרצה בכל דרך שתהיה. הוא גם גילה בעצמו שככל שהדרך יותר משפילה וכואבת כך זה יותר מעורר אותו.
בפעמים הראשונות שהוא פגש את דנה אלה היו פגישות של מספר שעות, בתשלום כמובן, שלאחריהן היה הולך לביתו, מאונן, וחוזר לענייניו. כאשר דנה, בהצעתו כמובן, עברה לגור אצלו והפכה לחלק בלתי נפרד מחייו, הדבר הראשון שהיא עשתה היה להלביש לו חגורת צניעות בכל פעם שהוא יוצא מהבית בלעדיה, כך היא ידעה שהוא לא יוכל לגמור, וראשו, כמו גם שאר גופו, יהיו שייכים לה ונתונים לחסדיה. לאחר זמן מה היא נתנה לו לצאת בלי החגורה אבל האיסור לאונן נשאר. פעם אחת הוא הפר את האיסור. הוא לא הבין איך, אבל היא ידעה את זה בשניה שהוא חזר הביתה והמחיר שהוא שילם היה כואב. היום הוא כבר לא מאונן ללא רשותה. היום הוא כבר יודע את טעם הזרע שלו לאחר שהוא מאונן. יותר מכך, הוא כבר יודע להבדיל בין הטעם שלו למספר טעמים אחרים של 'יזיזים' של דנה.
כשהוא נכנס הביתה הוא שמע את דנה מצחקקת עם משהי במטבח. מאחר שלא ידע אם אותה משהי מודעת לסוג מערכת היחסים ביניהם, הוא נכנס למטבח ואמר שלום. "גולם", אמרה דנה בקרירות, "כבר הסברתי לך שאני לא רוצה לראות אותך בבגדים כאלה, לכי תלבשי את הצרפתיים ובואי לבקש סליחה ולקבל הוראות ממני וממוניק". הוא נכנס לחדר השירות הקטן במרתף, שעכשיו היה החדר שלו, והוציא מהארון את מדי המנקה הצרפתייה – שמלת מיני קטנטנה שחורה עם סינור לבן, ביריות, חזייה שחורה וכמובן נעלי עקב. כשהתפשט, כמו בכל יום, התעורר גופו מעצם היותו חלק ומעצם לבישת בגדי האישה. הוא כבר ידע שזו יכולה להיות בעיה וניסה להשכיב את הזין שלו אך ללא הצלחה. הפעמון על השולחן במטבח צלצל, מעיד על חוסר סבלנותה של דנה והוא ידע שהוא כבר היה צריך להיות שם ולכן מיהר, בחצי ריצה אל המטבח – הוא כבר היה די מומחה בהליכה על נעלי עקב.
הוא הגיע למטבח ומוניק חייכה למראה הזקפה של האומנת הצרפתייה שעמדה מולן. עם ראש מורכן הוא מלמל "אני מבקשת סליחה שניגשתי לגבירות בבגדים לא הולמים ואני מצפה להוראותיכן". "בואי נניח שאני אתעלם כרגע מהדבר המגוחך והמיותר שבולט לך מבין הרגליים, מוניק ואני יוצאות עוד מעט, תמלאי את האמבטיה, תכיני לי על המיטה את שמלת המיני האדומה, עם ביריות, חוטיני וחזייה תואמות, ותחזרי להגיד לי כשהכל מוכן". הוא יצא מהמטבח, מאושר שהתקרית עברה בשלום לפחות כרגע. הוא הכין את הדברים כרצונה של מלכתו, כפי שהכיר בדיוק, ומילא את האמבטיה במים חמים וקצף בדיוק בטמפרטורה שהיא אוהבת. הוא חזר למטבח. "האמבטיה והבגדים מוכנים גבירתי" הוא אמר תוך כדי קידה. "יופי מותק, עכשיו תשעשעי את מוניק עד שאני אחזור" אמרה דנה ופרשה לאמבטיה.
"בואי הנה" צוותה מוניק. הוא ניגש אליה וירד על ברכיו, "לשירותיך גבירתי" הוא אמר כשעיניו מופנות כלפי מטה. בערך 10 שניות לא קרה כלום ואז טראח – הוא חטף סטירה מצלצלת. "את לשירותי ואני מחכה עם הסיגריה בפה, יפה מאוד" אמרה מוניק. הוא מיהר לקחת את המצת מהשולחן ולהדליק לה את הסיגריה. "עכשיו תבריקי לי את הנעליים" הורתה מוניק. הוא התחיל ללקק לה את נעלי העקב השחורות שלה, לא נותן לאף פינה להתחמק. מפעם לפעם קיבל טפיחה על ראשו ואז הרים את פיו פתוח על מנת שתוכל לאפר. הוא בלע לגמרי את האפר לפני שהמשיך ללקק. דנה חזרה נראית מהממת ומוניק קמה. "אנחנו יוצאות" אמרה דנה, "יש לך כביסה וגם המטבח לא נקי" המשיכה, "אני רוצה לחזור לבית מבריק".
מתוך הכרות קודמת עם רמת הניקיון של דנה הוא ידע שיש לו הרבה עבודה, וכך הוא כיבס כביסה, שטף את הכלים במטבח, הבריק את החרסינות, התנור, הארון והמקרר. למזלו, הסלון היה די נקי וגם חדרה של דנה היה מסודר, הוא עבר לאמבטיה והשירותים והבריק גם אותם. הוא רצה להתחיל בשטיפת הבית כשבדיוק חזרו דנה ומוניק. "שלום מותק" אמרה דנה, פגשנו את אורי ואיציק, הם מסרו לך ד"ש והצטערו שהם לא יכולים להגיע, אבל הם השאירו לך מזכרת, אז לעבודה…" אמרה דנה תוך כדי שהיא מפשקת קלות את רגליה. הוא ירד על ארבע וניגש לבין רגליה של דנה, היא הרימה את החצאית, התחתונים כבר לא היו שם והיא הורידה לתוך פיו גוש שפיך לח ודביק, עדיין חם, ועם טעם מוכר, לאחר שהוא בלע את השפיך, הוא ליקק וניקה אותה ולא נתן לאף טיפת שפיך להישאר עליה. "מי זה היה חמודה?" שאלה דנה בחיוך. "איציק, גבירתי", הוא ענה מתוך היכרות עם הטעם. "יפה" אמרה דנה תוך כדי קריצה למוניק, "עכשיו תנקי את אורי ממוניק". הוא עבר למוניק וביצע את אותה עבודת ניקיון שעשה לדנה. "יפה" אמרה דנה, "השעה כבר שתיים ואנחנו הולכות לישון, את יכולה לגמור את עבודות הניקיון". "מחר תצאי לעבודה מאוחר" אמרה מוניק. "אני צריכה לקום בתשע ואני בטח אצטרך אותך בבוקר". הן הלכו לשון משולבות ידיים ומצחקקות. כהרגלו, הוא הוציא את תחתוניהן מהתיק ושם בכביסה. הוא חזר לשטוף את הבית והלך לישון. הוא שם שעון לשש על מנת שיוכל להיות מוכן בזמן לשירותה של מוניק. יש לו הרבה מטלות בבוקר.
קטע זה הוא אחד מכמה שפרסמתי באתר הדומינה,
אנא פרסמו תגובה שאדע אם להמשיך.
בפעמים הראשונות שהוא פגש את דנה אלה היו פגישות של מספר שעות, בתשלום כמובן, שלאחריהן היה הולך לביתו, מאונן, וחוזר לענייניו. כאשר דנה, בהצעתו כמובן, עברה לגור אצלו והפכה לחלק בלתי נפרד מחייו, הדבר הראשון שהיא עשתה היה להלביש לו חגורת צניעות בכל פעם שהוא יוצא מהבית בלעדיה, כך היא ידעה שהוא לא יוכל לגמור, וראשו, כמו גם שאר גופו, יהיו שייכים לה ונתונים לחסדיה. לאחר זמן מה היא נתנה לו לצאת בלי החגורה אבל האיסור לאונן נשאר. פעם אחת הוא הפר את האיסור. הוא לא הבין איך, אבל היא ידעה את זה בשניה שהוא חזר הביתה והמחיר שהוא שילם היה כואב. היום הוא כבר לא מאונן ללא רשותה. היום הוא כבר יודע את טעם הזרע שלו לאחר שהוא מאונן. יותר מכך, הוא כבר יודע להבדיל בין הטעם שלו למספר טעמים אחרים של 'יזיזים' של דנה.
כשהוא נכנס הביתה הוא שמע את דנה מצחקקת עם משהי במטבח. מאחר שלא ידע אם אותה משהי מודעת לסוג מערכת היחסים ביניהם, הוא נכנס למטבח ואמר שלום. "גולם", אמרה דנה בקרירות, "כבר הסברתי לך שאני לא רוצה לראות אותך בבגדים כאלה, לכי תלבשי את הצרפתיים ובואי לבקש סליחה ולקבל הוראות ממני וממוניק". הוא נכנס לחדר השירות הקטן במרתף, שעכשיו היה החדר שלו, והוציא מהארון את מדי המנקה הצרפתייה – שמלת מיני קטנטנה שחורה עם סינור לבן, ביריות, חזייה שחורה וכמובן נעלי עקב. כשהתפשט, כמו בכל יום, התעורר גופו מעצם היותו חלק ומעצם לבישת בגדי האישה. הוא כבר ידע שזו יכולה להיות בעיה וניסה להשכיב את הזין שלו אך ללא הצלחה. הפעמון על השולחן במטבח צלצל, מעיד על חוסר סבלנותה של דנה והוא ידע שהוא כבר היה צריך להיות שם ולכן מיהר, בחצי ריצה אל המטבח – הוא כבר היה די מומחה בהליכה על נעלי עקב.
הוא הגיע למטבח ומוניק חייכה למראה הזקפה של האומנת הצרפתייה שעמדה מולן. עם ראש מורכן הוא מלמל "אני מבקשת סליחה שניגשתי לגבירות בבגדים לא הולמים ואני מצפה להוראותיכן". "בואי נניח שאני אתעלם כרגע מהדבר המגוחך והמיותר שבולט לך מבין הרגליים, מוניק ואני יוצאות עוד מעט, תמלאי את האמבטיה, תכיני לי על המיטה את שמלת המיני האדומה, עם ביריות, חוטיני וחזייה תואמות, ותחזרי להגיד לי כשהכל מוכן". הוא יצא מהמטבח, מאושר שהתקרית עברה בשלום לפחות כרגע. הוא הכין את הדברים כרצונה של מלכתו, כפי שהכיר בדיוק, ומילא את האמבטיה במים חמים וקצף בדיוק בטמפרטורה שהיא אוהבת. הוא חזר למטבח. "האמבטיה והבגדים מוכנים גבירתי" הוא אמר תוך כדי קידה. "יופי מותק, עכשיו תשעשעי את מוניק עד שאני אחזור" אמרה דנה ופרשה לאמבטיה.
"בואי הנה" צוותה מוניק. הוא ניגש אליה וירד על ברכיו, "לשירותיך גבירתי" הוא אמר כשעיניו מופנות כלפי מטה. בערך 10 שניות לא קרה כלום ואז טראח – הוא חטף סטירה מצלצלת. "את לשירותי ואני מחכה עם הסיגריה בפה, יפה מאוד" אמרה מוניק. הוא מיהר לקחת את המצת מהשולחן ולהדליק לה את הסיגריה. "עכשיו תבריקי לי את הנעליים" הורתה מוניק. הוא התחיל ללקק לה את נעלי העקב השחורות שלה, לא נותן לאף פינה להתחמק. מפעם לפעם קיבל טפיחה על ראשו ואז הרים את פיו פתוח על מנת שתוכל לאפר. הוא בלע לגמרי את האפר לפני שהמשיך ללקק. דנה חזרה נראית מהממת ומוניק קמה. "אנחנו יוצאות" אמרה דנה, "יש לך כביסה וגם המטבח לא נקי" המשיכה, "אני רוצה לחזור לבית מבריק".
מתוך הכרות קודמת עם רמת הניקיון של דנה הוא ידע שיש לו הרבה עבודה, וכך הוא כיבס כביסה, שטף את הכלים במטבח, הבריק את החרסינות, התנור, הארון והמקרר. למזלו, הסלון היה די נקי וגם חדרה של דנה היה מסודר, הוא עבר לאמבטיה והשירותים והבריק גם אותם. הוא רצה להתחיל בשטיפת הבית כשבדיוק חזרו דנה ומוניק. "שלום מותק" אמרה דנה, פגשנו את אורי ואיציק, הם מסרו לך ד"ש והצטערו שהם לא יכולים להגיע, אבל הם השאירו לך מזכרת, אז לעבודה…" אמרה דנה תוך כדי שהיא מפשקת קלות את רגליה. הוא ירד על ארבע וניגש לבין רגליה של דנה, היא הרימה את החצאית, התחתונים כבר לא היו שם והיא הורידה לתוך פיו גוש שפיך לח ודביק, עדיין חם, ועם טעם מוכר, לאחר שהוא בלע את השפיך, הוא ליקק וניקה אותה ולא נתן לאף טיפת שפיך להישאר עליה. "מי זה היה חמודה?" שאלה דנה בחיוך. "איציק, גבירתי", הוא ענה מתוך היכרות עם הטעם. "יפה" אמרה דנה תוך כדי קריצה למוניק, "עכשיו תנקי את אורי ממוניק". הוא עבר למוניק וביצע את אותה עבודת ניקיון שעשה לדנה. "יפה" אמרה דנה, "השעה כבר שתיים ואנחנו הולכות לישון, את יכולה לגמור את עבודות הניקיון". "מחר תצאי לעבודה מאוחר" אמרה מוניק. "אני צריכה לקום בתשע ואני בטח אצטרך אותך בבוקר". הן הלכו לשון משולבות ידיים ומצחקקות. כהרגלו, הוא הוציא את תחתוניהן מהתיק ושם בכביסה. הוא חזר לשטוף את הבית והלך לישון. הוא שם שעון לשש על מנת שיוכל להיות מוכן בזמן לשירותה של מוניק. יש לו הרבה מטלות בבוקר.
קטע זה הוא אחד מכמה שפרסמתי באתר הדומינה,
אנא פרסמו תגובה שאדע אם להמשיך.
