סיפור בהמשכים - חלק שני
מאת אודי
3 באפריל 2003
המזכירה הנאמנה חזרה במהירות יחסית. אינני יודע מדוע. האם החלה לחשוד בדבר מה ? האם הבינה וחשוב היה לה להשתתף בעשיה ? יתכן ופשוט מיהרה לביתה.
כך או כך, שמטתי את קופסת הסוכרזית שנמצאה על המגש , כך שהתגלגלה לרצפה לכיוון נעמי. מבלי לחשוב התכופפה המזכירה והרימה את קופסת הסוכרזית. היה ברור שהבחינה בכוסה הנפוח של נעמי, שטיפות ממנו נטפו גם על הרצפה.
היא עלתה אדומה, ואז התמקדה בשדיה של נעמי ופשוט השתתקה. מאחר ולא מיהרה לצאת חשבתי שיהיה נכון לחברה לעניין באופן שלא יתיר בידה מחשבה נוספת. ביקשתי שתעביר אלי את קנקן המים וגרמתי לידיה הרועדות לשפוך ממנו על מכנסי.
מאוד כעסתי עליה, אפילו צעקתי. היא התהלכה לאחור ונעמדה בפינה. נעמי המשיכה בסידרת הרעידות שלה, מלווה עצמה בגניחות ומשפשפת את כוסה במרץ.
שבי, אמרתי למזכירה. היא החלה ללכת לעבר הכסאות שסביב השולחן. על הרצפה בפינה אמרתי בטון עצבני.
היא ביקשה סליחה בקול שבור אך לא הרפתי. אמרתי לה שהיא גורמת לי חוסר נוחות והיא הוסיפה למלמל מילות סליחה. בשלב הבא ניסתה בעידודי ליבש את המכנסים תוך שהיא על בירכיה, נושפת אויר חם מפיה לכיוון מפשעתי.
הוצאתי מצלמה מתיקי, הורתי לנעמי לעזוב את המשחק העצמי שלה וביקשתי שתואיל להתקרב. נעמי היתה נסערת. בכל אותם רגעים שתשומת הלב שלי הופנתה למזכירה, נראה שחוות כמות עצומה של אורגזמות. הכוס שנגלה היה רטוב כולו. החולצה השקופה מקומטת, עדות לליטוף עצמי מוגבר, ופרומת כפתורים. כך נעמדה מולי, סתורת שיער, ללא כל בושה. מימיננו על הברכיים מזכירה המומה, כמעט ובוכייה, שאיננה יודעת לאן נכלאה. התרחקתי מעט. על מסך המצלמה ניתן היה לראות את נעמי עם שמלתה המופשלת מעלה מגלה כוס רטוב ונפוח – ולידה על בירכיה מזכירתה הנאמנה המתבוננת כלא מאמינה במה שרואה.
ביקשתי מנעמי לשבת מול המזכירה. הרגעתי את הרוחות ושאלתי אותה לשמה. סימה ענתה לי. תוכל לקרוא לי גם סימה'לה הוסיפה במחווה, ככל הנראה בכדי לרצות אותי. עניתי לה כי אני ורק אני אבחר איך לקרוא לה והצעתי לה " באופן ידידותי ", כך אמרתי, להיזהר בלשונה ולא להגזים יתר על המידה. סימה, כמוני, לא הבינה בדיוק למה התכוונתי.
הרמתי את כסאה הפנאומטי של נעמי עד לגובה פניה של סימה. פיתחי את רגלייך ציוויתי. נעמי עשתה זאת ברצון, ראיתי זאת בעיניה, אך חששה מהמראה שתראה סימה. אכן כוס בעל פוטנציאל לא ממומש חשבתי לעצמי. אחזתי בגרונה של סימה , קרבתי את פניה לכוסה של נעמי ושאלתי אותה לדעתה. סימה השתנקה אך להפתעתי לא התנגדה. תוך כדי שיעולה במרחק סנטימטר מכוסה של נעמי, יצרה כנראה זרימה של אויר שליטף את נעמי וגרר רעד נוסף. לא יכולתי להתאפק וצילמתי את הבנות בצילום מדהים בו נראים פניה של סימה קרובים מאוד לכוס של נעמי.
רציתי להוסיף ולמתוח את החבל והצמדתי ממש את אפה של סימה לשפתיים של נעמי. נעמי גמלה לה מייד בסדרת רעידות, תוך שמפרישה זרם שמקורו לא ברור לעברה.
סימה, אמרתי בקול סמכותי, עימדי מייד. סימה צייתה.
הקשיבי, המשכתי, אם תשמרי על הכללים הנכונים תוכלי להמשיך ולהנות. אם תתחרטי, זכרי כי יקשה עלייך להתמודד עם התמונות שזה עתה צולמו.
סימה ונעמי הבינו כעת כי שתיהן באותה סירה. סירה עם קברניט אחד, שלא ממש ברור הלן לאן הוא מנווט.
את משוחררת לביתך, כלבה, פניתי לסימה שמיד הבינה כי זה שמה החדש שנבחר על ידי. תודה היא אמרה. תפסתי את אוזנה בתנועה חדה והצמדתי אותה אל הרצפה הקרה. לא רוצה לשמוע ממך תודה – גערתי לעברה. רגע של שקט עבר, תוך שאני נועץ מבט מאיים בעיניה , עד שהשמיעה נביחה ושידרה לי שמקומה ברור. סימה החלה לצאת ממשרדה של נעמי ונבלמה על ידי.
המתיני פקדתי.
הפנתי מספרים משרדיות שהיו על השולחן לכיוונה של נעמי וביקשתי ממנה את תחתוניה של סימה. סימה נעמדה בפינה, ונעצה מבטים לקיר. מי הרשה לך לקום, כלבה ? שאלתי. מייד תרדי על ארבע.
מלוא אורכה צנח לרצפה ונעמד מולי על ארבע.
עלי לשלוחן פקדתי תוך שאוחז בצווארה ומוביל אותה דרך הכסא אל השולחן.
נעמי הפשילה את שמלתה של סימה וגילתה תחתונים לבנים רטובים לגמרי המסתירים כוס צעיר ורדרד שנראה מאוד ילדותי. הרשתי לעצמי לצלם תמונה נוספת. תחתוניה הגזורים של סימה נתחבו לפיה בשעה ששיחררתי אותה. סימה לא שכחה לנבוח לאות תודה ונפרדה מאיתנו.
כך או כך, שמטתי את קופסת הסוכרזית שנמצאה על המגש , כך שהתגלגלה לרצפה לכיוון נעמי. מבלי לחשוב התכופפה המזכירה והרימה את קופסת הסוכרזית. היה ברור שהבחינה בכוסה הנפוח של נעמי, שטיפות ממנו נטפו גם על הרצפה.
היא עלתה אדומה, ואז התמקדה בשדיה של נעמי ופשוט השתתקה. מאחר ולא מיהרה לצאת חשבתי שיהיה נכון לחברה לעניין באופן שלא יתיר בידה מחשבה נוספת. ביקשתי שתעביר אלי את קנקן המים וגרמתי לידיה הרועדות לשפוך ממנו על מכנסי.
מאוד כעסתי עליה, אפילו צעקתי. היא התהלכה לאחור ונעמדה בפינה. נעמי המשיכה בסידרת הרעידות שלה, מלווה עצמה בגניחות ומשפשפת את כוסה במרץ.
שבי, אמרתי למזכירה. היא החלה ללכת לעבר הכסאות שסביב השולחן. על הרצפה בפינה אמרתי בטון עצבני.
היא ביקשה סליחה בקול שבור אך לא הרפתי. אמרתי לה שהיא גורמת לי חוסר נוחות והיא הוסיפה למלמל מילות סליחה. בשלב הבא ניסתה בעידודי ליבש את המכנסים תוך שהיא על בירכיה, נושפת אויר חם מפיה לכיוון מפשעתי.
הוצאתי מצלמה מתיקי, הורתי לנעמי לעזוב את המשחק העצמי שלה וביקשתי שתואיל להתקרב. נעמי היתה נסערת. בכל אותם רגעים שתשומת הלב שלי הופנתה למזכירה, נראה שחוות כמות עצומה של אורגזמות. הכוס שנגלה היה רטוב כולו. החולצה השקופה מקומטת, עדות לליטוף עצמי מוגבר, ופרומת כפתורים. כך נעמדה מולי, סתורת שיער, ללא כל בושה. מימיננו על הברכיים מזכירה המומה, כמעט ובוכייה, שאיננה יודעת לאן נכלאה. התרחקתי מעט. על מסך המצלמה ניתן היה לראות את נעמי עם שמלתה המופשלת מעלה מגלה כוס רטוב ונפוח – ולידה על בירכיה מזכירתה הנאמנה המתבוננת כלא מאמינה במה שרואה.
ביקשתי מנעמי לשבת מול המזכירה. הרגעתי את הרוחות ושאלתי אותה לשמה. סימה ענתה לי. תוכל לקרוא לי גם סימה'לה הוסיפה במחווה, ככל הנראה בכדי לרצות אותי. עניתי לה כי אני ורק אני אבחר איך לקרוא לה והצעתי לה " באופן ידידותי ", כך אמרתי, להיזהר בלשונה ולא להגזים יתר על המידה. סימה, כמוני, לא הבינה בדיוק למה התכוונתי.
הרמתי את כסאה הפנאומטי של נעמי עד לגובה פניה של סימה. פיתחי את רגלייך ציוויתי. נעמי עשתה זאת ברצון, ראיתי זאת בעיניה, אך חששה מהמראה שתראה סימה. אכן כוס בעל פוטנציאל לא ממומש חשבתי לעצמי. אחזתי בגרונה של סימה , קרבתי את פניה לכוסה של נעמי ושאלתי אותה לדעתה. סימה השתנקה אך להפתעתי לא התנגדה. תוך כדי שיעולה במרחק סנטימטר מכוסה של נעמי, יצרה כנראה זרימה של אויר שליטף את נעמי וגרר רעד נוסף. לא יכולתי להתאפק וצילמתי את הבנות בצילום מדהים בו נראים פניה של סימה קרובים מאוד לכוס של נעמי.
רציתי להוסיף ולמתוח את החבל והצמדתי ממש את אפה של סימה לשפתיים של נעמי. נעמי גמלה לה מייד בסדרת רעידות, תוך שמפרישה זרם שמקורו לא ברור לעברה.
סימה, אמרתי בקול סמכותי, עימדי מייד. סימה צייתה.
הקשיבי, המשכתי, אם תשמרי על הכללים הנכונים תוכלי להמשיך ולהנות. אם תתחרטי, זכרי כי יקשה עלייך להתמודד עם התמונות שזה עתה צולמו.
סימה ונעמי הבינו כעת כי שתיהן באותה סירה. סירה עם קברניט אחד, שלא ממש ברור הלן לאן הוא מנווט.
את משוחררת לביתך, כלבה, פניתי לסימה שמיד הבינה כי זה שמה החדש שנבחר על ידי. תודה היא אמרה. תפסתי את אוזנה בתנועה חדה והצמדתי אותה אל הרצפה הקרה. לא רוצה לשמוע ממך תודה – גערתי לעברה. רגע של שקט עבר, תוך שאני נועץ מבט מאיים בעיניה , עד שהשמיעה נביחה ושידרה לי שמקומה ברור. סימה החלה לצאת ממשרדה של נעמי ונבלמה על ידי.
המתיני פקדתי.
הפנתי מספרים משרדיות שהיו על השולחן לכיוונה של נעמי וביקשתי ממנה את תחתוניה של סימה. סימה נעמדה בפינה, ונעצה מבטים לקיר. מי הרשה לך לקום, כלבה ? שאלתי. מייד תרדי על ארבע.
מלוא אורכה צנח לרצפה ונעמד מולי על ארבע.
עלי לשלוחן פקדתי תוך שאוחז בצווארה ומוביל אותה דרך הכסא אל השולחן.
נעמי הפשילה את שמלתה של סימה וגילתה תחתונים לבנים רטובים לגמרי המסתירים כוס צעיר ורדרד שנראה מאוד ילדותי. הרשתי לעצמי לצלם תמונה נוספת. תחתוניה הגזורים של סימה נתחבו לפיה בשעה ששיחררתי אותה. סימה לא שכחה לנבוח לאות תודה ונפרדה מאיתנו.
