סיפור בהמשכים - חלק שלישי
מאת אודי
5 באפריל 2003
נעמי שהיתה המומה הביטה אלי במבט של עגל. על ארבע פקדתי. עתה משחצר בית הספר התרוקנה כליל משכתי מעליה את חולצתה ושמלתה, והבטתי בנעמי העירומה.
סגרתי את דלת חדרה והפלקתי על כוסה. ידי היתה ספוגה נוזלים. ציוויתי על נעמי ללקקה.
ביקשתי שתוציא דף ותחל לכתוב. נעמי שכחה לרגע את המשחק וקמה בכדי למלא את רצוני. סטירה על פניה הבהירו לה שמיהרה לקום ולכן התנהלה על ארבע לכיוון מגירות שולחנה, משם שלפה דף נייר נקי. את העט היתה לה בעיה להביא. בעטתי קלות בתחת העסיסי שהתריס כלפי, תוך שמנסה להעביר את קידמת הנעל לעבר החריץ של נעמי ולהתחכך בו . נעמי חיפשה את הכסא עלתה עליו עם שתי ידיה והזדקרה. היה זה מחזה יפה. אישה דתית, בשלה, מכובדת עם שיער עשוי הצבוע בגוונים, עירומה לגמרי, נוטפת צוף מבין רגליה. על כפות רגליה נעלים חומות, אלגנטיות המשדרות טעם טוב יחד עם יכולת כלכלית תואמת.
נעמי נעמדה עם בירכיה על הכסא, מותחת כלפי מעלה גוף לבן ושדיים מלאות , נפולות ואדומות מהמצבט. מנסה לעשות את הצעד הבא ולעלות על ארבע על שולחן עבודתה.
הורתי לה להפסיק ולקפוא במקום. נגשתי אליה ועיצבתי אותה כרצוני: ידיה כלפי מעלה כשמרפקיה צמודות לבטנה, כפות ידיה בתנוחה כלבית שמוטות לפנים. עומדת עם בירכיה על הכסא. פיסקתי את רגליה עד כי עמידתה הפכה ללא יציבה. אסרתי עליה להתכופף ודרשתי שתזקוף גב ותבליט חזה. בשלב זה החלתי לסובב את הכסא כשכלבתי העירומה מנסה בכל כוחה להשאר יציבה ולא ליפול.
נעמי ביקשה שאפסיק. סטרתי לה בחוזקה על כל שד ושד ולא יכולתי שלא להבחין בפיטמותיה הזקורות.
כמה סיבובים נוספים ונעמי היתה שרועה על הרצפה כשראשה סחרחר. תפסתי בשערותיה מתוך כוונה למושכה לכיוון השולחן ולהפתעתי נותרתי עם פאה בידי, דבר שחשף את ראשה הקירח של נעמי.
המחזה עתה הדליק אותי יותר. תפסתי את אוזנה וגרמתי לה לעלות על ארבע ולהתייצב עם כוס פתוח לרווחה מול החלון. החשכה שהיתה בחדר אומנם מנעה מאחרים לצפות בה, אך משב הרוח שהגיע מבחוץ וליטף את כוסה הלוהט והרטוב גרם לה לטילטולים ולחוסר ריכוז.
החלטתי להשאירה במצב מעורפל זה, לוותר על רשימת המטלות אותן תכננתי להטיל, וללכת לדרכי.
היה לי ברור כי נעמי תתקשר אלי מייד כשתתעשת, וכדי להגביר את כאבה כיביתי את הטלפון הנייד שלי.
סגרתי את דלת חדרה והפלקתי על כוסה. ידי היתה ספוגה נוזלים. ציוויתי על נעמי ללקקה.
ביקשתי שתוציא דף ותחל לכתוב. נעמי שכחה לרגע את המשחק וקמה בכדי למלא את רצוני. סטירה על פניה הבהירו לה שמיהרה לקום ולכן התנהלה על ארבע לכיוון מגירות שולחנה, משם שלפה דף נייר נקי. את העט היתה לה בעיה להביא. בעטתי קלות בתחת העסיסי שהתריס כלפי, תוך שמנסה להעביר את קידמת הנעל לעבר החריץ של נעמי ולהתחכך בו . נעמי חיפשה את הכסא עלתה עליו עם שתי ידיה והזדקרה. היה זה מחזה יפה. אישה דתית, בשלה, מכובדת עם שיער עשוי הצבוע בגוונים, עירומה לגמרי, נוטפת צוף מבין רגליה. על כפות רגליה נעלים חומות, אלגנטיות המשדרות טעם טוב יחד עם יכולת כלכלית תואמת.
נעמי נעמדה עם בירכיה על הכסא, מותחת כלפי מעלה גוף לבן ושדיים מלאות , נפולות ואדומות מהמצבט. מנסה לעשות את הצעד הבא ולעלות על ארבע על שולחן עבודתה.
הורתי לה להפסיק ולקפוא במקום. נגשתי אליה ועיצבתי אותה כרצוני: ידיה כלפי מעלה כשמרפקיה צמודות לבטנה, כפות ידיה בתנוחה כלבית שמוטות לפנים. עומדת עם בירכיה על הכסא. פיסקתי את רגליה עד כי עמידתה הפכה ללא יציבה. אסרתי עליה להתכופף ודרשתי שתזקוף גב ותבליט חזה. בשלב זה החלתי לסובב את הכסא כשכלבתי העירומה מנסה בכל כוחה להשאר יציבה ולא ליפול.
נעמי ביקשה שאפסיק. סטרתי לה בחוזקה על כל שד ושד ולא יכולתי שלא להבחין בפיטמותיה הזקורות.
כמה סיבובים נוספים ונעמי היתה שרועה על הרצפה כשראשה סחרחר. תפסתי בשערותיה מתוך כוונה למושכה לכיוון השולחן ולהפתעתי נותרתי עם פאה בידי, דבר שחשף את ראשה הקירח של נעמי.
המחזה עתה הדליק אותי יותר. תפסתי את אוזנה וגרמתי לה לעלות על ארבע ולהתייצב עם כוס פתוח לרווחה מול החלון. החשכה שהיתה בחדר אומנם מנעה מאחרים לצפות בה, אך משב הרוח שהגיע מבחוץ וליטף את כוסה הלוהט והרטוב גרם לה לטילטולים ולחוסר ריכוז.
החלטתי להשאירה במצב מעורפל זה, לוותר על רשימת המטלות אותן תכננתי להטיל, וללכת לדרכי.
היה לי ברור כי נעמי תתקשר אלי מייד כשתתעשת, וכדי להגביר את כאבה כיביתי את הטלפון הנייד שלי.
