אני שלך והמטבח שלי

במטבח אני מלך. לא צריך בגדים של מלך. גם בלי בגדים בכלל, אני מלך. קשרי למותני סינר – עדיין מלך. תפסי לי את התחת, תרפי לרגע, ואז ספאנק אחד חזק וקפיצי. איך לא נשאר סימן? תחת של מלך.

כל חדר אחר בבית הוא מחוז בממלכתך. במטבח, מלכתי, אני המלך. כאן אין זמן למשחקים. צריך להקפיץ את השרימפס, לצמצם את הרוטב, לקצוץ, לערבב, להקציף, את מפריעה.

קחי כוסית יין, הוד פינוקך, שבי בסלון. ברור שאת רוצה לשלוט עכשיו, אבל הרעב מציק, ודוחק הצידה את תאבון האגו. היית קוראת לי לסלון, ושם עושה בי כרצונך, אבל ריח של לחם הנאפה בתנור מושך אותך חזרה אל המגרש הביתי שלי. זהירות, גבירתי. מטבח זה לא מקום לנשים. יש כאן להטוטי סכינים, ומחבתות לוהטים.

עוד רגע נשב, נרגע, נדליק נר, נאכל לאט. כשאת ואני סועדים, אנו שווים.
בסוף תוציאי סיגריה, תסתכלי על הנר, ואני אחבר ביניהם. על מה את חושבת בחיוך מאופק? ולמה זה גורם לי חוסר נוחות? אני מוכרח לקום, לפעול, לנטרל את הדריכות. אולי אפנה את השולחן – אל הכיור הקורא לי מתוך המקלט שלי.
"בוא אלי. עזוב את הכלים."