שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום הולדת

מאת הפולניה​(אחרת)     8 במרץ 04 13170
עמוס האדים "אה … אה … חשבתי ש … חשבתי שאתה זה היא." גמגם בקול חנוק ובליבו תהה למה לא חש רצון להכות את החוצפן הזה שרימה אותו במצח נחושה. הוא שמע לא פעם את הסיפור על הזונה או החשפנית שהתגלתה לבסוף כגבר ותמיד הסיפור הסתיים במכות שהעניק הגבר המרומה למתחפש הרמאי.

מה קורה לי ? תהה. למה אני יושב כאן ומסמיק כמו ילדה במקום לפרק את המאנייק המזדיין הזה במכות ? הוא הגניב עוד מבט אל הגוף הצעיר והורדרד שנח על המיטה ובמקום לחוש זעם גברי הגיוני וצודק הרגיש את הדופק מתגבר במפשעתו וגל חום נעים עבר את כל גופו.

"בלילה, כשהיית עם שמלה והדברים האלה בחזיה, הייתי בטוח שאתה בחורה." ניסה שוב להסביר, יותר לעצמו מאשר לסשה.
"מה, לא ידעת שבימי שישי יש בפאב הזה הופעות של דראג ?" התפלא הג'ינג'י.
"לא. אף פעם לא בקרתי שם. אני מחיפה ואף פעם לא ראיתי הופעת דראג." ענה עמוס בתום לב. "איך קוראים לך בכלל ? בטח לא סשה."
"בבוקר קוראים לי אלכס." אמר העלם בקול בריטון גברי, "ובלילה," קולו הפך לאלט סקסי במבטא רוסי קל ומלבב. "כשאני לובש שמלה, אני סשה."

עמוס נאנח ותמך את ראשו בין כפות ידיו, מנסה לעכל את המידע החדש. בלילה שעבר הוא החליט להשתכר במקום זר שבו לא ישאלו אותו איפה סיגל, ולמה הוא מבלה את יום הולדתו בלעדיה, ולכן נכנס למקום שבו לא היה סיכוי לפגוש אף אחד ממכריו. הוא זכר כמה התלהב מהג'ינג'ית התוססת שרקדה איתו אחרי שגמרה להופיע על הבמה הקטנה ואחר כך לקחה אותו איתה לדירתה. ומה קרה אחר כך ? הוא זכר נשיקות לוהטות, כפות ידים קטנות וחזקות שעינגו אותו במומחיות, פטמות ורודות וקטנות שהזדקרו בפיו, רגלים צחורות שננעלו על מותניו, אגן ירכיים שנע בקצב מלהיב כנגד גופו, לחישות תאווה בשפה רכה ולא מובנת, ואחר כך שינה עמוקה וטובה. מעולם לא חגג יום הולדת נפלא שכזה, והנה, צצה לה לפתע הפתעה מביכה שכזו. מה לעזאזל קרה לו בלילה הראשון של שנתו העשרים וחמש ?

"נו, תעשה מה שאתה חושב שגבר צריך לעשות במצב כזה ותלך." אמר סשה וקם מהמיטה.
"לעשות מה ? מה צריך גבר לעשות ?" השתומם עמוס.
"אתה טיפש או מה ?" התרגז סשה, "טוב, אין לי זמן לחכות לך כל היום." הוא יצא מהמיטה, פתח דלת לבנה בקצה חדר השינה ונעמד להשתין, מפנה אל עמוס את עכוז מקסים דמוי לב.

"גם אני צריך להשתין." נזכר עמוס וקם מהמיטה. סשה גמר להשתין ונעמד לצחצח שיניים, מציץ אל עמוס שהשתין לצידו בלי שום מבוכה. אם זו הייתה בחורה, אפילו אחת שבילה איתה לילה, אולי היה עמוס חש מבוכה מסוימת, אבל מה יש לו להתבייש מגבר ?

הוא סיים להשתין ונעמד לצחצח את שיניו. "יש מים חמים ?" שאל כשגמר לשטוף את פיו במים מכוס חרסינה מעוטרת פילים אדומים שהגיש לו סשה.
"כן." אמר סשה לאיטו, סוקר אותו במבט איטי מלמטה למעלה, "יש, אבל לא מקובל להתקלח לפני אלא אחרי, אם כי הרוב לא מתקלח בכלל וגם לא טורח לצחצח שיניים קודם. אתה באמת בחור מוזר."

"אני מוזר ?" נדהם עמוס, "אתה לובש שמלה עם שדיים מלאכותיים ואני המוזר ? ועל מה אתה מדבר בכלל ? מה אני אמור לעשות ?"
"נו, זה ברור לגמרי." הביט בו סשה מופתע, "אם באמת חשבת שאני בחורה אתה צריך להרביץ לי כמובן." ושני הגברים הצעירים סקרו זה את זה ושוב ננעלו עיניהם במבט ממושך.

"ואם לא בא לי להרביץ לך ?" התריס לבסוף עמוס שבסתר לבבו סלד ממכות ותמיד חשד שסלידה זו משותפת לרוב הגברים, גם לגברתנים שמרבים לאיים ולהבליט שרירים מנופחים. ואז נזכר פתאום שיש כאלו שנעים להם לקבל מכות ונבהל. "אתה רוצה לחטוף מכות ?"

"לא. בטח שלא." התנער סשה, "אבל אם אתה חייב אז אין ברירה. רימיתי אותך, אתה צריך לעשות משהו, לא ?"
"לא יודע." נבוך עמוס שההגיון הזה נשגב מבינתו. כאמור, הוא היה צעיר מאוד. "איך אני יכול להרביץ לבן אדם שרק הלילה … שרק לפני כמה שעות … ת' יודע ?" וסומק כהה ומלבב פרח בלחייו השחומות.

הוא נגע בפניו הלוהטים, "אולי כדאי שאני אתגלח לפני המקלחת ?" הרהר בקול ושף בכפו את זיפי זקנו.
"בוא, אני אגלח אותך." התנדב סשה בהתלהבות שאין לעמוד בפניה והושיב אותו על שרפרף קש קטן שמשך מתחת לכיור. הוא הרטיב מגבת קטנה במים חמים, סחט והניח על פניו של עמוס, ואחר כך הסיר אותה והחל לגלח אותו בעדינות בתער מיושן וחד שהוציא משידה קטנה שעמדה לצד הכיור, עמוסה בתכשירי איפור וסבונים ריחניים מסודרים בדקדקנות.

הוא הטיב לעשות את מלאכתו ופניו של עמוס נותרו צחים וחלקים לאחר הגילוח. למרבה הפתעתו מרח סשה על פניו קרם ריחני ואפילו טרח ועיסה בקרם את כתפיו.
"ועכשיו קרם לשפתיים." הכריז ושלף עוד צנצנת.

"בוא הנה, נסחפת קצת." עצר עמוס בעדו, אוחז בפרק ידו הדק באצבעותיו החזקות והשחומות. ידיו היו גדולות וחזקות, אבל לא מגושמות, ידים גבריות חזקות ומחוטבות, אם כי ציפורניו הקצוצות היו שחורות משמן רובים. "מספיק למרוח אותי בקרמים. אני לא הומו."

סשה פרץ בצחוק, "אם אתה מתעקש." אמר בחן, ולא ניסה למשוך את ידו מאחיזתו של עמוס, אלא להפך, בחן בענין את כף היד השחומה שלכדה את פרק ידו הדק שהיה מכוסה פלומת שער עדינה ובהירה. "יש לך ידים מאוד יפות." אמר, "אבל לא יזיק לך לעשות מניקור, ואם כבר מדברים על זה, חבל שאתה מסתפר כל כך קצר, אתה כבר לא חייל, יתאים לך שער קצת יותר ארוך."

עמוס אסף בחופזה את ידו והתרחק מסשה חצי פסיעה, "מה אתה, בחורה, שאתה מנסה לשנות אותי ? תעזוב אותי כבר, יא הומו!"
סשה הגיב בגיחוך מחוצף. "אני ההומו? ומי גמר שלושה קונדומים במיטה שלי הלילה ?" התגרה בעמוס שהתנפל עליו בכעס והטיל אותו על המיטה, נשכב עליו ואוחז בפרקי ידיו מעל לראשו, מועך את הצעיר מתחת לגופו השרירי.

הצעיר האדמוני לא נבהל כלל מההתקפה והמשיך לחייך בלעג קר מזג אל פרצופו הזועם של עמוס. "אתה הראשון שהתגלח אצלי לפני המכות." אמר בלגלוג.
"מה יש לך מהמכות האלו ?" התרגז עמוס, "אל תפחד, אני לא מרביץ לקוקסינלים חלשלושים." הצהיר בבוז ונדהם כשסשה זרק אותו מעליו בתרגיל ג'ודו זריז והשלים את מעשיו בבעיטה מכונת היטב למקום רגיש.

"למי אתה קורא קוקסינל חלשלוש ?" התריס כלפי עמוס ששכב על השטיח העגול והנאה שנפרש מול מיטתו של סשה וגנח חלושות, מתאמץ לנשום כראוי.
"חשבתי שאני אמור להכות אותך, לא לחטוף ממך." פלט לבסוף וניסה לקום.

סשה הושיט לו יד באדיבות ומשך אותו בקלילות מפתיעה אצל בחור קטן כמותו. הם עמדו זה מול זה מתנשמים עדיין ממאמץ המאבק הקצר, ופתאום היו שניהם מודעים לרווח הקטן שהפריד בין גופותיהם הערומים.

"אני מצטער עמוס." אמר סשה בחרטה כנה והניח יד על עורפו של חברו הגבוה ממנו, מושך את ראשו למטה אל שפתיו, "לא רציתי להכאיב לך, אבל אני שונא שמעליבים אותי בגלל שאני אוהב להתלבש כמו אישה." לחש לפרצופו הנדהם של עמוס ונישק קלילות את שפתיו.

"זה בסדר." ענה עמוס קצרות ובלי להתעכב ולחשוב על מעשיו החזיר לו נשיקה. הם התחבקו ונשארו לעמוד צמודים, מתנשקים נשיקות קלות שהלכו והעמיקו עד שנפלו על המיטה, מתגפפים בעוז, מתנשמים ומתלהבים כמו שאפשר לצפות מגברים צעירים בנסיבות הללו.


"לא." עצר סשה את עמוס, "עכשיו תורי להיות טופ."
"להיות מה ?" לא הבין עמוס שהיה כאמור תמים מאוד.
סשה חייך. הוא אהב את התמימות הזו והעובדה שבן זוגו היה מבוגר ממנו בכמה שנים, והרבה יותר גדול וחזק ממנו פיזית, רק הוסיפה להנאתו.
"בלילה אני הייתי הבחורה ועכשיו תורך." הסביר.

"לא רוצה !" התנער עמוס, אבל לשווא. סשה לכד אותו בין ירכיו החזקות להפתיע, מאלץ אותו לשכב על בטנו, ידיו נשארו אחוזות בידיו של סשה שהיו קטנות, אבל חזקות.
"בבקשה עמוסיק." לחש לעורפו השזוף של עמוס, "תן לי, אני לא אכאיב לך, זה יהיה נעים. אם זה יכאב רק תגיד ואני אפסיק." פיתה בלחש את עמוס, מלקק את תנוך אזנו, מחכך את גופו הקטן והמוצק בגופו הרחב והשרירי של עמוס.

"בסדר." הסכים עמוס, מדהים את עצמו. "אבל …" התחיל, "אבל סשה …" ניסה להגיד משהו והשתתק, לא יודע בעצמו מה רצה להגיד.
"אל תדאג. אני אעשה הכל, רק תשכב בשקט ותהנה." סשה הוציא קונדום בצבע ירוק זוהר והעלה אותו בתנועות מנוסות על אברו של עמוס.

"מאיפה אתה מביא קונדומים כאלו ?" הצטחק עמוס בפליאה.
"הביאו לי מצרפת. זה בטעם מנטה. רוצה לטעום ?" הגיש את אברו הזקוף לפיו של עמוס שליקק אותו בקצה לשונו ואחר, בגניחה, לקח אותו לפיו. סשה ניצל את ההזדמנות ובעוד עמוס עסוק באברו מרח את פי הטבעת שלו במשחה שמנונית, ועד מהרה מצא עצמו עמוס שרוע על בטנו, ישבנו מוגבה בעזרת כרית, מניח לסשה לעשות בו כחפצו, ולמרבה תדהמתו נהנה עם סשה יותר מאשר עם כל אחת מהנשים איתן בילה מימיו. הוא גמר בצעקה חנוקה בתוך כף ידו של סשה שפלט את זרעו לתוך הקונדום הירוק, ואחר כך נישק אותו ומיהר לקום ולהתקלח.

סשה יצא מהמקלחת נקי וחפוף ומצא את עמוס מנמנם על מיטתו. בדרך כלל זה היה השלב שבו היה מתחיל להשתעמם ונפטר משותפיו למיטה, אבל הפעם נהנה לראות את הגוף השחום והשרירי שרוע ברפיון לפניו. המחשבה שעמוס ירצה להסתלק עוד מעט העציבה אותו והוא החליט לנסות לעכב אותו בדירתו עוד קצת.

"רוצה לאכול משהו ?" שאל והוציא מכנסי שראוול צבעוניים מהארון.
"אולי כדאי שאני אתקלח קודם." זינק עמוס למקלחת. עד שהוא יצא הספיק סשה להכניס את בגדיו המלוכלכים למכונת הכביסה ולחמם כמה לחמניות בתנור.

"איזה ריח טוב." התפעל עמוס, "מה אתה מחמם ? אני מת מרעב." אמר ולבש את הבגדים הנקיים שסשה הכין למענו על המיטה.
"חכה אני אגהץ לך את החולצה." לקח מידו את הטריקו הקמוטה וחיש קל שלף את קרש הגיהוץ, ובזריזות גיהץ את הבגד והגיש אותו לעמוס המופתע. "אני אוהב גברים בג'ינס." אמר בחיוך כשישבו לאכול, "אבל גם בשראוול אתה נראה יפה מאוד."

"תודה." נגס עמוס במבוכה בלחמניה הטעימה והסמיק קלות. הוא הביט סביבו בהתפעלות "הדירה שלך מאוד נחמדה ומטופחת." אמר בכנות, "והשולחן ערוך יפה. לא רק שאתה נהדר במיטה אתה גם יודע לבשל, אם היית בחורה הייתי מתחתן אתך מיד." התבדח.

"ואם הייתי בחורה לא הייתי מסכים בשום פנים ואופן להתחתן עם גבר." החזיר לו סשה באותה רוח מבודחת, ונדהם לראות את הכאב על פניו הנאים של עמוס שעיניו האפילו מכאב. הוא הניח את הלחמניה מידו והדף את צלחתו מפניו, "זו פעם שניה השבוע שאני שומע את המשפט הזה." אמר וניסה לחייך, ניסיון עלוב שרק הבליט את צערו.
"מה קרה לך עמוסיק ?" נדהם סשה וקם, מניח יד מנחמת על כתפו.

עמוס החל לגחך. "שום דבר מיוחד לא קרה לי ממש כלום, חוץ מזה שאתמול בבוקר החברה שלי החליטה שבתור מתנה ליום הולדתי העשרים וחמש היא רוצה להפרד ממני, ואם זה לא מספיק חגגתי לבדי יום הולדת והבנתי שלא רק שאני לא מסוגל להבחין בין בחור לבחורה אני גם אוהב שמזיינים אותי בתחת, אבל חוץ מזה מרקיז הכל בסדר." הכריז והתפרץ בצחוק אדיר שנרגע רק אחרי שנשך את אגודלו בכוח, מכאיב לעצמו בניסיון להפסיק את הצחוק המוזר שבקע מגרונו בלי שליטה.

סשה שכבר ראה די והותר גברים היסטריים בחייו הקצרים לא התרגש, הוא חזר לכסאו והמשיך לאכול בשלווה, ממתין לחברו שיתעשת. אחרי כמה דקות עמוס נרגע, נשם עמוק חדל לצחוק והמשיך לאכול בשתיקה.

"החברה שלך ? זו שעזבה ? אהבת אותה ? היא יפה ?" שאל סשה ומיד התחרט.
"סליחה, זו שאלה טפשית. תשכח מזה."
"כן. היא מאוד יפה וגם חכמה, ובשלב הזה של חייה היא החליטה שהיא לא רוצה גבר שיחלק לה פקודות ויגביל אותה. היא רוצה ללמוד, לטייל, להתפתח. נמאסתי עליה, לדעתה אני מאצ'ו מעצבן וחסר התחשבות והיא מעדיפה להיות לבד ולא איתי." הסביר והראה לסשה תמונה של חברתו לשעבר ששמר בכיסו. צעירה גבוהה ומלאת חזה, שערה שחור, ארוך ומתולתל, גופה נשי ומעוגל, ורגליה במיני הקצר ארוכות ושחומות.

"בדרך כלל אני לא משתכר בפאבים, או בכלל." הסביר לסשה שבחן היטב את התמונה של מי שבמוחו סומנה מיד כיריבתו, "אבל הייתי כל כך מדוכא, אז … "
"אז החלטת לחגוג קצת." חייך אליו סשה וליבו יצא אל הפנים הגבריים הנאים שלבשו הבעה של ילד עזוב.
"החלטתי שאחרי שלוש שנים שהייתי נאמן רק לה הגיע הזמן להתפרק, ואתה, זאת אומרת סשה, נראתה לי כל כך שונה ממנה, יותר עדינה, נשית כזאת ומפנקת. סיגל כל כך בטוחה בעצמה, מין פמיניסטית כזו ש…" הוא נאנח, "היא נהדרת כמובן, אבל היא לא מוכנה לוותר לי בכלום. הכל צריך להיות כמו שהיא חושבת אחרת אני שוביניסט וגבר מדכא."

"גם היא בעטה לך בביצים ?" גיחך סשה.
עמוס העווה את פניו. "לא, היא לא צריכה לבעוט בי, מספיק שהיא מסתכלת עלי ו… נשים זה עם מסובך סשה, אולי אתה צודק שאתה מעדיף גברים."
"אין לי הרבה ברירה בנושא הזה." אמר סשה בעצב, לא עומד לי עם נשים ולא בא לי עליהם. יש לי הרבה חברות, אבל לסקס … " ושניהם שקעו בשתיקה עגומה, מרגישים להפתעתם נוח לשתוק יחד.

לבסוף נחלץ עמוס מכסאו ונשא את צלחתו לכיור. "היה לי מאוד נעים לחגוג אתך את יום ההולדת שלי סשה." אמר, עומד בגבו אל שולחן האוכל, מביט בחלון הקטן מעל לכיור המטבח, "אבל כבר בזבזת עלי מספיק זמן. כדאי שאני אלך עכשיו." אמר והסיט בזהירות את וילון התחרה העדין שתלה על החלון, מציץ על האדנית עמוסת צמחי התבלין שעמדה על אדן החלון. הוא קטף עלה אחד, מולל אותו בין אצבעותיו והריח אותן בתענוג.

סשה ניגש אליו והניח יד על מותניו. "זה עלה של לימונית." אמר והשעין את ראשו הבהיר על כתפו הרחבה של עמוס. "אני חושש שאתה לא יכול ללכת." שח בלחש, חיוך קונדסי מפתל את שפתיו הורודות, "הבגדים שלך רטובים. תצטרך לחכות עד שהם יתיבשו על החבל, אין לי מיבש."

עמוס החליק על השיער האדמוני שנפל בשני כנפים מבהיקות משני עברי פניו של סשה. "עשית את זה בכוונה כדי להחזיק אותי פה ?" שאל בחיבה, מציץ בעיני התכלת התמימות שהחזירו לו מבט ישיר ולוהט.
סשה הנהן ושניהם הסמיקו פתאום, מופתעים מעצמת רגשותיהם. סשה נרעד וכבש את פניו בחזהו של מאהבו שכרך את ידיו סביבו מתענג על מגעו וריחו של ידידו.

למרות שרק אתמול נפגשו הוא לא חש שום זרות במצב החדש שנקלע אליו. הרגשתו הייתה שהנה, סוף סוף הוא הגיע הביתה, ולמרות שלא העיז להודות בכך, אפילו לא כלפי עצמו, גם סשה חש אותו הדבר.
"מה תכננת לעשות היום ?" שאל סשה, מנסה להחזיר לעצמו את שלוות הנפש הרגילה שלו.
"לנסוע הביתה לחיפה, לנוח ולהתארגן. אני יוצא מחר למילואים. יש תרגיל חטיבתי ואני המג"ד. אני צריך להיות מחר בצהרים בבסיס ברמה."

"אולי תשאר איתי עד מחר בבוקר ?" הרים סשה את פניו אל עמוס, שרכן ונשק את שפתיו.
"אני לא מאמין שאני עומד כאן ומתנשק עם בחור." אמר בפליאה, "ומה שעוד יותר מדהים אותי זה שאני מרגיש לגמרי נוח עם זה, כאילו … כאילו … לא יודע, אני מרגיש שאני יכול להגיד לך הכל ואתה לא תיעלב ותבין למה אני מתכוון. החברה שלי תמיד הייתה נעלבת ועושה לי סצנות, והייתי צריך לחשוב מאה פעם לפני שהעזתי לפתוח את הפה לידה, במיוחד לפני שהיא קבלה וסת, למרות שאוי ואבוי לי אם היא הייתה שומעת שאני אומר את זה." הוא צחק, "רק עכשיו אני מבין שהיה לי הרבה יותר נעים להתגעגע אליה מרחוק מאשר לבלות אתה." הודה בפני סשה שהקשיב לו בשתיקה אוהדת וליטף את ידו בעדינות.

"אתה חושב שאני הומו ?" שאל בדאגה את חברו כשטיילו לאיטם בגני יהושע, נהנים מהאויר החמים ומהדשאים המוריקים.
"אני חושב שכמו הרבה אנשים אתה נמצא בערך באמצע, ואתה יכול לבחור כרצונך להיות הומו או סטרייט." הסביר סשה ממרומי ניסיונו לחברו התמים וחייך בעצב כשעמוס העווה את פניו בחוסר אמון, "אבל אני לא רוצה … אני לא … בדרך כלל כשאומרים למשהו הומו, מתכוונים להעליב אותו."

"אני יודע." אמר סשה, "מתכוונים להגיד שהוא כמוני, בחור עדין שאוהב לבשל ולתפור ולפנק את החבר שלו, ונהנה להתלבש כמו בחורה ולהתאפר."
"כן. מה הקטע הזה ?" נזכר עמוס, "מה התענוג להתלבש כמו אישה ?"
"אתה לא תבין." אמר סשה והביט בזוג צעיר ששיחק בתופסת. צעירה ארוכת שער במכנסים קצרים רצה מעץ לעץ, וצעיר רזה בנעלי התעמלות רץ אחריה. שניהם צחקו וצעקו בקולי קולות.

"לא יכול להיות שנעים לך להתענות עם העקבים האלו." ניסה עמוס להבין, "סיגל - החברה שלי, תמיד קטרה בגללם. היו לה נעלי עקב סקסיים כאלו שמאוד אהבתי, ואחרי שהיא הייתה נועלת אותם הייתי צריך לעשות לה מאסג' בכפות הרגליים." הוא חייך בעונג כשנזכר בנעליים הללו בעלי עקבי הסיכה שגרמו לסיגל לנענע את ישבנה בצורה כל כך סקסית. "ואחרי המסאג' היא הייתה … " הוא הבחין שסשה מזעיף פנים ונגע בכתפו, "מה קרה ?" צחק "אתה מקנא סשה ?"

סשה לכסן אליו מבט כחול וחזר להביט בזוג העליז שהתרוצץ סביבם. הצעיר תפס לבסוף את הצעירה שנחנקה מצחוק והניחה לו לחבק אותה ולמעוך את גופה אל גופו.
"כן. אני מקנא." אמר בשקט, "אני מקנא בסיגל שלך, ובזוג הזה שיכול להתנשק ככה באמצע הגן, אני מקנא בכל הזוגות האלו שלא צריכים לחשוב פעמיים על ההתנהגות שלהם, אבל אנחנו … אסור לי אפילו להעיז לחשוב לנשק אותך."

הוא התיישב על ספסל והתקפל לתוך עצמו, רגליו מורמות על המושב, מחבק את שוקיו וכובש את פניו בברכיו. "אני לא מעז אפילו לחלום שמישהו יאהב אותי כמו שאני למרות שגם אני, כמו הבחורה הזו וכמו סיגל אוהב גברים. אז אני לובש שמלה ונעלי עקב ואיפור, ואני מופיע בפאב ובמסיבות כסשה החשפנית הסקסית ממוסקבה, למרות שעליתי לארץ בגיל ארבע מאסטוניה, וכבר מגיל שש עשרה אין לי שום קשר עם ההורים. בשביל להתפרנס אני מחרמן גברים עם השדיים המלאכותיות שלי, ואם איזה גבר בא איתי למיטה הוא מעמיד פנים שאני אישה כדי לא לחשוב על זה שהוא אולי, חס וחלילה, נמשך לגברים, והרבה פעמים אחר כך הם מתנהגים לא יפה, ואפילו רוצים להכות אותי."

"אני לא כזה, באמת חשבתי שאתה בחורה." מחה עמוס, "באמת, ולא רציתי להכות אותך, להפך, הרי אתה … בגלל זה למדת להרביץ מכות ? כדי להגן על עצמך ?" הוא התיישב על הספסל לצידו של סשה והניח את ידו על כתפו במחוות הגנה.

"יש לי חגורה שחורה בג'ודו." אמר סשה, "ואני מתעמל כל יום וגם מתאמן בקיק בוקסינג. כשאתה מופיע כדראג קוין אתה חייב להיות בכושר מעולה, להופיע לפני קהל זו עבודה קשה, ומי שאוהב לקחת מעריצים הביתה חייב לדעת לשמור על עצמו."

עמוס משך את ידו מעל לכתפיו של סשה ושילב אותן על חזהו. ליבו התכווץ בקנאה. הוא ידע שזו תגובה מגוחכת, אבל המחשבה שגם גברים אחרים ידעו את הגוף הקטן והעגלגל ונגעו בעור הקטיפה הלבן והמנומש של סשה, הטריפה את דעתו.

"אני לא זונה !" התפרץ סשה שלא פירש נכון את תגובתו של חברו, "אני הולך רק עם מי שמוצא חן בעיני. אני לא מסכים להיות עם גבר שלא נראה לי גם אם הוא מציע לי כסף."
"כסף ?" שאל עמוס בתמימות נדהמת.
"טוב. כמעט שלא. רק כשאני במצב מאוד קשה, ורק מאנשים שאני מכיר טוב." מחה סשה, ולמראה פניו המזועזעים של עמוס שהחל להבין במה דברים אמורים הוסיף בהתמרמרות, השכר דירה בתל אביב מאוד יקר והבגדים להופעות הם על חשבוני ולכן לפעמים …"

"אז כמה כסף אתה לוקח על בילוי של לילה שלם אתך ? או שזה הולך לפי זיון ?" שאל עמוס ופניו לבנים מזעזוע, "והקונדומים מצרפת הם על חשבון הקליינט או על חשבון הבית ?" חקר ברשעות שלא ידע שמצויה בו. "אני רק מנסה להבין כמה אני חייב לך ?" צעק על סשה שקם וניסה להתרחק ממנו. עמוס קם גם כן, מבחין בחרטה מאוחרת מידי שעורו הורדרד מטבעו של סשה החויר מעוצמת העלבון.
"תגיד כמה אני חייב לך על הלילה ?" התעקש בכל זאת להתאכזר אל עצמו ואל סשה.

"סתום !" צעק סשה וסטר בכל כוחו על לחיו של עמוס, ומיד זינק ממקומו וברח מהר ככל שנשאוהו רגליו. הוא רץ במהירות דרך הרחובות האדישים, מתעלם מאנשים שהביטו בפליאה בצעיר הג'ינג'י שדמעות זולגות על פניו, ונעצר רק כשהגיע אל ביתו הנוח והאהוב - הקן החמים והמרופד שיצר לעצמו כדי להתחבא מהעולם הקר שנאלץ לחיות בו מאז נזרק מבית הוריו.

רק שם הוא נרגע קצת, שטף את פניו קינח את אפו, ואז הסיר מהחבל את הבגדים הלחים למחצה והחל לגהץ אותם בקפדנות, תוך שהוא כובש את דמעותיו ונוזף בעצמו ברוסית ובאסטונית, חוזר באופן אוטומטי על המילים המשפילות ששמע מאביו ומאחיו הגדולים - "אל תהיה נקבה סשה, תפסיק לילל כמו אישה, תהיה גבר ותשתוק כבר סשה !"

דפיקה נשמעה על הדלת. סשה קפא על מקומו וניסה להזכר אם נעל את הדלת. לא היה לו מצב רוח לאורחים. הדפיקה נשמעה שוב, ואז האורח האלמוני איבד את סבלנותו וניסה לסובב את הידית.
הדלת שסשה שכח לנעול נפתחה ועמוס עמד בפתח, נושא שקיות נייר ריחניות בידו. "אתה לא צריך לגהץ בשבילי סשה." מחה והניח את השקיות על השיש.

"הבטחתי לך בגדים נקיים." המשיך סשה בגיהוץ בלי להביט בפניו של עמוס.
"לא ידעתי אם אתה אוהב סיני או מזרחי אז הבאתי גם וגם." אמר עמוס.
סשה המשיך לשתוק בעקשנות, מתרכז בכל מאודו בחולצה שלפניו.
"סשה, בחייך." עמוס ניגש אליו והוציא את המגהץ מידו. "אני נורא מצטער על מה שאמרתי, בוא נתפייס."
סשה משך בכתפיו וסירב לענות.

"בבקשה סשה גם אתה הכאבת לי. אולי אתה לובש שמלה, אבל אתה לא מרביץ כמו בחורה."
"הגיע לך." ענה סשה בקשיחות והסב את מבטו מפניו של עמוס.
"ואני לא רוצה שתשכב עם גברים בשביל כסף." הושיב אותו עמוס על כורסת קש עמוסת כריות וכרע על ברכיו לפני הצעיר, "אני לא רוצה שתשכב עם גברים אחרים בכלל."
"אתה רוצה שאני אהפוך לנזיר ?" סנט בו סשה וליטף בקלילות את הסימן האדום שהותירה הסטירה על לחיו השחומה של עמוס.
"אל תהיה טיפש." הסתער עליו עמוס. "אתה יודע למה אני מתכוון."

כן אני יודע למה אתה מתכוון עכשיו, אבל אני לא יודע מה תרצה בעוד כמה ימים, אחרי שתחזור לגור בחיפה ליד ההורים. חשב סשה לעצמו, אבל בקול אמר רק, "בטח שאני מבין עמוסי, בוא נלך למיטה."
למחרת, אחרי שבת נהדרת שחלפה מהר מידי, הם נפרדו בדלת בנשיקה. סשה לא שאל אם יראה שוב את עמוס, ועמוס לא הבטיח מאומה ורק אמר שבשבועיים של תרגיל המילואים הוא יהיה מאוד עסוק ולא יוכל להתקשר. סשה נאנח ואמר שהוא מבין, מכין את עצמו נפשית לכך ששוב לא יפגשו לעולם.
השבועיים חלפו באיטיות מענה בשביל שניהם. סשה עשה כל מאמץ להיות עסוק ולא לחשוב על עמוס, שמצידו עשה בדיוק אותו הדבר. שניהם נכשלו במאמציהם.

הם עבדו קשה, התרוצצו והתאמצו, כל אחד בעיסוקיו, אבל שום דבר לא עלה יפה באותם שבועיים ארורים - סיגל ניסתה לגשש אצל עמוס ולרמוז שאולי היא מוכנה לשנות את דעתה והוא בקש ממנה בקרירות שתפסיק לבלבל לו את המוח וניתק. אחר כך העמיד את פקודיו למסדר נוסף ושלא כהרגלו צרח עליהם שהם חיילי שוקולד שלא שווים כלום.

גם על סשה לא עבר הזמן בנעימים - הוא בעט בבטנו של קליינט שיכור שניסה למשש אותו וקיבל אזהרה חמורה מבעל הבית שאם הוא לא יפסיק להתחצף ללקוחות … בתגובה סשה התפטר ובעל הבית צעק עליו שהוא אידיוט וסירב לקבל את התפטרותו. הם סיימו את הויכוח על בקבוק וודקה, אבל גם זה לא עזר, הוא עדיין התגעגע נואשות.

שבועיים אחר כך, עמוס גמר את המילואים ובלי לטרוח להתקשר קודם הוא מיהר לדירתו של סשה שנפל לזרועותיו, בוכה משמחה.
"כל כך פחדתי שלא תחזור שוב." התיפח בהקלה בזרועותיו של עמוס, "אתה בטוח שזה באמת מה שאתה רוצה ?"
"כן טפשון. חשבתי עליך כל הזמן. כמעט שמתתי מרוב געגועים." צחק עמוס, "לא אכפת לי אם אתה לבוש שמלה או מכנסיים, או אם קוראים לך סשה או אלכס, אני אוהב אותך בכל מצב, ותעזוב כבר את הכביסה המלוכלכת, היא לא תברח. בוא למיטה."

את יום ההולדת העשרים ושש שלו בילה עמוס באותו פאב, עם אותה ג'ינג'ית, שלזכר פגישתם הראשונה לבשה את אותם בגדים. סשה כבר לא עבד בפאב ההוא, ועמוס כבר לא גר בחיפה ליד ההורים. כל אחד מהם ויתר על אורח חייו הקודם כדי שיוכלו להישאר יחד. הם חיו כעת כמו כל זוג צעיר אחר, אוהבים, רבים ומתפייסים, ממשיכים לחגוג יחד עוד הרבה ימי הולדת מאושרים.

nero
ממש יפייפה
ואוו!! ממש נהנתי לקרוא את הסיפור חוץ מהתוכן גם את הובלת הסיפור.. ממש יפייפה. נרו.
10/03/04 01:47