אהבה מכאיבה

כן אתה יפה ויש פה אהבה,
כן אתה שלי, והיא בוערת בתוכנו
כן, אתה אחר וגם אני איתך,
כן, והגלים, מכים, נושאים אותנו.

כן, זה הכאב פוצח בשירה,
אני מכה בשוט של מין אינטימיות סוחפת,
אתה כל כך אוהב וגם אני איתך,
רואה ולא רואה קוטפת לא קוטפת.

ואיך זה שאני כל כך, כל כך אוהבת,
אוהבת את כולך נוגעת בטירוף.
ואיך זה שאני כל כך, כל כך נסחפת
לתוך עולם אחר בו הכאב הוא לא אבסורד.

ואיך זה שאני כל כך, כל כך אוהבת
ועם האהבה גם מכאיבה לך מדי,
ואיך זה יכולה כך להביט ולא לגעת,
בכתם אהבה אדום בישבנך ולחיי.

ואיך זה שאני נושאת את דגל השליטה,
נכנעת כל כולי לאהבה שורפת
ואיך אני נוגעת , מכאיבה ומכבה
איך השריפה בנשיקותי גוססת...

ואיך אתה אוהב, שלו כל כך, רגוע
ואיך אתה מביט באהבה גמורה.
ואיך ביחד שנינו נוגעים בלא ידוע,
ואיך ביחד יוצרים את התקוה.

ואיך היא התקוה שלפעמים בוערת,
ולפעמים מכה על חטא ולפעמים גם בלי,
ואיך האהבה של שנינו היא כל כך אחרת,
אך בלעדיה - אין לנו חיים.....