לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא ו-she

מאת שחרית​(מתחלפת)     2 במרץ 04 1727
ראיתי אותך במסיבה על הגג של חבר משותף ומיד ידעתי שהערב עוד צעיר. את היית יפיפיה ואספת מבטים מכל הנוכחים על הגג. חלפתי על פנייך ושלחתי לך מבט ביישני אך סקרן, וכך אספתי אני את מבטך.

פניי היו מועדות לפנים הבית לחפש מקום מסתור בו אוכל לברוח מכל האנשים שאנני חפצה בנוכחותם. אני יורדת במדרגות, חולפת על פני המטבח ומכוונת פעמי אל עבר המסדרון שאור לפידים מילא אותו והתפשט על כל לבנות הקיר העתיק.

בסוף המסדרון בקע אור חלוש מהחדר שאליו תעדתי לברוח - רק שם אמצא שלווה.
חדר זה היה מבודד מכל החדרים בבית והוא שימש כמגרש המשחקים הפרטי של האדון שדר בבית זה. את אדון זה לא הכרתי אך שמעתי על מעלליו מחברי הטוב שחגג את יום הולדתו היום.

נכנסתי לחדר העמום ונפקחו עיניי. מימיני עמד שולחן מעץ מלא, כבד ומסיבי ועליו היו מונחים אביזרי עור כגון שוטים, מסכות, כפפות ועוד. לא הספקתי להעביר את עיניי ולסרוק את שאר החדר ושמעתי טריקת דלת חזקה ונעילת המפתח מיד אחריה.

ניסיתי להסתובב כדי לראות מי זה שסגר ונעל את דלת החדר אך בטרם הספיקותי חשתי כיצד ידי נלפתות ונלקחות למאחורי גבי ושפתיים חושניות ריפרפו באוזני "ממש קראת את מחשבותי יפתי". רעד ותשוקה החלו זורמים בכל רמח איברי, "עקבתי אחרייך
וקיוויתי שתמצאי את דרכך לחדר זה" המשיכה.
"היית פה פעם?" שאלתי בהיסוס והיא מצמידה את ידי מאחורי גבי חזק יותר ויותר.
"כמובן, אבשלום היה העבד שלי במשך שנתיים, אבל נעזוב את זה בצד ובואי נדבר על מה שאני הולכת לעשות לך בעוד מספר רגעים"

אומנם נקטע באיבו אבל בקרוב המשך יבוא...

nt_23​(שולט)
כל הכבוד
התחלה לא רעה, בהחלט מעורר את הדמיון. החלק הקשה הוא להמשיך את הסיפור ולעלות ברמה
05/03/04 23:17