לשחק מעבר לזמן - משחק גיל בבדס"מ
מאת המלכה לירז(שולטת){כ}
12 במרץ 2004
משחק גיל (Age Play) הוא צורה של פעילות בדס"מ, שבה המשתתפים מגלמים דמויות שגילן צעיר או מבוגר מגילם האמיתי. לא מדובר פה על ההתחזות הנפוצה בשדות הוירטואליה, כאשר הצעיר הנלהב שהציג עצמו כבן עשרים ושלוש וחצי מתגורר מזה כשבע שנים כבר בבית אבות, אלא על משחק תפקידים ממשי, שבו המשתתפים לוקחים עליהם במודע ובידיעת הצד השני את התפקיד של דמות צעירה או מבוגרת יותר.
משחק התפקידים יכול להתבטא בדרכים רבות ביניהן: לבוש, התנהגות, חפצים, תפקידים וצורת דיבור. לרוב, הצד הדומיננטי משחק דמות סמכותית, כגון מורה, הורה בייביסיטר, מאמן, אחות, רופא ועוד, והצד הנשלט משחק דמות צעירה יותר, הנתונה לטיפולו ולמרותו של השולט. לפעמים אשה תגלם תפקיד של גבר צעיר או מבוגר ממנה, וגבר יגלם תפקיד של אשה צעירה או מבוגרת ממנו, ויתנהגו אליו כאל "סיסי".
אולי בגלל שאייג' פליי מתחכך די קרוב בכמה טאבואים חברתיים ומסתכל להם בלבן של העיניים, הוא נראה מאוד טבעי מצד אחד, ומאוד פרוורטי מצד שני. בסיטואציות שגרתיות, אם ננסה להתיילד יותר מדי (כלומר, להפגין התנהגות ילדית/ילדותית) אנחנו עלולים להיתקל בלעג ובגינוי. טאבו מהותי יותר הוא הקשר שבדמיון שיכול להתעורר בין משחק-גיל לגילוי עריות. מובן שלא מדובר פה בגילוי עריות ממשי כלשהו אלא בסיטואציה של גילום תפקידים, כאשר, למשל, הסאבית מגלמת ילדה סוררת, והדום מגלם דמות אב. אז מהו סוד הקסם של אייג' פליי? יש הרבה תשובות לשאלה הזאת.
קודם כל, כמעט כולנו סובלים לפעמים מהרצון לחזור אחורה במנהרת הזמן ולהתעורר באיזו עריסה חמימה, מול האקוואריום של "יס בייבי" וללא צורך לעסוק בדאגות המעצבנות של החיים. בנוסף, יש כאלה הנהנים משבירת הטאבו שבגילום דמות בגיל אחר. יש בזה משהו מרדני, וזה גם יכול להיות כייף לשכוח לרגע את הצורך המנסר במוח "להתנהג בהתאם לגילנו" כל הזמן ולהשתחרר.
יש כאלה שנהנים לשחק מישהו מבוגר וסמכותי בשעה שפעם הם אלה שהיו הזאטוטים חסרי האונים, ועדיין לא אמרנו כלום על השפלה, משמעת וספאנקינג. אם אתם מחפשים רעיונות ישנם חיתולים, מוצצים, זחילה, אכילה בידיים, נשיאת בובה או צעצוע, פניה לשולט כאל "המורה" או "המחנך", אימון לעשיית צרכים ועוד, כיד הדמיון הטובה והמכאיבה.
ישנם גברים השואבים את עיקר הנאתם מהאפשרות ללבוש בגדי נשים ולקבל התייחסות כמו-נשית, כגון פניה אליהם בלשון נקבה בלבד. ישנם כאלה שנהנים לגעת באמצעות אייג' פליי בפנטזיה על גילוי עריות. זה הזמן להזכיר שבפנטזיות (ורק בהן) אין שום דבר אסור, ולהשאיר את שאר הניתוח בידי פרויד.
לרבים מאתנו לא הייתה ילדות מושלמת ואייג' פליי יכול להיות דרך מלאת עוצמה לגעת ב"ילד הפנימי" וליצור חוויות מתקנות של קירבה, חום ואחדות. לחזק את הנקודה הזאת, יש שטוענים כי הדינמיקה באייג' פליי שונה מהדינמיקה ביחסיי בדס"מ רגילים, כי יש יותר מיקוד ב"ילד" - בצרכיו, ברגשותיו ובחינוכו. זה הזמן להדגיש כי למשחק גיל אין שום קשר לפדופליה או למשאלות פדופיליות. אנחנו מכנים זאת "משחק גיל" רק כשמשתתפים בו מבוגרים העוסקים בפעילות בהסכמה הדדית מלאה.
אייג' פליי יכול לאפשר לנו לחזור אחורה לינקות או לגלם מין אחר, להיות ילד סורר או לגעת בטאבואים, להיות טינאייג'רים או להיות הכי גדולים וקשוחים, כמו שרק ילדים יודעים.
משחק התפקידים יכול להתבטא בדרכים רבות ביניהן: לבוש, התנהגות, חפצים, תפקידים וצורת דיבור. לרוב, הצד הדומיננטי משחק דמות סמכותית, כגון מורה, הורה בייביסיטר, מאמן, אחות, רופא ועוד, והצד הנשלט משחק דמות צעירה יותר, הנתונה לטיפולו ולמרותו של השולט. לפעמים אשה תגלם תפקיד של גבר צעיר או מבוגר ממנה, וגבר יגלם תפקיד של אשה צעירה או מבוגרת ממנו, ויתנהגו אליו כאל "סיסי".
אולי בגלל שאייג' פליי מתחכך די קרוב בכמה טאבואים חברתיים ומסתכל להם בלבן של העיניים, הוא נראה מאוד טבעי מצד אחד, ומאוד פרוורטי מצד שני. בסיטואציות שגרתיות, אם ננסה להתיילד יותר מדי (כלומר, להפגין התנהגות ילדית/ילדותית) אנחנו עלולים להיתקל בלעג ובגינוי. טאבו מהותי יותר הוא הקשר שבדמיון שיכול להתעורר בין משחק-גיל לגילוי עריות. מובן שלא מדובר פה בגילוי עריות ממשי כלשהו אלא בסיטואציה של גילום תפקידים, כאשר, למשל, הסאבית מגלמת ילדה סוררת, והדום מגלם דמות אב. אז מהו סוד הקסם של אייג' פליי? יש הרבה תשובות לשאלה הזאת.
קודם כל, כמעט כולנו סובלים לפעמים מהרצון לחזור אחורה במנהרת הזמן ולהתעורר באיזו עריסה חמימה, מול האקוואריום של "יס בייבי" וללא צורך לעסוק בדאגות המעצבנות של החיים. בנוסף, יש כאלה הנהנים משבירת הטאבו שבגילום דמות בגיל אחר. יש בזה משהו מרדני, וזה גם יכול להיות כייף לשכוח לרגע את הצורך המנסר במוח "להתנהג בהתאם לגילנו" כל הזמן ולהשתחרר.
יש כאלה שנהנים לשחק מישהו מבוגר וסמכותי בשעה שפעם הם אלה שהיו הזאטוטים חסרי האונים, ועדיין לא אמרנו כלום על השפלה, משמעת וספאנקינג. אם אתם מחפשים רעיונות ישנם חיתולים, מוצצים, זחילה, אכילה בידיים, נשיאת בובה או צעצוע, פניה לשולט כאל "המורה" או "המחנך", אימון לעשיית צרכים ועוד, כיד הדמיון הטובה והמכאיבה.
ישנם גברים השואבים את עיקר הנאתם מהאפשרות ללבוש בגדי נשים ולקבל התייחסות כמו-נשית, כגון פניה אליהם בלשון נקבה בלבד. ישנם כאלה שנהנים לגעת באמצעות אייג' פליי בפנטזיה על גילוי עריות. זה הזמן להזכיר שבפנטזיות (ורק בהן) אין שום דבר אסור, ולהשאיר את שאר הניתוח בידי פרויד.
לרבים מאתנו לא הייתה ילדות מושלמת ואייג' פליי יכול להיות דרך מלאת עוצמה לגעת ב"ילד הפנימי" וליצור חוויות מתקנות של קירבה, חום ואחדות. לחזק את הנקודה הזאת, יש שטוענים כי הדינמיקה באייג' פליי שונה מהדינמיקה ביחסיי בדס"מ רגילים, כי יש יותר מיקוד ב"ילד" - בצרכיו, ברגשותיו ובחינוכו. זה הזמן להדגיש כי למשחק גיל אין שום קשר לפדופליה או למשאלות פדופיליות. אנחנו מכנים זאת "משחק גיל" רק כשמשתתפים בו מבוגרים העוסקים בפעילות בהסכמה הדדית מלאה.
אייג' פליי יכול לאפשר לנו לחזור אחורה לינקות או לגלם מין אחר, להיות ילד סורר או לגעת בטאבואים, להיות טינאייג'רים או להיות הכי גדולים וקשוחים, כמו שרק ילדים יודעים.
