סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להשתעבד ליעל - סיפור ארוטי, חלק א'

מאת ממש גרוע​(אחר)     3 באפריל 2004
כמו הרבה מאיתנו גם אני ביליתי כמה משנותי בין אחת מכותלי האוניברסיטאות.
במשך כל הסמסטר הייתי כדרכי שקט וביישן, נראה אחד התמימים ביותר עלי אדמות.
חבר אחד שלמד איתי קודם, אבי, נחשב בין הגאונים בקורס,היה בולט מאוד בין הסטודנטים, ובעיקר בלט ביכולת התקשור החברתית, וכמובן-איך לא-משך אש מקרב הבנות.
אני- אף כי הייתי חברו הטוב, ואף לנו באותו חדר במעונות-הייתי ההפך. כלל לא בלטתי בעניין, אך דבר אחד מאוד העסיק אותי-הפנטזיה להשתעבד.
ולפעמים, בטחוני העצמי היה יורד פלאים יחד עם הפנטזיה, כאילו כל פעם כשאני מפנטז על אפסותי מול הבנות היפות שלמדו עימי, עושות אותי אפס יותר ויותר.
אותו חבר שלמד עימי, העריך אותי מאוד. רק הוא ידע שאני לא סתם טיפש, אלא מאוד חכם, גם אם נראה תמים. והוא לא סתם אמר. ברוב המבחנים בכיתה הייתי מוציא יותר ממנו, ולפעמים גם יותר מכולם.
באחד הקורסים למדה עימנו בחורה שמשכה אותי באופן מיוחד. היא הייתה גבוהה ותמירה במיוחד, ואף עקפה אותי בעשרה ס"מ, ואת רוב הקורס אף ביותר. היה לה שער שטני ארוך שגלש אל גבה, עיניים ירוקות חודרניות, פנים יפהפיות, וצבע עורה הבהיק בלובנו. מעבר לגופה, היא משכה אותי יותר באישיותה. היא הייתה כריזמטית, עם חיוך שכולו אומר שליטה. ויותר מכל משכה אותי בחכמתה. היא הייתה גאונה.
שמה היה-יעל.
אך ככל שנמשכתי אליה, כך התביישתי יותר ויותר.
אבי ידע על המשיכה הזו, ואף ידע על הסוד שלי - המשיכה שלי להשפלה ושליטה נשית.
היות ולא היו לאבי כל עכבות, היה מפרלטט עם יעל לעיתים קרובות. לא אחת הציע לערוך ביני ובין יעל הכרות יותר רצינית, אך דחיתי אותו. חשבתי שאם תדע יעל את הפנטזיה המזוכיסטית שלי, וודאי תדחה אותי.
תקופת המבחנים בפתח. הלחץ שלהם הרחיק ממני הרבה מחשבות.
וכשמגיעות התוצאות,מתברר שאני מוציא ציונים מצויינים. ממוצע של 98.5. אבי , בין המצטיינים- הוציא "רק" 96.
וכשהתחיל הסמסטר השני, התברר שעליתי על כולם. הייתי מספר אחד. עקפתי את יעל הגאונה בחצי נקודה - היא הוציאה ממוצע של 98.
כמובן שהתחלתי למשוך יותר תשומת לב, גם שמתי לב למבט חטוף אחד של יעל. אבל נשארתי אותו גבר שקט וביישן.
באחד הימים, כדרכי, הגעתי לחוות המחשבים. כרגיל חיפשתי לי מחשב פינתי, ממנו אוכל לגלוש לאתרי סאדו מאזו מבלי להחשף.
הייתי צריך לשירותים. חשבתי שאני חוזר עוד 2 דקות, לכן שמתי את המחשב במצב המתנה, כך שכשאחזור אוכל לחזור לאתר בלחיצת כפתור.
אך עשיית צרכי קצת התארכה לה...
אני חוזר, מגיע למחשב. והנה עיני רואות את לא אחרת מאשר יעל, גולשת על דפי האינטרנט, ועל המסך מביטות אליה לא אחרת מהמילים "אתה מחובר כעבד אינטימי", ועל יד המחשב נח לו העט שלי..
"זו העמדה שלך?", שאלה.
הסמקתי כעגבניה. המילים נעתקו מפי. "ככ, כככן"--אמרתי.
"אני מצטערת", אמרה, ועזבה את הכסא.
הייתי המום, נבוך ומבולבל.
עברו כמה ימים. לאחר יום לימודים אני מגיע החדרה, ולהפתעתי אני רואה שם את אבי ויעל.
וכמו תמיד ליד יעל אני נראה טיפש, נבוך,מבולבל, לא יודע מה לומר.
"אתה לא צריך להיות כ"כ נבוך"-אומר לי אבי. "יעל כבר יודעת עליך הכל".
"כן"--אומרת יעל, ובלי לשאול מורידה את ראשי אל הסנדל שלה.
"האם אתה רוצה להיות העבד שלי"? היא שואלת.
"כן".
"כן מה"?
"כן המלכה".
"כן יעל מלכתי"!
"כן יעל מלכתי"!
ובעודי שרוע לרגליה, היא מבקשת מאבי להשאיר אותנו לבד.
היא אוחזת בשערותי.מרימה את ראשי לעברה.
"מה שלומך, גאון קטן?"
"בסדר, יעל מלכתי"?
"טפשון"--היא אומרת. "אל תפחד.אני לא אעשה לך כלום. כעת דבר עימי רגיל. אתה תספר לי על כל מה שאתה חושב עלי, על כל הפנטזיות שלך, ואל לך לפחד, הן דווקא מוצאות חן בעיני".
התחלתי לספר לה על המשיכה שלי. על המאזוכיזם. על כמה אני נמשך אליה, מת עליה, אוהב ומעריץ. סיפרתי לה איך אני רוצה שתשפיל אותי כעבד המשועבד אליה, אל נשיותה, אל חוכמתה.
"התרצה מחר לבקרני בחדרי"--שואלת היא, תוך כדי שהיא אוחזת בפני כאילו הייתי בובה.
"מאוד יעל מלכתי".
"או קי, גאון קטן, אם יתמזל מזלך, אולי מחר תזכה לשהות אצלי"...
למחרת אני מתכונן כדי להראות במיטבי. אני כ"כ שמח ועם זאת מאוד נרגש. הרי היא ולא אחרת הזמינה אותי לחדרה הערב ב-9!
אני דופק בפחד, והיא פותחת, סקסית ויפה מתמיד. "אתה נראה מצויין" היא אומרת. "מתחשק לי להשתמש בך קצת הערב, מה אתה אומר?"
"יהיה לי כבוד גדול מאוד אם תשתמשי בי מלכתי".
ואז כמובן היא מורידה אותי אל מגפיה. היא מכריחה אותי ללקק היטב. היא מבחינה בבליטה במכנסי.
"יש פה מישהו חרמן" היא אומרת וממששת את חלצי."האם הרשיתי לך את זה?"
"לא מלכתי, אני מצטער".
והיא סוטרת לי. "לא נורא, אני סולחת לך.אני דווקא אוהבת שאתה נמשך אלי לחלוטין, בהערצה, בסגידה, וללא דעת"..
"לאיזה איברים אתה הכי סוגד?"", היא שואלת.
"אני סוגד ומעריץ את הווגינה שמסמלת את הנשיות, את הישבן הנשי היפהפה, המדהים והבולט שלך ואת השדיים המהממות שלך, מלכתי".
"אתה זבל, אתה לא שווה כלום אל מול השדיים המדהימות שלי, אתה אפס מאופס מתחת לישבן שלי, זכר שלא שווה כלום אל מול איבר המין הנשי, אבל בכל זאת, היות ואני יודעת שאתה מת להשתעבד אל הנשיות שלי, הערב תזכה להיות עבד המין האוראלי שלי".
"תודה רבה יעל מלכתי, תהיה זו זכות גדולה לזכר עלוב שכמוני לזכות ולשרת את הוד מעלתך".
והיא אוחזת בראשי, משכיבה אותי על הגב.היא עומדת מעל ראשי.
"מי הכי יפה בעולם?"
"את יעל מלכתי".
"ומי הכי סקסית בעולם?"
"את יעל מלכתי".
היא פוקדת עלי להוציא לשון. להביט מעלה. אני מביט אל נשיותה הנחבאת בגרביה בינות לחצאית המיני, בעוד לשוני יוצאת מעלה.
"עכשיו תזכה להיות הויברטור שלי"-היא אומרת, ומבלי להתפשט היא מושיבה את ישבנה המפואר על ראשי. היא פוקדת עלי ללקק היטב, להתאמץ לגרות את איברה האלוהי מבעד לגרבונים, כשראשי עטוף בחצאית המיני שלה.
אני מלקק היטב,
לשוני כבר עייפה נורא. היא מצמידה את ראשי ללא רחם אל מפשעותיה, מחככת את ראשי עד שהיא מגיעה לאורגזמה.
היא מרוצה. אפילו מאוד. היא אומרת שליקקתי בסדר, וזכיתי לגרות אותה ולהביאה לאורגזמה, וע"כ מגיע לי פרס. היא תרשה לי להשתעבד אליה עוד פעם, בתנוחה יותר נוחה, ואף לשתות מן מיציה המלכותיים.
"אני אסיר תודה לטוב ליבך גבירתי, אני יודע ששלהיות עבד הסקס שלך זה שיא הכבוד שניתן לזכר מול הנקבה. וכעת שבטוב ליבך את גם דואגת לנוחיות עבדך המושפל, אין מילים בפי".
"יפה מאוד, זבל, אתה יודע את מקומך, וזה מאוד מגרה אותי. לא כל עבד זוכה לפרסים מהמלכה, אבל אתה לא עוד עבד, אתה עבדי הגאון, ולכן מצאת חן בעיני...

"מי הכי גאונה בעולם"?
"את,יעל מלכתי!"
"נכון מאוד, זבל, ומה אתה שווה בפני החכמה שלי?"
"אני הכי טיפש בעולם אל מול גאונותך, יעל מלכתי"....

המשך יבוא...

abcd
כל הכבוד!
עבד אינטימי אתה לא מפסיק להפתיע אותי לחיוב . המשך כך.
3 באפר׳ 2004, 20:27
Tainted​(לא בעסק)
DOMME
מרתק. ממתינה להמשך.
4 באפר׳ 2004, 7:49
זכותהשתיקה
נהנתי מכל משפט
ממש היה לי כייף לקרוא
5 באפר׳ 2004, 22:12
eran334​(נשלט)
מדהים
מחכה כבר להמשך תפרסם כבר
8 באפר׳ 2004, 6:20
ממש גרוע​(אחר)
תודה רבה לכולכם על התגובות החיוביות
תודה רבה לליידי שירה--העונג כולו שלי אם הפתעתיך לחיוב! תודה רבה לדומי-לכבוד הוא לי אם זה ריתק אותך! תודה רבה לספנקמי, תודה רבה לערן על עידודכם! אני מקווה שהמשך אכן יבוא, אך לא יודע מתי. אולי כשיהיה לי כח אם תרצה השם. וסליחה על אי הסדר ואי הפיסוק בכמה קטעים, פשוט לא הצלחתי לערוך. אשמח לתגובות נוספות (בעיקר חיוביות..)
8 באפר׳ 2004, 10:14
eran334​(נשלט)
למה אתה מחכה
למה אתה מחכה אני כבר סקרן נו מה איתך?
10 באפר׳ 2004, 11:42