סמלים של גאווה – סמל הבדס"מ ודגל העור
מאת המלכה לירז(שולטת){כ}
19 באפריל 2004
חלק ראשון: סמל הבדס"מ.
"הסמל, מראשיתו, תמיד נועד להוות גשר אל המיסתורי"
סמל הבדס"מ מבוסס על צורה המכונה Triskele. הטריסקל (tris-keel) הוא צורת בסיס של שלוש רגליים או שלוש זרועות המתעגלות מתוך המרכז, ומתמזגות עם מעגל המקיף אותן. הטריסקל הוא צורה עתיקת יומין, אשר נעשו בה שימושים רבים ואשר לבשה משמעויות רבות בתרבויות שונות ומגוונות.
הטריסקל העתיק
הטריסקל הוא אחד מסמליה של סיציליה, אשר הופיע לראשונה על מטבעות סיראקוס
(Syracuse) העתיקה. הוא נודע גם בשמות: טריסקליון ("שלוש רגליים" ביוונית) וטריקווטרה, ומהווה סמל פגאני עתיק יומין לשמש. הפנים במרכז הסמל ידועות כאנה או כפרספוני. ישנו הבדל אחד מהותי בין הטריסקל הסיציליאני לבין הטריסקל הקלטי: הרגליים בבגירסא הסיציליאנית הן חשופות, בעוד שבגירסא הקלטית הן מכוסות בשריון, סמל למלחמה.
סמל הטריסקליון קשור לגירסה בעל ארבע זרועות, טטראסקליון, אשר נודעה כגמאדיון או כסוואסטיקה. נמצאו עדויות לשימוש עתיק יומין בסמל הסוואסטיקה בהודו, ביוון העתיקה ובמקדשים רבים ברומא העתיקה. הטריסקל גם דומה לגרסת שלושה חלקים של סמל היין-יאנג. לסמל זה היסטוריה עשירה בתרביות אסיאטיות, בעיקר במסורות בודהיסטיות וטאואיסטיות מגוונות.
עיצובים קלטיים ברחבי צפון אירופה עשו בטריסקל שימוש נרחב. המספר שלוש, אשר נתפס כמספר מאגי בקרב תרבויות עתיקות רבות, מהווה אחד מהמפתחות להבנת הסמל. עבור התרבות הקלטית סימל המספר שלוש את העקרונות של יצירה, שימור והרס. רבים מאליה של התרבות הקלטית היו בעלי שלוש צורות או פנים. השילוש אשר מורכב מעקרונות היצירה, השימור וההרס, קשור במיוחד גם לשילוש המגולם באמונה הקדומה באלה: הבתולה, האם, והאם השחורה (crone).
הבתולה מייצגת את עקרון היצירה, האם מגלמת את עקרון שימור החיים, והאם השחורה היא האשה הזקנה והחכמה, הקוסמת, אשר מסייעת במעבר שבין החיים למוות. שלוש סימל גם כן את מחזורי הירח. ולבסוף, המספר שלוש ייצג גשטאלט – כאשר שני דברים נעשים יותר מאשר סך הכל של חלקיהם. במילים אחרות, המספר שלוש סימל את העיקרון העתיק לפיו השלם הוא יותר מאשר סך כל או סיכום חלקיו.
לטריסקל שורשים עמוקים גם בתרבות האירית. הסמל ייצג את השילוש המקודש של אדמה, אש ומים עבור הפגאנים באירלנד. כאשר המיסיונרים הקאתוליים הגיעו לאירלנד, הכנסייה הנוצרית השתמשה בסמלים מוכרים לפאגניים כדי לשכנע אותם להמיר את דתם. הקאתוליים לימדו שהטריסקל סימל את את השילוש הקדוש של רוח הקודש, ישו ואלוהים.
סמל הבדס"מ
הרעיון לסמל לבדס"מ נבע מראשיתו מתוך תיאור הטבעת בספרה של Pauline Reage (שם העת של Anne Desclos ) - "סיפורה של או" (The Story of O, Histoire d'O). הספר יצא לראשונה לאור בצרפת בשנת 1954, והפך לשערורייה. "סיפורה של O", אשר תואר כפורנוגרפיה הכתובה כספרות רגילה, מתאר את חוויותיה של צלמת אופנה פריזאית ההופכת לשיפחה בכדי להוכיח למאסטר שלה את אהבתה.
ב-"סיפורה של O" מופיעה טבעת, אשר העיצוב שלה הוא כמדומה טריסקל קלטי, ואשר מסמלת עבדות ואהבה. נעשו ניסיונות לייצר עיצוב זהה לטבעת, בכדי שישמש כסמל לקהילה. ואולם, עיצוב ראשוני זה לא שרד לאורך ימים, בין היתר בשל סיבות משפטיות. עקב כך נולד רעיון לעיצוב שיהיה בהשראת הספר, אך לא זהה לעיצוב הטבעת המתוארת בספר.
בסתיו של שנת 1994, יצר Steve Quagmyr את סמל הבדס"מ, וכך הוא מסבירו:
"רצינו משהו שחובבי בדס"מ יוכלו לעונדו בדיסקרטיות בשביל לזהות אלה את אלה, אך שייראה כסיכה מעניינת ותו לא למתבוננים מבחוץ. זה היה חייב להיות משהו שלא היה עד כה בשימוש ע"י בני נוער, אופנוענים, או חובבי רוק כבד, ומשהו שסביר כי הם לא יאמצו בעתיד. זה היה חייב להיות משהו מעודן ודיסקרטי מספיק בכדי לעונדו בסביבה ואנילית מבלי לעורר שאלות והרמת גבות, אך ייחודי מספיק בכדי שאלה שבעניין יוכלו לזהותו. סמל שמקור ההשראה לו יהיה הסמל המתואר ב'סיפורה של O', אך לא זהה לו".
כמובן, לא כל טריסקל הוא סמל בדס"מ, ובמקרה הזה, מאחר שהעיצוב נועד להיות דיסקרטי אך גם ייחודי דיו בכדי לאפשר זיהוי, החשיבות נחה בפרטים הקטנים, הקבועים והמוגדרים היטב של העיצוב. יש לציין כי אף ש-Quagmyr שומר על זכויות יוצרים לגבי עיצוב הסמל, הריי שהוא מעודד את הקהילה וקבוצות שלא-למטרות-רוווח לעשות בסמל שימוש חפשי.
*
סמל הבדס"מ, אם כן, נועד להיות אניגמטי, מסתורי. למתבונן מבחוץ, סמל הבדס"מ יכול להיראות כמו תכשיט תמים למראה, דבר המאפשר לנו לשאת אותו בחפשיות, כהצדעה או כקריצה לחובבי בדס"מ אחרים על פניהם אנו עשויים לחלוף במהלך שיגרת יומנו. אבל למתבונן מפנים, הסמל, השואב את כוחו ממסורות רוחניות עתיקות יומין, מלא במשמעויות.
"השילוש הקדוש":
שלושת החלקים של הסמל מייצגים את השלשות המגוונים של הבדס"מ. ראשית, שלושת החלקים של הבדס"מ עצמו: B&D – כבילה ומשמעת, D&s – שליטה וכניעה, ו- S&M – מזוכיזם וסדיזם. שנית, הסמל מייצג את המוטו בן שלושת המילים להתנהגות בדאסאמית: SSC - בטוח, שפוי ובהסכמה. ולבסוף, שלושת חלקי הסמל מייצגים גם את שלושת החלקים של קהילת הבדס"מ: דומים, סאבים, וסוויצים.
גבולות ומעגלים:
היחידות הנפרדות של סמל הבדס"מ מייצגות את מגוון האפשרויות הפתוחות בפני היחיד בתוך חווית הבדס"מ. אך, האיחוד בין היחידות, בצורת העיגול השלם, מייצג את קבלת כל החלקים, ואת הצורך והזיקה ההדדיים הקיימים בין האלמנטים השונים. כדי להשיג שלמות – אנחנו זקוקים לאחרים. לא ניתן לעשות בדס"מ לבד.
הדמיון בין סמל הבדס"מ לסמל היין-יאנג, הסמל המייצג את הזיקה הניצחית ואת האיחוד הקדוש שבין הזכר לנקבה, אינו דמיון מקרי. היין והיאנג נפרדים, אך מתחברים זה לזה ומשלימים זה את זה. כל חלק עומד בפני עצמו, אך בה בעת זורם לתוך ובתוך החלק השני, ומייצג את ההרמוניה הפנימית והחיצונית. המעגליות האינסופית המאפיינת את הסמל מסמלת בה בעת קביעות ודינמיות.
צבעים:
הצבעים עשויים להשתנות, אך המעגל והקווים המפרידים המעוקלים אמורים להיות בצבע כסוף זהה. הצבע המטאלי הכסוף של הסמל מייצג את כבלי הברזל של בעלות/התמסרות בבדס"מ. שלושת השדות הפנימיים הם שחורים, ומסמלים את הצד האפל שבמיניות הבדאסאמית. ולבסוף, במילותיו של Steve Quagmyr, יוצר הסמל, "הקווים המעוקלים יכולים להצביע על שוט בפעולה, וצורת המעגל מצביעה על אחדות ועל הגנת הקהילה".
רשימת מקורות:
http://members.aol.com/quagmyr/meaning.htm
http://www.fabrisia.com/triskele.htm
http://alt.com/magazine/articles/article/15916.html?show_erotic=&action=
http://public.diversity.org.uk/deviant/sscodes.htm
http://alt.com/magazine/articles/article/15916.html?show_erotic=&action=
http://members.aol.com/quagmyr/emblem.htm
http://www.albanypowerexchange.com/BDSMinfo/bdsm_emblem.htm
http://www.culturedose.net/review.php?rid=10002636
"הסמל, מראשיתו, תמיד נועד להוות גשר אל המיסתורי"
סמל הבדס"מ מבוסס על צורה המכונה Triskele. הטריסקל (tris-keel) הוא צורת בסיס של שלוש רגליים או שלוש זרועות המתעגלות מתוך המרכז, ומתמזגות עם מעגל המקיף אותן. הטריסקל הוא צורה עתיקת יומין, אשר נעשו בה שימושים רבים ואשר לבשה משמעויות רבות בתרבויות שונות ומגוונות.
הטריסקל העתיק
הטריסקל הוא אחד מסמליה של סיציליה, אשר הופיע לראשונה על מטבעות סיראקוס
(Syracuse) העתיקה. הוא נודע גם בשמות: טריסקליון ("שלוש רגליים" ביוונית) וטריקווטרה, ומהווה סמל פגאני עתיק יומין לשמש. הפנים במרכז הסמל ידועות כאנה או כפרספוני. ישנו הבדל אחד מהותי בין הטריסקל הסיציליאני לבין הטריסקל הקלטי: הרגליים בבגירסא הסיציליאנית הן חשופות, בעוד שבגירסא הקלטית הן מכוסות בשריון, סמל למלחמה.
סמל הטריסקליון קשור לגירסה בעל ארבע זרועות, טטראסקליון, אשר נודעה כגמאדיון או כסוואסטיקה. נמצאו עדויות לשימוש עתיק יומין בסמל הסוואסטיקה בהודו, ביוון העתיקה ובמקדשים רבים ברומא העתיקה. הטריסקל גם דומה לגרסת שלושה חלקים של סמל היין-יאנג. לסמל זה היסטוריה עשירה בתרביות אסיאטיות, בעיקר במסורות בודהיסטיות וטאואיסטיות מגוונות.
עיצובים קלטיים ברחבי צפון אירופה עשו בטריסקל שימוש נרחב. המספר שלוש, אשר נתפס כמספר מאגי בקרב תרבויות עתיקות רבות, מהווה אחד מהמפתחות להבנת הסמל. עבור התרבות הקלטית סימל המספר שלוש את העקרונות של יצירה, שימור והרס. רבים מאליה של התרבות הקלטית היו בעלי שלוש צורות או פנים. השילוש אשר מורכב מעקרונות היצירה, השימור וההרס, קשור במיוחד גם לשילוש המגולם באמונה הקדומה באלה: הבתולה, האם, והאם השחורה (crone).
הבתולה מייצגת את עקרון היצירה, האם מגלמת את עקרון שימור החיים, והאם השחורה היא האשה הזקנה והחכמה, הקוסמת, אשר מסייעת במעבר שבין החיים למוות. שלוש סימל גם כן את מחזורי הירח. ולבסוף, המספר שלוש ייצג גשטאלט – כאשר שני דברים נעשים יותר מאשר סך הכל של חלקיהם. במילים אחרות, המספר שלוש סימל את העיקרון העתיק לפיו השלם הוא יותר מאשר סך כל או סיכום חלקיו.
לטריסקל שורשים עמוקים גם בתרבות האירית. הסמל ייצג את השילוש המקודש של אדמה, אש ומים עבור הפגאנים באירלנד. כאשר המיסיונרים הקאתוליים הגיעו לאירלנד, הכנסייה הנוצרית השתמשה בסמלים מוכרים לפאגניים כדי לשכנע אותם להמיר את דתם. הקאתוליים לימדו שהטריסקל סימל את את השילוש הקדוש של רוח הקודש, ישו ואלוהים.
סמל הבדס"מ
הרעיון לסמל לבדס"מ נבע מראשיתו מתוך תיאור הטבעת בספרה של Pauline Reage (שם העת של Anne Desclos ) - "סיפורה של או" (The Story of O, Histoire d'O). הספר יצא לראשונה לאור בצרפת בשנת 1954, והפך לשערורייה. "סיפורה של O", אשר תואר כפורנוגרפיה הכתובה כספרות רגילה, מתאר את חוויותיה של צלמת אופנה פריזאית ההופכת לשיפחה בכדי להוכיח למאסטר שלה את אהבתה.
ב-"סיפורה של O" מופיעה טבעת, אשר העיצוב שלה הוא כמדומה טריסקל קלטי, ואשר מסמלת עבדות ואהבה. נעשו ניסיונות לייצר עיצוב זהה לטבעת, בכדי שישמש כסמל לקהילה. ואולם, עיצוב ראשוני זה לא שרד לאורך ימים, בין היתר בשל סיבות משפטיות. עקב כך נולד רעיון לעיצוב שיהיה בהשראת הספר, אך לא זהה לעיצוב הטבעת המתוארת בספר.
בסתיו של שנת 1994, יצר Steve Quagmyr את סמל הבדס"מ, וכך הוא מסבירו:
"רצינו משהו שחובבי בדס"מ יוכלו לעונדו בדיסקרטיות בשביל לזהות אלה את אלה, אך שייראה כסיכה מעניינת ותו לא למתבוננים מבחוץ. זה היה חייב להיות משהו שלא היה עד כה בשימוש ע"י בני נוער, אופנוענים, או חובבי רוק כבד, ומשהו שסביר כי הם לא יאמצו בעתיד. זה היה חייב להיות משהו מעודן ודיסקרטי מספיק בכדי לעונדו בסביבה ואנילית מבלי לעורר שאלות והרמת גבות, אך ייחודי מספיק בכדי שאלה שבעניין יוכלו לזהותו. סמל שמקור ההשראה לו יהיה הסמל המתואר ב'סיפורה של O', אך לא זהה לו".
כמובן, לא כל טריסקל הוא סמל בדס"מ, ובמקרה הזה, מאחר שהעיצוב נועד להיות דיסקרטי אך גם ייחודי דיו בכדי לאפשר זיהוי, החשיבות נחה בפרטים הקטנים, הקבועים והמוגדרים היטב של העיצוב. יש לציין כי אף ש-Quagmyr שומר על זכויות יוצרים לגבי עיצוב הסמל, הריי שהוא מעודד את הקהילה וקבוצות שלא-למטרות-רוווח לעשות בסמל שימוש חפשי.
*
סמל הבדס"מ, אם כן, נועד להיות אניגמטי, מסתורי. למתבונן מבחוץ, סמל הבדס"מ יכול להיראות כמו תכשיט תמים למראה, דבר המאפשר לנו לשאת אותו בחפשיות, כהצדעה או כקריצה לחובבי בדס"מ אחרים על פניהם אנו עשויים לחלוף במהלך שיגרת יומנו. אבל למתבונן מפנים, הסמל, השואב את כוחו ממסורות רוחניות עתיקות יומין, מלא במשמעויות.
"השילוש הקדוש":
שלושת החלקים של הסמל מייצגים את השלשות המגוונים של הבדס"מ. ראשית, שלושת החלקים של הבדס"מ עצמו: B&D – כבילה ומשמעת, D&s – שליטה וכניעה, ו- S&M – מזוכיזם וסדיזם. שנית, הסמל מייצג את המוטו בן שלושת המילים להתנהגות בדאסאמית: SSC - בטוח, שפוי ובהסכמה. ולבסוף, שלושת חלקי הסמל מייצגים גם את שלושת החלקים של קהילת הבדס"מ: דומים, סאבים, וסוויצים.
גבולות ומעגלים:
היחידות הנפרדות של סמל הבדס"מ מייצגות את מגוון האפשרויות הפתוחות בפני היחיד בתוך חווית הבדס"מ. אך, האיחוד בין היחידות, בצורת העיגול השלם, מייצג את קבלת כל החלקים, ואת הצורך והזיקה ההדדיים הקיימים בין האלמנטים השונים. כדי להשיג שלמות – אנחנו זקוקים לאחרים. לא ניתן לעשות בדס"מ לבד.
הדמיון בין סמל הבדס"מ לסמל היין-יאנג, הסמל המייצג את הזיקה הניצחית ואת האיחוד הקדוש שבין הזכר לנקבה, אינו דמיון מקרי. היין והיאנג נפרדים, אך מתחברים זה לזה ומשלימים זה את זה. כל חלק עומד בפני עצמו, אך בה בעת זורם לתוך ובתוך החלק השני, ומייצג את ההרמוניה הפנימית והחיצונית. המעגליות האינסופית המאפיינת את הסמל מסמלת בה בעת קביעות ודינמיות.
צבעים:
הצבעים עשויים להשתנות, אך המעגל והקווים המפרידים המעוקלים אמורים להיות בצבע כסוף זהה. הצבע המטאלי הכסוף של הסמל מייצג את כבלי הברזל של בעלות/התמסרות בבדס"מ. שלושת השדות הפנימיים הם שחורים, ומסמלים את הצד האפל שבמיניות הבדאסאמית. ולבסוף, במילותיו של Steve Quagmyr, יוצר הסמל, "הקווים המעוקלים יכולים להצביע על שוט בפעולה, וצורת המעגל מצביעה על אחדות ועל הגנת הקהילה".
רשימת מקורות:
http://members.aol.com/quagmyr/meaning.htm
http://www.fabrisia.com/triskele.htm
http://alt.com/magazine/articles/article/15916.html?show_erotic=&action=
http://public.diversity.org.uk/deviant/sscodes.htm
http://alt.com/magazine/articles/article/15916.html?show_erotic=&action=
http://members.aol.com/quagmyr/emblem.htm
http://www.albanypowerexchange.com/BDSMinfo/bdsm_emblem.htm
http://www.culturedose.net/review.php?rid=10002636
