דום פנטזיה
מאת זאלופון(שולט)
28 באפריל 2004
"דום פנטזיה" הוא דום כפי שאנשים מחוץ לעולם הבדסמ בדרך כלל מדמיינים לעצמם את הצד הסאדיסטי בסאדו מאזו: קשוח, אכזרי במידה, רציני, סמכותי, מרוחק, משפיל, סדיסט, מתייחס לנשים כאל אובייקט נחות ולא מגלה תכונות לא דומיננטיות של בני תמותה רגילים. סאביות בתחילת דרכן בבדסמ נוטות לחפש להן דום כזה. לרוב, הראשון מהסוג הזה הוא גם היחיד. למה הן מחפשות אותם ולמה הן מתאכזבות מהם?
בטרם אתחיל בניתוח, עליי להציב מספר סייגים: ראשית, התופעה זוהתה על סמך מספר מקרים שיצא לי אישית להכיר, לקרוא או לשמוע עליהם. כמובן שאין היא מתיימרת להיות נכונה לכל מקרה ומקרה. מן הסתם יש סאביות שאינן מפנטזות על דום כזה, ויש גם סאביות שמפנטזות ונהנות מהגשמת הפנטזיה.
שנית, התופעה נותחה בעיקר באמצעים רציונליים וללא עריכת מחקר וראיונות עם סאביות שיכלו לחזק או להחליש את רעיונותיי, או לתת רעיונות נוספים וזוויות מבט אחרות. כיוון שהתופעה מאד מעניינת אותי, אשמח לשמוע מסאביות ש"היו שם" ויכולות לאפשר לי להגיע להבנה עמוקה ורחבה יותר של הנושא.
שלישית, למרות הנימה השלילית לכאורה כלפי התופעה, אין בכוונתי למתוח עליה ביקורת. סאביות שאצלן היא קיימת, לא זו בלבד שכנראה שלא ניתן למנוע ממנה להתקיים אצלן, אלא שמאד יתכן שהמימוש שלה והגילוי ש"את זה לא" הוא שלב הכרחי בדרך לידיעה של "זה כן".
מתוך הגדרת "דום הפנטזיה" כ"דום כפי שאנשים מחוץ לעולם הבדסמ בדרך כלל מדמיינים לעצמם את הצד הסאדיסטי בסאדו מאזו" מובן מדוע סאביות חדשות מצפות למצוא אותו בהגיען לבדסמ. הן באות מבחוץ עם הפנטזיה של איך צריך להראות ולהתנהג דום אמיתי, קשוח ואכזרי ותמיד יודע הכל, ואת זה הן מחפשות. הן יעדיפו דומים כאלה על פני דומים שמתנהגים כמו בני אדם ומתייחסים אליהן כמו לבני אדם, שמסוגלים לדבר גם בגובה העיניים, שנותנים חום ועדינות ואמפתיה. הללו אינם תואמים את התמונה שיש להן בראש לגבי "מיהו דום" והם מסווגים כלא מספיק דומיננטיים: "הוא לא יכול לשלוט בי", "הוא לא מספיק חזק" וכדומה.
סאביות מנוסות, לעומת זאת, נוטות להעיף דומי פנטזיה כאלה לקיבינימט כבר אחרי משפט הפתיחה שלהם, שפעמים רבות כולל סוגים שונים של בעלי חיים ההולכים על ארבע, הוראות שונות ומשונות או הבטחות מפתות לתענוגות מכאיבים. המנוסות מחפשות דום בצורה שהרבה יותר דומה לחיפוש בן זוג, גם אם אינן מעוניינות בו כבן זוג (ולרוב הן כן): הוא חייב למצוא חן בעיניהן כאדם, לזכות בהערכתן ולתת להן כבוד והערכה משלו.
רוב הסאביות החדשות מגלות לאחר התנסות או שתיים עם דומים שכאלה שהפנטזיה כשמה כן היא – רק פנטזיה, ובמציאות הן רוצות דום אותו יכולו להעריך ולאהוב בזכות האדם שבו, ולקבל ממנו יחס דומה. להיות אובייקט מיני מושפל וחסר אונים בצורה נטולת גבולות היא פנטזיה מגרה מאד, כי בפנטזיה אפשר ללכת הכי רחוק ושום דבר רע לא יקרה, שהרי זה טבעה של פנטזיה: גם אם אופיה הוא לאבד שליטה לחלוטין, הרי שעדיין המפנטז שולט לגמרי בכל מה שקורה לו בה, כולל מתי לסיים אותה. במציאות פני הדברים שונים, ורוב הסאביות מגלות שהן מעדיפות להיות סאביות אהובות ומוערכות של גבר מיוחד להן על פני לשמש אובייקט מיני מושפל לדומים אקראיים שעבורן הם סתם "אדונים" ועבורם הן סתם "כלבות". מדוע הן מגלות זאת ולמה הן חשבו שזה יהיה אחרת?
על מנת לחדד את הרעיון, אפשר להשוות את הפנטזיה הזו לפנטזיה נוספת שנשים רבות חולקות, גם כאלה שמעולם לא שמעו על בדסמ – פנטזיית האונס. אותן נשים אינן באמת מעוניינות להאנס במציאות, משום שבמציאות אין להן שליטה על האונס. בפנטזיה הן יכולות לבחור אנס כרצונן, שיעשה בהן רק מה שהן רוצות (גם אם לכאורה בניגוד לרצונן), ומעשים אלה ירגישו טוב ולא יותירו בהן שום משקעים, פיזיים או נפשיים. המציאות, בניגוד לפנטזיה, לא מתנדפת ברגע שאומרים "די", ואפילו לא ברגע שאומרים סייף וורד. באונס אמיתי עושים מה שהאנס רוצה ולא מה שהנאנסת רוצה, שום דבר לא מרגיש טוב וגם כשזה נגמר, זה לא נגמר.
בדיוק באותה מידה, במציאות עושים מה שדום הפנטזיה רוצה ולא מה שהמפנטזת רוצה שהוא ירצה, מה שהוא עושה לא בהכרח מרגיש טוב כמו בפנטזיה, אפילו אם הוא עושה את אותם הדברים שבפנטזיה הרגישו טוב, והחוויה אינה חסרת משקל אלא היא חלק ממשי מהחיים (הכוונה ב"חלק ממשי מהחיים" ברורה בנושא האונס, אבל אולי דורשת הבהרה בנושא הבדסמ. דוגמאות: סאבית אשר מרגישה רע עם עצמה בדיעבד כשהיא חושבת כיצד הושפלה עד עפר. סאבית הכמהה לבן זוג שיחבק ויאהב, אך הקשר עם דום הפנטזיה, שלא עושה זאת, מונע ממנה אפשרות לבן זוג כזה. סאבית שנפגעה פיזית או נפשית מדום פנטזיה שלא ממש שם עליה. וכו'). לפיכך מימוש הפנטזיה שונה מהפנטזיה עצמה הן בתוכן והן בהשפעה שלו על הסאבית, ומכאן ברורה אכזבתה.
עד כאן ההקבלה בין פנטזיית האונס לפנטזיית הדום. ההבדל המהותי נעוץ בכך שבעוד שרוב או כל הנשים שמפנטזות על אונס אינן מעוניינות להגשים את הפנטזיה הזו ולהאנס באמת, רוב הסאביות המפנטזות כן מעוניינות להגשים את הפנטזיה ורובן גם עושות זאת. למה?
התשובה הכוללת היא שהסאבית, בניגוד לנאנסת, מרגישה בטוחה יותר בכך שמה שהיה טוב בפנטזיה יהיה טוב גם במציאות. לכך יש שתי סיבות עיקריות: ראשית, אונס הוא דבר שמוכר לכולנו על כל מה שכרוך בו, וגם אלה מאתנו שלא נאנסו יודעים כמה הוא נורא, ועם כל מה שאנו יודעים עליו – מעולם לא שמענו על מישהי שנהנתה ממנו. בעלת פנטזיית האונס גם היא מודעת לכך, ואי לכך יודעת כי סביר מאד שגם היא לא תהנה לו תיאנס באמת.
סאבית מתחילה לרוב אינה יודעת כמעט בכלל למה היא נכנסת. היא מגיעה עם הדיעות הקדומות שיש לרוב האנשים אשר זה מקרוב באו במגע עם בדסמ, והדיעות הקדומות הללו הן בדיוק יחסי השפלה, ביזוי וניצול טוטאליים כפי שמופיעים בפנטזיה. במילים אחרות, בניגוד לנאנסת שיודעת כי במציאות זה לא נראה כך ולא נהנים מזה, הסאבית המפנטזת חושבת כי במציאות זה נראה בדיוק כך, היא יודעת כי יש אנשים שאוהבים סאדו-מאזו ויחסי שליטה ונהנים מהם ורואה עצמה ככזו, ולפיכך הגיוני לממש את תאוותיה בדרך בה היא חושבת שהן נראות במציאות. כיוון שאין לה די היכרות עם העולם הזה, אין לה שום סיבה לחשוב שהמציאות לא תהיה תואמת לפנטזיה והיא לא תהנה מהמימוש, כי הרי זו, לכאורה, הדרך לממש.
שנית, הסאבית מודעת לכך שבמציאות כמו בפנטזיה, יהיה לה חופש בחירה. הנאנסת יודעת שבניגוד לפנטזיה, במציאות היא לא תוכל לבחור לעצמה אנס כלבבה, לא תוכל להגיד "די" ולמעשה לא תוכל להשפיע כלל על מה שקורה. הסאבית יודעת שהיא בוחרת באדונה ממש כפי שהוא בוחר בה ואין לו יכולת להכריח אותה לציית כנגד רצונה (אם יעשה זאת, הוא כבר לא יהיה חלק מפנטזיית הדום אלא מפנטזיית האונס...). תפישתה את היכולת שלה להשפיע על האופן בו תלבש הפנטזיה צורה במציאות מחזקת את אמונתה כי אופן זה יהיה לרוחה ומימוש הפנטזיה יענה על הציפיות ממנה. בפועל, השפעתה של הסאבית על אופן מימושה של הפנטזיה מגומדת על ידי הכבלים של הפנטזיה עצמה, שמכתיבים בחירת דום מסוג מסוים ואופן התנהגות ספציפי שלו וכלפיו.
מהשוואה זו ניתן לראות מה ההבדל בין פנטזיה למציאות ומדוע לא תמיד עונה המציאות על הציפיות שיוצרת הפנטזיה. ניתן גם להבין למה אשה המפנטזת על אונס מודעת לכך שהפנטזיה שלה לא תהיה מענגת במציאות, ולמה סאבית שמפנטזת על "דום פנטזיה" מאמינה שכן.
כאמור, בבדסמ הפנטזיה זוכה למימוש במציאות לעתים קרובות, אך לעתים רחוקות בלבד המציאות תואמת לפנטזיה. הסאביות המפנטזות מגלות לרוב שני דברים: קודם כל, שאין באמת אנשים שתואמים את הפנטזיה שלהן אלא הרוב הוא משחק, מסיכת "דום" שאותם דומי פנטזיה עוטים על עצמם, ושנית - שהן לא באמת רוצות דום מהסוג הזה, אלא מישהו שיהיה דום אבל גם בן אדם שיוכל לתת להן גם חום והבנה.
עד כאן ניתוח תופעת דום הפנטזיה אצל סאביות חדשות: מהות התופעה, מהיכן מגיעה הפנטזיה, למה היא לא תואמת את המציאות, מדוע הסאבית מאמינה שזה מה שהיא רוצה ומדוע היא מגלה שלא.
ישנה תופעה משיקה לתופעה הזו המתקיימת לא רק בסאביות חדשות אלא גם בחלק מהסאביות היותר מנוסות: קושי לערב "דום" עם "בן אדם". מדובר בגרסה מרוככת של דום הפנטזיה, שאותה אפשר לכנות בשם "דום אמיתי" (לרוב היא מתבטאת בצורה של: "הוא אחלה בנאדם, אבל הוא לא דום").
אם תבוא להכיר סאבית שכזו בגובה העיניים, תהיה ידידותי ומשעשע בלי לעשות פוזה, תנהל איתה שיחה על דברים שלא קשורים לבדסמ, סקס או הבעיות האישיות שלה, ובקיצור תראה לה שאתה ממש לא כולך דום – תאבד אותה. היא רוצה דום "אמיתי". היא לא מסוגלת להכנע או להמשך ל"סתם בנאדם".
במילים אחרות, קשה לה מאד להמשך ולציית לדום שהוא חתיך, חכם, נפלא, מבין, סמכותי ויודע מה הוא עושה – אבל גם פוחד פחד מוות מכלבים (הוא הולך מאחוריה כשיש כלב גדול), אוהב לשחק בסוני פלייסטיישן, לא מתרגש כשהיא קוראת לו "דביל", בוכה בסרטים רומנטיים, כותב שירים, אוהב להתכרבל איתה מתחת לפוך והשיר "אשליות" של ניסים סרוסי עושה לו ממש טוב על הלב.
התכונות הלא-דומיות הנ"ל (שרובן אגב לא מאפיינות אותי, למי שתהה) או דומות להן קיימות בכל אחד, דום או לא דום. חלק פשוט מסווים אותן. חשוב לשים לב שהן אינן סותרות את היות הדום "חתיך, חכם, נפלא, מבין, סמכותי ויודע מה הוא עושה". ובכל זאת.
הפרדוקס הוא שהסאביות הללו דווקא רוצות גם סתם בן אדם, מישהו מקסים ונחמד ורגיש ומתחשב שאפשר לאהוב ושיאהב אותן. הרי זה ממש משעמם להיות עם מישהו שיכול לדבר ולהתנהג רק כדום וזה כל מה שיש בו. הן אפילו מאמינות שאפשר למצוא "דום אמיתי" שהוא גם בנאדם כזה, אבל מכיוון שמי שמראה גם את הבנאדם שבו ולא רק את הדום כבר לא יהיה "דום אמיתי" – הסיכוי למצוא כזה הוא בעייתי. למרבה האירוניה – דום שהוא פחות או יותר מה שאותן סאביות מחפשות, בדרך כלל לא ייראה ולא יתנהג כדום כזה. הוא יתנהג, פשוט, כמו בנאדם.
הבעיה הזו, של רדיפה אחרי משהו שאינו קיים, היא לדעתי אחת הסיבות למיעוט היחסי של קשרים חזקים וארוכי טווח בקהילה ולייאוש המסויים השוכן בה בקשר למציאת בן זוג ראוי.
בטרם אתחיל בניתוח, עליי להציב מספר סייגים: ראשית, התופעה זוהתה על סמך מספר מקרים שיצא לי אישית להכיר, לקרוא או לשמוע עליהם. כמובן שאין היא מתיימרת להיות נכונה לכל מקרה ומקרה. מן הסתם יש סאביות שאינן מפנטזות על דום כזה, ויש גם סאביות שמפנטזות ונהנות מהגשמת הפנטזיה.
שנית, התופעה נותחה בעיקר באמצעים רציונליים וללא עריכת מחקר וראיונות עם סאביות שיכלו לחזק או להחליש את רעיונותיי, או לתת רעיונות נוספים וזוויות מבט אחרות. כיוון שהתופעה מאד מעניינת אותי, אשמח לשמוע מסאביות ש"היו שם" ויכולות לאפשר לי להגיע להבנה עמוקה ורחבה יותר של הנושא.
שלישית, למרות הנימה השלילית לכאורה כלפי התופעה, אין בכוונתי למתוח עליה ביקורת. סאביות שאצלן היא קיימת, לא זו בלבד שכנראה שלא ניתן למנוע ממנה להתקיים אצלן, אלא שמאד יתכן שהמימוש שלה והגילוי ש"את זה לא" הוא שלב הכרחי בדרך לידיעה של "זה כן".
מתוך הגדרת "דום הפנטזיה" כ"דום כפי שאנשים מחוץ לעולם הבדסמ בדרך כלל מדמיינים לעצמם את הצד הסאדיסטי בסאדו מאזו" מובן מדוע סאביות חדשות מצפות למצוא אותו בהגיען לבדסמ. הן באות מבחוץ עם הפנטזיה של איך צריך להראות ולהתנהג דום אמיתי, קשוח ואכזרי ותמיד יודע הכל, ואת זה הן מחפשות. הן יעדיפו דומים כאלה על פני דומים שמתנהגים כמו בני אדם ומתייחסים אליהן כמו לבני אדם, שמסוגלים לדבר גם בגובה העיניים, שנותנים חום ועדינות ואמפתיה. הללו אינם תואמים את התמונה שיש להן בראש לגבי "מיהו דום" והם מסווגים כלא מספיק דומיננטיים: "הוא לא יכול לשלוט בי", "הוא לא מספיק חזק" וכדומה.
סאביות מנוסות, לעומת זאת, נוטות להעיף דומי פנטזיה כאלה לקיבינימט כבר אחרי משפט הפתיחה שלהם, שפעמים רבות כולל סוגים שונים של בעלי חיים ההולכים על ארבע, הוראות שונות ומשונות או הבטחות מפתות לתענוגות מכאיבים. המנוסות מחפשות דום בצורה שהרבה יותר דומה לחיפוש בן זוג, גם אם אינן מעוניינות בו כבן זוג (ולרוב הן כן): הוא חייב למצוא חן בעיניהן כאדם, לזכות בהערכתן ולתת להן כבוד והערכה משלו.
רוב הסאביות החדשות מגלות לאחר התנסות או שתיים עם דומים שכאלה שהפנטזיה כשמה כן היא – רק פנטזיה, ובמציאות הן רוצות דום אותו יכולו להעריך ולאהוב בזכות האדם שבו, ולקבל ממנו יחס דומה. להיות אובייקט מיני מושפל וחסר אונים בצורה נטולת גבולות היא פנטזיה מגרה מאד, כי בפנטזיה אפשר ללכת הכי רחוק ושום דבר רע לא יקרה, שהרי זה טבעה של פנטזיה: גם אם אופיה הוא לאבד שליטה לחלוטין, הרי שעדיין המפנטז שולט לגמרי בכל מה שקורה לו בה, כולל מתי לסיים אותה. במציאות פני הדברים שונים, ורוב הסאביות מגלות שהן מעדיפות להיות סאביות אהובות ומוערכות של גבר מיוחד להן על פני לשמש אובייקט מיני מושפל לדומים אקראיים שעבורן הם סתם "אדונים" ועבורם הן סתם "כלבות". מדוע הן מגלות זאת ולמה הן חשבו שזה יהיה אחרת?
על מנת לחדד את הרעיון, אפשר להשוות את הפנטזיה הזו לפנטזיה נוספת שנשים רבות חולקות, גם כאלה שמעולם לא שמעו על בדסמ – פנטזיית האונס. אותן נשים אינן באמת מעוניינות להאנס במציאות, משום שבמציאות אין להן שליטה על האונס. בפנטזיה הן יכולות לבחור אנס כרצונן, שיעשה בהן רק מה שהן רוצות (גם אם לכאורה בניגוד לרצונן), ומעשים אלה ירגישו טוב ולא יותירו בהן שום משקעים, פיזיים או נפשיים. המציאות, בניגוד לפנטזיה, לא מתנדפת ברגע שאומרים "די", ואפילו לא ברגע שאומרים סייף וורד. באונס אמיתי עושים מה שהאנס רוצה ולא מה שהנאנסת רוצה, שום דבר לא מרגיש טוב וגם כשזה נגמר, זה לא נגמר.
בדיוק באותה מידה, במציאות עושים מה שדום הפנטזיה רוצה ולא מה שהמפנטזת רוצה שהוא ירצה, מה שהוא עושה לא בהכרח מרגיש טוב כמו בפנטזיה, אפילו אם הוא עושה את אותם הדברים שבפנטזיה הרגישו טוב, והחוויה אינה חסרת משקל אלא היא חלק ממשי מהחיים (הכוונה ב"חלק ממשי מהחיים" ברורה בנושא האונס, אבל אולי דורשת הבהרה בנושא הבדסמ. דוגמאות: סאבית אשר מרגישה רע עם עצמה בדיעבד כשהיא חושבת כיצד הושפלה עד עפר. סאבית הכמהה לבן זוג שיחבק ויאהב, אך הקשר עם דום הפנטזיה, שלא עושה זאת, מונע ממנה אפשרות לבן זוג כזה. סאבית שנפגעה פיזית או נפשית מדום פנטזיה שלא ממש שם עליה. וכו'). לפיכך מימוש הפנטזיה שונה מהפנטזיה עצמה הן בתוכן והן בהשפעה שלו על הסאבית, ומכאן ברורה אכזבתה.
עד כאן ההקבלה בין פנטזיית האונס לפנטזיית הדום. ההבדל המהותי נעוץ בכך שבעוד שרוב או כל הנשים שמפנטזות על אונס אינן מעוניינות להגשים את הפנטזיה הזו ולהאנס באמת, רוב הסאביות המפנטזות כן מעוניינות להגשים את הפנטזיה ורובן גם עושות זאת. למה?
התשובה הכוללת היא שהסאבית, בניגוד לנאנסת, מרגישה בטוחה יותר בכך שמה שהיה טוב בפנטזיה יהיה טוב גם במציאות. לכך יש שתי סיבות עיקריות: ראשית, אונס הוא דבר שמוכר לכולנו על כל מה שכרוך בו, וגם אלה מאתנו שלא נאנסו יודעים כמה הוא נורא, ועם כל מה שאנו יודעים עליו – מעולם לא שמענו על מישהי שנהנתה ממנו. בעלת פנטזיית האונס גם היא מודעת לכך, ואי לכך יודעת כי סביר מאד שגם היא לא תהנה לו תיאנס באמת.
סאבית מתחילה לרוב אינה יודעת כמעט בכלל למה היא נכנסת. היא מגיעה עם הדיעות הקדומות שיש לרוב האנשים אשר זה מקרוב באו במגע עם בדסמ, והדיעות הקדומות הללו הן בדיוק יחסי השפלה, ביזוי וניצול טוטאליים כפי שמופיעים בפנטזיה. במילים אחרות, בניגוד לנאנסת שיודעת כי במציאות זה לא נראה כך ולא נהנים מזה, הסאבית המפנטזת חושבת כי במציאות זה נראה בדיוק כך, היא יודעת כי יש אנשים שאוהבים סאדו-מאזו ויחסי שליטה ונהנים מהם ורואה עצמה ככזו, ולפיכך הגיוני לממש את תאוותיה בדרך בה היא חושבת שהן נראות במציאות. כיוון שאין לה די היכרות עם העולם הזה, אין לה שום סיבה לחשוב שהמציאות לא תהיה תואמת לפנטזיה והיא לא תהנה מהמימוש, כי הרי זו, לכאורה, הדרך לממש.
שנית, הסאבית מודעת לכך שבמציאות כמו בפנטזיה, יהיה לה חופש בחירה. הנאנסת יודעת שבניגוד לפנטזיה, במציאות היא לא תוכל לבחור לעצמה אנס כלבבה, לא תוכל להגיד "די" ולמעשה לא תוכל להשפיע כלל על מה שקורה. הסאבית יודעת שהיא בוחרת באדונה ממש כפי שהוא בוחר בה ואין לו יכולת להכריח אותה לציית כנגד רצונה (אם יעשה זאת, הוא כבר לא יהיה חלק מפנטזיית הדום אלא מפנטזיית האונס...). תפישתה את היכולת שלה להשפיע על האופן בו תלבש הפנטזיה צורה במציאות מחזקת את אמונתה כי אופן זה יהיה לרוחה ומימוש הפנטזיה יענה על הציפיות ממנה. בפועל, השפעתה של הסאבית על אופן מימושה של הפנטזיה מגומדת על ידי הכבלים של הפנטזיה עצמה, שמכתיבים בחירת דום מסוג מסוים ואופן התנהגות ספציפי שלו וכלפיו.
מהשוואה זו ניתן לראות מה ההבדל בין פנטזיה למציאות ומדוע לא תמיד עונה המציאות על הציפיות שיוצרת הפנטזיה. ניתן גם להבין למה אשה המפנטזת על אונס מודעת לכך שהפנטזיה שלה לא תהיה מענגת במציאות, ולמה סאבית שמפנטזת על "דום פנטזיה" מאמינה שכן.
כאמור, בבדסמ הפנטזיה זוכה למימוש במציאות לעתים קרובות, אך לעתים רחוקות בלבד המציאות תואמת לפנטזיה. הסאביות המפנטזות מגלות לרוב שני דברים: קודם כל, שאין באמת אנשים שתואמים את הפנטזיה שלהן אלא הרוב הוא משחק, מסיכת "דום" שאותם דומי פנטזיה עוטים על עצמם, ושנית - שהן לא באמת רוצות דום מהסוג הזה, אלא מישהו שיהיה דום אבל גם בן אדם שיוכל לתת להן גם חום והבנה.
עד כאן ניתוח תופעת דום הפנטזיה אצל סאביות חדשות: מהות התופעה, מהיכן מגיעה הפנטזיה, למה היא לא תואמת את המציאות, מדוע הסאבית מאמינה שזה מה שהיא רוצה ומדוע היא מגלה שלא.
ישנה תופעה משיקה לתופעה הזו המתקיימת לא רק בסאביות חדשות אלא גם בחלק מהסאביות היותר מנוסות: קושי לערב "דום" עם "בן אדם". מדובר בגרסה מרוככת של דום הפנטזיה, שאותה אפשר לכנות בשם "דום אמיתי" (לרוב היא מתבטאת בצורה של: "הוא אחלה בנאדם, אבל הוא לא דום").
אם תבוא להכיר סאבית שכזו בגובה העיניים, תהיה ידידותי ומשעשע בלי לעשות פוזה, תנהל איתה שיחה על דברים שלא קשורים לבדסמ, סקס או הבעיות האישיות שלה, ובקיצור תראה לה שאתה ממש לא כולך דום – תאבד אותה. היא רוצה דום "אמיתי". היא לא מסוגלת להכנע או להמשך ל"סתם בנאדם".
במילים אחרות, קשה לה מאד להמשך ולציית לדום שהוא חתיך, חכם, נפלא, מבין, סמכותי ויודע מה הוא עושה – אבל גם פוחד פחד מוות מכלבים (הוא הולך מאחוריה כשיש כלב גדול), אוהב לשחק בסוני פלייסטיישן, לא מתרגש כשהיא קוראת לו "דביל", בוכה בסרטים רומנטיים, כותב שירים, אוהב להתכרבל איתה מתחת לפוך והשיר "אשליות" של ניסים סרוסי עושה לו ממש טוב על הלב.
התכונות הלא-דומיות הנ"ל (שרובן אגב לא מאפיינות אותי, למי שתהה) או דומות להן קיימות בכל אחד, דום או לא דום. חלק פשוט מסווים אותן. חשוב לשים לב שהן אינן סותרות את היות הדום "חתיך, חכם, נפלא, מבין, סמכותי ויודע מה הוא עושה". ובכל זאת.
הפרדוקס הוא שהסאביות הללו דווקא רוצות גם סתם בן אדם, מישהו מקסים ונחמד ורגיש ומתחשב שאפשר לאהוב ושיאהב אותן. הרי זה ממש משעמם להיות עם מישהו שיכול לדבר ולהתנהג רק כדום וזה כל מה שיש בו. הן אפילו מאמינות שאפשר למצוא "דום אמיתי" שהוא גם בנאדם כזה, אבל מכיוון שמי שמראה גם את הבנאדם שבו ולא רק את הדום כבר לא יהיה "דום אמיתי" – הסיכוי למצוא כזה הוא בעייתי. למרבה האירוניה – דום שהוא פחות או יותר מה שאותן סאביות מחפשות, בדרך כלל לא ייראה ולא יתנהג כדום כזה. הוא יתנהג, פשוט, כמו בנאדם.
הבעיה הזו, של רדיפה אחרי משהו שאינו קיים, היא לדעתי אחת הסיבות למיעוט היחסי של קשרים חזקים וארוכי טווח בקהילה ולייאוש המסויים השוכן בה בקשר למציאת בן זוג ראוי.
