דיאלוג

אי. איי. אייייי!
קרה משהו?
זה כואב!
זה כואב?
כן!
ועכשיו?
גם כן.
וככה?
כן, אווווו?
אז אולי נעשה ככה?
לא, איי, זה כואב!
את בטוחה?
כן, זה כואב...
אז אולי לא עשיתי מספיק חזק. הנה -
אוווו!.....
אם זה כואב, אז למה את לא בוכה?
לא יודעת...
אז אולי זה לא מספיק כואב.
לא, זה מספיק כואב.
לא, אני מציע משהו חדש. הנה, תראי איזה צעצוע נחמד הבאתי.
לא, לא, אל תשים את זה.
אולי בכל זאת?
לא, זה יכאב...
אז יופי, אנחנו רוצים שיכאב, לא?
לא!
כן, כן, חמודה, בטח שאנו רוצים. הנה, אני אשים לך, תראי איזה כיף יהיה לך.
לאאאאא!
מה קרה?
זה כואב, אני לא יכולה...
את לא יכולה?
לא... זה כואב נורא...
מי מחליט אם את יכולה או לא?
מה? אוווו...
שאלתי מי מחליט מה את יכולה ומה לא?
אוו, אתה...
אז אם אני שמתי לך את זה, כנראה שהחלטתי שאת כן יכולה, נכון?
אווו...
שאלתי אותך שאלה!
אייייייי!
שאלתי שאלה.
אני לא מסוגלת להתרכז.
מי קובע אם את מסוגלת להת -
אתה, אתה קובע, סליחה, סליחה, אבל זה כואב.
את רוצה שאני אוריד את זה?
כן, בבקשה.
מה בבקשה?
בבקשה תוריד את זה...
את יודעת מה? אולי, במקום להוריד את זה, אני אשים עוד אחד?
מה? לא, לא, לא, בבקשה...
או, הנה את בוכה, את רואה, עכשיו אני יודע שכואב לך.
כן, זה כואב נורא.
אני חושב שלא מספיק.
זה כואב נורא. בבקשה.
אני חושב שצריך להוסיף עוד אחד.
לא, בבקשה.
טעית. תגידי: כן, בבקשה.
לא...
תגידי: כן, בבקשה, תשים לי את זה.
אני לא מסוגלת...
אני לא אבקש עוד פעם. אם את חושבת שזה כואב, את לא יודעת מה זה כאב. תבקשי ממני לשים את זה.
תשים את זה...
תגידי בבקשה.
בבקשה...
את בטוחה?
לא. אווווווו!
שאלתי אם את בטוחה.
כן.
את רוצה שאני אשים את זה?
לא. אוווו. כן, כן, כן.
את רוצה שאני אהדק חזק או חלש?
אתה יודע מה אני רוצה, אייייי...
תבקשי ממני להדק את זה חזק.
תהדק את זה חזק...
בטוחה?
כן... אייי, איייי, לא ככה, לא, אני לא יכולה יותר, אני מתה...

-------

אני רוצה לעוף.