כללי בטיחות בסיסיים
מאת זאלופון(שולט)
10 במאי 2004
הערה: המאמר מנוסח בלשון מיילדומית, אך הוא מופנה לכל הסוגים והמינים.
הצלפה
בטיחות בהצלפה מורכבת בעיקר משני חלקים:
·לדעת איפה מותר להצליף, איפה צריך להצליף בזהירות ואיפה אסור בשום פנים ואופן להצליף
·לשלוט בשוט טוב מספיק בכדי שיהיה ניתן לכוון את המיקום והעוצמה של ההצלפה כך ששום איזור בגוף הסאבית לא יספוג יותר משהוא אמור לספוג.
איפה:
האיזורים האסורים בתכלית האיסור הם כאלה שעלול להגרם להם נזק משמעותי בסבירות גבוהה. ניתן לחלק אותם לשלוש קבוצות:
א. הראש, הצוואר ועמוד השדרה - עושה רושם שמיותר להסביר למה בשום פנים ואופן לא מצליפים באזורים אלה, אלא אם ממש מתחשק לכם להוציא לסאבית עין, להשחית את פניה או לגרום לה לנזק בלתי הפיך במערכת העצבים.
ב. הבטן והגב התחתון - זאת משום שהצלפה באיזורים אלה פירושה הצלפה באיברים פנימיים נטולי הגנה של ממש - הכבד, הטחול ובעיקר הכליות. גם הצלפה לא פרועה באיזורים אלה עלולה לגרום לפגיעה רצינית ולדימומים פנימיים, עד כדי סכנת חיים.
ג. כל איזור שבו ההצלפה נוחתת על עצם שאינה מוגנת על ידי שרירים או בשר - קרסוליים, מפרקים, כפות רגליים, אצבעות, עצם הזנב. כאן המקום להעיר כי ברמזור ההצלפות הידוע מופיעות הזרועות בירוק בוהק, למרות שהצלפה בהן צריכה להעשות בזהירות או לא להעשות בכלל, בייחוד בפרק היד אשר שם נוחת השוט על עצם.
האיזורים בהם מותר להצליף אבל בעדינות יחסית הינם החזה ואיבר המין, שהם רגישים ופגיעים אך הצלפה קלה בהם אפשרית.
זה מותיר את הישבן, הירכיים, הצד האחורי של השוקיים והגב העליון (מצדי עמוד השדרה) להצלפה כהלכתה. מדובר באיזורים מרופדים בשרירים או שומן, ועל כן הצלפה בהם בטוחה יותר וכושר הספיגה שלהם גבוה.
איך:
אף אחד לא נולד עם יכולת שליטה בשוט. לפני שהשוט נוחת בראשונה על גוף פגיע של סאבית, מומלץ לתרגל הצלפה על דוממים (כריות מצוינות לתכלית זו) על מנת לבדוק ולשפר את דיוק המיקום והעוצמה של ההצלפה. במידת האפשר כדאי גם לבצע תרגול על עצמך, על מנת לבדוק את האימפקט של אביזר ההלקאה.
קשירות:
הכללים שלהלן הם הבסיס שבבסיס. אם ברצונך להתעסק בקשירות מורכבות, מומלץ לרכוש השכלה נוספת.
הנושא העיקרי הקשור לבטיחות של קשירות הוא קשירות הדוקות מדי. זה נחמד כשדם זורם לכל האיברים, גם הקשורים שבהם, והרבה פחות נחמד כשהרגל של הסאבית נרדמת באמצע סשן או שקורים לה דברים קצת יותר חמורים.
איך אפשר לוודא שהקשר שלך לא הדוק יתר על המידה?
נסה להשחיל אצבע בין החבל לבין ידה הקשורה של הסאבית. אם הצלחת ללא מאמץ יוצא דופן, כנראה שהכל בסדר.
אם האיברים שקשרת מתחילים להיות קרים או מכחילים, פירוש הדבר כי הדם אינו זורם אליהם כפי שהוא אמור לזרום. אם הסאבית מאבדת תחושה באצבעותיה, גם זה לא סימן טוב.
אם אתה מאלתר באמצעות צעיפים, בנדנות וכדומה, שים לב שהם עלולים להתהדק כתוצאה ממתיחות. באופן דומה, אזיקים מאיכות נמוכה עשויים להתהדק עקב לחץ.
הייה זהיר מאד בנוגע לקשירה סביב הצוואר. כל מה שמפעיל לחץ כלשהו על קדמת הצוואר יכול להוביל לעלפון ואף למוות.
תרגל על עצמך במידת האפשר (אם אי אפשר לקשור ידיים אז רגליים) כדי לוודא שאתה עושה זאת כמו שצריך ולתת לך יכולת לחוש מתי קשר הוא הדוק מדי.
שעווה:
בטיחות בשעווה משמעותה בעיקר איך לא להשאיר כוויות על הסאבית, או במילים אחרות: לצרוב אותה בלי לשרוף אותה.
כיוון שהכוויות נוצרות כתוצאה מחום, שאלת הבטיחות הופכת להיות: "מה משפיע על חום השעווה ואיך אפשר לפקח עליו?"
הגורמים העיקריים המשפיעים על מידת הצריבה שעורה הצח של הסאבית שלך יחוש הם כדלקמן:
1. סוג הנר – סוגי נרות שונים נמסים, כלומר מייצרים שעווה נוזלית להנאתנו, בטמפרטורות שונות ועל כן השעווה הנשפכת תהיה גם היא בטמפרטורות שונות בהתאם לסוג הנר. נרות שבת פשוטים הם הכי פחות שורפים. נרות צבעוניים שורפים יותר. נרות דבש שורפים הכי.
2. כמות השעווה המתרכזת במקום מסוים – אם מטפטפים הרבה שעווה במקום אחד, שכבת השעווה משמרת את החום. יותר שעווה על איזור = יותר חם באיזור.
3. הגובה ממנו מטופטפת השעווה – ככל שמטפטפים מגובה רב יותר השעווה מתקררת יותר בדרך. גובה נמוך יותר = חום רב יותר.
ייתכן שעתה אתה אומר לעצמך: "כל זה טוב ויפה, אבל ברגע זה יש לי נר בצבע מסוים, שאני רוצה לשפוך ממנו כמות שעווה מסויימת מגובה מסויים. אני יודע שזה יהיה חם יותר מנר אחר ששופכים ממנו כמות אחרת מגובה אחר, אבל איך אני יכול לדעת אם זה יהיה חם מדי?
אז קודם כל, תפסיק לדבר לעצמך. דבר שני, עליך לזכור שסאב בשעת סשן הוא פחות או יותר כמו התינוק שלך – הוא תלוי בך לחלוטין. מומלץ בחום לנער את הדימוי הזה מהראש בזמן הסשן כי גילוי עריות זה לא סקסי במיוחד, אבל כשרוצים לדעת האם השעווה תהיה חמה מדי מומלץ להזכר בו ולבדוק אותה כאילו היית אמא שבודקת את חום החלב – על ידי הזלפה ממנו על פרק ידה.
בשעווה נוח יותר להשתמש בכף היד, אבל העקרון זהה. לפני שאתה שורף את הסאב, טפטף על כף ידך ובדוק מה מידת החום. בהתאם לממצאיך אתה עשוי להעלות או להוריד את הגובה, לשפוך יותר או פחות שעווה או להחליף נר. כשהשעווה תגיע לבסוף (תהליך הבדיקה אמור לקחת מספר שניות) לגופה של הסאבית, היא תדע שהיא יכולה להיות בטוחה שכל רע לא יאונה לה הודות לדום המסור שלו.
אם בכל זאת נגרמו כוויות קלות, אפשר להקל עליהן באמצעות שמן לבנדר.
הצלפה
בטיחות בהצלפה מורכבת בעיקר משני חלקים:
·לדעת איפה מותר להצליף, איפה צריך להצליף בזהירות ואיפה אסור בשום פנים ואופן להצליף
·לשלוט בשוט טוב מספיק בכדי שיהיה ניתן לכוון את המיקום והעוצמה של ההצלפה כך ששום איזור בגוף הסאבית לא יספוג יותר משהוא אמור לספוג.
איפה:
האיזורים האסורים בתכלית האיסור הם כאלה שעלול להגרם להם נזק משמעותי בסבירות גבוהה. ניתן לחלק אותם לשלוש קבוצות:
א. הראש, הצוואר ועמוד השדרה - עושה רושם שמיותר להסביר למה בשום פנים ואופן לא מצליפים באזורים אלה, אלא אם ממש מתחשק לכם להוציא לסאבית עין, להשחית את פניה או לגרום לה לנזק בלתי הפיך במערכת העצבים.
ב. הבטן והגב התחתון - זאת משום שהצלפה באיזורים אלה פירושה הצלפה באיברים פנימיים נטולי הגנה של ממש - הכבד, הטחול ובעיקר הכליות. גם הצלפה לא פרועה באיזורים אלה עלולה לגרום לפגיעה רצינית ולדימומים פנימיים, עד כדי סכנת חיים.
ג. כל איזור שבו ההצלפה נוחתת על עצם שאינה מוגנת על ידי שרירים או בשר - קרסוליים, מפרקים, כפות רגליים, אצבעות, עצם הזנב. כאן המקום להעיר כי ברמזור ההצלפות הידוע מופיעות הזרועות בירוק בוהק, למרות שהצלפה בהן צריכה להעשות בזהירות או לא להעשות בכלל, בייחוד בפרק היד אשר שם נוחת השוט על עצם.
האיזורים בהם מותר להצליף אבל בעדינות יחסית הינם החזה ואיבר המין, שהם רגישים ופגיעים אך הצלפה קלה בהם אפשרית.
זה מותיר את הישבן, הירכיים, הצד האחורי של השוקיים והגב העליון (מצדי עמוד השדרה) להצלפה כהלכתה. מדובר באיזורים מרופדים בשרירים או שומן, ועל כן הצלפה בהם בטוחה יותר וכושר הספיגה שלהם גבוה.
איך:
אף אחד לא נולד עם יכולת שליטה בשוט. לפני שהשוט נוחת בראשונה על גוף פגיע של סאבית, מומלץ לתרגל הצלפה על דוממים (כריות מצוינות לתכלית זו) על מנת לבדוק ולשפר את דיוק המיקום והעוצמה של ההצלפה. במידת האפשר כדאי גם לבצע תרגול על עצמך, על מנת לבדוק את האימפקט של אביזר ההלקאה.
קשירות:
הכללים שלהלן הם הבסיס שבבסיס. אם ברצונך להתעסק בקשירות מורכבות, מומלץ לרכוש השכלה נוספת.
הנושא העיקרי הקשור לבטיחות של קשירות הוא קשירות הדוקות מדי. זה נחמד כשדם זורם לכל האיברים, גם הקשורים שבהם, והרבה פחות נחמד כשהרגל של הסאבית נרדמת באמצע סשן או שקורים לה דברים קצת יותר חמורים.
איך אפשר לוודא שהקשר שלך לא הדוק יתר על המידה?
נסה להשחיל אצבע בין החבל לבין ידה הקשורה של הסאבית. אם הצלחת ללא מאמץ יוצא דופן, כנראה שהכל בסדר.
אם האיברים שקשרת מתחילים להיות קרים או מכחילים, פירוש הדבר כי הדם אינו זורם אליהם כפי שהוא אמור לזרום. אם הסאבית מאבדת תחושה באצבעותיה, גם זה לא סימן טוב.
אם אתה מאלתר באמצעות צעיפים, בנדנות וכדומה, שים לב שהם עלולים להתהדק כתוצאה ממתיחות. באופן דומה, אזיקים מאיכות נמוכה עשויים להתהדק עקב לחץ.
הייה זהיר מאד בנוגע לקשירה סביב הצוואר. כל מה שמפעיל לחץ כלשהו על קדמת הצוואר יכול להוביל לעלפון ואף למוות.
תרגל על עצמך במידת האפשר (אם אי אפשר לקשור ידיים אז רגליים) כדי לוודא שאתה עושה זאת כמו שצריך ולתת לך יכולת לחוש מתי קשר הוא הדוק מדי.
שעווה:
בטיחות בשעווה משמעותה בעיקר איך לא להשאיר כוויות על הסאבית, או במילים אחרות: לצרוב אותה בלי לשרוף אותה.
כיוון שהכוויות נוצרות כתוצאה מחום, שאלת הבטיחות הופכת להיות: "מה משפיע על חום השעווה ואיך אפשר לפקח עליו?"
הגורמים העיקריים המשפיעים על מידת הצריבה שעורה הצח של הסאבית שלך יחוש הם כדלקמן:
1. סוג הנר – סוגי נרות שונים נמסים, כלומר מייצרים שעווה נוזלית להנאתנו, בטמפרטורות שונות ועל כן השעווה הנשפכת תהיה גם היא בטמפרטורות שונות בהתאם לסוג הנר. נרות שבת פשוטים הם הכי פחות שורפים. נרות צבעוניים שורפים יותר. נרות דבש שורפים הכי.
2. כמות השעווה המתרכזת במקום מסוים – אם מטפטפים הרבה שעווה במקום אחד, שכבת השעווה משמרת את החום. יותר שעווה על איזור = יותר חם באיזור.
3. הגובה ממנו מטופטפת השעווה – ככל שמטפטפים מגובה רב יותר השעווה מתקררת יותר בדרך. גובה נמוך יותר = חום רב יותר.
ייתכן שעתה אתה אומר לעצמך: "כל זה טוב ויפה, אבל ברגע זה יש לי נר בצבע מסוים, שאני רוצה לשפוך ממנו כמות שעווה מסויימת מגובה מסויים. אני יודע שזה יהיה חם יותר מנר אחר ששופכים ממנו כמות אחרת מגובה אחר, אבל איך אני יכול לדעת אם זה יהיה חם מדי?
אז קודם כל, תפסיק לדבר לעצמך. דבר שני, עליך לזכור שסאב בשעת סשן הוא פחות או יותר כמו התינוק שלך – הוא תלוי בך לחלוטין. מומלץ בחום לנער את הדימוי הזה מהראש בזמן הסשן כי גילוי עריות זה לא סקסי במיוחד, אבל כשרוצים לדעת האם השעווה תהיה חמה מדי מומלץ להזכר בו ולבדוק אותה כאילו היית אמא שבודקת את חום החלב – על ידי הזלפה ממנו על פרק ידה.
בשעווה נוח יותר להשתמש בכף היד, אבל העקרון זהה. לפני שאתה שורף את הסאב, טפטף על כף ידך ובדוק מה מידת החום. בהתאם לממצאיך אתה עשוי להעלות או להוריד את הגובה, לשפוך יותר או פחות שעווה או להחליף נר. כשהשעווה תגיע לבסוף (תהליך הבדיקה אמור לקחת מספר שניות) לגופה של הסאבית, היא תדע שהיא יכולה להיות בטוחה שכל רע לא יאונה לה הודות לדום המסור שלו.
אם בכל זאת נגרמו כוויות קלות, אפשר להקל עליהן באמצעות שמן לבנדר.
