המחטים והשימוש בהן
מאת מאסטר יקיר(שולט)
15 במאי 2004
הטיפול במחטים, הוא אקט אשר מבהיל הרבה נשלטים ואפילו שולטים רבים אינם אוהבים להשתמש בהן, כביכול, בגלל הדם. נכון, בעידן האיידס יש להיזהר מאוד ולכן חייבים להקפיד על שימוש בכפפות, אבל לא רק בגלל האיידס, אלא מפני שאר זיהומים, אשר יכולים להיגרם בשל מגע יד לא נקייה.
גם אם הנשלט, שייך רק לשולט, רצוי תמיד להשתמש באמצעי ההגנה. אסור לנו לשכוח, שהנשלט, מעבר להיותו נשלט, לפעמים הוא נשוי, לפעמים הוא מנהל גם מערכת וונילית. כמו כן השולט, לכן, רצוי להקפיד על כללי הבטיחות.
*** רצוי מאוד בפעם הראשונה, לראות וללמוד איך שולט/ת מיומן/נת עושה זאת!!!
לכן, לפני שניגשים לסשן מחטים, יש לוודא שיש ברשותך:
* צמר גפן
* אלכוהול
* פולידין
* כפפות
* קופסת פלסטיק או בקבוק פלסטיק ריק.
* מחטים
* צמר גפן
ניתן להשתמש בצמר הגפן הרגיל שכולנו מכירים, אבל יש את החתיכות המוכנות, המרובעות בתוך שקית, שהן נוחות יותר לשימוש, אין צורך כל פעם לחתוך. בכל מקרה, אחרי הוצאת המחטים, אם יש נקודות דם, אין צורך בשכבה עבה.
* אלכוהול
ידוע שישנם שני סוגי אלכוהול, המוכרים לנו היטב. 70% ו- 95%. במקרה שלנו, האלכוהול בעל הריכוז של 70% יפעל ביתר יעילות לחיטוי העור. כמו כן קיימים בשוק גם הסוגים, בהם משתמשים בבתי חולים ובמרפאות: "אלכוקסידין" ו"ספטדין", אך בהחלט אנו יכולים להסתפק באלכוהול 70%. באלכוהול אנו משתמשים לחיטוי העור לפני החדרת המחטים. ישנם המשתמשים בו גם לאחר הוצאת המחטים, אך הדבר מעכב את הפסקת הדימום, לכן ניתן להסתפק רק בשכבה דקה מאוד של צמר גפן. מניחים אותה על נקודת הדם, ותוך שניות הדימום נעצר.
* פולידין
ניתן להשתמש גם בפולידין לאחר הוצאת המחטים, אך גם חומר זה מעכב את עצירת הדם. צמר גפן יבש בלבד עושה את הפעולה נאמנה.
* כפפות
כפפות לבנות של רופא, שניתן להשיג בכל בית מרקחת. אבל, ישנם סוגים שונים של כפפות. יש כפפה דקה מאוד, אשר נקרעת בעת המתיחה על היד, כאשר מנסים להכניס את היד. הכפפה העבה יותר והמומלצת היא של החברה: Surgtex, אריזה בצבעים של כחול ולבן.
* קופסאות פלסטיק
קופסאות פלסטיק של סלטים, יש בכל בית. בקבוקים קטנים של מי עדן, גם נוחים לשימוש. לשם מכניסים את המחטים לאחר השימוש ולאחר שהוכנסו לביתן המקורי ואת הצמר גפן הספוג דם. יש להחזיר את המחטים המשומשות לבית המקורי שלהן, מפני שהבקבוק או הקופסה די גמישים ואין לנו כוונה, שעובדי התברואה, המרוקנים את הפחים יידקרו.
* מחטים
ישנו מגוון מרהיב של מחטים, בכל מיני צבעים, עוביים ואורכים. ירוקות, שחורות, כחולות, תכולות, כתומות, אפורות, ורודות וצהובות. ישנם סוגים שלא ניתן לרכוש בבית מרקחת וישנם סוגים שונים, שאינם מתאימים לשימוש שלנו בסשן.
המחטים באות באריזה של 100 יחידות וכל סוג ממוספר.
אפקט השימוש במחטים:
מוח האדם מכיל בתוכו קבוצה של חומרים כימיים, (סמים), אשר מצויים בתוכו באופן טבעי ואשר מסייעים לו, למוח, בשיכוך כאב ובשיפור מצב הרוח. אחד מן החומרים האלה נקרא: אנדורפין ((endorphin.
כאשר אנו מחדירים את המחט לגופו של הנשלט, ולא חשוב באיזה חלק מגופו, כאב הדקירה משחרר מן המוח כמות של אנדורפין, אשר מתפזר בגוף ומסייע לנשלט לחוות את תחושת ההינתקות מן הגוף ולוקח אותו אל מה שכולנו מכירים, אל הספייס, אל הריחוף. בכל כמה דקות, ניתן לבצע סיבוב מלא של המחט בגוף, תוך כדי לחיצה רכה אל תוך המקום בו היא תקועה. פעולה זו, מזרימה עוד כמות של אנדורפין, מה שעוזר לנשלט לשהות עוד בחלל הריחוף הנפלא. (יש לזכור, שבעת החזרתו מן הריחוף, יש להימצא קרוב אל הנשלט ולקבלו בחום, ברוך ובאהבה).
הזמן בו המחטים יכולות להיות חדורות בגוף, משתנה בין המשתמשים באקט הזה. אני אישית, משאיר את המחטים בין עשרים לשלושים דקות בגוף הנשלט.
כאמור, קיימת תופעה של דימום בעת הוצאת המחטים ועתים בעת החדרתם. במקרים אלה, "נפגעו" נימי דם פנימיים, אך הדבר אינו כרוך בסכנה! לא ייווצר נזק בלתי הפיך כתוצאה מ"פגיעה" כזו. עוד סיבה לדימום בעת הוצאת המחטים, היא זווית שליפתן מן הגוף. יש להקפיד למושכן בזווית ישרה, מבלי לכופף אותן.
האם נשארים סימנים של חורים בגוף?
הסימנים הנותרים בגוף כתוצאה מהחדרת מחטים, הם סימנים רגעיים. כידוע, רגע הוא זמן בלתי מוגבל, לכן מאוד תלוי בעובי המחט שמחדירים. הסימנים עלולים להישאר לכמה שעות. במקרים של שימוש במחטים בתדירות גבוהה ובשימוש בכמות גדולה של מחטים בכל מפגש כזה. במקרים כאלה החירור יכול להיות יותר קבוע בגוף, אך איננו מהווה סכנה כלל.
אז... לאט, בזהירות ובהמון הנאה!!!
גם אם הנשלט, שייך רק לשולט, רצוי תמיד להשתמש באמצעי ההגנה. אסור לנו לשכוח, שהנשלט, מעבר להיותו נשלט, לפעמים הוא נשוי, לפעמים הוא מנהל גם מערכת וונילית. כמו כן השולט, לכן, רצוי להקפיד על כללי הבטיחות.
*** רצוי מאוד בפעם הראשונה, לראות וללמוד איך שולט/ת מיומן/נת עושה זאת!!!
לכן, לפני שניגשים לסשן מחטים, יש לוודא שיש ברשותך:
* צמר גפן
* אלכוהול
* פולידין
* כפפות
* קופסת פלסטיק או בקבוק פלסטיק ריק.
* מחטים
* צמר גפן
ניתן להשתמש בצמר הגפן הרגיל שכולנו מכירים, אבל יש את החתיכות המוכנות, המרובעות בתוך שקית, שהן נוחות יותר לשימוש, אין צורך כל פעם לחתוך. בכל מקרה, אחרי הוצאת המחטים, אם יש נקודות דם, אין צורך בשכבה עבה.
* אלכוהול
ידוע שישנם שני סוגי אלכוהול, המוכרים לנו היטב. 70% ו- 95%. במקרה שלנו, האלכוהול בעל הריכוז של 70% יפעל ביתר יעילות לחיטוי העור. כמו כן קיימים בשוק גם הסוגים, בהם משתמשים בבתי חולים ובמרפאות: "אלכוקסידין" ו"ספטדין", אך בהחלט אנו יכולים להסתפק באלכוהול 70%. באלכוהול אנו משתמשים לחיטוי העור לפני החדרת המחטים. ישנם המשתמשים בו גם לאחר הוצאת המחטים, אך הדבר מעכב את הפסקת הדימום, לכן ניתן להסתפק רק בשכבה דקה מאוד של צמר גפן. מניחים אותה על נקודת הדם, ותוך שניות הדימום נעצר.
* פולידין
ניתן להשתמש גם בפולידין לאחר הוצאת המחטים, אך גם חומר זה מעכב את עצירת הדם. צמר גפן יבש בלבד עושה את הפעולה נאמנה.
* כפפות
כפפות לבנות של רופא, שניתן להשיג בכל בית מרקחת. אבל, ישנם סוגים שונים של כפפות. יש כפפה דקה מאוד, אשר נקרעת בעת המתיחה על היד, כאשר מנסים להכניס את היד. הכפפה העבה יותר והמומלצת היא של החברה: Surgtex, אריזה בצבעים של כחול ולבן.
* קופסאות פלסטיק
קופסאות פלסטיק של סלטים, יש בכל בית. בקבוקים קטנים של מי עדן, גם נוחים לשימוש. לשם מכניסים את המחטים לאחר השימוש ולאחר שהוכנסו לביתן המקורי ואת הצמר גפן הספוג דם. יש להחזיר את המחטים המשומשות לבית המקורי שלהן, מפני שהבקבוק או הקופסה די גמישים ואין לנו כוונה, שעובדי התברואה, המרוקנים את הפחים יידקרו.
* מחטים
ישנו מגוון מרהיב של מחטים, בכל מיני צבעים, עוביים ואורכים. ירוקות, שחורות, כחולות, תכולות, כתומות, אפורות, ורודות וצהובות. ישנם סוגים שלא ניתן לרכוש בבית מרקחת וישנם סוגים שונים, שאינם מתאימים לשימוש שלנו בסשן.
המחטים באות באריזה של 100 יחידות וכל סוג ממוספר.
אפקט השימוש במחטים:
מוח האדם מכיל בתוכו קבוצה של חומרים כימיים, (סמים), אשר מצויים בתוכו באופן טבעי ואשר מסייעים לו, למוח, בשיכוך כאב ובשיפור מצב הרוח. אחד מן החומרים האלה נקרא: אנדורפין ((endorphin.
כאשר אנו מחדירים את המחט לגופו של הנשלט, ולא חשוב באיזה חלק מגופו, כאב הדקירה משחרר מן המוח כמות של אנדורפין, אשר מתפזר בגוף ומסייע לנשלט לחוות את תחושת ההינתקות מן הגוף ולוקח אותו אל מה שכולנו מכירים, אל הספייס, אל הריחוף. בכל כמה דקות, ניתן לבצע סיבוב מלא של המחט בגוף, תוך כדי לחיצה רכה אל תוך המקום בו היא תקועה. פעולה זו, מזרימה עוד כמות של אנדורפין, מה שעוזר לנשלט לשהות עוד בחלל הריחוף הנפלא. (יש לזכור, שבעת החזרתו מן הריחוף, יש להימצא קרוב אל הנשלט ולקבלו בחום, ברוך ובאהבה).
הזמן בו המחטים יכולות להיות חדורות בגוף, משתנה בין המשתמשים באקט הזה. אני אישית, משאיר את המחטים בין עשרים לשלושים דקות בגוף הנשלט.
כאמור, קיימת תופעה של דימום בעת הוצאת המחטים ועתים בעת החדרתם. במקרים אלה, "נפגעו" נימי דם פנימיים, אך הדבר אינו כרוך בסכנה! לא ייווצר נזק בלתי הפיך כתוצאה מ"פגיעה" כזו. עוד סיבה לדימום בעת הוצאת המחטים, היא זווית שליפתן מן הגוף. יש להקפיד למושכן בזווית ישרה, מבלי לכופף אותן.
האם נשארים סימנים של חורים בגוף?
הסימנים הנותרים בגוף כתוצאה מהחדרת מחטים, הם סימנים רגעיים. כידוע, רגע הוא זמן בלתי מוגבל, לכן מאוד תלוי בעובי המחט שמחדירים. הסימנים עלולים להישאר לכמה שעות. במקרים של שימוש במחטים בתדירות גבוהה ובשימוש בכמות גדולה של מחטים בכל מפגש כזה. במקרים כאלה החירור יכול להיות יותר קבוע בגוף, אך איננו מהווה סכנה כלל.
אז... לאט, בזהירות ובהמון הנאה!!!
