First Floor Balcony
מאת Templer(שולט)
21 ביוני 2004
....מפנה את המכונית מעבר לפינת הרחוב, מחנה אותה במפרץ החניה
מדומם וממתין. שעת ערב מאוחרת. הרחוב הצדדי אפלולי ושקט.
אני צופה אל דירתה. כצפוי, האור בחדר האמבט נדלק ואני ממתין עוד
מעט קט. שאר 3 הדירות בבית הקטן חשוכות וחסרות תנועה.
הגיע הרגע.
אני יוצא את המכונית וחוצה במהירות את קרן הרחוב.
סוקר במבט מהיר את סביבותי. הכל שקט. אין איש ברחוב.
נכנס לחצר הבית ופונה לעבר מרפסת דירתה. מושיט יד לעבר מעקה
המרפסת, תנועה מהירה תוך הסתיעות בפתח הניקוז המשמש לשטיפת
הרצפה, ואני למעלה שעון על המעקה. שוב, מבט מהיר סביב סביב.
הכל שקט מלבד רחש המים הזורמים...
מעביר רגל מעל המעקה ונוחת בשקט על רצפת המרפסת.
זו אותן דירות ישנות בבתים משנות החמישים עם מרפסת נמוכה ללא
כל סגירה שתמנע כניסות לא רצויות כמו זו...
דלת הזכוכית המפרידה בין החוץ לחדר המגורים נעולה. שולף את
הסכין הקפיצית ומחדיר אותה בין שתי כנפי הדלת. תנועה קלה
ולשון המנעול נפרדת והדלת נפתחת בפני חרישית.
נכנס בשקט ועושה דרכי לכיוון חדר השינה שלה. בדרכי אני חולף ליד דלת חדר הרחצה,
שומע את קולות המים שוטפים את גופה.
נכנס לחדרה החשוך. אני עולה על מיטתה ובתנועה קלה מסובב את
המנורה כך שלא תידלק.
נעמד מאחורי הדלת וממתין.
הדקות חולפות ואז שומע את סגירת הברז. כעבור זמן מה אני חש את
פסיעותיה ברגליים יחפות על הריצפה, נכנסת לחדר. היא מושיטה יד
לכיוון המפסק מנסה להדליק אור. אין תגובה מצד המנורה. שוב ניסיון
או שניים נוספים ואז היא משמיעה קול תיסכול מהתקלה הלא צפויה.
פוסעת עוד מעט לתוך החדר ואז ידי תופסות בה הודפות אותה בעוצמה
לעבר המיטה, מטילות אותה עליה.
היא מופתעת, מנסה להתנגד אך שתי סטירות חזקות מהממות אותה
לזמן קצר. חלוק הרחצה מוסר ממנה במהירות וידיה נקשרות בחוזקה
מאחורי גבה עם חגורת החלוק.
נוטל מהכיסא שלצד המיטה את תחתוניה המונחות שם ודוחף אותן
לפיה, משתיק אותה.
היא מתחילה להתאושש מההלם בו נמצאה והיא מתחילה לבעוט ברגליה
ולהתפתל. לרגע היא נסה להתרומם ואף מצליחה חלקית. ידי סוטרת לה
בעוצמה ואחר כך מטילה אותה בגסות על המיטה.
אני שולח יד לכיס מכנסי האחורי ושולף את הסכין הקפיצית.
מול עיניה הלהב קופץ לו וניצמד ללחיה מעט מתחת לעינה.
"אז מה זנזונת? החלטת בכל זאת לעשות בעיות?"
האור שחודר מבעד לתריס החלון מאיר את הלהב ממחיש לה את
הסיטואציה.
אט אט הלהב מטיל על סנטרה, צווארה, מימין לשמאל על צווארה, מטה
על שדיה, נחה על הפיטמה הימנית...
היא חשה בלהב החד נלחץ לפיטמה...
ידי השניה נשלחת למטה אל בין רגליה... היא רטובה וחמה, נוזליה
מרטיבים את ירכה.
אוחז בשערה ומצמיד אותה למזרון.
ידי השניה מחזיקה את הסכין על צווארה, לוחצת ופי לוחש לה
בארסיות: "אז מה, את מיוחמת כמו כלבה, אה?"
אנקה נמלטת מפיה החסום וראשה מטלטל מצד לצד.
בתנועה מהירה אני הופך אותה על ביטנה, זרועי מצמידה את עורפה
למזרון ובידי השניה משחרר את הזין מתוך מכנסי. אני מכוון אותו
ובתנועה מהירה חודר לתוכה עמוק.
התנועות מהירות ועמוקות מביאות לפורקן המיוחל כשבסופו אני מוצא
עצמי נח על גופה חש בנשימתה המהירה.
...שולח יד לעבר פיה ובזהירות מוציא את המחסום מאפשר לה לנשום
ביתר חופשיות. פני צמודות ללחיה ואני חש את בגופי את נשימתה
ופעימות ליבה המואצות.
אט אט נרגעים ונחים.
ולפתע אני שומע אותה:
"היום כבר יום רביעי, כל השבוע אני מחכה לך, מה לקח לך כל כך?"
שפתי נושקות לעורפה ואני מחייך ולוחש:
"גורם ההפתעה יקירתי, גורם ההפתעה..."
מדומם וממתין. שעת ערב מאוחרת. הרחוב הצדדי אפלולי ושקט.
אני צופה אל דירתה. כצפוי, האור בחדר האמבט נדלק ואני ממתין עוד
מעט קט. שאר 3 הדירות בבית הקטן חשוכות וחסרות תנועה.
הגיע הרגע.
אני יוצא את המכונית וחוצה במהירות את קרן הרחוב.
סוקר במבט מהיר את סביבותי. הכל שקט. אין איש ברחוב.
נכנס לחצר הבית ופונה לעבר מרפסת דירתה. מושיט יד לעבר מעקה
המרפסת, תנועה מהירה תוך הסתיעות בפתח הניקוז המשמש לשטיפת
הרצפה, ואני למעלה שעון על המעקה. שוב, מבט מהיר סביב סביב.
הכל שקט מלבד רחש המים הזורמים...
מעביר רגל מעל המעקה ונוחת בשקט על רצפת המרפסת.
זו אותן דירות ישנות בבתים משנות החמישים עם מרפסת נמוכה ללא
כל סגירה שתמנע כניסות לא רצויות כמו זו...
דלת הזכוכית המפרידה בין החוץ לחדר המגורים נעולה. שולף את
הסכין הקפיצית ומחדיר אותה בין שתי כנפי הדלת. תנועה קלה
ולשון המנעול נפרדת והדלת נפתחת בפני חרישית.
נכנס בשקט ועושה דרכי לכיוון חדר השינה שלה. בדרכי אני חולף ליד דלת חדר הרחצה,
שומע את קולות המים שוטפים את גופה.
נכנס לחדרה החשוך. אני עולה על מיטתה ובתנועה קלה מסובב את
המנורה כך שלא תידלק.
נעמד מאחורי הדלת וממתין.
הדקות חולפות ואז שומע את סגירת הברז. כעבור זמן מה אני חש את
פסיעותיה ברגליים יחפות על הריצפה, נכנסת לחדר. היא מושיטה יד
לכיוון המפסק מנסה להדליק אור. אין תגובה מצד המנורה. שוב ניסיון
או שניים נוספים ואז היא משמיעה קול תיסכול מהתקלה הלא צפויה.
פוסעת עוד מעט לתוך החדר ואז ידי תופסות בה הודפות אותה בעוצמה
לעבר המיטה, מטילות אותה עליה.
היא מופתעת, מנסה להתנגד אך שתי סטירות חזקות מהממות אותה
לזמן קצר. חלוק הרחצה מוסר ממנה במהירות וידיה נקשרות בחוזקה
מאחורי גבה עם חגורת החלוק.
נוטל מהכיסא שלצד המיטה את תחתוניה המונחות שם ודוחף אותן
לפיה, משתיק אותה.
היא מתחילה להתאושש מההלם בו נמצאה והיא מתחילה לבעוט ברגליה
ולהתפתל. לרגע היא נסה להתרומם ואף מצליחה חלקית. ידי סוטרת לה
בעוצמה ואחר כך מטילה אותה בגסות על המיטה.
אני שולח יד לכיס מכנסי האחורי ושולף את הסכין הקפיצית.
מול עיניה הלהב קופץ לו וניצמד ללחיה מעט מתחת לעינה.
"אז מה זנזונת? החלטת בכל זאת לעשות בעיות?"
האור שחודר מבעד לתריס החלון מאיר את הלהב ממחיש לה את
הסיטואציה.
אט אט הלהב מטיל על סנטרה, צווארה, מימין לשמאל על צווארה, מטה
על שדיה, נחה על הפיטמה הימנית...
היא חשה בלהב החד נלחץ לפיטמה...
ידי השניה נשלחת למטה אל בין רגליה... היא רטובה וחמה, נוזליה
מרטיבים את ירכה.
אוחז בשערה ומצמיד אותה למזרון.
ידי השניה מחזיקה את הסכין על צווארה, לוחצת ופי לוחש לה
בארסיות: "אז מה, את מיוחמת כמו כלבה, אה?"
אנקה נמלטת מפיה החסום וראשה מטלטל מצד לצד.
בתנועה מהירה אני הופך אותה על ביטנה, זרועי מצמידה את עורפה
למזרון ובידי השניה משחרר את הזין מתוך מכנסי. אני מכוון אותו
ובתנועה מהירה חודר לתוכה עמוק.
התנועות מהירות ועמוקות מביאות לפורקן המיוחל כשבסופו אני מוצא
עצמי נח על גופה חש בנשימתה המהירה.
...שולח יד לעבר פיה ובזהירות מוציא את המחסום מאפשר לה לנשום
ביתר חופשיות. פני צמודות ללחיה ואני חש את בגופי את נשימתה
ופעימות ליבה המואצות.
אט אט נרגעים ונחים.
ולפתע אני שומע אותה:
"היום כבר יום רביעי, כל השבוע אני מחכה לך, מה לקח לך כל כך?"
שפתי נושקות לעורפה ואני מחייך ולוחש:
"גורם ההפתעה יקירתי, גורם ההפתעה..."