מיכל - 2

"בוקר, יפה שלי" אמרתי וערסלתי את מיכל ששכבה לצידי.
"בוקר... בוקר... בוקר" אמרתי כשאני ממטיר נשיקות על פיה,
חוסם קלות את נשימותיה השלוות.
מיכל התעוררה והדפה אותי מעליה.
"תן לי לישון,
רוצה לישון, לישון
ועוד לישון."
"לא!" אמרתי.
"כדאי שתקומי כי נוסעים."
"נוסעים?" שאלה מיכל, "לאן?"
"הפתעה" אמרתי.
מיכל התיישבה על המיטה, פקחה עיניים וזרקה בי מבט שואל.
"לא מגלה" אמרתי.
דקה אח"כ מיכל כבר היתה במקלחת.
"מאמי, מה ללבוש?
אלגנטי, ספורטיבי, או סקסי?"
לא עניתי.
מיכל יצאה מהמקלחת.
על המיטה היו כבר מונחים:
השמלה הלבנה, גרביונים לבנים, תחתונים לבנים, נעלי-העקב הלבנות שכל-כך אהבה, אלה עם הכפתורים המוזהבים מאחור.
"אני רואה שכבר בחרת לי מה ללבוש..." אמרה מופתעת.
"כן" עניתי.
"תתלבשי מהר כי אנחנו צריכים לזוז."
מיכל לבשה את הגרביונים, התחתונים ואז ניגשה לארון להוציא חזיה.
"לא!" אמרתי.
מיכל הביטה בי במבט שואל.
"אבל לא נוח לי" אמרה מיכל.
"תתרגלי!" אמרתי.
מיכל המשיכה להתלבש ולא אמרה מילה.
כשסיימה ניגשה להתאפ ואז נעצרה.
"מותר לי...?" שאלה.
"מה?" שאלתי.
"מותר לי להתאפר?"
"כן" עניתי קצרות.
מיכל התאפרה וכשסיימה יצאנו.
במעלית ביקשה להביט במראה ולראות איך היא נראית.
"זה לא משנה" אמרתי.
"למה?" שאלה מיכל.
"כי בפעם הבאה שתביטי במראה, תהיי כבר אישה אחרת" אמרתי.
רעד עבר בגופה וראיתי אותה מצטמררת.
נכנסנו לרכב ונסענו לכיוון אחד הדיסקוטקים הגדולים.
כבר בכניסה מיכל משכה אליה את כל המבטים.
ניגשנו לרחבה והתחלנו להתנועע לפי הקצב.
גבר שחום בחליפה שחורה, רקד לידנו.
לאט לאט יכולתי להבחין שהוא מתקרב יותר ויותר למיכל.
מבטינו נפגשו.
"אפשר?" שאל.
"אפשר מה?" עניתי.
"לרקוד עם אישתך?"
הסתכלתי על מיכל וראיתי שהיא מעוניינת.
"תשאל אותה", אמרתי.
הבחור פנה למיכל, מיכל חייכה אליו לאות הסכמה.
ראיתי שהם מסתדרים ביניהם ופרשתי לשבת, כשאני פוקח עין על מעשיהם.
הם רקדו בהתלהבות לצלילי כמה שירים, אח"כ ראיתי שמיכל ביקשה לעזוב -
היא הודתה לבחור וניגשה אליי.
"אני צריכה לשרותים" אמרה והתקדמה לעבר שרותי-הנשים.
נשארתי רגוע בכסאי, לוגם מהבקארדי שהזמנתי.
עברו עשרים דקות, מיכל עדיין לא חזרה.
חיפשתי בעיניי אחריה ואחרי הבחור שרקד איתה ולא מצאתי אף-אחד משניהם.
ליבי קפא, התקדמתי לעבר דלת שרותי-הנשים.
בכניסה חלפה על-פני אישה.
"סליחה, אבל זה שרותי-נשים, אדוני!"
לא עניתי לה ונכנסתי פנימה- החדר היה ריק.
התחלתי לחפש בתאים: תא - אחר - תא - אחר - תא.
מיכל לא היתה שם.
פתאום בקרן זוית הבחנתי שעל הריצפה היו מונחים התחתונים,
התחתונים הלבנים שלה.
השתגעתי - איפה היא עכשיו?
יצאתי לחנייה וחיפשתי את הרכב שלנו - היא לא הייתה שם.
מרחוק יכולתי להבחין באור דולק באחד מהחדרים בקומה השנייה של הדיסקוטק.
ליבי ניבא לי רעות.
שעטתי בחזרה פנימה.
טיפסתי לקומה השנייה.
התקרבתי לדלת...
יכולתי לשמוע את מיכל -
גונחת!
ניסיתי לפתוח את הדלת לאט... לאט...
לעיניי התגלה מחזה מדהים.
מיכל היתה שכובה על השולחן, על הגב,
רגליה היו מונפות באויר,
בין רגליה ביצבץ ראש עם צבעים מוכרים.
זה היה הבחור שאיתו היא רקדה.
לפתע הם הבחינו בנוכחותי - מיכל קפאה במקום.
הבחור שהיה איתה, חייך כלפי - חיוך מרושע.
הוא התרומם לאט לאט ואז יכולתי להבחין בזוג שדיים שחורים וקטנים.
אז הבנתי שהבחור היה בעצם - בחורה!
עיניי רצו לצוץ מחוריהן אבל נשארתי דומם.
הבחורה המשיכה להתרומם ואז ראיתי דילדו שחור וענק חגור למותניה.
"שב!" היא פקדה עלי.
התיישבתי על הכורסא בחדר והייתי כמומהופנט.
"אני הולכת לזיין לחברה שלך את הצורה!" אמרה הבחורה השחורה.
הייתי בהלם, בשוק, קפוא...
הבחורה הפכה את מיכל , כך שפניה היו אלי ואחוריה כלפי הבחורה.
בתנועת-אגן אחת מהירה, היא פילחה את כל ישותה.
-"א..אא...אווה..!" מיכל צרחה וראשה נשמט על השולחן.
הבחורה השחורה הוציאה את הדילדו החוצה ונופפה בו כמו בדגל.
חיוך גדול נפרש על פניה.
"רוצה עוד?" שאלה תוך כדי שהיא מפליקה עם הדילדו השחור על ישבנה וירכיה של מיכל.
שתיקה.
הבחורה השחורה אחזה באברה, כיוונה ובכל עוצמת משקלה חדרה למיכל.
"כ...ן.... אני ר...רו..צה..ה עו...וווד..." -
יכולתי לשמוע את מיכל ממלמלת.
"תצעקי!" אמרה הבחורה השחורה.
"כן, אני רוצה עוד!" מיכלצעקה.
צעקה שפילחה את נפשי.
האישה השחורה לא חיכתה הרבה, היא חדרה שוב ושוב למיכל,
זעקותיה הרמות של מיכל מילאו את חללהחדר.
לבסוף הותירה אותה מושפלת, חסרת-אונים, שכובה על השולחן.
לאחר שסיימה, לחשה האישה השחורה למיכל:
"300 ש"ח, בבקשה!"
מיכל, מותשת מכל המתרחש, פלטה: "לכי אליו, הוא כבר ישלם לך!"

היא ידעה,
מיכל שלי -
ידעה!