אורגיה בארמון המלך

אשת פוטיפר הביטה בבעלה. גם הוא כמותה התכונן למסיבת האצולה המצרית שהיתה אמורה להתקיים אותו הלילה בארמון פרעה. הוא לבש את גלימת הפשתן המכובדת, כירסו העבה הציצה במלוא הדרה המכוער. פני הירח השמנים חייכו אליה חיוך ניצחון מטופש. קרחתו בהקה. הוא נגע בידה: "אהובתי היקרה! הלילה נחגוג בגדול!"

היא משכה ידה הענוגה מידו הבהמית בסלידה ברורה, נסכה על פניה היפים חיוך מתקתק ואמרה לו ברוך: "אהובי, אלך למזוג לך מעט שתיה. חם היום", על אף שהיה זה תפקידן של שפחות הבית. לחגוג בגדול?! איתך?! צחקה בליבה. לא, היא לא תכננה ללכת עם הוד משמניו לאף מסיבת חשק יוקרתית בארמון. היא לא חשבה לרגע להסחב עם הוד רוממות כיעורו וקנאותו למקום בו היא אמורה למצות את מיטב יכולת תשוקתה.

היא זכרה את המסיבה האחרונה אליה הוזמנו. הוא הניח לה להביט באורגיות הפרועות שמסביב אך לא להשתתף בהן. כעת זכרה איך חזרה הביתה בתיסכול, איך גופה הרעב והמגורה מהמראות שראתה כל הלילה בער מתשוקה ורטיבות. היא זכרה איך הסתגרה בחדרה ונאלצה לעשות ביד מה שיכלו לעשות לה אורחי הארמון המכובדים.

לא! הלילה זה לא יקרה לה! הלילה היא תחווה חוויות מרגשות ומרתקות כמותן לא חוותה מעודה! אמנם מנהג קבוע היה לה לאנוס ולנצל את עבדי ביתה בסתר, ללא ידיעת פוטיפר בעלה... אך מה משעמם הנסתר לעומת הגלוי! הלילה יוכלו כל נתיני הארמון לחזות במיטב כישרונה ולסגוד לגופה.

היא מזגה לכוס מי שושנים מתוקים והוסיפה לתוכה שיקוי מיוחד אותו קיבלה מהמכשפה בעלת האוב אותה נהגה לבקר ואיתה נהגה להתייעץ בשעת צרה. השיקוי היה אמור להפיל תרדמה מיידית ומוחלטת על פוטיפר במשך 24 שעות.

"שתה אהובי" הגישה לו את הכוס בחיוך מפתה.
"לא היית צריכה לטרוח, יקירתי." הוא לגם לגימה ארוכה ואז הוסיף: "אני אפצה אותך על כךךךךך....."
הוא אחז בראשו הקירח.
"וואו... ממממה זה?! מסתובב לי הראששש..."
הוא נפל על מיטתו ושקע בתרדמה. היא הביטה בגוש הבשר העבה והמכוער ששכב על המיטה בחוסר חן מעורר רחמים.

"אלמלא רכושך ומעמדך לעולם לא הייתי נישאת לך", לחשה לו. "גברים רבים וטובים ממך היו שמחים לשרתני ולענגני בכל עת ואתה לא הולך למנוע מהם לעשות זאת! חלומות מתוקים בעלי היקר, מתוקים כטעם השתיה המורעלת התוססת במעייך..."

שעתיים לאחר מכן, ישובה הייתה הגברת פוטיפר על שמיכות רכות עטופות בדי קטיפה מהודרים שהיו פרושות על הריצפה. לצידה היה מעריצה הגדול מכל, הוד מעלתו פרעה המלך, ששלט ביד רמה במצרים כולה. פרעה הביט בה בהערצה. עמוק בליבו סגד ליופיה ולאישיותה המרשימה. בכל אירוע מלכותי ובכל מסיבה היה מכרכר סביבה.

סביבם היו בני אצולה נוספים. שפחות המזון והמשקה התרוצצו כה וכה והביאו למוזמנים עוגות מתוקות ושתיה חריפה. בחדר המלכות הענק המצופה שיש, זהב ומיטב אבני החן רקדו רקדניות מקצועיות עטופות מטפחות משי שקופות וצבעוניות, אוחזות בידיהן תופי מרים ומצילתיים. תזמורת מלכותית הכוללת כלי נשיפה ונבל הנעימה זמנם של אורחי הארמון המכובדים. אשת פוטיפר קלטה בזווית עינה את שר החצר מפתה את אחת הרקדניות, קורע בגדיה הדקים ובועל אותה בחוזקה על ריצפת השיש הקרה. לאחר מכן הביטה בבן המלך שהסתכל עליה בהערצה יתרה.

"איך אוכל לשרתך גבירתי היקרה?" שאל אותה בחיוך.
"היא שלי הלילה!" זעם פרעה, אביו. "לך מצא לך רקדנית או שיפחה!"
"היכן עבדי המין?" שאלה.

בכל ארמון ובית אצולה מכובד היו עבדי מין פרטיים. תפקידם היחיד היה סיפוק יצריהם האפלים ותאוותיהם הכמוסות והאסורות של בני הבית. היו עבדים והיו שפחות. תפקיד זה נחשב היה ליוקרתי והיה מבוקש ביותר בקרב עבדי הבית, זאת כיוון שנושאי תפקיד זה נהנו מהטבות מיוחדות. הם היו זוכים למנוחה, לביגוד איכותי, לבישום, למזון טוב ולאמבט שמנים פעם בחודש. יתר עבדי הבית היו עובדים בפרך שש עשרה שעות ביממה, ותנאי מחייתם היו פחותים באופן ניכר. על כן, להיות עבד או שיפחת מין נחשב לתפקיד מבוקש ורק הנאים והמרשימים ביותר נבחרו למשימה.

פרעה מחה כפיו ומיד נכנסו בשתי שורות מסודרות עבדי הלילה. שורה אחת של עבדים זכרים - חטובים, חלקים, יפים ובעלי נתונים מרשימים, ושורה נוספת של שפחות - יפהפיות, עירומות ובעלות קימורים מדהימים. בחדר המלוכה היו כחמישים מבני אצולת הנילוס. חלקם מצאו מיד עבד או שיפחה לשעשועים מידיים. אשת פוטיפר עדיין התלבטה.

"במי תבחרי יפתי?" שאל פרעה.
"בעבד ההוא! השני משמאל!" והוא הכנוע הגיע מיד ובצייתנות מוחלטת כרע ברך והרכין ראשו לעומתה.
"אני לשרותך גבירתי."

היא הביטה בו. בחור רזה ועדין בעל יופי מיוחד. עיניו בוערות, גופו שזוף וקומתו ממוצעת. מממ... גל תשוקה הציפה.
"שכב!" פקדה עליו מיד. היא הרימה שימלתה וחשפה בפניו מיקדשה הענוג המפתה ונטול התחתונים. היא התיישבה על פניו.
"התחל לעבוד!" ציוותה.

לשונו החמה, העבה והרטובה החלה ללקק במרץ את ערוות מקדשה ואת הדגדגן שהחל מתנפח ומזדקר מהנאה. הוא ליקק את השפתיים הפנימיות הורודות והנפוחות שלה, שהחלו מרטיבות עוד ועוד. הוא אחז בישבנה וליטף אותו כשהוא משמיע קולות הנאה. ממממ... כוסה המלכותי של הגבירה פוטיפר היה כה טעים ומתוק... מיצי תאוותה שפעו וזרמו אל פיו הרעב. מעדן כזה מפתה בעל טעם אלוהי לא זכה לטעום זה זמן רב... מיצי תשוקתה הבוערים מילאו פיו ולשונו. הוא ינק בתאווה יתרה את הדגדגן הענק והרטוב כל כך... לחץ מעט על ישבנה כדי להצמיד אותה אליו וכדי לחוש את משקלה ונשיותה טוב טוב על פניו הכנועים.

היא החלה לצעוק מהנאה. בהתחלה היתה זו אנחה שקטה, כשהיא מתאפקת ומנסה לשלוט בפיה הסורר. לא יאה לגבירה מכובדת לגלות לעבד את הנאתה... לא יאה לצעוק בקול רם כאחת השפחות הבזויות... אך ההנאה היתה כל כך חריפה. צעקות פראיות בקעו מפיה.
"עוד! עוד! עוד!" שאגה כשהיא מניעה אגן ירכיה בפראות מכה בפיו העמל ועוטפת גם את אפו, עיניו וכל פרצופו בטל תשוקתה. "אל תפסיק! אל תפסיק לעולם!"

הוא חש בזיקפתו הקשה ממלאה את חלציו... מממ... כמה השתוקק לחדור בחוזקה אל הכוס הרך והרטוב, החם והמפתה, בעל המיצים הטעימים והמענגים כל כך... כמה השתוקק באותם הרגעים להפילה ולהשכיבה מתחתיו, כשהוא מחדיר את אברו הענק לתוכה וממלא את החלל הריק הוורוד והמלכותי שלה עד תום... הלוך ושוב עוד ועוד... כל כך התאווה לחוש בשרו בבשרה, לשפשף אותה זיקפה מעצבנת בנשיות החבויה שלה ולשפוך זרעו החם אל תוך ריחמה... אך ידוע ידע מה מעמדו ומה צפוי לו אם יעז לממש מחשבותיו ללא פקודתה הברורה של גבירתו.
"אה! אה! אה!" המשיכה אשת פוטיפר לזעוק ולהשפריץ מיצי תשוקתה אל תוך פיו היונק.

פרעה הביט בה מהצד. כה יפה וכה מפתה היתה. הוא הביט בשדיה הגדולים שהתנדנדו בפראות אך עדיין שמרו על זקיפותם המרשימה.
"בוא לכאן! ענג אותם עכשיו!" פקדה אשת פוטיפר על פרעה.
הוא התקרב אליה בשימחה תפס את האוצר בידיו. הוא הצמיד את שדיה הנפלאים זה אל זה והחל מנשקם בהתלהבות יתרה. פרעה מצץ כל פיטמה ינק ושאב אותה אל פיו מתענג על כל רגע ורגע בו זכה לטעום זקיפותם. פטמותיה היו כה גדולות וזקופות, ממש כמו שני מוצצי גומי זקורים. הוא שאב אל פיו את אחת הפטמות.

"עוד! בחוזקה!" ציוותה עליהם.
העבד שמתחתיה הגביר את קצב ליקוקיו וגם פרעה בכבודו ובעצמו נענה לדרישתה, ושאב בחוזקה את הפיטמה אל פיו והחל מגלגל לשונו סביבה בסיבובים מהירים. את הפיטמה השניה צבט בעדינות ועינג בידו.

"כן...כן..." המשיכה לצעוק. היא חשה עצמה כמרחפת בין ענני התשוקה, כל גופה גוש תאווה ולהבה בוערת. היא חשה עצמה כמטפסת על פיסגת ריגושה... "אה! אה! אההההה!!!" שאגה בטירוף, חשה רעידות חזקות מציפות מקדשה וגופה. היא לא ידעה היכן היא נמצאת ומה מתרחש סביבה. כל שידעה היתה תחושת עונג חריפה שהרעידה גופה המושלם בטירוף חושים אורגזמי מסחרר כמוהו לא ידעה זמן רב.

פרעה נשק לשפתיה.
"זהו? גמרת?" שאל העבד מתחתיה.
"מה?!" שאלה בכעס וסטרה לו. "אתה חושב שסיימת את העבודה? המשך או שאשליכך לצינוק העינויים לשנים עשר יום!"

והוא הכנוע שמתחתיה המשיך לינוק וללקק את המיצים השופעים שזרמו מכוסה המבושם והטעים כל כך... מתחרט על המילים הלא נכונות שפלט מפיו... הרי רק רצה לנשום לדקה או שתיים... אך ללא רשותה המפורשת לא היה זכאי לכך. הוא הרי היה כלי בידיה והיא יכלה לעשות בו כרצונה.

"אני רוצה עוד!" צעקה. היא החלה להקפיץ אגנה על ראשו של העבד.
"לקק חזק! במרץ! אל תפסיק לרגע! אני קרובה לגמוררר... אאאההההההה!"

כל השרים ואצולת הנילוס הביטו בה וברגעי האורגזמה הנפלאים שלה. כל כך יפה, כל כך מגרה... כל הגברים שנכחו בחדר חשו זיקפה אדירה ממלאה גופם הרפוי... מה לא היו נותנים כעת רק כדי להתחלף עם העבד שמתחתיה... במה זכה אותו שפל עלוב בדבר שהם טרם זכו לו. והם כל כך ציפו וקיוו שאולי עוד יגיע תורם לענגה...

כל גופה התטלטל בפראות באורגזמה שניה חזקה ומטורפת אף יותר מקודמתה. לאחריה היא נשכבה על השמיכה הרכה כשהיא נושמת ונושפת. עיניה עצומות והיא חסרת נשימה.

שר הממון קרב אליה כולו בוער מתשוקה. זיקפתו האדירה בלטה ברוב הדרה מבעד לבד הדק. "יפתי... במה אוכל לשרתך?"
הוא עמד על ארבע כמו כלבלב צייתן כשהוא מוכן ומזומן לרצותה. היא הביטה באוהל הרם והמרשים שהזדקר ברוב חוצפתו כמראה לעולם הדרת קיומו. כוחותיה חזרו אליה והיא סטרה לאדונו, השכיבה אותו על השמיכה, לקחה חבל מוזהב וקשרה ידיו ורגליו.

"מה את עושה?" שאל אותה מופתע
"מה שכבר הרבה זמן התחשק לי לעשות!" ענתה לו וסטרה לפניו שנית. להשפיל אדם במעמדו היה תענוג עילאי עבורה. הרי מה החוכמה להשפיל עבד שהוא בין כה וכה מושפל צייתן ופחדן?! אתגר מיוחד היה לה להשפיל אדם במעמדו של שר הממון.

היא פזלה לעבר פרעה שהביט בה בחיוך שבע רצון ממנה. עוד מעט יגיע תורך... חשבה בליבה. היא קשרה ידיו ורגליו של שר הממון. קרעה ממנו את בגד הפישתן הדק שהיה לעורו. גופו החטוב נגלה לעיניה. איברו המרשים היה זקוף לגמרי, אדום ונפוח. גופו היה כה חלק וענוג... כה עדין... מעולם לא חווה כאב או השפלה...

היא טיפסה מעליו והחלה מוצצת עורו, שואבת אותו חזק אל פיה בנשיכה. יונקת את לובן עורו אל פיה חסר השובע וטורפת אותו ברעב אינסופי. כך השאירה סימנים אדומים ולוהטים על גופו הענוג, ולאחר מכן הביטה בגופו המנוקד בסיפוק רב. ואז עלתה על איברו הזקוף, החדירה אותו לתוכה ודהרה מעליו בפראות. מממ... ניצלה אותו ככלי דומם, כשהיא צובטת פטמותיו בחוזקה וסוטרת לפניו הנהנים כל אימת שבא לה. היא חשה את השרביט נעוץ עמוק בבשרה הרך, מתחכך בדפנות הרטובות של מקדשה הלוהט. מממממ...

"אתה לא שר!" צעקה לעברו כשהיא מתנשפת בפראות. "אתה עבד! עבד המין של הגבירה פוטיפר! אתה לא בן אדם אלא כלי! כלי לסיפוק יצרי!"
רעידת אדמה חזקה וארוכה במיוחד פקדה את אגנה התחתון. רטיבות מטורפת ורסיסי תשוקה התנפצו לכל עבר כשהם מותירים גופה הלוהט רפוי וחסר נשימה בפעם השלישית.

"שחררי אותי מכבליי, בבקשה!" התחנן שר הממון. "אני רוצה להמשיך לבלות הלילה."
היא התעלמה ממבוקשו.
"יקירתי היפה! שחרריני בבקשה!"
הוא היה על סף דמעות. פרעה צחק צחוק גדול והביט בהערצה על היפה והאמיצה בנשות הנילוס.
"מה נעולל לו עכשיו?" חייך לעברה.

היא הביטה בנרות הבוערים שהיו תלויים על הקיר אותה השעה, מאירים את חשכת החדר בזוהרם המיוחד. היא קמה ממקומה אחזה בנר הגדול וחייכה חיוך ממיס ומפתה במיוחד אל עבר השר הקשור בחוסר אונים מתחתיה. היא הביטה על גופו הנשוך והמנוקד באדום.

" לא מספיק... לא מספיק כאב חווית היום יקירי..."
"לא!!!" צרח בבהלה ואז פנה אל פרעה: "הוד רוממותך! אמור לה משהו!"
"על פי רצונה יישק דבר" אמר פרעה ושילב ידיו על חזהו.

הגבירה פוטיפר שפכה שעווה רותחת על בשרו המעונה של השר.
"אאאייייי.... " זעק מכאב. "את לא אשת פוטיפר! את אשת השטן!"
"תודה לך יקירי. על המחמאה הזאת מגיע לך עונג נוסף..."

היא שפכה עוד ועוד מהנוזל הלוהט, מקשטת את גופו המעונה והופכת אותו משר בכיר לבובת שעווה כנועה ומגוחכת. היא יכלה להמשיך לענותו שעות אך לפתע ראתה מישהי שלכדה את תשומת ליבה. משרתת שמנה קרבה אל הוד רוממותו פרעה והציעה לו משקה ורדים.

"כן מיזגי לי מעט" אמר לה. המשרתת מזגה וכמעט עזבה את המקום.
"הישארי כאן!" ציוותה עליה הגבירה פוטיפר. היא קלטה בעיניה את בן המלך מביט לעבר המשרתת בחשק רב כשזיקפתו הולכת לפניו.
"יש לי עבודה בשבילך", אמרה ולחשה סוד לאוזנו. הם צחקו יחדיו והביטו על המשרתת הכנענית השמנה.

"כרעי על ארבע!" ציוותה עליה הגבירה.
"מממ...מה?" התקשתה השיפחה להבין.
"עשי כדבריה!" אמר בן המלך.
"טעות בידיכם", נבהלה הכנענית השמנה, "אינני שיפחת מין כי אם שיפחת מזון ומשקה ..."
"כרעי על ארבע עכשיו!" פקדה הגבירה כשהיא קורעת בגדיה הדלים של הכנענית וסותרת לישבנה הענק.
"אבל... אני עדיין בתולה... חסרת נסיון אנוכי... אל תפגעו בי לרעה! בבקשה!" הגבירה הביטה בכנענית המגושמת בבוז. עדיין בתולה? בגילה המופלג? הייתכן שאף גבר מעולם לא התאווה לפתותה?!
"אל תדאגי. בקדושת בתולייך לא נפגע" אמרה לה.

הכנענית העירומה התכופפה. עקב משקלה וכבדות משמניה התקשתה להתאים עצמה לתנוחה הנכונה.
"פה גדול!" ציווה עליה בן המלך והחדיר לתוכה עשרים וחמישה ס"מ עבים במיוחד.
"תמצצי לו כלבה!" צעקה עליה הגבירה. "עוד ועוד! בלי להתעייף!"

היא לקחה שוט משומר ראשו הפרטי של פרעה והחלה להצליף בישבנה הענק של השיפחה הכנענית. "עמוק לתוך הגרון!" פקדה עליה. "את כל הגודל שלו עמוק לתוך גרונך העלוב! סוסת יאור שמנה וטיפשה שכמותך!" אשת פוטיפר הצליפה בישבנה של השפחה שוב ושוב.

"אה... אה... אה..." זעקה השיפחה כשהאיבר הענק תקוע בפיה.
"לאכול ולבלוע את מזון המלך יודעת את ,הא? כפויית טובה! כעת בלעי את שרביט המלכות! עמוק! עוד!"
"כן..." נאנח בן המלך בהנאה, "תמשיכי... ממממ...עוד.. כן... " והמשיך לדחוף את אברו הענק אל פיה.

ישבנה של הכנענית היה אדום לגמרי מהצלפותיה המרובות של הגבירה. היא לא חשה עוד כאב. שר הממון שצפה כל העת במחזה כשהוא קשור ושכוב על גבו היה מגורה לגמרי. איברו עמד והוא התקשה לשלוט בעצמו. גברת פוטיפר הבינה לליבו וחתכה בתער את הקשרים.

"מגיע לך להנות קצת אחרי מה שעברת..." לחשה לו. היא הביטה בגופו העלוב, שעד לפני שעה היה כה גברי ומרשים.
"חדור אליה!" פקדה עליו.
הוא הביט בתאווה על התחת הענק והאדום של השיפחה ודחף מטורף התעורר בו לקרוע ולרסק את עובי משמניו. מממ... מעניין איך הוא בפנים... חשב בליבו. הוא פילח את ישבניה הענקיים והחל להחדיר את חרבו לתוכה.

"לללאאאא!!!!" זעקה הכנענית, כשהזין הענק של בן המלך עדיין תקוע בגרונה והיא מתאמצת נואשות לענגו ככל יכולתה.
"תסתמי את הפה כלבה עלובה!" צעקה גברת פוטיפר."תגידי תודה שלא נגענו בבתולייך הקדושים!"
השר החדיר את אברו לתוך חור ישבנה הצר של השפחה. הוא החדירו עד קצה גבול היכולת הלוך ושוב במשך דקה אחת ואז השפריץ לתוכה את נוזל התאווה הלבן והתוסס שלו.

"מי בתור?" שאלה הגבירה. כל זכרי האצולה החרמנים הביטו בישבן הגדול והלוהט של הכנענית מוכנים ומזומנים לכובשו באותו הרגע. וכעת, כשהוא רטוב משפיכתו של הראשון בתור... מממ... כמה נהדר יהיה לחדור!

שר האופים נבחר והחל בועל בחוזקה את חור הישבן הקטן. עוד ועוד ועוד.
בהתחלה היא זעקה מכאב. אחר כך שתקה. אפילו נראה היה שהחלה להנות. אשת פוטיפר ציוותה על אחת משפחות המין הרבות שהיו שם לשכב מתחת לשיפחה הכנענית, שכזכור כרעה על ארבעותיה, וללקק את דגדגנה הלוהט. וכך כשהעשרים וחמישה ס"מ הנפוכים של בן המלך בגרונה, חרבו של שר האופים בישבנה ולשון שיפחת המין בדגדגנה, הגיעה השיפחה הכנענית לאורגזמה חזקה ומטורפת לראשונה בחייה.

"אה! אה! אהההההה!!!" זעקה. באותו הרגע בן המלך איבד שליטה ושפך זרעו החם אל תוך גרונה הזועק ושר האופים השפריץ אל תוך חור ישבנה הקרוע. היה זה מחזה מדהים. כל אורחי הארמון עמדו נפעמים ונרגשים. השיפחה הכנענית נשקה לרגליה של הגבירה פוטיפר.
"תודה! תודה לך גבירתי! על שגרמת לי להכיר לראשונה בחיי עונג כזה! את באמת גבירה מדהימה! אסגוד לך כל חיי!"

(המשך יבוא)