פורשת כנפיים

על ברכיה כורעת
גוף רכון כמחשב
לזנק.
זרועותיה פורשת
וגופה אז נמתח
לקראת.
ועיניה עצומות
עת כל טיפה
נוחתת.
וכל נגיעה בבשר
פותחת עוד פתח
לנגיעה.
וכל צריבה בבשר
פורצת עוד פתח
בנפשה.
ובכל מגע ובכל פריצה
עולה וממריאה ונוגעת
בקשת.
ובכל מגע ובכל פריצה
ועם כל המראה לתהום
השפלה,

עדיין מסך דימעותיה
יהא לכבליה.