אני ואתה

למה לא אמרו שזה כואב כל כך
למה לא סיפרו שזה חודר
מסעיר
לא נותן מנוח

שנתי אבדה בצריבה נועזת
וכל שידעתי אז
חלול

מלאה
עד גולשות דמעותיי ממני
עמוסה
עד לבי חישב לפרוץ מכלובו

פתאום הכל שביר כל כך
רך כל כך
עדין כל כך

זו אני?

שאבת ממני את הכוח להתגונן
ריסקת בי חומות
השארת אותי חשופה לך
ללא כסות
מלאה מתמיד
עטופה מתמיד
מוגנת מתמיד

זה אתה.

יודעת עכשיו
לא יודעת מחר
רק אתה שם.
מחמם.
אני ואתה הולכים
אל אופק שקוף
רק אל תפסיק לחבק.
פוחדת לבד.

אני ואתה.