חוויה בגוף אחר
מאת Anesthesia(אחר)
13 ביולי 2004
כבר בתחילת הערב ידעתי שמשהו הולך להיות שונה...
זה הורגש באווירה המחשמלת שבערה מסביב
נגיעות, ליטופים ומבטים של זימה
הכל או כלום - וכלום לא מוגדר
בשלב מסויים, זה התחיל
לא ידעתי למה לצפות
לא הבנתי עד כמה זה מוחשי
הגוף שהתקמר בינות רגליו
חשוף לעיני כל... ואדיש לכולם
הגוף שלמדתי היטב להכיר
נמצא בידיו של אחר, כנוע ומתמסר
ידיים אמונות ומיומנות
מונפות אל על ויורדות בחבטה
בכל תנופה גברה ההמולה בראשי
ולפני כל חבטה - שקט ודממה
לא ידעתי כ"כ מה בדיוק להרגיש
את המשחק לא הכרתי, והחוקים זרים.
אני כאן בגופי... והראש מרחף במקומות אחרים.
והגוף, נמשך מבין רגליו ומורם לכריעה
נגרר אחריו בצייתנות, בציפיה.
מובל מעלה, אל מקום שעוד לא ידע
מקום שלא הכיר, אך ייטיב כ"כ לזכור.
המוזיקה מסביב רועשת, המולה מסביב
ובראשי... שקט מוחלט.
ואז לפתע, הלמות תופים
דופקים בשצף, מאיימים לפרוץ החוצה
והתודעה חוזרת אט אט להכרתי
למעלה, בחדרון, התאספו אנשים
מתבוננים בגוף הפרוש לנגד עיניהם
קשור בחבלים, נע כמו בובה על חוט
שרוי בתנוחה של חצי ריחוף
הרגליים נוגעות בריצפה, אך אינן יציבות
והדבר היחיד ששובר את כח המשיכה
הוא הסד לאורך מוטות הידיים
מאובטח לתקרה, רפוי ומתנדנד.
והגוף משוחרר, מסומא משיכרון הריחוף
נתון כולו לחסדיו, כמו כלי משחק בידיו
העיניים לא רואות, עטופות בכיסוי שחור
והאיש הזר שממול מפליא את מכותיו
שולח כף יד פרושה אל הישבנים בחוזקה
ומצליף בשוט קצר במורד הירכיים
הגוף כאילו אינו חש דבר...
אבל בפנים, עמוק במורד הבטן
שם זה כואב, שורף כמו להבה מאכלת
ההצלפות נמשכו, ולא ידעתי כמה יוכל לספוג הגוף
מצבטים הוצמדו לפיטמות
מרטיטים את הגוף בהנאה
מכות על החזה, טפיחות על איבר המין
וככל שגברה העוצמה התחזקו האנחות
אנקות של כאב, גניחות של הנאה
קולות שכ"כ אהבתי לשמוע, מגיעים כעת ממקור אחר
השפתיים ננשכו, והגוף היה דרוך
ורק מדי פעם חדרה הסביבה להכרה
חשוך מסביב... ושקט רועם
שריקותיו של השוט המונף מפלחות את הדממה שבראשי
וקול עמוק, נמוך ומרטיט שחודר לתודעה.
הבזקים חלושים של אור, צללים ודמויות
העיניים מבחינות מבעד לכיסוי במה שקורה סביב
פרצופים לא מוכרים, מביטים במחזה
עיניים מוכרות מרצדות בהשתאות ובדריכות
ואדי החום, מהולים בעשן הסיגריות הכבד
רציתי כבר שכל זה יסתיים
רציתי שהגוף יהיה שוב בשליטתי, שלי
אבל הגוף סירב להתנתק, והאיש הזר עוד שלט בו
לא ידעתי כמה עוד אוכל להחזיק מעמד...
עבר זמן מה, והאיש החל מתיר את קשריו במיומנות
משחרר את הגוף מן החבלים
אוחז בו לבל ימעד, נותן לו להסתגל לאט
מגיש מים אל השפתיים היבשות, מלטף ברכות
מסיר את הכיסוי מהעיניים, ומרפה את אחיזתו
ועיניי נפגשו סוף סוף עם עיניה
עיניים מישירות מבט, מחייכות ומסופקות
באותו רגע, נעלמו כל הספקות והחששות
הניצוץ שבעיניה העלים ממני בשניה את הכאב
הכאב שמילא אותי ואיים לפרוץ בדמעות
אך אז... כאב חדש הציף אותי
כאב שונה, מוזר ולא ברור
פתאום הבנתי - הוא העניק לה מה שאני אולי לעולם לא אוכל
והברק שבעיניה, חיוך האושר שנצץ בזגוגיתה
כמוהו עוד לא ראיתי... כזה, לא זכיתי להעניק לה
כ"כ רציתי, אך ידעתי כי לא אוכל
וכשהוביל אותה אלי, כשנגעתי בה שוב
חייכה אלי בעיניה היפות, ומיד הסיטה אליו מבט כנוע
אומרת תודה, כורעת לנשק לרגליו
ואני מתפתל...
אוסף אותה בין ידיי
מחבק ברכות ונושק לשפתיה
מרגיש כאילו זכיתי בה מחדש, כובש את גופה בשנית.
מוביל אותה בידי, לוקח אותה איתי
רוצה רק להיות איתה שוב לבד, שתהיה שלי
ללקק את פצעיה וחבורותיה
ללטף ברכות כל מקום שידו היכתה שם
לטבוע את לשוני בסימנים שהשאיר בה שוטו.
מתבונן בה כשראשה שקוע בכרית
עניה מרפרפות בעייפות כשהיא שוקעת בשינה
גופה הרך מצטמרר ונרעד
ריסיה מרצדים בריקוד תזזיתי
ידי מלטפת את שערה, מרגיעה ודואגת
מביט בפנים שהיטבתי להכיר - והן אותן פנים
מלטף בעיניי את הגוף שכה הערצתי - והוא אותו הגוף
רק החבורות שעוד יצבעו את גופה, זרות לי.
מסתכל שוב בפניה, בעיניים העצומות ובחיוך על שפתיה
מביט, מבין, ומחייך לעצמי בהשלמה
משחרר את כל הכאב שהצטבר עמוק בבטן
מרחף ומסתחרר מן התחושות החדשות.
התמסרתי לכאב, שהפך כעת לעונג
חילחל ומילא כל חלק בגופי
ורציתי רק ללחוש לה - תודה
תודה על הכאב שהענקת לי בכאבך
תודה, על מה שאת גורמת לי להרגיש
הכאב שלך צובע את דרכו אל עורך
אבל שלי, שבוי אצלי בגוף
כאב מושלם, בלתי נראה
כאב מתוק, של אהבה
אהבה לגוף ולאישה
הערצה לרוך ולעוצמה
כה שברירית וכ"כ חסונה
ידה בכל - ויד כל בה...
זה הורגש באווירה המחשמלת שבערה מסביב
נגיעות, ליטופים ומבטים של זימה
הכל או כלום - וכלום לא מוגדר
בשלב מסויים, זה התחיל
לא ידעתי למה לצפות
לא הבנתי עד כמה זה מוחשי
הגוף שהתקמר בינות רגליו
חשוף לעיני כל... ואדיש לכולם
הגוף שלמדתי היטב להכיר
נמצא בידיו של אחר, כנוע ומתמסר
ידיים אמונות ומיומנות
מונפות אל על ויורדות בחבטה
בכל תנופה גברה ההמולה בראשי
ולפני כל חבטה - שקט ודממה
לא ידעתי כ"כ מה בדיוק להרגיש
את המשחק לא הכרתי, והחוקים זרים.
אני כאן בגופי... והראש מרחף במקומות אחרים.
והגוף, נמשך מבין רגליו ומורם לכריעה
נגרר אחריו בצייתנות, בציפיה.
מובל מעלה, אל מקום שעוד לא ידע
מקום שלא הכיר, אך ייטיב כ"כ לזכור.
המוזיקה מסביב רועשת, המולה מסביב
ובראשי... שקט מוחלט.
ואז לפתע, הלמות תופים
דופקים בשצף, מאיימים לפרוץ החוצה
והתודעה חוזרת אט אט להכרתי
למעלה, בחדרון, התאספו אנשים
מתבוננים בגוף הפרוש לנגד עיניהם
קשור בחבלים, נע כמו בובה על חוט
שרוי בתנוחה של חצי ריחוף
הרגליים נוגעות בריצפה, אך אינן יציבות
והדבר היחיד ששובר את כח המשיכה
הוא הסד לאורך מוטות הידיים
מאובטח לתקרה, רפוי ומתנדנד.
והגוף משוחרר, מסומא משיכרון הריחוף
נתון כולו לחסדיו, כמו כלי משחק בידיו
העיניים לא רואות, עטופות בכיסוי שחור
והאיש הזר שממול מפליא את מכותיו
שולח כף יד פרושה אל הישבנים בחוזקה
ומצליף בשוט קצר במורד הירכיים
הגוף כאילו אינו חש דבר...
אבל בפנים, עמוק במורד הבטן
שם זה כואב, שורף כמו להבה מאכלת
ההצלפות נמשכו, ולא ידעתי כמה יוכל לספוג הגוף
מצבטים הוצמדו לפיטמות
מרטיטים את הגוף בהנאה
מכות על החזה, טפיחות על איבר המין
וככל שגברה העוצמה התחזקו האנחות
אנקות של כאב, גניחות של הנאה
קולות שכ"כ אהבתי לשמוע, מגיעים כעת ממקור אחר
השפתיים ננשכו, והגוף היה דרוך
ורק מדי פעם חדרה הסביבה להכרה
חשוך מסביב... ושקט רועם
שריקותיו של השוט המונף מפלחות את הדממה שבראשי
וקול עמוק, נמוך ומרטיט שחודר לתודעה.
הבזקים חלושים של אור, צללים ודמויות
העיניים מבחינות מבעד לכיסוי במה שקורה סביב
פרצופים לא מוכרים, מביטים במחזה
עיניים מוכרות מרצדות בהשתאות ובדריכות
ואדי החום, מהולים בעשן הסיגריות הכבד
רציתי כבר שכל זה יסתיים
רציתי שהגוף יהיה שוב בשליטתי, שלי
אבל הגוף סירב להתנתק, והאיש הזר עוד שלט בו
לא ידעתי כמה עוד אוכל להחזיק מעמד...
עבר זמן מה, והאיש החל מתיר את קשריו במיומנות
משחרר את הגוף מן החבלים
אוחז בו לבל ימעד, נותן לו להסתגל לאט
מגיש מים אל השפתיים היבשות, מלטף ברכות
מסיר את הכיסוי מהעיניים, ומרפה את אחיזתו
ועיניי נפגשו סוף סוף עם עיניה
עיניים מישירות מבט, מחייכות ומסופקות
באותו רגע, נעלמו כל הספקות והחששות
הניצוץ שבעיניה העלים ממני בשניה את הכאב
הכאב שמילא אותי ואיים לפרוץ בדמעות
אך אז... כאב חדש הציף אותי
כאב שונה, מוזר ולא ברור
פתאום הבנתי - הוא העניק לה מה שאני אולי לעולם לא אוכל
והברק שבעיניה, חיוך האושר שנצץ בזגוגיתה
כמוהו עוד לא ראיתי... כזה, לא זכיתי להעניק לה
כ"כ רציתי, אך ידעתי כי לא אוכל
וכשהוביל אותה אלי, כשנגעתי בה שוב
חייכה אלי בעיניה היפות, ומיד הסיטה אליו מבט כנוע
אומרת תודה, כורעת לנשק לרגליו
ואני מתפתל...
אוסף אותה בין ידיי
מחבק ברכות ונושק לשפתיה
מרגיש כאילו זכיתי בה מחדש, כובש את גופה בשנית.
מוביל אותה בידי, לוקח אותה איתי
רוצה רק להיות איתה שוב לבד, שתהיה שלי
ללקק את פצעיה וחבורותיה
ללטף ברכות כל מקום שידו היכתה שם
לטבוע את לשוני בסימנים שהשאיר בה שוטו.
מתבונן בה כשראשה שקוע בכרית
עניה מרפרפות בעייפות כשהיא שוקעת בשינה
גופה הרך מצטמרר ונרעד
ריסיה מרצדים בריקוד תזזיתי
ידי מלטפת את שערה, מרגיעה ודואגת
מביט בפנים שהיטבתי להכיר - והן אותן פנים
מלטף בעיניי את הגוף שכה הערצתי - והוא אותו הגוף
רק החבורות שעוד יצבעו את גופה, זרות לי.
מסתכל שוב בפניה, בעיניים העצומות ובחיוך על שפתיה
מביט, מבין, ומחייך לעצמי בהשלמה
משחרר את כל הכאב שהצטבר עמוק בבטן
מרחף ומסתחרר מן התחושות החדשות.
התמסרתי לכאב, שהפך כעת לעונג
חילחל ומילא כל חלק בגופי
ורציתי רק ללחוש לה - תודה
תודה על הכאב שהענקת לי בכאבך
תודה, על מה שאת גורמת לי להרגיש
הכאב שלך צובע את דרכו אל עורך
אבל שלי, שבוי אצלי בגוף
כאב מושלם, בלתי נראה
כאב מתוק, של אהבה
אהבה לגוף ולאישה
הערצה לרוך ולעוצמה
כה שברירית וכ"כ חסונה
ידה בכל - ויד כל בה...