בחוץ, הכי טוב בחוץ

הוא אסף אותה במכונית. הם נסעו חמש דקות ואז נכנסו לחניה פתוחה.
הוא פתח את תא הכפפות והוציא מתוכו חבל ניילון. עדיין לא דיבר איתה, ואפילו לא הסתכל עליה מאז שנכנסה לאוטו.
הוריד לה את החולצה, היא לא התנגדה. נשארה בחזייה ובחצאית מיני.
סיבוב אחד מסביב הבטן, אחד בין הרגליים, הידוק.
הידיים קשורות לירכיים, והרגליים לידיות שמזיזות את הכסא ואת המשענת.
נוסעים. היא כבר נראתה מפוחדת, צעירה, פעם ראשונה שלה, כנראה פחדה שמישהו יראה.
עוצרים בתוך יער.

משחרר לה את הרגליים, והולכים לטייל, הידיים עדיין קשורות לירכיים.
הולכים שלושים מטר לתוך היער, מוריד לה את החזייה. פטמות ורודות ילדותיות, זקורות, ומחכות למשהו שיתפוס אותן. הידוק של החבל על הבטן, שעכשיו ממש לחץ, שחרור של הידיים. עכשיו הן קשורות אחת לשנייה עם חבל שנמשך מהן.
"תורידי נעליים."
מביטה בו, מהססת.
סטירה.
"אני לא אומר דברים פעמיים, מה שאני אומר - את מבצעת מיד."
הורידה אותן בעיניים דומעות.
הולכים לתוך היער, מושך אותה בחבל. הליכה מהירה, היא לא עומדת בקצב ונופלת פעמיים. מרים אותה חזרה במשיכה של החבל, הידיים כבר משופשפות ואדומות.
אחריי מאה מטר בערך - עצירה.

משחרר את החבל מהבטן, מפשיט אותה לגמרי. מצבטים בפטמות, קושר אותה מסביב לעץ, וחוזר לאוטו.
היא מחכה.
לא יודעת כמה זמן עבר: חצי שעה? שעה?
קר לה והיא רועדת.
כואבות לה הפטמות, כאב כפי שלא הרגישה אותו מעולם.
ואז היא שומעת צעדים מאחור, אבל היא לא יכולה לראות מה נמצא שם.
הלחץ זורם אל בין רגליה ומרטיב את ירכיה.
פתאום, בלי אזהרה מוקדמת, היא חשה הצלפה על ישבנה, ועוד אחת, ועוד אחת.
היא צורחת.
הוא כועס, וסותם את פיה במטפחת.
ההצלפות נמשכות, והכאב בפטמותיה אינו מרפה. היא כבר לא יודעת מה יותר כואב.
ואז ההצלפות נפסקות.

יד משחררת אותה מהמצבטים, פטמותיה אדומות ומגורות.
משחררים אותה מהעץ.
לפני שהיא מספיקה להבין מה קורה היא שוכבת על הרצפה, פנים באדמה, ידיה נמתחות בכוח מאחורי גבה ונקשרות.
רגליה נקשרות בפישוק לשני עצים, אבל היא לא רואה את זה.
ואז היא מרגישה משהו קר וחלק מטייל על גבה, היא רוצה לצרוח, אבל פיה חסום.
היא לא רואה מה זה, ולא יודעת מה הולך לקרות לה.
ה-יצור? חיה? הזה מטייל על גבה, ועובר לרגליים. היא כבר בלחץ אטומי.
יד תופסת בשערות ראשה ומושכות אותו לאחור בכוח.
הדמעות מתגלגלות מעיניה, והיא כבר לא מצליחה לעצור אותן.
ואז היצור הקר שמטייל עליה מגיע לה בין הרגליים, ונכנס פנימה! היא לא יודעת מה לעשות, היסטריה שולטת בה, ואז היא נותנת לעצמה ליהנות מאורגזמה אדירה, שמלווה בהצלפות שוט על גבה וישבנה, ומשיכה בשערות ראשה.
ואז הכל נגמר.

משחרר לה את הידיים והרגליים.
היצור שהיה לה בין הרגליים נעלם משם. היא קמה, והוא עומד מולה, מסתכל לה בעיניים.
היא רוצה לשאול אותו מה זה היה, אבל המלים לא יוצאות.
הולכים בדממה לאוטו, היא מתלבשת.
בסוף היא מצליחה לשאול בקול רועד:
"מה היה היצור הזה?"
"אה, זה?" הוא עונה, "זה סתם נחש שפגשתי בדרך. הוא פה באוטו, מאחורה."
היא מסתובבת.
מולה היא רואה ראש משולש, עיניים צהובות, וגוף ארוך.
היא מתעלפת.
ככה זה כשאתה מאלף נחשים.