שש עשרה שעות

שש עשרה שעות ארכה הטיסה. / השארתי שם לב נטוש במזוודה...

מאת קינג-קונג(שולט) 1 באוגוסט 2004

שש עשרה שעות ארכה הטיסה.
השארתי שם לב נטוש במזוודה.
לא של חולה הזקוק להשתלה.
את ליבי שלי, השארתי -
לדמם על הריצפה.
שם, בשדה-התעופה של ארץ רחוקה.

פרסומים נוספים מאת קינג-קונג

רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
קצר וכואב.
מעט מילים שמעבירות עולם ומלואו... רגש הוא לא חולשה-הוא תעוזה. מוזר לומר על כתיבה כואבת אהבתי, אך, אהבתי את הסגנון הקצר והטעון.

1 באוג׳ 2004, 16:50

ידיים קשורות לרווחה(נשלט)
הלב בארץ רחוקה
עשיתי את זה כבר יותר מדי.. כואב כואב הלב אבל בסוף הוא מתרפא ונוצר לב חדש

6 בספט׳ 2004, 21:45

כל הפרסומים במגזין מציגים את דעתם של כותביהם בלבד ואין הם מתיימרים להציע אמת מוחלטת כלשהי.