שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שש עשרה שעות

מאת קינג-קונג​(שולט)     1 באוגוסט 2004
שש עשרה שעות ארכה הטיסה.
השארתי שם לב נטוש במזוודה.
לא של חולה הזקוק להשתלה.
את ליבי שלי, השארתי -
לדמם על הריצפה.
שם, בשדה-התעופה של ארץ רחוקה.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
קצר וכואב.
מעט מילים שמעבירות עולם ומלואו... רגש הוא לא חולשה-הוא תעוזה. מוזר לומר על כתיבה כואבת אהבתי, אך, אהבתי את הסגנון הקצר והטעון.
1 באוג׳ 2004, 17:50
ידיים קשורות לרווחה​(נשלט)
הלב בארץ רחוקה
עשיתי את זה כבר יותר מדי.. כואב כואב הלב אבל בסוף הוא מתרפא ונוצר לב חדש
6 בספט׳ 2004, 22:45