סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקדש התאווה

מאת גבירת הנילוס​(שולטת)     12 באוג 04 3646
"קדימה! במהירות!" צעקה אשת פוטיפר אל בהמת המשא הכנועה שמתחתיה. "תגביר את קצב ההליכה!" היא משכה בקולר שהיה קשור לגרונה של הבהמה הפרטית שלה. כך צעדה השיירה שעה ארוכה מארמון המלך אל מקדש הנילוס. פרעה הכנוע, כפוף על ארבע, כשקולר כלבים קשור לגרונו, מעליו הגבירה פוטיפר במלוא הדר מערומיה, שולטת בקצב ההליכה בעזרת שרשרת הברזל שבידה. היא ישבה ברגליים מפושקות על בהמת המשא המלכותית שלה. העבד צעד לצידם כל העת כשזיקפת הסוס המשומרת בידיו. הם צעדו הישר אל עבר המטרה הנכספת, צעדו אל עבר המקדש ואל עבר מזבח האלים עליו צריך היה פרעה לאבד בתוליו האחוריים עוד היום, כדי להסיר את הקללה האיומה שהטילה עליו המכשפה אותה אנס.

ביוצאם לדרך הם חלפו דרך האולם המרכזי בארמון, שם היו כל מוזמני מסיבת החשק המכובדים. פרעה השפיל ראשו. כל האורגיות פסקו לפתע. שפחות הפסיקו מציצתן, שרים הפסיקו בעילתם, כולם הביטו המומים במלכם הנערץ, הוד רוממותו אלוהי הנילוס. איש לא הבין את פשר המחזה המשעשע שנגלה לעיניהם - האם איבד שפיות דעתו?! - אך לא העיזו לומר מילה. ידוע ידעו מה מצפה למי שילעג להוד רוממותו ולמי שישפיל כבודו... רק הוד מעלתה הגבירה פוטיפר הורשתה לעשות כן. כל מוזמני המסיבה הביטו בגופה העירום. עיניהם סונוורו מהמראה המפתה של רגליה המפושקות... היא חיממה חלציהם בטירוף כמותו לא ידעו זמן רב. השלישיה יצאה מהארמון כשפניה אל המטרה הנכספת.

היה זה לילה אביבי נאה במיוחד. שמי ארץ הנילוס היו עטורי כוכבים נוצצים שהאירו חשכת הלילה. פנס הרקיע עמד שם במלוא תפארתו הקורנת, נראה היה שיודע סודם וניצב שם רק כדי לסייע בידם. הגבירה פוטיפר כיוונה את בהמת המשא שלה לדרך בה בחרה, גם אם לא הייתה לשביעות רצון פרעה.
"פנה ימינה!" ציוותה.
"מדוע יקירתי?" שאל בקול מתחנן, "אם נמשיך ישר נגיע הרבה יותר מהר."
"זה מה שהוד מעלתה קבעה וזה מה שיהיה!" והיא משכה בשרשרת המחוברת לקולר הכלבים שעל צווארו.
"אאאייי!" זעק. "בבקשה ממך! אני מתחנן!" והוא הכנוע שמתחתיה נאלץ לצעוד בדרך לא דרך רק כדי להשביע רצון גבירתו.

הגבירה פוטיפר שכזכור ישבה כל העת עירומה לגמרי ברגליים מפושקות על גב בהמת המשא נהנתה מאוד מטלטולי הדרך. גב בהמתה זז, רעד והתנדנד תוף כדי צעדה. שיפשופים קלים ומענגים הרטיבו את כוסה המלכותי ומילאו את דגדגנה הזקור בעונג רב. שפתיה היו מפושקות לגמרי והיא חשה היטב את הגב הכנוע משתפשף בנשיותה החבויה. מממ... היא החלה מניעה ישבנה קדימה ואחורה כשהיא מחככת את איבר תאוותה ומנצלת את הבהמה שמתחתיה כחפץ דומם וכמכשיר סיפוקה הפרטי.

פרעה עצר לרגע. ברכיו היו אדומות ושרוטות מהדרך הקשה. כפות ידיו הענוגות השחירו.
"אני לא יכול יותר," התנשף, עצר לרגע ומחה אגלי זיעתו, "קשה לי לנשום!"
"המשך! לא קיבלת הוראה מפורשת מהגבירה לעצור!" אמרה בתקיפות ומשכה שוב בקולרו בחוזקה . "אם תמרה את פי לא אבתק בתולייך הערב ותיאלץ לשאת חרפתך עד יומך האחרון!"
"סליחה, גבירתי," המשיך בדרכו בראש מושפל. הייאוש כמעט ותקף אותו. כמעט נסוג אחורה, כמעט וברח אך זכור זכר הוא שמהקללה הרודפת אותו לא יוכל לברוח ולהימלט לעולם. התקוה נתנה לו כוח להמשיך, גם במחיר ההשפלה... גם במחיר הכאב האיום שחש בברכיו.

הגבירה פוטיפר המשיכה לבצע בו זממה ולחכך איברה המפושק, הוורוד, הנפוח, הרטוב והמגורה בטירוף בגבו הכנוע. היא חשה איך השפשוף הולך ונעשה לח מרגע לרגע. חשה איך טל תשוקתה הלוהט נמרח על גב הבהמה והופך את השפשוף היבש לחווייה רטובה ומצמררת. ממממ... הרגישה איך רעידות מענגות זורמות עמוק אל תוך כוסה המגורה. כוסה המלכותי בער, דגדגנה המשופשף בחוזקה איים להתפוצץ בכל רגע ולהשאיר אותה חסרת נשימה.

"עצור!" צעקה לבהמת המשא שלה. "שפשף את שדיי בזיקפת הסוס שבידייך!" ציוותה על העבד. העבד החל מחליק את זיקפת הסוס הענקית שבידיו על פטמותיה הגדולות שהזדקרו וניצבו שם במלוא גודלם ובשיא תאוותם. שיפשף הלוך ושוב כמצוות גבירתו את הפירות הוורודים והבשלים שלה עוד ועוד. הגבירה פוטיפר המשיכה לנענע ירכיה ולהקפיץ ישבנה על גב בהמת המשא. "אה... אה... עוד... עוד...!" שאגה.

פרעה שכרע מתחתיה זכה לכמה רגעי חסד של מנוחה מתוקה ומילא את ראותיו המרוקנות באוויר נקי וצלול, כמכין צידה לדרך שעוד נותרה. העבד שעמד שם ושיפשף שדיה גדולים ופטמותיה הזקורות חש איך איברו מזדקף מגירוי ומאיים לקרוע את בגדיו הדקים. הוא הביט בישבנה המדהים זז וקופץ. כל כך התאווה באותם הרגעים להפוך את הוד מעלתה לבהמת המשא הפרטית שלו. אילו רק הייתה לו הזדמנות לכך, היה מפילה על ארבע וחודר בחוזקה אל חור ישבנה הקטן ובועל אותה בפראות עד אובדן חושים. כמה השתוקק לקשור צווארה באותו קולר כלבים ולעטוף שדיה הזקופים בשרשרת הברזל שבידה. הוא המשיך לשפשף שדיה נמרצות בהתאם לציוויה. מוחו הקודח לא הפסיק לרגע לקבל גירויים מאברו הזקור והמגורה כל כך, גירויים שעיוותו לחלוטין את מחשבתו הצלולה.

העבד דמיין כיצד היה קורע בחוזקה את הישבן המלא שופע הנשיות שלה. דמיין את חבריו העבדים המנוצלים זוכים למעט הנאה וניצול פרטי משלהם. כן, הוא היה מזמין אותם אחריו לחגיגה, אחד אחד לפי התור. עשרות עבדי הארמון היו עומדים בשורה ומזיינים את העכוז הנפלא הזה חזק ובמרץ עד לסיפוקם המלא. נראה אותך חזקה, דומיננטית , קשוחה ושולטת! בואי ונראה אותך מול עשרות עבדים חרמנים ומול עשרות כלים גדולים וזקופים שזקוקים לפורקן! הוא יכל להמשיך ולהפליג בדמיונותיו שעה ארוכה אך צעקות האורגזמה החזקות והפראיות שלה החזירוהו למציאות.

"אהההה... אהההה... אהההה...!" היא שאגה. עונג מטורף וחזק במיוחד הרעיד אותה. היא חשה כמרחפת מעל ענני התשוקה. הנאה שמיימית הציפה את גופה המגורה כאשר חוותה את האורגזמה החזקה והארוכה ביותר שידעה אי פעם. נדמה היה ששאגותיה הפראיות לא ייגמרו לעולם. הד חזק וברור של צעקות האורגזמה שלה נשמע בכל ארץ הנילוס. היה זה בחצות הלילה ואנשים פתחו חלונות ודלתות ביתם כדי לשמוע היטב את שאגות הפורקן שלה, שנישאו על כנפי הרוח למרחקים עצומים. הגבירה פוטיפר נשמה בכבדות. ליבה המלכותי דפק בקצב מסחרר. "ה... המ... המשך בדרכך!" ציוותה על בהמת המשא כשהיא מתנשפת כולה. השלושה המשיכו בדרכם.

לבסוף הם הגיעו למקדש הגדול, המקדש הראשי והמלכותי של ארץ הנילוס. פרעה המותש זכה לקום על רגליו הפצועות וליישר את גבו הכואב. הגבירה פוטיפר לגמה ממי הנחל שזרמו מנקיק הסלע הצמוד למקדש. היא ציוותה על פרעה ועל העבד לעשות כמותה. פרעה קיבל רשותה לשטוף מעט גופו המזיע ופצעיו הרבים מהדרך הקשה אותה עשה. לאחר מכן הביטה הגבירה פוטיפר בבניין המקדש. היה זה המבנה המפואר והמושקע ביותר שראתה בימי חייה. היא הייתה כאן כבר בעבר לאור יום, אך בלילה המחזה היה נפלא אף יותר. אבוקות אש היו תלויות בדלתות הכניסה ובמסדרון הפנימי. פסלי אלים היו תלויים על הקירות כשלהבות אש יוצאות מעיניהם ופיהם. מדרגות שיש מפוארות ומרשימות ביותר הובילו אל עבר המזבח.

"הוד רוממותך פרעה המלך!" כל כוהני המקדש השתחוו אפיים ארצה כשהפמליה נכנסה בשערם. "ברוך בואך!" אמר לו הכהן הראשי "באת להתפלל לאלים? מה מביאך לכאן בשעה כה מאוחרת? אילו ידענו היינו נערכים לכבודך..."
"תפסיק לקשקש!" צעקה לעברו הגבירה, "באנו לכאן למטרה מסויימת. לא ארשה שאתה וחברייך עבדי המקדש תפריעו לנו במשימתינו!"
הכהן ההמום הביט בה כלא מאמין. " גבירתי... אין זה יאה ומכובד לבוא במערומייך להיכל האלים... להתייצב כך מולם..."
הוד מעלתה הביטה בכהן הראשי. היא הבחינה בלהיטות אשר בעיניו למראה גופה העירום. ידעה שבתול הוא וכמוהו יתר כוהני המקדש. הם נדרו נדר להקריב נפשם וגופם לאלים ולהתנזר מהנאות העולם. ממממ... היא הביטה בתריסר הכוהנים והכוהנות ששהו בחדר, תולים בה מבט מחורמן ומבוהל כאחד.

בתולים, טריים, ענוגים, ישר מבית הייצור. טרם ידעו אישה. מעולם לא שיפשפו זיקפתם הנוקשה במנהרת תשוקה לחה של נקבה מחורמנת. מעולם לא החליקו ידם על חמוקי גופה שדיה ועכוזה של אלילה כמותה. רק הנאה רוחנית שקטה וצלולה זכו לחוות. טרם הכירו את טעמה המשכר והסוחף של השתגלות פראית ומטורפת עם אלילה כמותה. ידעו רק את ריחה המתקתק של הקטורת המבושמת ולא היה להם שמץ של מושג שהיא לעולם לא תשווה לריח זעתה החריף והמענג של נקבה נבעלת. תשוקה חריפה הציפה את ירכיה. היא מעולם לא טעמה בשר כה טרי, והוא עומד כאן מולה בכמות בלתי ניתנת לעיכול.

היא לחשה סוד באוזנו של פרעה. הוא חייך לעברה ואז פנה אל כוהני המקדש.
"הוראה חדשה יצאה זה עתה מארמון המלך . לא יהא עוד כהן בתול במקדש ארץ הנילוס. על כל כהן וכוהנת לדעת אישה ולבלות עימה לפחות פעם אחת במהלך שירותם המסור במקדש!"
"מה?!" הכהן הראשי, שהיה המבוגר והמכוער בחבורת משרתי האל, לא האמין למשמע אוזניו. "איך זה ייתכן?! אתה רוצה שנזנח אמונתנו הקדושה ושנזהם גופינו ונפשינו בגלל דברי ההבלים הללו?!"
הגבירה הביטה בו במבט מלא בוז. "המקרה שלך קשה מדי!" פסקה. "אף נקבה לא תסכים לגאול אחד כמוך מבתוליו. מצטערת, תיאלץ לשאתם בכניעה עד יומך האחרון. אך מלבדך ישנם כמה וכמה כוהנים וכוהנות צעירים, חטובים ונאים, וזכותם המוסרית להיבעל לפחות פעם אחת בחיים, וזכות זאת היא צו המלך!" הוד מעלתה צעדה בקומה זקופה אל עבר אנשי הכהונה ההמומים במלוא הדר גופה העירום והגאה. מתוך התריסר שעמדו שם המומים היא בחרה בשלושה, שני כוהנים וכוהנת.

"אבל זה לא ייתכן!" קבע הזקן. "דבר זה מנוגד לחוקי האלים! הוד רוממותך, היכן הגיונך?! ועוד לעשות את מעשה הנבלה הזה מולם? כשהם עומדים כאן ומביטים?!" זעם.
גברת פוטיפר לקחה את זיקפת הסוס המשומרת מידי העבד. היא החזיקה את גודלה האלוהי בידיה וחבטה בראשו של הזקן הזועם. הוא נפל ארצה חסר הכרה.
"ועכשיו", אמרה בקולה הרם והמלכותי כשהיא אוחזת בידה את האיבר העצום כבנשק שלוף "מישהו כאן מעז להתנגד לי? אם כן, שיהיה לו האומץ לקום מולי כבר עכשיו!"
פחד ויראה אחזו בליבם של כוהני הדת והם נפלו כולם אפיים ארצה והשתחוו בפניה.

היא שלפה מכיס בגדו של הכהן הראשי המעולף צרור מפתחות ומסרה אותם לעבדה הנאמן. "נעל אותם בחדר הסמוך," ציוותה עליו. העבד גרר את גופו המעולף של הכהן הזקן, שאחריו צעדו בראש מורכן ובחוסר ברירה יתר כהני הדת המושפלים. שלושת הכוהנים שנותרו בחדר היו מבוהלים. ליבם פעל בחוזזקה, מפחד אך גם מציפיה לא ברורה. היא קרעה בגדיהם מעליהם והביטה בגופם החטוב והמרשים בסיפוק רב. "ובכן... בתולים קטנים..." אמרה בקולה המפתה. היא לקחה ידו של הכהן הראשון. עיניו השחורות בערו, הוא הביט בגופה החלק המחוטב כמו פסל אלה מצרית קדמונית. זמן רב שהוא השתוקק לגעת באישה, ללטף חמוקיה, לחוש בשרו בבשרה. מעולם לא האמין שיזכה לכך, בטח שלא עם אחת כמותה. הגבירה פוטיפר הנחתה את ידו הבתולית, העדינה, שטרם ידעה אישה, לאורך גופה החלק ובשרה הלבן והמפתה. היא החלה בצוואר ומשם הורידה ידו על שדיה המלאים, הנפלאים. היא סובבה ידו בתנועות מעגליות סביב פטמותיה הגדולות והקשות. גופו החל לרעוד מתשוקה אליה. הוא כה חשק בה, והרגעים הקסומים והאלוהיים האלה נדמו בעיניו לנצח. נצח אינסופי בו חיים רק שניהם, האלה ומשרתה הצמוד. היא הנחתה אותו ללטף מותניה ובטנה השטוחה, ואז נתנה לו לחוש את חריץ מקדשה הרטוב. איברו המרשים היה כה זקוף, ליבו פעם בחוזקה ואדמומית מטורפת כיסתה פניו וגופו הלוהט.

"אני חושק בך..." לחש לה, "חושק בך כל כך מלכתי..."
"שכב!" פקדה עליו, והוא הכנוע נשכב על ריצפת השיש הקרה. היא התיישבה על פניו. "עכשיו עלייך לסגוד למקדשך החדש! מקדש הפרטי של האלה פוטיפר! עם הלשון חזק בתנועות סיבוביות תשתה, תלגום ותלקק כל טיפת רטיבות חמה."
כוסה המלכותי היה על פניו הכנועים במלוא רטיבותו ותשוקתו הבוערת, והוא מתחתיה הודה לאלים על שזיכוהו בתענוג עילאי כמותו לא ידע מעולם ואף לא שיער שקיים. לשונו עבדה במרץ בהתאם להוראות הגבירה, נעה עוד ועוד בסיבובים מענגים ואינסופיים. "אהה... כן... יותר חזק! עוד! אל תפסיק!" צעקה מרוב עונג. הבתול הקטן שלה היה כה חרוץ וכה יעיל! הוא ליקק במרץ ושתה כל טיפת לחות תוססת, מתענג על טעמה המשובח.

"בואי הנה!" ציוותה על הכוהנת שעמדה שם נפעמת מביטה בהם בעיניים רוויות תאווה, "לקקי את אחוריי! כן...שם! את חור ישבני!"
"ואתה," קראה לכהן השלישי שעמד שם מגורה בטירוף כשהוא מחכה לתורו, "ענג את שדיי!"
וכך שלושתם עמלו במרץ רב לענג את גבירתם, היפה בנשות הנילוס, האמיצה והתאוותנית ביותר. לשונותיהם עבדו ועמלו ללא הפסקה. מעולם לא הכירו אישה כמותה, מעולם לא זכו לחוות תאוות בשרים מהסוג הזה.
"אההה! אההה! אההה!" צרחה הוד מעלתה כשאורגזמה ארוכה במיוחד פקדה את אגנה התחתון. פרעה והעבד עמדו שם מחורמנים לגמרי. בשמחה היו מתחלפים בשלישיית הבתולים שעינגוה ברגעים אלה.

העבד שליקק את שדיה נצטווה כעת לשכב על הגב. היה לו איבר מרשים במיוחד. היא טיפסה מעליו והחדירה אותו עמוק לכוסה שלא ידע שובע. היא הקפיצה ישבנה מעליו, למעלה ולמטה, קדימה ואחורה, עוד ועוד. השיפחה כעת נצטוותה לענג שדיה, והעבד שליקק כוסה נצטווה לענג חור ישבנה. הכנוע שמתחתיה חש את זיקפתו העצומה חודרת אל תוך בשרה הרך, הלוהט והלח כל כך. הוא נשך שפתיו והתאפק שלא לגמור ולהשפריץ רסיסי תאוותו לתוכה בטרם עת. הרגיש לפתע כאילו נולד ברגע זה ממש. מה טיפשית הייתה ההחלטה להקריב חיי הגשמיים למען האלים! מהו עונג דתי לעומת העונג המיני! מהי תאוות הרוח לעומת תאוות הבשרים המענגת... המושלמת כל כך!

"שבי על פניו בזמן שאת מענגת שדיי!" ציוותה על הכוהנת. הכהנת פישקה רגליה וישבה עם כוסה שנרטב בינתיים על פניו של העבד שהחל ללקק דגדגנה הבוער...
"איי, איי" צעקה הכהנת הבתולה. עונג כזה לא חוותה מעולם!
"עוד! עוד! עמוק!" שאגה הוד מעלתה.
העבד שליקק עכוזה כה התגרה מריחה ומישבנה המדהים. זיקפתו כה לחצה לו והוא החל משפשפה בידו עוד ועוד.
"חזק! עוד! כן... כן...!" המשיכה לצעוק הגבירה. רעידת אדמה בעוצמה מטורפת כמותה לא הכירה מעודה הרעידה כוסה המלכותי. העבד שמתחתיה חש את הרעידות החזקות שלה על איברו הנוקשה, הן ינקו אותו ושאבו אותו אליה, עמוק לתוכה. "אהההההה!" צעק כשהוא משפריץ לתוך ריחמה את נוזל תאוותו הרותח. באותה העת הכוהנת שמעליו חוותה את האורגזמה הראשונה שלה. צעקותיה הרעידו את קירות המקדש והיא נפלה על הריצפה הקרה רפויה וחסרת נשימה. ואז לקקן העכוזים השפריץ מיציו הלוהטים כשהוא על סף עילפון.

הוד מעלתה נעמדה על רגליה הרועדות מהאורגזמות הרבות שחוותה הלילה. למרות תשישותה שמרה עדיין על קור רוחה וסמכותה. שלושת הכוהנים, אסירי תודה, השתחוו בפניה. "קח אותם ונעל אותם עם שאר חבריהם!" ציוותה על העבד, "מחכה לי עוד עבודה רבה הלילה". לפתע הם שמעו צעקות. "הצילו! הצילו! הוד רוממותך הגבירה פוטיפר! הצילי אותי!" הם הביטו כה וכה. מהיכן הצעקות? לפתע ראו שבקצה החדר היה צמוד לתיקרה כלוב מסורג מברזל. פנים נאות הציצו מתוכו, פניה של נערה יפה וענוגה. הגבירה פוטיפר זיהתה אותה מיד. הייתה זו בת דודתו של בעלה פוטיפר.

הנערה הייתה הבת השביעית שנולדה להוריה. אביה, שיצאה נפשו לבן זכר, נדר נדר לאלים לאחר לידתה שאם הוולד הבא אחריה יהיה זכר, הוא ימסור את בתו השביעית למקדש, יקריבה ככוהנת השומרת על בתוליה וטוהרה לנצח, ומקדישה חייה לאלי הנילוס. הגבירה ידעה שאותה נערה הפכה לכוהנת מסורה במקדש המלך, אך לא העלתה על דעתה שהיא סגורה שם למעלה בכלוב ברזל!

הגבירה פוטיפר ציוותה על העבד לשחרר באיטיות את החבלים שהיו קשורים למלכודת הברזל ולהוריד את הנערה אט אט למטה. היא פתחה את כלוב הברזל והנה הנערה עמדה מולה. "הו גבירתי הנעלה!" הנערה נפלה על צוואר הגבירה בהערצה. הוד מעלתה הביטה בנערה בת השמונה עשרה שעמדה מולה במלוא יופיה. עיניה שחורות ומבריקות כאבני חן, שיערה השחור ארוך וחלק, גופה רזה וצנום. שדיה הענקיים, שהיוו חוסר פרופורציה ברור ובולט לגופה הצנום, היו קשורים בבד עבה. "מה עשו לך יקירתי?" נבהלה הוד רוממותה, ואז שמעה לראשונה את הסיפור הנורא.

ככוהנת, נשבעה הנערה להישאר בבתוליה לעד. היה עליה לשרת את האלים, לזבוח, להתפלל ולהעניק להם זמנה ונאמנותה. חיי רוח שמרניים נגזרו עליה בין כותלי המקדש. אך בשעה שהחלה לקבל וויסתה והפכה מסתם ילדה לאישה בשלה, גבר עליה יצרה. החלה לרעוב לגבר. כוסה החל לייצר מיצים בשפע, והרעב הציף אותה ושיגע גופה הצעיר. לא היתה מסוגלת לעשות דבר במשך היום מלבד לפנטז על גבר חלומותיה, שיבוא כבר, שיבעל אותה בחוזקה, שייבתק בתוליה המעצבנים ושישפשף את עומק כוסה המגורה. היא החלה מחדירה אצבעות לתוך המקדש האסור, החלה משפשפת את הרטיבות ששפעה ממנו, והייתה מחדירה לאחר מעשה את אצבעותיה נוטפות המיצים אל פיה הרעב כשהיא מוצצת בתאווה יתרה כל טיפה. אך בדבר האמיתי חשקה נפשה ואליו כמה גופה...

יום אחד כל כוהני המקדש התכנסו לאסיפה מיוחדת בעיר רחוקה ורק היא וכהן נוסף נצטוו להישאר במקדש המלך ולהשגיח עליו . ושם מול צלמי האלוהים הרבים שעמדו שם, חשפה בפניו שדיה הענקיים והשופעים ופטמותיה השוקקות וביקשה ממנו לענגה. והוא המסכן, התעוררה בו גבריותו החבויה, לא הצליח לעמוד בפיתוי והחל לטרוף שדיה המפתים. לאחר שתי דקות כבר היה עמוק בתוכה, כשהוא קורע ומרסק בתוליה ומשפשף אותה עמוק, עד הסוף, לקול צעקותיה. ברגע ששערי גן העדן האטומים נפתחו בפניהם, הדרך לגיהינום נסללה במהירות מדהימה. כעבור חודשיים של מפגשים סודיים ולוהטים הנערה נכנסה להריון.

בתחילה ניסתה להסתיר זאת, אך משגדלה ביטנה ונתגלה סודה קיבלה עונש מהכהן הראשי. היא נצטוותה לבלות את הריונה בכלוב ברזל הקשור לתיקרת המקדש, כדי שתרחק מכולם ולא תעיז להמשיך לחטוא לאלים. למען "יראו וייראו" שאר הכוהנים את מר גורלה, ולא יעזו ללכת בדרכה. גם לאחר לידתה, עת נלקח תינוקה ממנה ועבר לחזקת הוריה, נאלצה להישאר סגורה בכלוב הברזל כדי לכפר על עוונה. שדיה הגדולים נקשרו כדי להפסיק את ייצור החלב והיא נשארה ברעבונה ובתסכולה המיני, סופרת את הימים.

"כוהנת נימפומנית קטנה וחמודה שלי!" חיבקה אותה הגבירה ואז הסירה את הבד מעל שדיה הענקיים, שהיוו ניגוד בולט לגופה הצנום. פטמותיה הוורודות היו כה זקופות קשות ומרשימות! הגבירה פוטיפר החלה מעסה אותן בעדינות. היא הצמידה פיטמה זקורה אחת אל פיה והחלה שואבת אותה אל פיה הרעב. "אה... כן..." נאנחה הכוהנת הנימפומנית. שדיה השופעים החלו משפריצים חלב מתוק וחם אל תוך פיה היונק של הגבירה. צמרמורות מתוקות הרעידו את פטמותיה החרמניות של הכוהנת. סילוני חלב החלו מתיזים לכל עבר מתיקותם התוססת. העבד שעמד בצד וצפה במחזה תפס יוזמה והצמיד את הפיטמה השנייה אל פיו והחל יונק אותה ושואב אותה חזק אל פיו המורעב בתאווה יתרה. "מממ... את כה טעימה..." נאנח.

וכך הכוהנת ישבה על מדרגות השיש המובילות למזבח האלים כשהגבירה יונקת בהנאה שד אחד והעבד את השני. כשהשד התרוקן לגמרי מנפיחות החלב שבו הגבירה פסקה מיניקתה. היא ניגבה שפתיה. "נהדר! פשוט נפלא! הייתי כל כך צמאה מהמסע הארוך עד לכאן!"
"עוד... עוד... תמשיכו בבקשה," התחננה הכוהנת כשהיא מתפתלת מתשוקה. מקדשה הפרטי היה רטוב לגמרי. "אני צריכה זין," התחננה, "בבקשה ממך גבירתי! הרשי לעבד לחדור אלי! אני כה רטובה ומגורה... הכוס שלי רעב לזכריות קשה שתשפשף אותו לעומק! בבקשה! אני מתחננת בפנייך!" בכתה.
"חכי בסבלנות, נימפומנית קטנה!" צחקה הגבירה. "יש דבר חשוב ונעלה יותר מתאוותייך הזניחות!"

"כמעט ושכחנו ממך," פנתה אל פרעה שעמד שם כל העת כשהוא מביט במחזה המגרה שנגלה אליו כלא מאמין. "בואו אחריי!" ציוותה עליו ועל עבדם הצמוד. הם עלו במדרגות השיש הבוהקות המובילות אל מזבח האלים. מסביב היו צלמי האלים מביטים בהם במבטם הסתמי. הוד מעלתה החדירה לתוכה את זיקפת הסוס המשומרת. כוסה היה עדיין רטוב מהאורגזמות הרבות שקיבלה אותו הערב וגם מההנאה היתרה ששאבה מיניקת שדיה האדירים של הכוהנת. היא הרטיבה את זיקפת הסוס במיצי תאוותה השופעים. "מממ... אההה..." נאנחה, "איזה גודל, איזה עובי, פשוט מדהים!" היא החליקה את הצעצוע הרטוב מגופה החוצה, דחפה את פרעה על המזבח כשפניו ובטנו על הנחושת הקרה וישבנו מופנה אליה. היא ציוותה על העבד לקשור את ידיו וגופו למזבח כדי שהקורבן לא יעיז לברוח. היא החלה מחדירה את הזיקפה הרטובה מטל תשוקתה אל חור ישבנו הבתולי. בהתחלה לאט כמנסה לפלס דרכה ואחר כך בחוזקה עד הסוף.

"אההה... אאיייי..." צעק פרעה.
"כואב לך אהובי?" שאלה בקולה המפתה, "רוצה שאפסיק?"
"לא! לא! תמשיכי בבקשה! תמשיכי המלכה פוטיפר! אני כלי בידייך! עשי בי כרצונך!" התחנן בקול רועד.
היא החדירה הלוך ושוב את הזיקפה הענקית לתוך ישבנו. בהתחלה הוא צעק מכאב, חש איך גופו נקרע לגזרים ואיך נפער בו חור שלא ייאטם עוד לעולם. הוד מעלתה הצליחה לפלוש לתוך הפרטיות המלכותית שלו, עמוק אל תוך קודש הקודשים של אלוהי הנילוס. היא החדירה את הקצה השני של הזיקפה הענקית לתוך כוסה המגורה וכך זיינה את חור ישבנו כשהיא מענגת עצמה מהצד השני של הזיקפה. עוד ועוד ועוד...

"אההה!" צעקה. מעולם לא חדר לתוכה זין כה עבה במימדים אדירים כמו הצעצוע הזה! היא חשה איך החור הצר שלה נמתח עד קצה גבול היכולת, כמעט ונקרע. השיפשוף החזק גירה את הדגדגן הנפוח שלה. "אההה... אההה... !" צעקה בפראות כשאורגזמה מטורפת פקדה אותה, "עוד! עוד! אני אזיין אותך חזק כפי שאיש לא זיין אותך מעולם, בתול קטן ומסכן שלי! אני אקרע לך את התחת חזק ועמוק עד הסוף !עוד ועוד ועוד!" שאגה כשאורגזמה נוספת הרעידה אותה. פרעה, אף שאנח מכאב בהתחלה, החל להיאנח מהנאה. כן... חש היטב את הזין תקוע ברקטום הבתולי שלו... חש את אורכו וגודלו חזק ועמוק... מממ... העונג היה כה חריף... הוא כבר כמעט והשפריץ ואז...

נשמע קול פיצוץ. עשן סמיך וניצוצות זוהרים התפזרו לכל עבר. פתיתים מוזהבים ירדו מאי שם על הבועלת והנבעל והציפו את המזבח בזוהרם. הגבירה שיחררה אותו מכבליו. ובכן... הכישוף הוסר! במקום שלושה ס"מ בזויים עיטרו כעת את חלציו של מלך הנילוס שלושים ס"מ עבים וגבריים במיוחד. פרעה חייך בסיפוק ונשק להוד מעלתה מלכת הנילוס.
"תודה לך יקירתי! בזכותך אני האדם המאושר ביותר עלי אדמות! את הסרת את הכישוף האכזר! כשנחזור לארמון אפצה אותך! עד חצי המלכות אתן לך!"
הגבירה פוטיפר הביטה בו בחיוך. הייתה כל כך גאה בעצמה. מה נפלאה אני! כה מיוחדת! אצילת נפש! ובועלת מצויינת!
"אהההה..." נאנחה הכוהנת הנימפומנית, "אני רוצה אותו בתוכי! בבקשה ממך! אני זקוקה לזין ענק כאן ועכשיו!" זעקה.
"אתה מורשה לבעול אותה," אמרה הגבירה בקולה הסמכותי, "רצוי שזה יהיה על מזבח הנחושת , כאות תודה לאלים."

הוא השכיב את הכוהנת על המזבח, קשר את גופה כך שלא תוכל לזוז או להתנגד לו כשאברו העצום ירסק אותה וחדר בחוזקה אל הכוס הקטן והצר שלה. תענוג עילאי... כמה זמן עבר מאז בעל אישה! אחרי צום של שנתיים תמימות, אחרי התנזרות מבויישת, אחרי הקללה הנוראה שרבצה על אברו זמן כה רב, סוף סוף הושבה אליו גבריותו. הוא יוכל לבעול מעתה בגאווה ובהנאה יתרה כל אישה בה יחשוק. וכשחווה אורגזמה ראשונה מזה שנתיים, צעק לעבר אלילת הנילוס: "תודה! תודה לך, המלכה פוטיפר! אסגוד לך כל חיי!"

פלוס מינוס​(אחר)
תודה לך המלכה פוטיפר
אסגוד לך כל כל חיי
12/08/04 17:04
החתול​(שולט)
אסור
לקרוא ללא ליווי בת זוג קשה קשה המשיכי כך
12/08/04 17:33
השליטה​(שולטת){Simone D.B}
תודה אין כמוך
איזה יופי של סיפור!!! איזה קרשנדו סוער בסוף... ענית על כל הציפיות :))) כל הכבוד לך.
12/08/04 20:20
butler​(נשלט)
10 מתוך 10
או 100 מתוך 100 - תבחרו
12/08/04 21:51
מקבי​(מתחלף)
בהחלט מעולה
כתוב בצורה מגרה מאוד... עוד לא קראתי את כולו, אבל חלקים נבחרים כבר עזרו לי ב... מטלות מסויימות. :)
12/08/04 22:43
Dark Artist​(שולט)
מרשים
שילוב של פנטזיה ומיתוסים הוא תמיד מוצלח
13/08/04 01:20
takato
חרטטנות מושקעת ביותר- המשיכי כך.
אמנם הרעיוניות חרטטניים אבל מגרים, ורואים שהשקעת אז אחלה.
13/08/04 11:39
michael​(שולט)
אותי זה הצחיק!
יש לך דימיון פרועה חבל"ז וסגנון כתיבה מעניין. בקיצור הפרעה מתהפך בקבר מהכתיבה שלך. תנסי גם קצת לכתוב על האטלנטיס למה היא נעלמה. זה יהיה יותר מעניין.
13/08/04 16:07
Master_Abra_Kadabra​(שולט)
ממש מצויין
כתיבה סוחפת, סיפור מדליק, מגרה בהחלט!
14/08/04 05:46
being​(מתחלף){Queeny}
יופי של סיפור
איזה סיפור יפה ומלא מגרה כל הכבוד
15/08/04 00:45
ddd​(נשלט)
סרט ערבי
תנסו לקרוא את זה ולדמיין את הנשים הדבות מהסרטים הערביים ישר תהיה לכם זקפה כמו אחרי שחייה בנחל היהודייה! (שרינקג') יאללה- תנו גז.
23/07/06 15:28
היכן המדהימה​(נשלט)
מטורף ומדליק כיאה למלכה
ראיתי את המודעה שלך והחלטתי להציץ ולראות מי את וכשהגעתי לכאן פשוט הוכיתי בסנוורים איזה כישרון כתיבה מדהים יש לך !!!!! איני זוכר מתי נהניתי מקריאה כמו שנהנתי עכשיו :) ודרך אגב זה יעזור אם תרשמי בצורה כלשהיא את המייל שלך בפרופיל שלך כך שאוכל ליצור עימך קשר.
13/03/07 17:54
הפ'​(נשלט){HardQueen}
אין מילים
ממש נהנתי מכל מה שכתבת חבל שנגמר אם את נוהגת כך בעבדייך אין לי ספק שהם מאושרים הצליחי במעשי ידייך ורגלייך
24/06/07 09:33
Eshel​(נשלט)
אגדי!
04/07/19 09:44