כשהגלים מתחזקים (החזקים מתגלים, והחלשים מתנפצים)

מה שקרה בינינו זו תאונת דרכים, אין אשמים, שני הרוגים, שאריות של אהבה על הכביש.

במקום אחר אולי היינו מחזיקים, אבל כאן בבוקר מחליפים מסכות, ובלילה נוזלים.

מעייף להעמיד פנים, עייפה מלבלוע מילים, אין כוח למעשים, ואנחנו נובלים.

היו ימים, היו שנים, היו גם שעות, שבהן התמזגת לתוך הדמות שרצית, והיית כולך חצי אמיתית, חצי שקרנית.

אך כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים, והחלשים מתנפצים, כשהימים עוברים.

לאמת אין תחליף, אך היא דעתנית, צעקנית, דרשנית, פרפקציוניסטית, ולחיות איתה רק בודדים מסוגלים.

את לא רוצה שאהיה באמת אדיש, רק במבט אדיש, רק בתנועות גוף אדיש, אדיש לעולם שבחוץ כשצריך, ורק לך חמים, לך זה נעים, כשאני יציב.

ואני אהיה מגדלור בשבילך, בימים סוערים.

כשכל המחשבות מציפות, ולא נשאר לך מקום לנשום, אהיה לך אוויר לנשימה, בלון חמצן.

וכשיהיה לך קר, ואת קפואה במקום, יהיה לך מפתח, לחדר בליבי, ושם נעים, יקירתי.