נמסה

נמסה כמו קוביית-קרח
בתוך כוס תה מהביל.

אגלי זיעה מופיעים בפנייך,
ניגרים על גופך,
מבהיקים את צחור שדייך.

את נמסה,

ואני נאבק בצמא,
רועש ורוגש בתוכך.

שלולית קטנה,
על הרצפה נקוותה,
היא שתעיד כי היית
ולאחד הפכנו.