בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כיבוש

מאת Nelly​(נשלטת)     5 בספטמבר 2004
ההוראות היו מאוד ברורות: חדר אפל, מספר נרות דלוקים בפינת החדר, קטורת, ואני, גרביון שחור עם ציור עדין משני צדדיו מחובר לביריות, ללא חלק עליון, רכונה על ארבע במרכז המיטה הגדולה עם הגב לכניסה, כשהפלאג האנאלי תקוע במקומו, מאוננת כדי להיות מוכנה בשבילו, ללא יכולת לראות את אדוני, ללא אפשרות שיראה את פני.

לא נפגשנו כשלושה שבועות. כל כך התגעגעתי לאדוני, כל כך ערגתי למגעו, למבטיו, לליטופו. המחשבה שייכנס לחדר ואני אהיה ללא יכולת לזנק עליו די הטרידה אותי, אבל גם מאוד הסעירה אותי. אני מאוד אוהבת להכין את עצמי לקראת מפגש עם אדוני, להכין את נפשי ואת גופי. אני אוהבת לקנות לנג'רי במיוחד בשבילו, אוהבת לצבוע את ציפורניי באדום במיוחד בשבילו, אוהבת להתלבש במיוחד בשבילו, להיות יפה במיוחד בשבילו, כי אוהבת אותו כל כך.

וכך היה. הגעתי לפניו. אירגנתי והתארגנתי לפי הוראותיו המדוייקות וחיכיתי לכניסתו. הלב פעם, אוף איך שהוא דפק, הרטיבות היתה מיידית. ואז... דלת נפתחת, הוא נכנס. שומעת אותו מניח את התיק שלנו, תיק הצעצועים, ליד המיטה, במקום שיהיה לו נוח לשלוף ממנו כל שירצה.

שקט, מתוח וסוער. ואז כף ידו על ישבני. מכה חזקה ולאחריה אמירה: לא מרוצה מקצב האוננות שלי. (איך אני אוהבת את הקול שלו, כל כך מרשים כל כך מסעיר.)
מנסה להגביר את הקצב, מרגישה את השוט מלטף את ישבני ליטוף שהופך בהדרגה מעדין לאלים יותר ויותר. פיו עובר על גופי בנשיקות מרפרפות וומסיים בנשיכות חזקות. כל כך נהנית מהמגע שלו. הוא מצליח להביא את הגוף שלי לתחושות שמעולם לא חוויתי.

אדוני מוציא את הפלאג מאחוריי ומתחיל לחדור. כואב לי (גם לאחר הכנת התחת שלי במשך מספר שבועות על ידי הסתובבות עם הפלאג מספר שעות ביום בזמן העבודה, דבר מדליק בפני עצמו, זה כאב). צועקת כל כך חזק... צעקה שחובקת בתוכה הנאה עם כאב. הוא בחר בי כשיפחת המין שלו ואני חייבת לתת לו לכבוש אותי, את כולי. והוא כובש!

משאיר אותי שתי דקות כואבת. חסרת נשימה, חסרת סבלנות. רוצה אותו עוד ועוד. מנקה את עצמו. שומעת את המים זורמים במקלחת. מאוד זקוקה לו עכשיו. ליטוף, נשיקות קטנות בגב, איזה זרמים זה עושה לי בכל הגוף. מתה להתנפל עליו אבל מחכה לאישורו. הוא נשכב על הגב ואז האישור הגואל לבוא אליו, עליו.

מזנקת עליו, גונבת נשיקות, כמה שיותר. שנינו בסיחרור מדהים של תשוקה וגעגוע. מאוד אגרסיבי, מאוד אלים. ואז הסטירה. תופש לי את השיער, מסיט את ראשי אחורה ומצווה עלי לגמור (ותסמכו עלי...). הופך אותי, גוהר מעלי, מרגישה אותו הכי חזק שהרגשתי אי פעם, מתמכרת לתחושה החזקה הזאת. אדוני בתוכי מזיין אותי הכי חזק שאפשר. הוא כל כך יפה כשהוא גומר, כל כך נהנית מסיפוקו של אדוני.

חיוך. אוהבת את החיוך של אחרי, חיוך מלא סיפוק, שובב ,אוהב. מנשקת-מלקקת את אגלי הזיעה ממיצחו. ואחרי המקלחת, מתמכרים לחלק הונילי שבנו...

@buba@​(נשלטת)
אהבתי ..
כל כך מגרה :))
5 בספט׳ 2004, 9:55
דוקטרינה​(שולט)
מגרה מאוד.
יופי של כתיבה ויופי של דבר. הרעיון ללכת עם פלאג לעבודה. . . ענק. דוקטרינה.
5 בספט׳ 2004, 10:52
נולה
אוך...
כמה יפה , ממכר ומרגש. מדהים איך המילה "אדון" לא מספיקה כדי להכיל את כל העוצמות המדהימות הללו שלך. החלק הונילי לא פחות חשוב... נשיקות יקירתי !
5 בספט׳ 2004, 11:11
Eve ov Destruction​(מתחלפת)
פשוט יפה...
אהבתי:)
5 בספט׳ 2004, 13:55
נמרוד@​(שולט){נופר}
שפחתי, אהובתי...
לקוראים זה סיפור, מסעיר ככל שיהיה, מגרה, מחשק... עבורי זו מציאות. מציאות שלא נגמרת, מציאות העולה על כל דמיון... רוצה אותך עוד ועוד...עוד ועוד ממך... שלא יגמר לעולם
5 בספט׳ 2004, 21:10
Nelly​(נשלטת)
תודה..
תודה לכם, יקיריי :-))
6 בספט׳ 2004, 14:54