יום שישי, בוקר, הבית ריק חוץ ממני ומאישתי

יום שישי בבוקר.

אני קם בתחושה טובה, הכל רגוע רק מסדרים קצת את הבית ואפשר לשבת ולנוח עד 12:30. אני קם לבית ריק, שקט אז אני נשאר קצת במיטה, מתגלגל לצד שלה רק כדי להריח קצת את הכרית ולקבל את הקיק הזה של הבוקר שיזרים לי את הדם לכל המקומות הנכונים. אחרי כמה דקות של התאוששות אני יוצא מהמיטה, יורד למטה להדליק את הקומקום ורואה אותה יושבת על הספה כשברקע הטלוויזה מראה את מעלליו של מייקל ווסטון, והיא יושבת, מחייכת לעצמה מאוד מרוצה מהחיים ושותה כוס קפה קר עם מלא סוכר וחלב.

"היי מתוקי, איך ישנת?" היא שואלת עם החיוך הזה שגם אחרי 10 שנים ממיס לי פיסה קטנה בלב.
"טוב, חייב קפה", אני עונה.
אני מסתכל על הסלון והמטבח, לא סידרתי אתמול בלילה, האמת שגם לא שלשום, והכיור מפוצץ. צריך לסדר ושווה גם לתת שטיפה לבית כדי ליישר קו.

"אני אתאושש כמה דקות ואז נסדר, סבבה?" אני שואל.
"האמת שיש לי רעיון יותר טוב", היא אומרת ומרימה את הגבות בשובבות. וכשהיא מרימה את הגבות ככה, אני יודע שזה הולך להיות טוב.
"דברי אלי", אני אומר לה, מנסה לשמור על הפוקר פייס שלי בלי הרבה הצלחה.
"שתה קפה, תתאושש, ואחרי זה תגיע לפה, על הברכיים", היא אומרת ומסיימת את המשפט עם קצת יותר נוקשות משציפיתי.

הלב שלי דופק קצת יותר חזק מהרגיל ואני כבר די ער אחרי המילה וחצי האלה שהיא אמרה לי. אבל אני לוקח את זה באיזי, שותה את הקפה, רואה סרטון או שתיים ביוטיוב. אני מרגיש את הבטן שלי נרגעת ונכנסת למצב כוננות ספיגה. אני מסיים את הקפה ומתייצב ליד הספה, יורד על הברכיים ושואל: "איך אפשר לעזור לך?"
"היום, אתה הולך לסדר ולנקות הכל לבד", היא אומרת די בנונשלאנט.
"כמו אז שאמרת לי להתנקות ואני שמעתי לנקות, ונרדמת?" אני שואל ונזכר באותו בוקר שבאמת לא שמעתי טוב.
היא צוחקת, "כן משהו בסגנון הזה, אבל עם עוד כמה תחנות בדרך".
"אוקייי", אני קצת חושש, אבל זורם.
"אז להתחיל?"
"לא, אני צריכה שתביא לי כמה דברים".
"מה?"
"תעלה למעלה, תביא את הסטרפאון, את הג'ל הלבן, את הפלאג המתנפח ואיזו כפפה".
הלב שלי כבר דופק ממש חזק ואני מרגיש את האוזניים שלי מתמלאות בדם, ולא רק את האוזניים, למען האמת.
"את כל זה אתה שם בשקית, מחזיק אותה בפה, ומגיע אלי על ארבע״. היא אפילו לא מסתכלת עלי כשהיא אומרת את זה, הביטחון שלה, העוצמה שלה, כל הסיטואציה הזאת גורמים לי להרגיש בהיי, התחושה הזאת שאני מקבל כשהיא משקיעה בי, וכשהיא יוזמת בעצמה את הדברים האלה, מציפים אותי בכל כך הרבה תחושות שאני בקושי מצליח להכיל את זה.
"תביא גם חבילת טישו לבנדר", היא סוף סוף מסתכלת לי בעיניים ומחייכת.
היא מכירה אותי כל כך טוב.

אני מיד יורד על ארבע, הולך להביא שקית, עולה במדרגות, ממלא אותה בכל טוב, ומוסיף גם קונדום או 2 לחבילה, שם את זה בפה ויורד למטה. אני מניח את השקית עם הפה על הרצפה ליד הספה כמו כלב שרוצה לשחק עם הבעלים שלו, נראה לי שזו התחושה שהיא רצתה לייצר אצלי כי היא מיד אומרת לי "good boy!" "עכשיו לך תעשה ניקוי זריז, אני לא רוצה קקי על הפלאג המתנפח", היא ממשיכה עם הנונשלאנט, וזה פשוט מדליק אותי ברמה אחרת. היא בפיקוד מוחלט על הסיטואציה, יודעת בדיוק מה היא רוצה שיקרה, וחושפת את זה לאט לאט.

אני ממהר לשירותים ועושה חוקן זריז, לא עמוק מידי אבל מנקה מספיק טוב בשביל לא ללכלך את הפלאג. כשאני יוצא אני רואה שהיא כבר לבשה את הסטרפאון, וסגולי (הדילדו השמנמן) מחכה ומורכב עליו.
"נו קדימה, למה את מחכה?" היא שואלת ומצביעה על הפלאג המתנפח, "אתה צריך הזמנה מיוחדת?"
"את מכניסה לי אותו או שאני אכניס?״ אני שואל בחוסר ביטחון.
"מה אני עובדת אצלך? תכניס אני אנפח".
"יס מאם!" אני אומר, ולוקח את הפלאג.

אני שופך מעט מהג'ל הלבן על הקצה של הפלאג ועל האצבע שלי, מורח אותו בעדינות על פי הטבעת שלי, קשה לי לשמור איתה על קשר עין כשאני עושה את זה, אני תמיד מרגיש חלש מאוד במעמד הזה, אבל אולי זו הסיבה שאני עושה את זה. אני מכניס בעדינות את האצבע וממשש קצת לכל הכיוונים, וכשאני מרגיש מספיק נוח אני לוקח את הפלאג, מוודא שהצינור ניפוח מחובר עד הסוף ומתחיל להחליק אותו פנימה. הוא נכנס די בקלות יש לו שתי נקודות מרכזיות בהן נמצאים כדורי הברזל שזזים כשהפלאג מנופח ופוגעים בדפנות הצנרת הפנימית שלי. עובר את הגבשושית הראשונה… השניה, דוחף עוד קצת.

"בפנים, בוס", אני אומר לה. היא מסמנת לי עם היד להביא לה את המשאבה, מסובבת את החוגה הקטנה שמונעת מהאוויר לצאת ונותנת ניפוח ראשון. את הראשון - אני לא מרגיש. גם לא את השני. השלישי - זה כבר סיפור אחר.
"לכמה נגיע הפעם? שמונה? תשע?״
"זרמי, אני אעצור אותך כשכואב".

היא מתחילה לנפח, והתחושה של המילוי מתחילה, וכבר בניפוח החמישי, הופכת להיות מאסיבית. אני מרגיש מלא אפילו קצת יותר מידי. אני מסמן לה שדי, מספיק. היא מחזיקה את המשאבה ביד, ומחייכת אלי חיוך שובב, ואז משחררת את הלחץ. תחושת ההקלה היא מיידית, אני מרגיש את הבטן מתרוקנת ואני חושש שהפלאג ישפך החוצה. למזלי היא מתחילה מיד לנפח שוב. הפעם היא מגיעה לשמונה ושוב מסמן לה.

"אתה בטוח?" היא שואלת.
"נראה לי שכן", אני עונה בשקט.
"נראה לי - זה לא מספיק", היא אומרת ונותנת עוד לחיצה. האמת שהיא צדקה, כן זה היה בגודל של תפוח, וכן זה היה עמוק וניפח לי את הצורה אבל זה הרגיש נהדר.
"פעם הבאה תהיה בטוח", היא אומרת בחצי כעס חצי צחוק.
"להוציא את הצינור?" אני שואל, לא בטוח מה התוכנית קדימה.
"לא, לא, אני אוהבת שיש לך קצת זנב", היא אומרת ושנינו צוחקים.

אני מסתובב כדי ללכת לכיור ולשטוף כלים, והיא עוצרת אותי. "לא סיימתי," היא אומרת, "שוב על הברכיים". אני יורד שוב על הברכיים, ועכשיו אנחנו בגובה העיניים כשהיא על הספה. "פה גדול", היא אומרת ואני חושב שאני יודע לאן זה הולך. היא מוציאה שני טישו מהחבילה של הטישו לבנדר. פותחת את הראשון ודוחפת לי אותו עמוק לתוך הפה, כמעט עוטפת את הלשון אבל לא ממש, קצת מקומט, היא לוקחת את השני מיישרת אותו ודוחפת גם אותו. "שניים, מספיק?״ היא שואלת. אני עם פה מלא בטישו, ופלאג בגודל של תפוח בתחת, מהנהן ומנסה להגיד כן, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה "כעה".
"עכשיו, יאללה, לך לשטוף כלים", היא מחליפה טון ומשלחת אותי מעליה, עדיין עם הסטרפאון במקום, ואיך שנעמד מיד חוטף פליק בתחת וממשיך בלי לסובב את הראש.

אני הולך, מתחיל לשטוף כלים, מסדר את השיש, מכין הכול לקראת הבישולים של הצהריים וכל זה עם פלאג כפול מנופח עם שני כדורי ברזל בתוך התחת שלי בגודל של תפוח, זנב משתלשל ויוצא מהשרוול הימני של המכנס, ושני טישואים בניחוח לבנדר, שבאופן מפתיע הטעם שלהם די שונה מהריח, ובנתיים נספגים לאט לאט והופכים למושים כאלה, בהחלט תחושה לא רגילה בתוך הפה, והכדורים פוגעים בדפנות הפנימיות שלי בכל תנועה שאני עושה בערך, וזה מוסיף המון לחוויה, אפילו יותר מרטט לפעמים. מדי פעם היא קוראת לי, משחררת את הלחץ, ומנפחת מחדש. תחושת המלאות עולה ויורדת. היא לא נותנת לי להתרגל לזה, כדי שלא יהיה לי יותר מידי נוח, ומורה לי לפתוח את הפה, כדי לראות שלא ירקתי חס וחלילה את הטישואים. אני מסיים לשטוף את השיש ומתייצב מולה.

"עה עכאה?" אני שואל בפה מלא.
"אתה יכול להוציא אותם". אני מוציא את הטישואים משחק קצת עם הלשון כדי להתרגל לתחושה הריקה בפה ושוב שואל:
"מה עכשיו?"
"קודם כל, רד על הברכיים", היא אומרת בטון של מורה, כאילו זה הדבר הכי ברור בעולם. "עכשיו לטאטא ולשטוף, וכמובן תסדר פה קודם, כל הצעצועים למקום".

מהנהן, קם מהברכיים ומתחיל לסדר, לטאטא ובסוף לשטוף. אחרי עוד 45 דקות של אירגונים, בהן אני צריך ללכת לשירותים פעמיים (אולי כן הייתי צריך ניקוי עמוק), ולשחרר לחצים לפחות 3שלוש פעמים, אני שוב מתייצב מולה, הפעם כבר יודע לרדת לבד לברכיים בלי שהיא צריכה לצוות. "הכל מסודר בוס, עוד משהו?"
"ממממ כן" היא חושבת, " אני רוצה חביתה עם פטריות בלחמנייה עם מיונז וגבינות, ותפנק, אל תהיה קמצן".
"נראה לי שאין ביצים ופטריות, משהו אחר?" אני שואל ומיד מצטער על זה.
"לאאאאא" היא אומרת ומושכת את המילה כאילו שהיא מדברת עם ילד מיוחד "אתה תלך להביא, ובגלל שלא חשבת על זה לבד, אתה הולך ברגל ולא באוטו".
שיט, זה קילומטר לכל כיוון.
"יס, בוס" אני אומר בתבוסה. "אני יכול בלי הזנב?"
"כן, כן, אל תגזים" היא אומרת ומסמנת לי להסתובב. "האמת, לך תביא את הפלאג החדש עם הבסיס הרחב, אני רוצה למתוח לך קצת את החור, לא רק את הבפנים".
אני מסתובב לעלות להביא את הפלאג מהחדר.
"אה אה אה, על ארבע! והפלאג בפה עד לפה".
בלי להגיב אני מיד יורד על ארבע ושוב מתחיל לטפס במדרגות.

היא אף פעם לא עשתה משהו כזה, אף פעם לא עשתה לי כזה סשן ארוך, זה תמיד היה קצת דילדו בתחת, שפשוף, חצי שעה גג, וסיימנו. עכשיו זה כבר כמעט שעתיים, ועוד לא הגענו בכלל לצד הפיזי, וזה מטריף אותי. אני לא יודע אפילו לתאר את הרגשות שאני חווה. זה השפלה מעורבת עם הערצה, רצון לבכות משולב עם רצון לצחוק, כאב ועונג, אבל מה שכן, רק אהבה לאישה המדהימה הזאת, שיודעת איך לשחרר לי את הלחצים תרתי משמע, לנתק אותי מהיום יום ולשכוח לשנייה מכל הדברים שחייבים לקרות.

אני חוזר על ארבע עם הפלאג בפה, והיא מוציאה לי אותו, בוחנת אותו ושמה אותה בצד. היא לוקח את הפאמפ הקטן של הפלא שלי שמחוברת לקצה הזנב, משחררת את כל הלחץ, שוב תחושת הקלה מיידית והפעם הפלאג כמעט מחליק החוצה מייד. היא מסמנת לי להסתובב, בעמידה. "תתכופף ותפתח", היא אומרת לי, ובזמן שאני מותח את הלחיים של הישבן היא מורחת את הג'ל הלבן על הפלאג ולאט לאט מכניסה לי אותו פנימה. זה לא פלאג ארוך, אבל הוא עבה בצורה לא רגילה, והבסיס שלו גם מאוד עבה, מה שעוזר לי להתכונן לסטרפאון הסגולי ומכין אותי טוב. אבל בדרך כלל ההכנה היא רבע שעה, הפעם אני כבר עם פלאג יותר משעה וחצי. אחרי כמה דקות של דחיפה ושחרור פתאום הוא נכנס פנימה במכה מהירה ורק הבסיס שלו נשאר בחוץ. וכן אני מרגיש את פי הטבעת נמתח טוב-טוב. "יאללה, לך תעשה לי אוכל", היא אומרת וחוזרת לסדרה שלה.

ההליכה לכולבו לוקחת 10 דקות לכל כיוון, בתחילת הדרך אני מנסה להשאיר את התחת מכווץ אבל מהר מאוד אני מתעייף ומשחרר טיפה. אני לא פוחד שיפול לי הפעם, מה שנמצא בפנים זה חלק רחב מאוד, וכמעט ואין סיכוי שזה פשוט יחליק החוצה. אני מנסה לשמור על הליכה רגילה, אבל כל כמה צעדים אני חייב לעשות צעד קצת יותר רחב כדי לסדר את כל הדברים במקום. בכולבו אני מרגיש מוזר, אומר שלום לאנשים, רואה חברים, ואף אחד לא יודע שיש לי פלאג בגודל של אגרוף קטן בתוך התחת as we speak...

אני חוזר הביתה עם הדברים, ניגש למטבח, ושומע אותה שואלת אותי מהסלון: "איך מרגיש?"
"האמת שסבבה, לא כואב או משהו, פשוט מרגיש פתוח כמו עוף ממולא".
היא צוחקת קצת, ואני מתחיל לבשל.
מפנק אותה עם חביתה משתי ביצים, פטריות מטוגנות, לחמנייה עם מיונז גבינת גאודה שווה, ומלפפון פרוס בצד. הגשתי לה את הצלחת והיא מחאה כפיים בהתרגשות. "זה נראה טוובבבב" היא אומרת, מושכת את ההברה האחרונה ומנמיכה את הקול.
"אבל מה איתך? אתה לא אוכל?"
"אני אוכל אחר-כך", אני אומר בלי לחשוב על זה יותר מידי.
"אממ אממ" היא אומרת שוב עם אותו חיוך שובבי, "אתה הולך לאכול עכשיו", היא אומרת ומסתכלת עלי במבט הזה של אני יודעת משהו שאתה לא...
"אוקיי", אני אומר.
"ג'ל ועל הברכיים". אני מציית בלי לחשוב, ומביא לה את הג'ל הלבן. היא מניחה את הצלחת על השולחן בסלון, לוקחת את הג'ל ומורחת כמות לא קטנה על סגולי.
"בזמן האוכל?" אני שואל, לא מבין כל כך לאן זה הולך.
"לא, אני אשב לי אוכל לי את הסנדביץ' הטעים הזה, אתה בינתיים הולך לאכול את סגולי".
נראה לי שהחמצתי פעימה.
בחיים לא דימיינתי שהיא תעשה משהו כזה, תגיד לי לעשות משהו כזה, זה היה צפוי בערך כמו ליצן בהלוויה.
אבל, חייבים לנסות לפחות פעם אחת.
"למה שמת על זה ג'ל אני?" אני שואל
"כדי שיהיה לך קצת מעניין בפה, וכדי שיהיה לי מה לנקות עם הטישו אחר כך", היא אומרת בלי לחשוב פעמיים.
והנה אני אחרי ההליכה הארוכה עם הפלאג בתחת, הבישולים לאישה הנהדרת הזאת, וכל הרצון שלי שרק יהיה לה טוב, אני יורד על הברכיים עם העקבים לתחת, כמעט נוגעים בפלאג, מסתכל עליה מלמטה יושבת ומרוצה מעצמה עם הסנדביץ' המפנק שלה והיא אומרת: "נו קדימה, למה אתה מחכה".

לא ידעתי שיש לג'ל ריח, אבל זה קצת מזכיר ורדים וגם אף פעם לא חשבתי על זה שיש לו טעם… אני מכניס את הקצה של סגולי לתוך הפה וחוטף בבום תחושה שבחיים לא חשבתי שאני ארגיש, לשים זין בתוך הפה שלי, אפילו שזה מסיליקון. אבל מהר מאוד עובר את השלב של הפחד, הספקות, ומתחיל לבצע את ההוראות. בהתחלה את הקצה ואז לאט לאט מכניס יותר ויותר לתוך הגרון, בהתחלה ניסיתי להשאיר את הלשון מאחור, בפנים כזה אבל זה חסם הרבה מסגולי, אז הוצאתי אותה החוצה ונתתי לו להחליק לתוך הפה. "תשמע עשית את הסנדביץ' ממש טעים, אני הולכת לאכול אותו לאט", היא אומרת תוך כדי שהיא לועסת. אני בא להוציא את סגולי מהפה ולהגיד משהו, אבל היא עוצרת אותי. "תשאיר אותו בפנים ותדבר", היא אומרת. היא יודעת שאני ממש אוהב שזה הפוך כשהיא יורדת לי, אני שואל אותה שאלות תוך כדי, והיא עונה לי עם הזין בפה. זה פשוט משהו שעושה אותי שמח, ועכשיו אני חווה את זה מהצד השני!

הפה שלי מתמלא ברוק ומתחמם, אבל אני ממשיך ומנסה כל פעם להכניס אותו קצת יותר פנימה, כמה פעמים אני קצת נחנק ומשתנק, אבל זה עובר מהר, הג'ל כבר מכסה לי כל פינה בתוך הפה, ואני מרגיש את החלקלקות שלו עם הלשון על השיניים והחייך. תוך כדי הסנדוויץ׳, היא מקבלת טלפון. היא עונה ואני מסמן לה עם העיניים, להמשיך? בלחישה היא עונה: ״כן״, ודוחפת לי את הראש למטה. הדם עולה לי לפנים מהתחושה הזאת. זה כאילו כל כך משפיל שככה היא מתנהגת אלי, אבל מצד שני, זה אובדן שליטה ברמה שלא חוויתי עדיין, ואיתה אני מרגיש כל כך בטוח, שלמרות הבושה, אני רק רוצה לרצות אותה.

היא עונה לטלפון ."כן, היי מה מצב? לא, אני פה נחה, יהודה מסדר את כל הבית, כן, הוא עוזרת בית טובה", היא צוחקת. "את רוצה שאני אשאיל לך אותו לכמה שעות? אבל את צריכה לשים עליו רצועה קצרה״. מה אני אגיד, כשכל הפה שלך מלא בג'ל סיכה לבן, יש לך דילדו סגול עמוק בתוכו, ופלאג בתוך התחת, לא כזה מפריע לך שמקטינים אותך. היא מסיימת את השיחה. אני ממשיך להכניס את סגולי כמה שיותר עמוק לתך הגרון (כמה שאני מצליח לפחות) והיא מסיימת את הסנדוויץ׳ המפנק. "עכשיו אני רגועה" היא אומרת, ונושמת לרווחה. אני לא מעז עדיין להוציא את סגולי מהפה. "לך תביא את ורודי". ורודי זה הויברטור המשותף שלנו. היא משתמשת בו עלי כדי לפגוע לי בדיוק בערמונית, ואני משתמש בו עליה כדי לתת לה אורגזמות חזקות עם הרטט המשוגע שלו. אני מוציא את סגולי מהפה לאט ונושם לרווחה, כל הפה עם מרוח במעטפת של הג'ל הלבן ומרגיש חלקלק בצורה לא רגילה, אני לא יודע מה לעשות עם הלשון והלסת קצת כואבת, אבל אני הולך להביא את ורודי ולנסות לעכל ולהבין את החוויה הזאת.

אני חוזר והיא כבר שוכבת על הספה בלי הסטרפאון, ובלי תחתונים. "תתקרב אלי", היא אומרת ונותנת לי את האצבע שלה לאצבע יש ריח מתקתק עם נגיעות של מליחות ואני מיד מזהה את הניחוח. היא דוחפת לי את האצבע לתוך הפה ומשחקת לי עם הלשון, מסובבת אותה סביב, ומורחת אותה בכל הפה (שאגב עדיין מרוח בג'ל). אני יונק לה את האצבע בכל בכוח ושואב את הנשיות שלה לתוכי. זה אחד הדברים הכי אינטימיים שחוויתי בחיים שלי, ואני כבר ממש לא מצליח להכיל את הסערת רגשות שאני חווה. כאב, עונג, השפלה, הערצה, מתיקות, מליחות הכל ביחד מתערבב לי בגוף, ואני נזכר שעדיין יש לי פלאג גדול בתחת, וזה עוד יותר מערבב לי את החושים.
היא לוקחת את ורודי ומפעילה אותו, מניעה אותו בתנועות עולות ויורדות על הדגדגן שלה, ומסמנת לי לרדת לכיוון האצבעות ברגליים ולהתחיל לעבוד. אני מתחיל למצוץ אותן, ללקק ביניהן ושוב למצוץ מהקטנה לגדולה, נהנה מקולות האנחה העדינים שהיא מוציאה מידי פעם. היא מושכת אותי קצת יותר למעלה, כדי ללקק את הדגדגן שלה.

קרה לנו אולי פעם או פעמיים שהיא גמרה כשהיא לא רוכבת עלי, ובאמת לא זכור לי שזה קרה אי פעם כשירדתי לה, אבל זה כנראה יום של הרבה פעמים ראשונות. הרגשתי את כל הגוף שלה נמתח את האגן מתכווץ, ודרך כל הרטט הרגשתי רעידה קטנה מלטפת לי את הפנים. אני לא יודע להסביר למה, אבל כשהיא גומרת אני מרגיש את כל הגוף שלה, במיוחד כשהיא גומרת יותר מ10 שניות, אני מרגיש את כל הגוף וכל מה שאני רוצה זה לתת לה עוד, לראות להסתכל עליה עם העיניים העצומות שלה, זזה ומניעה את הגוף המהמם שלה קדימה ואחורה, ורוטטת כמו עוגת ג'לי חצי קפואה. אהובה שלי.

אחרי שהיא נרגעת קצת אני מתרחק טיפה אחורה כדי לתת לה אוויר. לפעמים היא צריכה את זה אחרי שהיא גומרת בפעם הראשונה. "יאללה, עכשיו נטפל בך" היא אומרת. "לך תתנקה כמו שצריך עכשיו". אני הולך שוב לשירותים ומוציא סוף סוף, אחרי כמעט שעתיים, את הפלאג הגדול, נראה לי שיש לי גייפ רציני בתחת כי מספיק שאני מקרב את הצינור של המים והם בשניה נכנסים פנימה. החלטתי ללכת על ניקוי עם הצינור מקלחת אז אני נעמד על ארבע באמבטיה, מחבר את הראש ניקוי הארוך, מפעיל את המים על פושרים, ומתחיל להכניס ולהוציא. הפעם יוצא קצת יותר. אני חוזר על התהליך 5חמש פעמים עד שהמים שיוצאים נקיים לגמרי.

אני מתייצב מולה. היא שוב עם הסטרפאון הסגולי עליה, ועם החרוזים השחורים הקטנים ביד, מסמנת לי לארגן את הספה. אני שם שתי כריות גדולות, מכסה אותן במגבת, ונשכב על הבטן. היא מתחילה עם החרוזים הקטנים. בהתחלה מכניסה קצת ואז מוציאה, אחרי זה עוד אחד ועוד אחד, עד שהיא מגיעה לחרוז הגדול בקצה. היא קצת נאבקת איתו, אבל בגלל שהפלאג היה כל כך הרבה זמן בפנים, התחת שלי הוא כמו דלת פתוחה עבורה. הגדול נכנס. "לך תביא את הטישו", היא אומרת כשהחרוזים בתוך התחת שלי עמוק.אני מביא את הטישו לבנדר ואת הטישו יסמין, היא מחייכת אלי ומוציאה אחד מכל אחד. "עכשיו סוף-סוף ננקה לך את הפה מכל הג'ל". אני מחייך ופותח את הפה. היא מכניסה לי את הטישואים פנימה שוב ונותנת לי את החבילות.

שוב אני נשכב על הכריות. היא מוציאה את החרוזים הקטנים. הם מרגישים קצת חמים כשהם יוצאים. היא לוקחת את החרוזים הגדולים ומורחת אותם בג'ל. אחר כך היא לוקחת את מזרק הג'ל ומכניסה לי כמות נחמדה של ג'ל לתוך התחת, כדי שיחליק יותר טוב. ניסינו איתם אולי עשר פעמים ואף פעם לא הצלחנו להכניס את החרוז הגדול. מה שהיא לא יודעת זה, שפעם אחת הצלחתי להכניס אותו לבד, אבל לא סיפרתי לה מעולם.

מתחילים. היא חסרת רחמים. אני נושך את הטישואים בפה ומרגיש את הארומה שלהם באף. לבנדר ויסמין, שמשום מה, כבר התחברו לי לתחושות של סקס אנאלי. היא דוחפת ומוציאה במהירות ובעוצמה וכשהיא מגיע לגדול היא דוחפת קצת יותר חזק ומשחררת לפניי שהוא נכנס.
אני מפשק את הלחיים בסימן של: את יכולה לנסות להכניס עד הסוף, והיא מנסה, דוחפת חזק ואני מרגיש אותו מתקרב לכניסה אבל פותח לי את החור קצת יותר מידי, אז אני מסמן לה לעצור.
"נו באמת, זה לא יכנס לשם!" היא אומרת.
"בואי ננסה עוד פעם אחת, אם לא עובד נעבור לסגולי", אני מבקש.
היא זורמת, והפעם שוב זה כמעט נכנס, אבל בסוף לא. זה קצת יותר מדי בשבילי כרגע, אפילו עם כל ההכנה הארוכה שעשינו.
"יאללה, סגולי", היא אומרת, מתיישבת על הברכיים שלה ומכניסה אותו בעדינות לתוך החור המורחב שלי. היא מתחילה לפמפם קדימה אחורה, בלי יותר מידי תנועה, אבל אני נהנה מההתנגשויות שלה בי עם הרגליים. היא יודעת שאני ממש אוהב שהיא נשכבת עלי ומנשקת אותי מאחורה כשהיא בתוכי, אז היא עושה בדיוק את זה, וזה פשוט מושלם. שנינו עם חיוך ענק.

אחר כך היא ממשיכה לפמפם חזק, נכנסת ויוצאת וממש מזיינת אותי מאחור. בשלב הזה היא כבר אומרת ליי: "אתה גומר לבד או שאני אעזור לך?" אני ממשיך לבד, ונותן לה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה בלי להפריע לה. סגולי אמנם לא ארוך במיוחד, אבל השילוב של התנועה המהירה, הזווית, וההתנגשות החזקה מביאים את סגולי לפגוע לי בדיוק בערמונית ולהרגיש את זה חזק מאוד עד כדי כך שאני בקושי מצליח לנשום תוך כדי. אני מתחיל לעבוד על עצמי ואחרי בערך 4.5 שניות גומר בעוצמה היסטרית, מרגיש את כל הגוף שלי מתרוקן. אבל היא לא מפסיקה, וזה גורם לי להמשיך ולהוציא זרע. תמיד כשאני גומר ככה אני נהיה רגשי, וכל היום הזה פוגע בי במכה ומפיל אותי מהרגליים. אני נשכב על הבטן, עם האישה המדהימה שלי עדיין מאחורי ובתוכי.

אני מוציא את הטישו מהפה ומסליק אותו מתחת לכרית, מרגיש את התחושה שלו שם ואת הטעם שלו קצת נשאר. וכן זה באמת ניקה לי את הפה מכל הג'ל. היא שוב נשכבת עלי והכמות של התחושות שאני מרגיש באותו רגע פשוט גומרות אותי, מצד אחד, ומצד שני ,אני לא מסוגל לזוז אחרי גמירה כזאת שהערמונית שלי עברה מסאג'. היא מוציאה את סגולי החוצה לאט-לאט, מנשקת אותי, נותנת לי את כל הדילדואים והפלאגים, שולחת אותי לניקיונות, והולכת לשטוף את עצמה.
יום שישי. קלאסי.