תִּתְחַרְמְנִי עַל הַכְּאֵב שֶׁלִּי

תִּתְחַרְמְנִי עַל הַכְּאֵב שֶׁלִּי.
תְּאוֹנְנִי עַצְמֵךְ לְמָוֶת עַל הַגּוּף שֶׁלִּי שֶׁחָתַכְתְּ אוֹתוֹ כְּאַוַּת נַפְשֵׁךְ.
תְּאַסְּפִי אֶת טִפּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי וְתִנְשְׁמִי אוֹתָן, כְּמוֹ נַרְקוֹמָן שֶׁהִשִּׂיג קוֹקָאִין רַק לְרֶגַע אֶחָד.
אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁוֹנִים שֶׁלָּךְ נוֹצְצִים מֵהַסֵּבֶל שֶׁלִּי.
שֶׁתִּגְמְרִי מִלִּטְעֹם אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי.
שֶׁתַּשְׁפְּרִיצִי מִלִּרְאוֹת אוֹתִי מְחַרְחֵר.
שֶׁתַּרְגִּישִׁי חֹפֶשׁ לֶּאֱזֹק אוֹתִי לַקִּיר.
וְחֵרוּת לְּסָרֵס לִי אֶת הַלֵּב.
שֶׁתַּרְגִּישִׁי אַהֲבָה בְּלַחֲצֹב אוֹתִי לַצְּרָכִים שֶׁלָּךְ.
וְלִנְשֹׁם אוֹתִי.
לַתְּשׁוּקוֹת שֶׁלָּךְ, בְּאֹפֶן סוֹפִי.