ספרנית עם תשוקה עצורה
מאת The Librarian
10 בספטמבר 2004
ספרנית עם תשוקה עצורה, רק מחכה שמשהו יבוא וישחרר אותה החוצה. בספריה, כנראה במחלקה להסטוריה, סטודנט להסטוריה שנהנה משרותי כספרנית מרבה לפקוד את הספריה. אין ממש פלירט, מערכת יחסים מאוד קורקטית, אבל פה ושם קיימים מבטים, מבטים אשר חושפים את הזימה.
ערב אחד קצת לפני שעת הסגירה, הוא הגיע. יש לו מבחן בהסטוריה של ימי הביניים, היהודים באינקוויזיציה, ספרד. בא וביקש את עזרתי. אני, בשל היותי מסורה לעבודתי, נעניתי לקריאתו. התחלנו יחדיו לעבור על מדפי הספרים. בשלב מסויים מצאתי את עצמי מטפסת על השרפרף הקטן, מנסה להגיע לאחד הספרים במדפים העליונים. תוך כדי פשפוש בין הספרים, התחלתי להרגיש את חום נשימותיו מתחת לחצאית שלי. במבוכה עצורה קפאתי במקומי, גופי השתתק ורק עיני המשיכו לנוע על כותרי הספרים. הרגשתי אותו מנשק את עכוזי, מלטף אותו, מרטיב אותו. פחד מהול בהתרגשות שיתק אותי. רציתי שימשיך אך לא הצלחתי להתנתק מהאחריות שכבשה אותי באשר להצלחתו במבחנים שלו. כיבוי האורות הגיע בזמן. הייתי דרוכה, הרגשתי את הגוף מתחיל לנוע באיזו מין רפלקסיביות של הדיפה, כששורות הנאונים התחילו כובים. שורה אחרי שורה לכיווננו, הספריה נתחשכה.
בחשיכה הרגשתי אותו נתקף להיטות אגרסיבית. הוא תפס את ישבני בחוזקה והחל ללקק את פי הטבעת. מצאתי את עצמי נאחזת בספרים, מפילה אותם ארצה אחד אחרי השני, מחפשת נקודת אחיזה. הרגשתי רטובה ומפוחדת. ללא יכולת לתפוס את אשר קורה. הרגשתי את אצבעותיו חודרות לתוכי. כאילו משופדת על אמתו והרגשתי את ידו ממלאת את חלל ישבני. "מצאתי את הספר," נאנקתי. הוא לפת את בטני וגרר אותי מהשרפרף עליו עדיין עמדתי, ידו עדיין תקועה עמוק בתוך ישבני. נאחזת בספר כאילו היה מושיעי, ללא יכולת או רצון להתנגד, הובלתי על ידיו לכוון שולחן הקבלה.
שם, לאור המנורה הקטנה, ראיתי לראשונה את הרוך בפניו. לאט הוא שחרר את ידו מעכוזי וסובב אותי לכיוונו. הסתכלנו אחד לשניה עמוק אל תוך העין. בשתיקה מוחלטת ששידרה הבנה הוא הצמיד אותי לגופו. הרגשתי את זיקפתו, הוא התחכך בערוותי. בלי לתת לי להנות מהרגע, הפחד וההנאה השתלטו על שנינו, הוא הדף אותי מעליו וסובב אותי לכוון השולחן. פתחתי את הספר שעדיין היה בידי תוך כדי שהוא מפשיל את מכנסיו, והתחלתי לקרוא. הרגשתי אותו חודר אלי. ככל שהחדירה התעצמה, מצאתי את עצמי קוראת בקול רם יותר. הוא התחיל לחזור על מילות הספר, מזיין ומצטט את מילותי. רכנתי על השולחן, ראשי תקוע בתוך עמודי הספר, מקריאה ומשננת, והוא אחרי. עברנו ככה פרק שלם, הוא מפמפם מאחור ואני פולטת את מילות הספר.
נאנקתי מהנאה. הוא נפלט החוצה מתוכי וחטף לי את הספר. הוא הניח את הספר על גבי ונאנח מהנאה. הרגשתי אותו פולט את זרעו בין מילות הספר. בלי יכולת להתאפק, תוך הרגשת אחריות ובעלות, חטפתי את הספר מידיו והצמדתי אותו לחזה שלי. הזרע עוד היה חם. הצמדתי את הספר, על מילותיו, לגופי, מהדקת אותו חזק חזק אלי, לא רוצה להפרד מהרגע. הוא נתן לי, התבונן בי קמעה, ובדיוק ברגע בו הרגשתי בטוחה, הוא חטף מעלי את הספר, סגר אותו, הרים את מכנסיו והלך. נותרתי שכובה על השולחן, מתבוננת בגופי המצולק במילות הספר...
ערב אחד קצת לפני שעת הסגירה, הוא הגיע. יש לו מבחן בהסטוריה של ימי הביניים, היהודים באינקוויזיציה, ספרד. בא וביקש את עזרתי. אני, בשל היותי מסורה לעבודתי, נעניתי לקריאתו. התחלנו יחדיו לעבור על מדפי הספרים. בשלב מסויים מצאתי את עצמי מטפסת על השרפרף הקטן, מנסה להגיע לאחד הספרים במדפים העליונים. תוך כדי פשפוש בין הספרים, התחלתי להרגיש את חום נשימותיו מתחת לחצאית שלי. במבוכה עצורה קפאתי במקומי, גופי השתתק ורק עיני המשיכו לנוע על כותרי הספרים. הרגשתי אותו מנשק את עכוזי, מלטף אותו, מרטיב אותו. פחד מהול בהתרגשות שיתק אותי. רציתי שימשיך אך לא הצלחתי להתנתק מהאחריות שכבשה אותי באשר להצלחתו במבחנים שלו. כיבוי האורות הגיע בזמן. הייתי דרוכה, הרגשתי את הגוף מתחיל לנוע באיזו מין רפלקסיביות של הדיפה, כששורות הנאונים התחילו כובים. שורה אחרי שורה לכיווננו, הספריה נתחשכה.
בחשיכה הרגשתי אותו נתקף להיטות אגרסיבית. הוא תפס את ישבני בחוזקה והחל ללקק את פי הטבעת. מצאתי את עצמי נאחזת בספרים, מפילה אותם ארצה אחד אחרי השני, מחפשת נקודת אחיזה. הרגשתי רטובה ומפוחדת. ללא יכולת לתפוס את אשר קורה. הרגשתי את אצבעותיו חודרות לתוכי. כאילו משופדת על אמתו והרגשתי את ידו ממלאת את חלל ישבני. "מצאתי את הספר," נאנקתי. הוא לפת את בטני וגרר אותי מהשרפרף עליו עדיין עמדתי, ידו עדיין תקועה עמוק בתוך ישבני. נאחזת בספר כאילו היה מושיעי, ללא יכולת או רצון להתנגד, הובלתי על ידיו לכוון שולחן הקבלה.
שם, לאור המנורה הקטנה, ראיתי לראשונה את הרוך בפניו. לאט הוא שחרר את ידו מעכוזי וסובב אותי לכיוונו. הסתכלנו אחד לשניה עמוק אל תוך העין. בשתיקה מוחלטת ששידרה הבנה הוא הצמיד אותי לגופו. הרגשתי את זיקפתו, הוא התחכך בערוותי. בלי לתת לי להנות מהרגע, הפחד וההנאה השתלטו על שנינו, הוא הדף אותי מעליו וסובב אותי לכוון השולחן. פתחתי את הספר שעדיין היה בידי תוך כדי שהוא מפשיל את מכנסיו, והתחלתי לקרוא. הרגשתי אותו חודר אלי. ככל שהחדירה התעצמה, מצאתי את עצמי קוראת בקול רם יותר. הוא התחיל לחזור על מילות הספר, מזיין ומצטט את מילותי. רכנתי על השולחן, ראשי תקוע בתוך עמודי הספר, מקריאה ומשננת, והוא אחרי. עברנו ככה פרק שלם, הוא מפמפם מאחור ואני פולטת את מילות הספר.
נאנקתי מהנאה. הוא נפלט החוצה מתוכי וחטף לי את הספר. הוא הניח את הספר על גבי ונאנח מהנאה. הרגשתי אותו פולט את זרעו בין מילות הספר. בלי יכולת להתאפק, תוך הרגשת אחריות ובעלות, חטפתי את הספר מידיו והצמדתי אותו לחזה שלי. הזרע עוד היה חם. הצמדתי את הספר, על מילותיו, לגופי, מהדקת אותו חזק חזק אלי, לא רוצה להפרד מהרגע. הוא נתן לי, התבונן בי קמעה, ובדיוק ברגע בו הרגשתי בטוחה, הוא חטף מעלי את הספר, סגר אותו, הרים את מכנסיו והלך. נותרתי שכובה על השולחן, מתבוננת בגופי המצולק במילות הספר...
