משבצת בצבע סגול לילך

05:00 – שעון מעורר מעורר.
ריצה, מדיטציה, קריאה, משקה את העציצים, מקלחת קרה.
משהו הבוקר מרגיש אחר.
07:00 – מול היומן עם הקפה, מצאתי את המשהו האחר.
משבצת בצבע סגול לילך ממלאת 3 שעות בצהרי היום.
'הטמעת לקחים 2024'.

07:00 – השעון מצלצל, הבוקר קצת יותר קל לי לצאת מהמיטה.
ישר למקלחת.
את הדברים החשובים שלוקחים זמן עשיתי כבר אתמול, עכשיו זה הפיינל טאצ'.
חופפת, מרכך, מסבנת היטב, נזהרת שלא לגעת את המקום היחיד שכל תא בגוף שלי כבר שורף בתחנונים שאגע בו.
אבל אסור לי. ואני רוצה להיות ילדה טובה, להוכיח שאני ראויה.
זמן לארוז לאדון את הצעצוע שלו.
הוא רוצה אותי באריזה יפה, ואני קיימת כדי לתת לו את מה שהוא רוצה.
כעבור שעה אני כבר בפקק הקבוע, השיר שעושה לי טוב בבקרים, והכל היום נראה קצת יותר צבעוני.
יום עם משבצת בצבע סגול לילך ביומן.
דפקתי קצת את האוטו כשחניתי ברוורס.
במשרד אני מנסה לשדר עסקים כרגיל – שיחות מסדרון שחולפות לי ליד הראש, עוד קפה, שיחת טלפון, מה זה משנה. רק שהזמן יעבור.
פרודוקטיביות לא תהיה פה היום.
הטלפון מצלצל.
"מה-קורה-זה-השליח-של-הוולט את יכולה לרדת?"
לא הזמנתי כלום.
הוא מתעקש, יוצאת אליו, התוך שקית הנייר מחכה שקית קטנה בצבע שחור.
במשרד מאחורי הדלת הסגורה, מסתבר שזה אכן שלי.
עד כמה שידוע לי, פלאג אנאלי ופתק בכתב יד מסודר עם הנחיות מפורטות, זה מתנה מהסוג שרק אני מקבלת במשרד הזה.
פרחים ושוקולד זה למטומטמות. ואין סיכוי שהם היו גורמות לרגליים שלי לרעוד מהתרגשות כמו המתנה הזאת.
הרעד נקטע כשהיומן מתריע לי שבעוד חצי שעה, יש לי פגישה בצבע סגול לילך.

11:45 – האפליקציה מתריעה שהנהג יצא לדרך.
אני עוקב אחרי המונית מתקדם ברחבי העיר.
בכל פניה ורמזור שהוא חולף, עוד קצת דם זורם לכיוון הזין שלי.
הוא מרגיש שתכף מגיע הזמן שלנו לשחק, עם הצעצוע שהוא רק שלנו.
המונית מגיעה, צעדים במדרגות, הדלת נפתחת.
אני אפילו לא טורח להרים את הראש מהספר.
את יודעת בדיוק לאן לגשת.
באיזה זווית לשכב, איפה להניח כל יד ורגל.
אני ניגש אל השולחן, את שוכבת עליו על גבך, כל יד מחזיקה את הרגל המקבילה באוויר, מתחננת שאאחד ביניהם בקשירה המיוחלת שתאפשר לך להרפות, פנימה אל המציאות שבה הן לא צריכות או יכולות לזוז יותר.
מקבץ חורים שנועד לספק את הצרכים שלי.
ישות שכל מהותה היא להיחדר, לבלוע, ולהתחנן לעוד ועוד.
יש משהו שאני אוהב במיוחד בתנוחה הזו.
הידיים והרגליים קשורות באוויר, ושלושת החורים שלך פרושים בפני לרווחה.
לי נשאר רק לבחור.
הפלאג הקטן ששלחתי לך נעוץ לך בישבן, מרחיב אותך ומכין אותך לקראת הרגע שלשמו את קיימת.

ברור לחלוטין שהיית ילדה טובה וממושמעת, כי הכוס שלך אדמדם ונפוח. הדגדגן כבר בולט קצת החוצה, מתחנן למעט מגע.
אני מתכופף מעט ומישיר אליו מבט.
נוזל עם ריח משכר ניגר ממנו על ירכיך והשולחן.
נשיפה קלה מספיקה כדי לגרום לך לגנוח בקול. כמה חיכית לרגע הזה.
את תחכי עוד קצת.
נכון שאת צעצוע נדיר ומיוחד, שפחה מסורה שמבינה שהיא קיימת לספק כדי לספק את צרכיו של בעליה, והחיים שמסביב הם בעצם תפאורה ותו לא, אבל כדי לזכות בעונג את חייבת לעבור דרך מסכת של כאב.
היום במיוחד היא גם מגיעה לך, ואת יודעת את זה. משתוקקת לזה, מבינה שהכאב הזה עושה אותך טובה יותר במהותך.
מצבטים עדינים נתפסים לך הפטמות,
את ילדה טובה ואומרת תודה כשאני מניח כל אחד מהם.
אני נעמד מאחורי הראש שלך, לוקח רגע להביט בגאווה בצעצוע היפה שלי שכוב על השולחן.
הוא רק שלי. ואני אוהב את זה.
אפליקציה בטלפון מפעילה רטיטה קלילה של הפלאג שנעוץ לך בתחת.
הגניחה שמשתחררת לך מהשילוב של ההפתעה והעונג מעבירה בי גל צמרמורת קטן.
הזין שלי כבר מאיים לקרוע את המכנסיים, אני מוציא אותו לחופשי .
את פותחת מעט את הפה, ואני מחדיר אליו את הזין באבחה אחת. מזיין אותו בפראות.
ברור לי שעשית שיעורי בית בשבועות האחרונים.
גם כי את מדווחת לי מידי יום שהם קרו, וגם כי הזין שלי מחליק ויוצא פנימה מהגרון שלך בטבעיות.
גרון עמוק היה מאתגר אותך פעם, אבל את קיימת כדי להשתפר, לשדרג את עצמך כצעצוע מיום ליום. והיום את ילדה טובה שעושה אותי גאה.
אפשר לראות את הזין שלי נכנס ויוצא מבעד לגרון שלך.
נתזים קטנים של רוק מלווים כל יציאה, הביצים שלי פוגעות בפנים שלך בכל כניסה. אני שוקע לתוך ההתמסרות שלך לשרת אותי, והקולות שאת משמיעה עבורי, בכוונה או שלא בכוונה.

המטען הראשון של הזרע שלי ניתז לתוך גרונך. ימים ארוכים של ציפיה מתנקזים פנימה, ואת בולעת הכל כמו הילדה הטובה שאת.
כמעט הכל, כי חלק מהזרע שלי נוזל על הפנים.
מקשט אותך לכבודי.
כבר הסכמנו שאת הכי יפה עם פנים מכוסות בזרע, ישבנים אדומים וזין בתחת, תכף נשלים לך את הלוק.
התודה שלך על מנת הזרע שקיבלת מהדהדת ברחבי החדר בזמן שהשוט מוצא את דרכו אלי היד שלי.
את ממשיכה להגיד תודה גם כשהוא פוגע לך בכל נקודה רגישה בגוף.
הכאב עושה אותך טובה יותר, וההתמסרות שלך אליו מראה שאת יודעת את זה היטב.

12:25 – השוט פוגע לי בישבן בפעם האחרונה. משלח גל חום במעלה הגוף שלי.
הכוס שלי כבר רוטט מציפיה. הוא פשוטו כמשמעו נוזל לאיטו, ואני מרגישה טיפות קטנות גולשות ממנו החוצה. הגוף שלי צריך את הזין שלו בתוכי.
האדון שלי מלטף בעדינות את הסימנים האדומים שהוא העניק לי.
מגע האצבעות שלו מחשמל אותי, הירכיים שלי מתחילות לרעוד בחוסר שליטה כשהוא מתקרב עם הראש שלו לבין הרגליים שלי.
נשיפות קלות מקררות לי את הכוס שכבר רטוב לחלוטין, מטריפות אותי.
הרטט מהפלאג בתחת שלי מתחזק קצת, מזכיר לי שהוא שם ומקרב אותי לעבר פיצוץ בלתי נמנע.
"את רוצה שאני אעשה לך נעים בכוס החרמן שלך, זונה קטנה?"
הניגוד בין הלבוש האלנגטי ואיך שהוא מדבר בדרך כלל לשפת רחוב זולה ומטונפת גורם לי לגנוח מעונג. אני יודעת שרק אלי הוא מדבר ככה.
שרק אני הזונה הקטנה שלו.
"את זוכרת איך למדנו לבקש יפה?"
אני מבקשת הכי יפה שאני מצליחה. מתחננת. אומרת לו בדיוק מה אני רוצה שהוא יעשה בי.
בסוף זה הצליח, כי אני מרגישה את הלשון שלו נוגעת בעדינות בדגדגן שלי.
רק לשלוש שניות, ועוצרת לזמן כפול.
אני מתחננת שלא יעשה לי את זה עכשיו, מבטיחה שאני אהיה ילדה טובה ואגמור יפה בשבילו כמו שהוא מצפה ממני.
זה לא עוזר כמובן.
הלשון שלו ממשיכה לשגע אותי בעוד כמה סיבובים של נגיעות עדינות ועצירות,
עד שלבסוף אני מרגישה אותה נצמדת לדגדגן שלי בעוצמה ותנועות סיבוביות.
אני רוצה לתפוס לו את הראש, להיאחז בשולחן, משהו.
הידיים שלי מרותקות לפרקי הרגליים, מנועות מלזוז לכל מקום אחר.
הוא עבר למוד חייתי, טורף לי את הכוס בנהמות פראיות, הלשון שלו עליו מטיילת במהירות קבועה ושיטתית.
הגוף שלי מתחיל לרטוט בחוסר שליטה, אני מרגישה את זה מגיע ומצטערת שזה יסתיים כל מהר.
פליק עוצמתי בישבן מוציא ממני החוצה אורגזמה עוצמתית, זרמי חשמל לקוחים שליטה על כל חלק בגוף שלי, פיצוצי אנרגיה מבזיקים מאוחרי האישונים שלי, ונוזלים משתחררים מתוכי בחוסר שליטה.
אני גומרת בצרחות שאין לי ספק שכל הבניין שמע.
הוא חוזר למעלה, בפרצוף מרוצה מעצמו ואני מקווה שגם קצת ממני.
הפלאג ממשיך לרטוט בתוכי, ואני מרגישה את העוצמה שלו מתגברת שוב.

12:40 – הישבנים האדמדמים שלה רוטטים בעדינות.
הכוס שלה רטוב ומזמין, מתחתיה כבר נקוותה שלולית קטנה על השולחן הרחב.
אני מחדיר שתי אצבעות לתוך הכוס שלה בצורה וו, והאצבעות שלי נשאבות פנימה בטבעיות.
אני עוצר לרגע כדי להרגיש אותה מבפנים, כמה היא חמה ורטובה עבורי.
האצבעות שלי מתחילות לנוע בתוכה, סוחטות ממנה אנחות קולניות.
אני מרשה לעצמי לשחרר לה הפלקות חמודות מדי פעם, מזכיר לה שבתוך כל העונג הזה היא פה כדי לשמש אותי.
הקצב מתגבר וכשאני מזהה את התנועות שהגוף שלה מנסה לעשות בין החבלים, אני ממשיך עוד קצת ועוצר.
העיניים שלה מביטות בי באכזבה, ואני חוזר לצד השני של השולחן.
אמנם לא חסרין נוזלים בין הרגליים שלה, אבל עוד קצת רטיבות מעולם לא הזיקה.
הפה שלה נפתח בחדווה כשאני אוחז לה את הראש ומטביע את הזין שלי פנימה.
אני נהנה מתחושת הלחץ הנעימה כשכולו בפנים, ואת כמו הילדה הטובה שאת, עושה כמיטב יכולתך לשרבב לשון החוצה וללקק לי את הביצים.
יוצא החוצה. חוזר לצד השני שלי השולחן.
הרגליים שלה כבר מורמות מעלה, חושפות בפני מקדש ורוד ורטוב ששייך רק לי.
הציפיה לזין שחודר לתוכה מטריפה אותה, אני יכול להרגיש איך כל תא בגוף שלה מתחנן לזיון חזק ואגרסיבי, וזאת בדיוק הסיבה שהיא תצטרך להמתין עוד קצת.
קצה הזין שלי חודר פנימה, הוא עוד לא ממש בפנים אבל אני יודע כמה מטריפה אותה הידיעה שהיא על סף זיון אגרסיבי.
האגודל נצמד לדגדגן שלה, מעסה אותו בתנועה סיבובית ועדינה, היא גונחת ונאנחת בחוסר שליטה.
"מה את רוצה?" אני שואל את המובן מאליו.
"את הזין שלך בתוכי, אדון שלי. אני חייבת אותו."
*פלאק!* כף היד הפתוחה שלי פגשת את הישבן שלה בעוצמה, מוציאה ממנה זעקת כאב ענוגה.
" את לא חייבת שום דבר שלא אמרתי שאת חייבת, אבל את יכולה לבקש יפה, כמו שלמדת. שכחת את מילת הקסם."
"בבקשה אדון שלי, תכניס את הזין שלך לתוכי, אני מתחננת, אני כל כך רוצה להרגיש אותו בתוכי."
אני לא עונה. רק ממשיך לעסות את הדגדגן שלה, ולשחק בחור הרטוב שלה עם קצה הזין שלי.
היא ממשיכה. מספרת לי כמה היא חייבת את הזין הזה, למה היא חייבת אותו, ומה היא עושה ותעשה כדי להיות ראויה לקבל אותו.
השתכנעתי.

12:50.
אני מתמלאת בזין בין רגע.
מרגישה אותו חודר אלי בבת אחת, לוחץ על דפנות הכוס שלי שמשעוות להרגיש אותו מתחכך בהן עד אין סוף.
גל עונג נוסף נבנה ומתעצם בתוך הגוף שלי. אני מרגישה אותו מצטבר בבטן התחתונה שלי, מתכונן להתפוצץ ולשלח אנרגיה מענגת לכל חלק בגוף שלי, שהוא בכלל לא שלי. הוא של האדון שמשתמש בי עכשיו כדי לספק את צרכיו ולחנך אותי. לשמור עלי בתוך מסגרת שעושה אותי טובה יותר.
האגודל שלו מעצים בעקביות את הלחיצה על הדגדגן שלי, מוסיף רובד נוסף של גירוי לתחושת הזיון שכל כך ייחלתי אליה.
"מותר לי לגמור, אדון שלי?"
הוא לא עונה, אז התשובה היא לא.
אני שואפת אוויר ומנסה להתרכז בפיזור האנרגיה שאני מרגישה במרכז הגוף שלי. כמו שהאדון לימד אותי.
זה עוזר קצת, ניצחתי את האורגזמה שרצתה להשתלט עלי, אבל אני יודעת שזה הקרב הראשון במלחמה שיכולה להיות גם ארוכה מאוד. תלוי מה יחליט הבעלים שלי. אחרי הכל אני עוד פיסת רכוש שלו.
קצב הזיון שלו הולך ומתגבר, יד אחת מעסה את הדגדגן שלי והשניה אוחזת את מקבץ פרקי הידיים והרגליים שלי בעוצמה, מונעת ממני לזוז בזמן שהגבר שלו אני שייכת משתמש בי.
אני מרגישה איך העוצמה והעומק של החדירות עולה בהדרגה, את המהירות מתעצמת, ואת האגודל שלו ממשיך לעשות שפטים בדגדגן שלי.
אני מרגישה את זה מגיע פעם נוספת, מייחלת שהפעם הוא ירשה לי להתפוצץ ולשחרר את האורגזמה הזאת לאוויר העולם.
"את רוצה לגמור, זונה קטנה שלי?"
אין דבר שאני יותר רוצה בעולם הזה. והוא יודע את זה.
"אז תבקשי יפה".
אני מבקשת, מתחננת, מנסה לשמור על רצף של מילים שירכיבו משפט בין הגניחות שיוצאות לי מהפה ללא שליטה. אני מספרת לו כמה אני אוהבת שהוא מזיין אוצי בפראות, משמיש את החור שלי ליעוד שלו, ומחליט עבורי מה מותר או אסור לי.
"אני... חייבת.. לגמור.. אדון שלי. בבקשה."
"ביקשת כל כך יפה. אני גאה בך. מותר לך לגמור עכשיו, צעצוע שלי".
אז אני גומרת.
זה שוטף אותי תוך שבריר שניה, כלום כבר לא קיים או חשוב יותר חוץ מהזרמים שמשתוללים לי בגוף והסיפוק מזה שהצלחתי לרצות את הבעלים שלי. הוא אמר לי שהוא גאה בי, ואני נאחזת חזק בשלשות המילים האלה בזמן שאני נשטפת ליקום שכולו עונג, מייבבת וגונחת מילים חסרות משמעות.
דקות ארוכות של אורגזמה שנוכחת בכל חלק בגוף שלי.
בשלב מסויים היא נגמרת, והמבט המרוצה שלו משלח בי צמרמורת. אני כל כך אוהבת לדעת שהוא נהנה מההופעה המיוחדת שלי ששמורה רק בשבילו.
הוא יוצא החוצה, מנשק אותי בין רגליי בעדינות ורכות שעושות לי נעים.
"זמן לקום, צעצוע קטן שלי."
הוא משחרר אותי, הידיים והרגליים שלי קורסות מאליהן, והגוף שלי מרפה לשכיבה על השולחן שמרגיש כרגע כמו המיטה הכי רכה ונעימה בעולם.
טעות.
יד חזקה אוחזקת לי את השיער בצמוד לקצה הקרקפת.
מושכת אותי בעוצמה אל הרצפה.
"נראה לי שהגמירה הזאת בלבלה אותך קצת. את זוכרת בשביל מה את פה? בשביל מה את קיימת".
אני זוכרת. תחושת אשמה מחליפה את האופוריה שהציפה אותי.
האדון שלי מאוכזב ממני?

קצת אחרי 13:00.
היא כורעת על הרצפה לידי, הפנים שלה סמוכות לזין הזקור שלי.
היד שלי עוד אוחזת בשיער שלה בעוצמה כשהיא תולה בי זוג עיניים עצובות.
"אני מצטערת"
"על מה?"
"ששחכתי את המקום שלי, את המעמד והמהות שלי. שהרשיתי לעצמי לעשות משהו שהוא לא לשרת אותך, גם אם זה היה לכמה שניות."
ילדה טובה. אבל היא עוד לא תשמע את זה ממני.
"אני הולך לזיין לך את הגרון עכשיו. חזק."
"בבקשה אדון שלי. אני רוצה שתזיין לי את הגרון חזק."
אני שולט לחלוטין בכל תזוזה של הראש שלה.
היד שלי מוליכה אותו באסרטיביות למקום שאליו הוא שייך.
הפה שלה נפתח מעט, והיא שוב תולה בי את העיניים שלי בציפיה.
"אני הולך לתת לך הזדמנות להראות לי איזה צעצוע נהדר את. אני לא אזיין לך את הגרון, את תזייני אותו לבד. את הולכת להראות לי על מה התאמנת בשבועיים האחרונים?"
הראש שלי חוזר לסרטונים שהיא שלחה לי בעל ערב בשבועיים האחרונים.
המשימה היומית שלה לתרגל גרון עמוק.
היא מהנהנת בהתלהבות.
אני נשען לאחור על השולחן, מתאפק שלא לעשות בעצמי את מה שצריך לקרות עכשיו.
היא מסתערת על הזין שלי עם מוטיבציית שיא להראות לי כמה היא ראויה אלי.
הפה שלה נפער לרווחה, והיא מכניסה את הזין שלי עד סופו לתוך הגרון הגרון שלה.
זה נעים, והיא משלבת את הידיים שלה מאחורי הגב כשהראש שלה נע במהירות אחורה וקדימה.
החדר מתמלא בקולות של חנק וחיכוך רטוב.
התרגולים ניכרים.
היא מוצצת לי את הזין בפראות במשך כמה דקות, לא מקפחת אף מילימטר.
אני אוחז לה שוב בראש, ולוקח את השליטה על הקצב. מזיין לה את הפנים בפראות ומביט בעיניים שלה מביטות היישר אלי, משדרות לי כמה היא כנועה ומסורה לסיפוק שלי.
זמן להשתמש בתחת שלה.
אני מושך אותה לעמידה ומרים אותה באוויר. לוקח אותה אל השטיח שמכסה את רצת הסלון.
"אני הולך לזיין אותך בתחת עכשיו"
"כן אדון שלי, אני רוצה שתזיין אותי בתחת."
היא יורדת על 4, התחת הקטן והזקור שלה נחשף אלי במלוא הדרו.
מכוסה סימני הצלפה ופלאג חמוד נעוץ במרכזו.
אני אוזק לה את הידיים מאחור, משאיר רק את הברכיים והפנים שלה במגע עם השטיח.
אני לוקח רגע כדי להנות מהמראה, ולפנק אותה בעוד כמה פליקים שמשאירים לה סימנים נוספים על התחת, נותן לה ללקק לי את כף הרגל כשהפרצוף שלה צמוד לרצפה.
הפלאג הקטן מחליק החוצה בקלות. חושף בפני את חור התחת שלה כשהוא פתוח לרווחה, מוכן ומשומן רק בשביל שאני אזיין אותו.
אני חודר פנימה בתנועה איטית ואחידה, הצעצוע שלי משמיע קולות עונג וסיפוק שנבלעות בתוך השטיח.
זה לא ימשך המון זמן, מטען נוסף כבר רומז לי שהוא מתכוון לצאת החוצה.
אני מזיין אותה בתחת בעוצמה הולכת וגוברת, עומד על הברכיים ומשתמש בידיים הפנויות שלי כדי להמשיך ולהפליק לה עד שכף היד שלי כבר קצת כואבת.
היא גונחת בטירוף, אני תופס אותה מהשיער פעם נוספת, מושך את הראש שלה כלפי מעלה כדי שהמראה שממול תזכיר לה איזה זונה היא, וכמה היא יפה עם שפיך על הפנים וזין שחודר אליה לתחת בעוצמה.
וזה מגיע, אני מרגיש איך גם הגוף שלה מתקדם בצעדי ענק לעבר אורגזמה נוספת, ומאשר לה לגמור, הפעם בלי עיכובים.
הקולות שהיא משמיעה כשמגיע השיא דוחפות גם אותי מהמצוק, נפילה חופשית היישר אל תוך תהום שכולה עונג מיני שמתפשט לי בכל הגוף. מטחי זרע נפרקים היישר אל תוך הישבן שלה, וכעבור רגע אני קורס עליה. מוחץ אותה בגופי אל השטיח ומסדיר נשימה.
אני משחרר את האזיקים, ואנחנו שוכבים זה לצד זה על השטיח במשך כמה רגעים. מביטים בעיניים ונוחתים חזרה למציאות. קצות האצבעות שלי מלטפות בעדינות את הצעצוע שלי.
"אפשר בבקשה לנשק אותך, אדון שלי?".
אני רואה כמה היא רוצה וצריכה את הנשיקה הזאת, ומפגיש את השפתיים שלנו בתשובה. הלשונות שלנו משתוללות בריקוד סוער.
"תודה אדון שלי".

14:12
אני בדרך חזרה למשרד.
את הפנים כבר שטפתי וגם סידרתי את השיער, אבל את הזרע שהוא השאיר לי בתחת אני עוד מרגישה, מתמסרת לתחושה הדביקה והנעימה שמלווה בידיעה שהאדון שלי מסופק עכשיו.
אני עוד לא בראש לפתוח את הטלפון ולחזור למציאות, אבל צליל ההתראה של המייל שלי מעיר את המסך לחיים, והמייל שנכנס מבקש שאאשר הגעה לזימון.
משבצת בצבע סגול לילך מופיעה אצלי ביומן ליום שלישי בעוד שבועיים.