"המעניש"
מאת עונש יצירתי(שולט)
26 ביוני 2025
עומר ישב בבית הקפה הקבוע שלו עם ספל האספרסו שהתחיל כבר להתקרר וחש די מדוכדך. שרון, הנשלטת שלו, התחילה קצת לזייף. השנה הראשונה בקשר שלהם הייתה מדהימה – סשנים סוערים, סקס של ליגת האלופות, חוויות משותפות וחיבור מנטלי שאולי היה אפשר להגדיר אותו כאהבה. ועכשיו זה מתחיל להשתנות. היא לא עומדת בזמנים שהוא קובע לה, מחליטה על דעת עצמה מה ללבוש לפגישות שלהם, מביעה אי שביעות רצון בחלק מהפרקטיקות שהוא נוקט בסשן, ואפילו את מציצות הזין שלו, היא עושה בפחות התלהבות.
הוא היה קצת אובד עצות, וידע שאם לא ינקוט באיזו פעולה לעצור את המשבר, היא תעזוב אותו בסופו של דבר לטובת שולט אחר. לפתע נזכר במשהו, וחיוך החל להסתמן בזוויות הפה שלו.
לפני כמה שבועות כששוטט באחד הפורומים של השולטים, הוא נתקל בפוסט שסיפר על טיפוס שהכינוי שלו "המעניש," והוא מטפל תמורת תשלום בנשלטות לא ממושמעות שמאכזבות את השולטים שלהם. הוא מיהר לחזור הביתה אל המחשב ואכן מצא את הפוסט המדובר ולינק למייל של "המעניש". הוא כתב לו וסיפר על מה מדובר. לאחר כמה שעות הבהבה התשובה. "המעניש" מוכן לקחת את הפרוייקט – מדובר על סדנת חינוך הכוללת לפחות 3 סשנים בעלות של 1500 ₪ לסשן. עומר התלבט, כי הסכום היה קצת גבוה בשבילו, אבל כשחשב שוב על האפשרות שיאבד את שרון החליט להיענות. הוא אישר את העסקה, ולמחרת קיבל מייל נוסף המסביר את התהליך:
"הנשלטת תוזמן אליך הביתה. תשאיר אותה לבושה, תעמיד אותה בתנוחת עונש על הברכיים עם הפנים לקיר, ואז תסביר לה שלאור התנהגותה בזמן האחרון החלטת להביא מדריך שיחזיר אותה למוטב. ואז תתן לה את אפשרות הבחירה – להסכים להשתתף בסדנה או שאתה מנתק איתה את מערכת היחסים. כמעט 99% מהנשלטות שעומדות בפני הברירה הזאת מסכימות לעבור את הסדנה. לאחר שתקבל את הסכמתה, שלח לי הודעה ואגיע תוך חצי שעה.״
מספר ימים אחר-כך, שרון מקבלת הודעה מעומר, שעליה להתייצב אצלו למחרת בשעה 18:00. "כן אדוני," הייתה התשובה. היא הגיעה אליו למחרת ב-18:15. "איחרת," הוא פלט בזעם כבוש ושלח אותה אל הקיר. "על הברכיים, פנים אל הקיר, ידיים מאחורי הגב." שרון צייתה. עומר יצא למרפסת לעשן סיגריה וחזר אחרי רבע שעה. גרר כיסא משולחן האוכל והתיישב מאחוריה.
"את שומעת, שרון, בזמן האחרון יש לך קצת בעיות משמעת והגיע הזמן לטפל בזה. חשבתי בהתחלה להעניש אותך, אבל הגעתי למסקנה שדרושה פה התערבות של בעל מקצוע. הזמנתי לך סדרת חינוך של כמה סשנים ואני מאמין שהם יחזרו אותך לדרך הישר. את יכולה כמובן לסרב, אבל בכך תסתיים מערכת היחסים שלנו. יש לך 5 דקות לחשוב על זה ולתת לי תשובה."
עומר יצא שוב למרפסת. ההודעה שלו די הפתיעה את שרון. היא ידעה שהיו לה בעיות משמעת בזמן האחרון אבל היא בסה"כ רצתה ממנו יותר תשומת לב שיכעס עליה שיעניש אותה שיגרום לה להעריץ אתו כמו בהתחלה. להכניס גבר זר לתמונה? המחשבה הראשונה הייתה לסרב, ואולי זה הזמן למצוא שולט חדש. אבל במחשבה שנייה היא נזכרה בחוויות המדהימות שעברו יחד, ושהיא בעצם לא רוצה לאבד אותו. "אולי דווקא הגלגל השלישי שיכנס לעגלה שלנו יעשה את השינוי?" חשבה. "אולי נצליח להחזיר את מערכת היחסים שלנו למה שהייתה בהתחלה?"
עומר חזר וביקש תשובה. "אני מסכימה," ענתה. כיון שפניה היו מופנות אל הקיר, היא לא ראתה את החיוך על שפתיו ואת הזיק שניצת בעיניו. הוא שלף את מכשיר הטלפון ושלח הודעה: "היא מסכימה.״ "כבר מגיע," הופיעה התשובה תוך שניות. ״תישארי בתנוחה הזאת,״ הורה לשרון, התיישב על הספה והמתין.
לאחר כחצי שעה נשמע צלצול בדלת. עומר קם לפתוח. מולו עמד גבר בשנות הארבעים, מרשים מאד, גבוה, פנים קשוחות ועיניים כחולות חודרות. בידו אחז תיק נסיעות גדול. "נעים להכיר," הושיט יד ללחיצה. עומר לחץ את ידו והזמינו פנימה. "אתה מוזמן לצפות," אמר, תוך שהוא מצביע לכיוון הספה.
עומר התיישב, והמעניש ניגש אל שרון, שעדיין עמדה על הברכיים עם הפנים לקיר. הוא שלף מהכיס כיסוי עיניים מבד שחור, וכרך אותו במהודק סביב עיניה. ואז רכן אליה ולחש באוזנה: "נתבקשתי על ידי עומר לעזור לו להחזיר אותך למסלול של נשלטת ממושמעת וצייתנית. אנחנו נקיים מספר מפגשים לא ממש נעימים עבורך, אבל אני בטוח שהתוצאה תשמח את כולם.״
שרון נשארה דוממת, אך עומר שם לב שרעד קל עבר בגופה. "תקומי ותסתובבי אלי," פקד המעניש. הפקודה בוצעה. "תשלפי את אחד השדיים מהחולצה." שרון היססה רגע קל, אבל פתחה מספר כפתורים בחולצה, רופפה קצת את החזייה ושלפה את השד השמאלי. הוא היה גדול מהממוצע ועדיין שמר על זקיפות. המעניש שלח את ידו ולחץ בחוזקה את הפטמה החשופה. שרון זעקה מכאב. "אם את רוצה לשחרר את הלחץ, תתפשטי מהר ככל האפשר," אמר בקול שקט.
ההבנה מה הוא אומר חלחלה למוחה בין גלי הכאב ששלחה הפטמה לאותו מקום. היא החלה לפרום במהירות את כפתורי החולצה, שחררה את החזייה, הצליחה להיחלץ מהמכנסיים והתחתונים תוך כדי התפתלות וגניחות כאב. רק כשנותרה עירומה לחלוטין חוץ מכיסוי הבד על עיניה, הוא שחרר את הפטמה. שרון קרסה אל הרצפה כמעט באפיסת כוחות כשהיא נושמת בכבדות ועדיין חשה גלי כאב בחזה. "מהר על הרגליים, או שאת צריכה קצת עזרה?" שמעה אותו מעליה. כשהוא החליק את אצבעותיו על הפטמה הדואבת, היא הבינה את הרמז וזינקה על הרגליים.
"יש לך מנוף?" שאל המעניש את עומר.
"לצערי לא," ענה ותהה בליבו מי הם השולטים שמחזיקים מנוף בדירתם. הוא חשב שהציוד הזה נמצא רק בסטודיו מקצועי של בדס"מ או בבתי מלאכה שזקוקים לזה.
"אין דבר, אני אסתדר," השיב.
הוא ניגש אל התיק הגדול שהביא, שלף משם זוג אזיקי מתכת. שרון, שעדיין הייתה עם כיסוי העיניים, חשה אותו תופס את ידיה מאחורי הגב, ואת המגע הצונן של המתכת כשנעל את האזיקים על פרקי ידיה. הוא שלף מהתיק מוט מתכת הידראולי, הצמיד אותו למשקוף של חדר השינה והפעיל את המנגנון ההידראולי. המוט נצמד בחוזקה אל המשקוף. האביזר הבא שנשלף מהתיק היה חבל שיבארי צבעוני. שרון הובלה על ידו אל מתחת למוט, קצהו האחד של החבל נקשר אל השרשרת הקצרה שחיברה בין האזיקים, וקצהו השני הונף אל מעבר למוט המקובע.
בתנועה מהירה משך המעניש את החבל, ידיה הכבולות הונפו אל על וגופה נטה קדימה אל צורת ה"למד" המוכרת של הקשירה. את קצהו השני של החבל קשר אל אחת מרגלי השולחן. כעת הצטרף למאורע גם מוט פישוק. המעניש היכה בו קלות על החלק הפנימי של רגליה ושרון פישקה את רגליה ככל שאפשרה לה התנוחה בה הייתה קשורה. הקרסוליים נקשרו אל טבעות העור של המוט, ועל מנת שלא תאבד שיווי משקל, היא קובעה אל המוט העליון בעזרת חבל נוסף שנכרך בין הכתפיים. לסיום עיצוב המיצג של שרון, הוציא המעניש מהתיק שני אזיקונים שחורים והידק אותם לשדיה הגדולים שהתנודדו באוויר. עם ההידוק הם נמתחו והפכו נוקשים למגע. בתור טאצ' אחרון הוסיף שני מצבטיי פטמות עם פעמון.
הוא התרחק מעט על מנת להעריך את מלאכתו, ומהחיוך שלו ניכר שהיה מרוצה. "סיימנו את שלב העיצוב והדקורציה, עכשיו נעבור לארוחה עצמה," אמר לעומר, ולשרון לחש: "הכנתי לך תפריט טעימות מעניין.״
הוא ניגש שוב אל התיק וכמו מרי פופינס, שלף מתוכו אביזרים בזה אחר זה: שוטי זנבות, סינגל טייל, בול וויפ, קרופים, מחבט שטוח ומחבט עם חורים, רצועת עור עבה, ידית עם קבל טלפון ולסיום קיין מחיזרן וקיין מפלסטיק בצבע שחור. הוא סידר את כל האביזרים על השולחן.
עומר צפה בכל זה כשהוא משתאה. אביזרי הבדס"מ שהיו לו – נראו קצת עלובים מול האוסף הזה, הוא קנה איזה שוט זנבות משומש מאחד השולטים, מצא איזה קנה דק של במבוק באחד הטיולים שלו, ועוד כמה אלתורים מכלי בית – כף עץ ארוכה, אטבי כביסה וגליל חבלים שמצא באיזה ארון. גם הסשנים שהיו לו ולשרון לא הזכירו בגלל את מה שראה מולו. הסשן שלהם היה מתחיל בסדרת פקודות – "תתפשטי", "על הברכיים" "תזחלי על ארבע", "תלקקי את הנעליים/כפות הרגליים". היו גם עמידה מול הקיר עם ידיים על העורף, קפיצות במקום וריצה סביב החדר. מהקפיצות והריצה הוא נהנה מאד לראות את תנועת השדיים של שרון והרבה להשתמש בפקודות אלו. היו לפעמים גם עונשים פיזיים כמו הצלפות, אבל הן היו מעטות וקלות, באופן שכמעט לא השאיר סימנים. מהר מאד הם היו מגיעים לסקס – הורדה על הברכיים, חילוץ הזין שלו מן המכנסיים, מציצה ומשם למיטה. לפעמים היה קושר אותה ידיים ורגליים בפישוק לרגלי המיטה, אבל בדרך כלל זה נגמר בדוגי עם ספנקים לישבן ולירכיים. עכשיו עמד מולו מקצוען, משהו שעד היום ראה רק בסרטי הפורנו ומעולם לא חווה באופן חי.
כל אותו הזמן, בפינה אחרת של החדר, עמדה שרון בתנוחת הקשירה שנבנתה עבורה, לא רואה בגלל כיסוי העיניים אבל שומעת את הנחת החפצים על השולחן, היה לה קשה לדמיין מה מונח שם אבל הייתה לה תחושה שבקרוב הדברים האלו יפגשו את גופה. תמהיל של רגשות הציף אותה: סקרנות וריגוש לקראת סשן שכנראה לא חוותה מימיה, התחלפו בחשש, ואפילו פחד מפני הכאבים.
המעניש ניגש אליה, קרב את ראשו לראשה ואמר בקול שקט: "יש לנו היום בסשן עשרה כלים, וכל אחד מהם ילטף את גופך בעשר מכות. אם עד היום עשר המכות הזכירו לך את יציאת מצרים, מהיום את תזכרי אותן באופן קצת אחר. את סופרת, כמובן, את המכות, וכל טעות תגרור חזרה נוספת של המכה. שתי טעויות בסדרה, והסדרה מתחילה מהתחלה. תהנהני אם הבנת."
שרון הנידה את ראשה לאישור והחשש מפני הבאות הלך והתגבר. ראשון נבחר אחד הקרופים, הנפת יד,שריקה, והקרופ נחת על ישבנה של שרון תוך שהוא משאיר סימן אדום בולט, שרון צרחה וגופה נזרק קדימה אך החבלים עצרו אותה מליפול. לקח לה כמה שניות להתאושש ולהבין שהמעניש מחכה לספירה שלה. "אחת..." מלמלה והמכה הבאה נחתה מיד "שתיים...שלוש..." והן המשיכו לסמן את גופה בריבועים אדומים.
הכלי הבא היה שוט סינגל טייל ששרטט על גבה פסים אדומים, שריקה, הצלפה, זעקה וספירה זה היה הריטואל שחזר על עצמו. שוט הזנבות התרומם בכיוון ההפוך מלטה למעלה אל המפשעה ופגע בעוצמה בכוס של שרון. השדיים טופלו ע"י כבל הטלפון וסומנו בלולאות של כאב. היא טעתה מדי פעם בספירה וספגה הצלפות נוספות. כמעט כל חלק בגופה השתתף בסשן וקיבל סימנים משלו. כשהקיינים נכנסו לפעולה והכאבים היו כמעט בלתי נסבלים, היא החלה להרגיש פתאום תחושה של ריחוף. "זה כנראה הספייס המדובר," חשבה ורצתה להמשיך עם הריחוף הזה. ואז הגיעה הספירה "עשר..." בפעם העשירית וזה נגמר.
ההבנה שהיא עברה סשן קשוח שרדה אותו מלאה אותה בגאווה כשהיא עדיין מרחפת ואז התחילה הנחיתה למציאות והכאבים בכל גופה שבו לתודעתה. היא גנחה קלות וחיכתה לצעד הבא.
המעניש החל לשחרר אותה מן החבלים שתמכו בה והיא קרסה על הרצפה נושמת בכבדות. הוא השאיר עליה רק את האזיקים. "החלק הכואב הסתיים, ועמדת בו יפה," שמעה את קולו מעליה. "עכשיו הגיע הזמן לקצת הכרת תודה למי שהעניק לך את הסשן הזה."
על איזו הכרת תודה הוא מדבר? - תהתה שרון. והתשובה הגיעה לאחר שהות קצרה. "את תמצצי לי את הזין, ואם תעשי את זה כמו שצריך, ניפרד לשלום עד הסשן הבא. אם לא אהיה מרוצה, יכול להיות שעוד כמה הצלפות יעזרו לך להבין איך עושים זאת נכון." ואז הוסיף: " יהיה לך אתגר קטן, תצטרכי לשחרר לי את הזין ולמצוץ כשהידיים שלך נשארות כבולות מאחורי הגב. יש לך עוד שתי דקות לנוח ולחשוב איך לעמוד באתגר הזה."
שרון ניצלה את דקות המנוחה לשיפור התנוחה עם ידיה הכבולות. לאחר שעבר הזמן, המעניש סימן לה באצבעו להתחיל בביצוע. היא תמרנה בכבדות את עצמה לעמידה על הברכיים, התקרבה למפשעה של הגבר שעמד זקוף מולה, וניסתה להבין איך היא פותחת בשלב ראשון את החגורה עם האבזם. היא קירבה את פיה לאבזם וניסתה לפתוח אותו עם השיניים. זו התבררה כמשימה בלתי אפשרית. גם ניסיון למשוך את המכנסיים למטה בעזרת הפה ללא פתיחת האבזם עלה בתוהו. לרגע התייאשה וציפתה להצלפות העונש אבל אז הגיעה למסקנה שעליה להשתמש בידיה גם אם הן כבולות מאחורי גבה. היא התרוממה בכבדות על רגליה וכשהצליחה הסתובבה עם גבה אליו וגששה בידיה הכבולות אחר האבזם. פעולה פשוטה שהייתה לוקחת מספר שניות אם הייתה עומדת בידיים חופשיות ומבט לפנים, הייתה מסורבלת ולקחה יותר זמן במצבה הנוכחי, אך בסוף הצליחה לשחרר את אבזם החגורה, ולפתוח את הרוכסן. היא חשה את הזין שלו מזדקף למגע ידיה. היא משכה למטה, תוך כדי כפיפת הכרכיים, את המכנסיים ואת התחתונים שלו ואז נגעה סוף סוף בזין החשוף. לאט לאט היא הסתובבה עם הפנים קדימה ולטשה עיניים באיבר שהתנוסס מולה. הוא היה גדול, היא קלטה בזווית העין את מבטו של עומר - היה בו שמץ קנאה.
היא התכופפה שוב על הברכיים, נזהרת לא לאבד שיווי משקל. התמקמה מול הזין הזקוף ופערה את הפה כדי לאפשר לו כניסה חלקה. הזין היה גדול ועבה והיא חשה את פעימות הזיקפה. הלשון שלה עשתה בעדינות סיבוב על הכיפה ואח"כ החלה למצוץ בקצב שהלך והתגבר תוך שהיא נזהרת לשמור מרחק מהשיניים. באיזה שלב הוא תפס את שערותיה ומשך את ראשה לכיוונו. הזין חדר עמוק לגרונה והיא חשה תחושת מחנק, למרות זאת החזיקה מעמד ולא נרתעה. "ביצים" נשמעה הפקודה מעל לראשה. היא הוציאה את פיה מהאיבר ועברה ללקק ולמצוץ את הביצים. גם הן היו מלאות וכבדות ומילאו כמעט את כל חלל הפה. כך זה נמשך דקות ארוכות... זין... ביצים... הלסתות שלה כבר התחילו לכאוב מרוב מאמץ, אבל היא לא הייתה מוכנה להישבר. עברו כמה דקות נוספות והיא הרגישה שהוא עומד לגמור. הוא שלף את האיבר מפיה, תפס בשערה והרחיק את ראשה מעט לאחור. שרון עצמה את עיניה ותוך שניות ספורות חשה את מטחי הזרע החם והדביק על פניה.
המעניש בחן את מסיכת הפנים שיצר עבורה וכנראה היה מרוצה. הוא שחרר את השיער, הביא מפתח ושחרר גם את האזיקים מידיה. כשגהר מעליה שמעה אותו אומר בלחש: "היית לא רעה. אם גם את הסשן הבא תעברי כך, אולי תזכי שאזיין אותך." היא מתחה את ידיה בתחושת שחרור, נשכבה על הרצפה, וחיוך קטן נמתח על שפתיה. דרך השכבה הדביקה שכיסה את עיניה היא קלטה את הגבר הולך לכיוון דלת הכניסה, ואת עומר שקם ללחוץ את ידו ומגיש לו מעטפה עבה. הדלת נסגרה מאחוריו ודממה השתררה בחדר.
עומר חזר לשבת וסימן לה לבוא אליו. היא התקדמה בזחילה כרעה למרגלותיו והשעינה את ראשה על ברכיו. הוא חיבק אותה ונשק קלות על ראשה. דמעות עמדו בעיניה. זה היה האפטר קייר הטוב ביותר שקיבלה ממנו. והיא ידעה שמכאן והלאה, הדברים רק ילכו וישתפרו.
הוא היה קצת אובד עצות, וידע שאם לא ינקוט באיזו פעולה לעצור את המשבר, היא תעזוב אותו בסופו של דבר לטובת שולט אחר. לפתע נזכר במשהו, וחיוך החל להסתמן בזוויות הפה שלו.
לפני כמה שבועות כששוטט באחד הפורומים של השולטים, הוא נתקל בפוסט שסיפר על טיפוס שהכינוי שלו "המעניש," והוא מטפל תמורת תשלום בנשלטות לא ממושמעות שמאכזבות את השולטים שלהם. הוא מיהר לחזור הביתה אל המחשב ואכן מצא את הפוסט המדובר ולינק למייל של "המעניש". הוא כתב לו וסיפר על מה מדובר. לאחר כמה שעות הבהבה התשובה. "המעניש" מוכן לקחת את הפרוייקט – מדובר על סדנת חינוך הכוללת לפחות 3 סשנים בעלות של 1500 ₪ לסשן. עומר התלבט, כי הסכום היה קצת גבוה בשבילו, אבל כשחשב שוב על האפשרות שיאבד את שרון החליט להיענות. הוא אישר את העסקה, ולמחרת קיבל מייל נוסף המסביר את התהליך:
"הנשלטת תוזמן אליך הביתה. תשאיר אותה לבושה, תעמיד אותה בתנוחת עונש על הברכיים עם הפנים לקיר, ואז תסביר לה שלאור התנהגותה בזמן האחרון החלטת להביא מדריך שיחזיר אותה למוטב. ואז תתן לה את אפשרות הבחירה – להסכים להשתתף בסדנה או שאתה מנתק איתה את מערכת היחסים. כמעט 99% מהנשלטות שעומדות בפני הברירה הזאת מסכימות לעבור את הסדנה. לאחר שתקבל את הסכמתה, שלח לי הודעה ואגיע תוך חצי שעה.״
מספר ימים אחר-כך, שרון מקבלת הודעה מעומר, שעליה להתייצב אצלו למחרת בשעה 18:00. "כן אדוני," הייתה התשובה. היא הגיעה אליו למחרת ב-18:15. "איחרת," הוא פלט בזעם כבוש ושלח אותה אל הקיר. "על הברכיים, פנים אל הקיר, ידיים מאחורי הגב." שרון צייתה. עומר יצא למרפסת לעשן סיגריה וחזר אחרי רבע שעה. גרר כיסא משולחן האוכל והתיישב מאחוריה.
"את שומעת, שרון, בזמן האחרון יש לך קצת בעיות משמעת והגיע הזמן לטפל בזה. חשבתי בהתחלה להעניש אותך, אבל הגעתי למסקנה שדרושה פה התערבות של בעל מקצוע. הזמנתי לך סדרת חינוך של כמה סשנים ואני מאמין שהם יחזרו אותך לדרך הישר. את יכולה כמובן לסרב, אבל בכך תסתיים מערכת היחסים שלנו. יש לך 5 דקות לחשוב על זה ולתת לי תשובה."
עומר יצא שוב למרפסת. ההודעה שלו די הפתיעה את שרון. היא ידעה שהיו לה בעיות משמעת בזמן האחרון אבל היא בסה"כ רצתה ממנו יותר תשומת לב שיכעס עליה שיעניש אותה שיגרום לה להעריץ אתו כמו בהתחלה. להכניס גבר זר לתמונה? המחשבה הראשונה הייתה לסרב, ואולי זה הזמן למצוא שולט חדש. אבל במחשבה שנייה היא נזכרה בחוויות המדהימות שעברו יחד, ושהיא בעצם לא רוצה לאבד אותו. "אולי דווקא הגלגל השלישי שיכנס לעגלה שלנו יעשה את השינוי?" חשבה. "אולי נצליח להחזיר את מערכת היחסים שלנו למה שהייתה בהתחלה?"
עומר חזר וביקש תשובה. "אני מסכימה," ענתה. כיון שפניה היו מופנות אל הקיר, היא לא ראתה את החיוך על שפתיו ואת הזיק שניצת בעיניו. הוא שלף את מכשיר הטלפון ושלח הודעה: "היא מסכימה.״ "כבר מגיע," הופיעה התשובה תוך שניות. ״תישארי בתנוחה הזאת,״ הורה לשרון, התיישב על הספה והמתין.
לאחר כחצי שעה נשמע צלצול בדלת. עומר קם לפתוח. מולו עמד גבר בשנות הארבעים, מרשים מאד, גבוה, פנים קשוחות ועיניים כחולות חודרות. בידו אחז תיק נסיעות גדול. "נעים להכיר," הושיט יד ללחיצה. עומר לחץ את ידו והזמינו פנימה. "אתה מוזמן לצפות," אמר, תוך שהוא מצביע לכיוון הספה.
עומר התיישב, והמעניש ניגש אל שרון, שעדיין עמדה על הברכיים עם הפנים לקיר. הוא שלף מהכיס כיסוי עיניים מבד שחור, וכרך אותו במהודק סביב עיניה. ואז רכן אליה ולחש באוזנה: "נתבקשתי על ידי עומר לעזור לו להחזיר אותך למסלול של נשלטת ממושמעת וצייתנית. אנחנו נקיים מספר מפגשים לא ממש נעימים עבורך, אבל אני בטוח שהתוצאה תשמח את כולם.״
שרון נשארה דוממת, אך עומר שם לב שרעד קל עבר בגופה. "תקומי ותסתובבי אלי," פקד המעניש. הפקודה בוצעה. "תשלפי את אחד השדיים מהחולצה." שרון היססה רגע קל, אבל פתחה מספר כפתורים בחולצה, רופפה קצת את החזייה ושלפה את השד השמאלי. הוא היה גדול מהממוצע ועדיין שמר על זקיפות. המעניש שלח את ידו ולחץ בחוזקה את הפטמה החשופה. שרון זעקה מכאב. "אם את רוצה לשחרר את הלחץ, תתפשטי מהר ככל האפשר," אמר בקול שקט.
ההבנה מה הוא אומר חלחלה למוחה בין גלי הכאב ששלחה הפטמה לאותו מקום. היא החלה לפרום במהירות את כפתורי החולצה, שחררה את החזייה, הצליחה להיחלץ מהמכנסיים והתחתונים תוך כדי התפתלות וגניחות כאב. רק כשנותרה עירומה לחלוטין חוץ מכיסוי הבד על עיניה, הוא שחרר את הפטמה. שרון קרסה אל הרצפה כמעט באפיסת כוחות כשהיא נושמת בכבדות ועדיין חשה גלי כאב בחזה. "מהר על הרגליים, או שאת צריכה קצת עזרה?" שמעה אותו מעליה. כשהוא החליק את אצבעותיו על הפטמה הדואבת, היא הבינה את הרמז וזינקה על הרגליים.
"יש לך מנוף?" שאל המעניש את עומר.
"לצערי לא," ענה ותהה בליבו מי הם השולטים שמחזיקים מנוף בדירתם. הוא חשב שהציוד הזה נמצא רק בסטודיו מקצועי של בדס"מ או בבתי מלאכה שזקוקים לזה.
"אין דבר, אני אסתדר," השיב.
הוא ניגש אל התיק הגדול שהביא, שלף משם זוג אזיקי מתכת. שרון, שעדיין הייתה עם כיסוי העיניים, חשה אותו תופס את ידיה מאחורי הגב, ואת המגע הצונן של המתכת כשנעל את האזיקים על פרקי ידיה. הוא שלף מהתיק מוט מתכת הידראולי, הצמיד אותו למשקוף של חדר השינה והפעיל את המנגנון ההידראולי. המוט נצמד בחוזקה אל המשקוף. האביזר הבא שנשלף מהתיק היה חבל שיבארי צבעוני. שרון הובלה על ידו אל מתחת למוט, קצהו האחד של החבל נקשר אל השרשרת הקצרה שחיברה בין האזיקים, וקצהו השני הונף אל מעבר למוט המקובע.
בתנועה מהירה משך המעניש את החבל, ידיה הכבולות הונפו אל על וגופה נטה קדימה אל צורת ה"למד" המוכרת של הקשירה. את קצהו השני של החבל קשר אל אחת מרגלי השולחן. כעת הצטרף למאורע גם מוט פישוק. המעניש היכה בו קלות על החלק הפנימי של רגליה ושרון פישקה את רגליה ככל שאפשרה לה התנוחה בה הייתה קשורה. הקרסוליים נקשרו אל טבעות העור של המוט, ועל מנת שלא תאבד שיווי משקל, היא קובעה אל המוט העליון בעזרת חבל נוסף שנכרך בין הכתפיים. לסיום עיצוב המיצג של שרון, הוציא המעניש מהתיק שני אזיקונים שחורים והידק אותם לשדיה הגדולים שהתנודדו באוויר. עם ההידוק הם נמתחו והפכו נוקשים למגע. בתור טאצ' אחרון הוסיף שני מצבטיי פטמות עם פעמון.
הוא התרחק מעט על מנת להעריך את מלאכתו, ומהחיוך שלו ניכר שהיה מרוצה. "סיימנו את שלב העיצוב והדקורציה, עכשיו נעבור לארוחה עצמה," אמר לעומר, ולשרון לחש: "הכנתי לך תפריט טעימות מעניין.״
הוא ניגש שוב אל התיק וכמו מרי פופינס, שלף מתוכו אביזרים בזה אחר זה: שוטי זנבות, סינגל טייל, בול וויפ, קרופים, מחבט שטוח ומחבט עם חורים, רצועת עור עבה, ידית עם קבל טלפון ולסיום קיין מחיזרן וקיין מפלסטיק בצבע שחור. הוא סידר את כל האביזרים על השולחן.
עומר צפה בכל זה כשהוא משתאה. אביזרי הבדס"מ שהיו לו – נראו קצת עלובים מול האוסף הזה, הוא קנה איזה שוט זנבות משומש מאחד השולטים, מצא איזה קנה דק של במבוק באחד הטיולים שלו, ועוד כמה אלתורים מכלי בית – כף עץ ארוכה, אטבי כביסה וגליל חבלים שמצא באיזה ארון. גם הסשנים שהיו לו ולשרון לא הזכירו בגלל את מה שראה מולו. הסשן שלהם היה מתחיל בסדרת פקודות – "תתפשטי", "על הברכיים" "תזחלי על ארבע", "תלקקי את הנעליים/כפות הרגליים". היו גם עמידה מול הקיר עם ידיים על העורף, קפיצות במקום וריצה סביב החדר. מהקפיצות והריצה הוא נהנה מאד לראות את תנועת השדיים של שרון והרבה להשתמש בפקודות אלו. היו לפעמים גם עונשים פיזיים כמו הצלפות, אבל הן היו מעטות וקלות, באופן שכמעט לא השאיר סימנים. מהר מאד הם היו מגיעים לסקס – הורדה על הברכיים, חילוץ הזין שלו מן המכנסיים, מציצה ומשם למיטה. לפעמים היה קושר אותה ידיים ורגליים בפישוק לרגלי המיטה, אבל בדרך כלל זה נגמר בדוגי עם ספנקים לישבן ולירכיים. עכשיו עמד מולו מקצוען, משהו שעד היום ראה רק בסרטי הפורנו ומעולם לא חווה באופן חי.
כל אותו הזמן, בפינה אחרת של החדר, עמדה שרון בתנוחת הקשירה שנבנתה עבורה, לא רואה בגלל כיסוי העיניים אבל שומעת את הנחת החפצים על השולחן, היה לה קשה לדמיין מה מונח שם אבל הייתה לה תחושה שבקרוב הדברים האלו יפגשו את גופה. תמהיל של רגשות הציף אותה: סקרנות וריגוש לקראת סשן שכנראה לא חוותה מימיה, התחלפו בחשש, ואפילו פחד מפני הכאבים.
המעניש ניגש אליה, קרב את ראשו לראשה ואמר בקול שקט: "יש לנו היום בסשן עשרה כלים, וכל אחד מהם ילטף את גופך בעשר מכות. אם עד היום עשר המכות הזכירו לך את יציאת מצרים, מהיום את תזכרי אותן באופן קצת אחר. את סופרת, כמובן, את המכות, וכל טעות תגרור חזרה נוספת של המכה. שתי טעויות בסדרה, והסדרה מתחילה מהתחלה. תהנהני אם הבנת."
שרון הנידה את ראשה לאישור והחשש מפני הבאות הלך והתגבר. ראשון נבחר אחד הקרופים, הנפת יד,שריקה, והקרופ נחת על ישבנה של שרון תוך שהוא משאיר סימן אדום בולט, שרון צרחה וגופה נזרק קדימה אך החבלים עצרו אותה מליפול. לקח לה כמה שניות להתאושש ולהבין שהמעניש מחכה לספירה שלה. "אחת..." מלמלה והמכה הבאה נחתה מיד "שתיים...שלוש..." והן המשיכו לסמן את גופה בריבועים אדומים.
הכלי הבא היה שוט סינגל טייל ששרטט על גבה פסים אדומים, שריקה, הצלפה, זעקה וספירה זה היה הריטואל שחזר על עצמו. שוט הזנבות התרומם בכיוון ההפוך מלטה למעלה אל המפשעה ופגע בעוצמה בכוס של שרון. השדיים טופלו ע"י כבל הטלפון וסומנו בלולאות של כאב. היא טעתה מדי פעם בספירה וספגה הצלפות נוספות. כמעט כל חלק בגופה השתתף בסשן וקיבל סימנים משלו. כשהקיינים נכנסו לפעולה והכאבים היו כמעט בלתי נסבלים, היא החלה להרגיש פתאום תחושה של ריחוף. "זה כנראה הספייס המדובר," חשבה ורצתה להמשיך עם הריחוף הזה. ואז הגיעה הספירה "עשר..." בפעם העשירית וזה נגמר.
ההבנה שהיא עברה סשן קשוח שרדה אותו מלאה אותה בגאווה כשהיא עדיין מרחפת ואז התחילה הנחיתה למציאות והכאבים בכל גופה שבו לתודעתה. היא גנחה קלות וחיכתה לצעד הבא.
המעניש החל לשחרר אותה מן החבלים שתמכו בה והיא קרסה על הרצפה נושמת בכבדות. הוא השאיר עליה רק את האזיקים. "החלק הכואב הסתיים, ועמדת בו יפה," שמעה את קולו מעליה. "עכשיו הגיע הזמן לקצת הכרת תודה למי שהעניק לך את הסשן הזה."
על איזו הכרת תודה הוא מדבר? - תהתה שרון. והתשובה הגיעה לאחר שהות קצרה. "את תמצצי לי את הזין, ואם תעשי את זה כמו שצריך, ניפרד לשלום עד הסשן הבא. אם לא אהיה מרוצה, יכול להיות שעוד כמה הצלפות יעזרו לך להבין איך עושים זאת נכון." ואז הוסיף: " יהיה לך אתגר קטן, תצטרכי לשחרר לי את הזין ולמצוץ כשהידיים שלך נשארות כבולות מאחורי הגב. יש לך עוד שתי דקות לנוח ולחשוב איך לעמוד באתגר הזה."
שרון ניצלה את דקות המנוחה לשיפור התנוחה עם ידיה הכבולות. לאחר שעבר הזמן, המעניש סימן לה באצבעו להתחיל בביצוע. היא תמרנה בכבדות את עצמה לעמידה על הברכיים, התקרבה למפשעה של הגבר שעמד זקוף מולה, וניסתה להבין איך היא פותחת בשלב ראשון את החגורה עם האבזם. היא קירבה את פיה לאבזם וניסתה לפתוח אותו עם השיניים. זו התבררה כמשימה בלתי אפשרית. גם ניסיון למשוך את המכנסיים למטה בעזרת הפה ללא פתיחת האבזם עלה בתוהו. לרגע התייאשה וציפתה להצלפות העונש אבל אז הגיעה למסקנה שעליה להשתמש בידיה גם אם הן כבולות מאחורי גבה. היא התרוממה בכבדות על רגליה וכשהצליחה הסתובבה עם גבה אליו וגששה בידיה הכבולות אחר האבזם. פעולה פשוטה שהייתה לוקחת מספר שניות אם הייתה עומדת בידיים חופשיות ומבט לפנים, הייתה מסורבלת ולקחה יותר זמן במצבה הנוכחי, אך בסוף הצליחה לשחרר את אבזם החגורה, ולפתוח את הרוכסן. היא חשה את הזין שלו מזדקף למגע ידיה. היא משכה למטה, תוך כדי כפיפת הכרכיים, את המכנסיים ואת התחתונים שלו ואז נגעה סוף סוף בזין החשוף. לאט לאט היא הסתובבה עם הפנים קדימה ולטשה עיניים באיבר שהתנוסס מולה. הוא היה גדול, היא קלטה בזווית העין את מבטו של עומר - היה בו שמץ קנאה.
היא התכופפה שוב על הברכיים, נזהרת לא לאבד שיווי משקל. התמקמה מול הזין הזקוף ופערה את הפה כדי לאפשר לו כניסה חלקה. הזין היה גדול ועבה והיא חשה את פעימות הזיקפה. הלשון שלה עשתה בעדינות סיבוב על הכיפה ואח"כ החלה למצוץ בקצב שהלך והתגבר תוך שהיא נזהרת לשמור מרחק מהשיניים. באיזה שלב הוא תפס את שערותיה ומשך את ראשה לכיוונו. הזין חדר עמוק לגרונה והיא חשה תחושת מחנק, למרות זאת החזיקה מעמד ולא נרתעה. "ביצים" נשמעה הפקודה מעל לראשה. היא הוציאה את פיה מהאיבר ועברה ללקק ולמצוץ את הביצים. גם הן היו מלאות וכבדות ומילאו כמעט את כל חלל הפה. כך זה נמשך דקות ארוכות... זין... ביצים... הלסתות שלה כבר התחילו לכאוב מרוב מאמץ, אבל היא לא הייתה מוכנה להישבר. עברו כמה דקות נוספות והיא הרגישה שהוא עומד לגמור. הוא שלף את האיבר מפיה, תפס בשערה והרחיק את ראשה מעט לאחור. שרון עצמה את עיניה ותוך שניות ספורות חשה את מטחי הזרע החם והדביק על פניה.
המעניש בחן את מסיכת הפנים שיצר עבורה וכנראה היה מרוצה. הוא שחרר את השיער, הביא מפתח ושחרר גם את האזיקים מידיה. כשגהר מעליה שמעה אותו אומר בלחש: "היית לא רעה. אם גם את הסשן הבא תעברי כך, אולי תזכי שאזיין אותך." היא מתחה את ידיה בתחושת שחרור, נשכבה על הרצפה, וחיוך קטן נמתח על שפתיה. דרך השכבה הדביקה שכיסה את עיניה היא קלטה את הגבר הולך לכיוון דלת הכניסה, ואת עומר שקם ללחוץ את ידו ומגיש לו מעטפה עבה. הדלת נסגרה מאחוריו ודממה השתררה בחדר.
עומר חזר לשבת וסימן לה לבוא אליו. היא התקדמה בזחילה כרעה למרגלותיו והשעינה את ראשה על ברכיו. הוא חיבק אותה ונשק קלות על ראשה. דמעות עמדו בעיניה. זה היה האפטר קייר הטוב ביותר שקיבלה ממנו. והיא ידעה שמכאן והלאה, הדברים רק ילכו וישתפרו.
