שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפיזודה אפשרית 2 (מהצד הנשלט)

מאת being​(מתחלף){Queeny}     16 בספט 04 1278
היא דיברה הרבה על שליטה מנטלית.
האמת, לא מדבר אלי. אבל מכיוון שכרגע אני בתפקיד הסאב, ואני סקרן, אני מנסה.

חוץ מזה היא אומרת שהיא מאוד אוהבת את זה, ואני חושב שאם יהיה לה טוב, אז זה יעשה לי טוב (ואני מקווה שגם ההיפך), אז... מתחילים:

אחרי שיחה מתחבקת בטלפון, כשאני מוכן למשחק, היא אומרת לי: "אה, ותבוא בלי תחתונים," (כרגיל), "עם הג'ינס הכחול שאני אוהבת."

אני אוהב שהיא אומרת לי לבוא בלי תחתונים. אני מרגיש את הזקפה שלי המתחככת בג'ינס, אני מרגיש את השליטה שלה, עוד לפני שהיא עשתה או אמרה דבר.

נפגשים ברחוב, היא מחבקת אותי, אני מחזיר חיבוק.
היא עוצרת. "נתתי לך רשות לגעת בי? תוריד את הידיים שלך!"
אני מוריד.
באמצע הרחוב, היא מכוונת לי אותן אל מאחורי הגב.

היא חוזרת לחבק אותי, טיפה ממזמזת את הג'ינס, להרגיש את התחת שלי, נוגעת לרגע במקרה במפשעה. אני לא יכול להגיב. הידיים שלי קפואות מאחור.
כן, היא חשה שאני בלי תחתונים, אני חושב.

"תלך קצת מאחורי."
אני הולך רבע צעד מאחוריה, מנסה להתאים את הצעדים שלי לשלה -
רואה את צדודית הגב המדהים שלה (שהיא כל כך גאה בו).
משונה קצת.

"אה חמוד," היא אומרת לי באגב, "לא אמרתי לך: אחד מהחוקים זה שאתה לא מדבר בלי רשותי.
זה ברור?"
"כן, מלכתי."
"רשות זה אומר שהזרת שלי מורמת.
ברור?"
"הזרת למטה - אני שותק," אני משלים את דבריה
"יפה, חמוד."

היא הולכת, מובילה באצילותה. אני הולך בקצב שלה. מדי פעם היא מחבקת אותי, מתגרה, אבל לי אסור להגיב.
זה מעניין להיות במצב הזה, אני חושב, לא מגרה מינית כל כך אבל.. נראה איך הערב ימשיך.

אני מסתבך עם הרגליים, קשה ללכת בקצב שלה - אני משתדל שהיא לא תשים לב.

היא נכנסת לבית קפה, פוסעת בנחישות לאחד המקומות, אני אחריה.
היא יושבת, ומצביעה כאילו כבדרך אגב איפה לשבת.
אני מתיישב.
(וואי, בחיים לא הייתי כזה שפוט.)

"אה, חמודי,
שני כללים קטנים נוספים, שילוו אותך היום: אחד, תשב עם הרגלים קצת פתוחות, אסור לך לשבת בשיכול רגלים, רגל על רגל או משהו כזה."
היא תוקעת בי מבט, שאני מבין שכרגע אני עם הקרסול על הברך, אני מוריד מייד.

רגע שקט ארוך.
אני מבין היא לא היתה מרוצה מהתגובה האיטית שלי.

"וגם משהו עם הזרת והקמיצה הימניים שלך,"

ופה היא מוציאה פלסטר. "תן לי את יד ימין מתוק", אני נותן לה. היא מהדקת בפלסטר את הזרת והקמיצה שלי להיות כיחידה אחת.
וואו, אני חושב מה הקטע. בנוגע לכלל השיכול הרגלים אני נזכר ב"סיפורה של O" -אבל שותק.

היא כאילו קוראת את מחשבותי, ואומרת "כן, זה לקוח משם. הרעיון הוא שתתרגל להיות תמיד זמין בשבילי," היא צוחקת.
אני צוחק איתה.
אבל אחרי שנייה רגע תופס את עצמי שאנחנו במסעדה, ואני נבהל בנוגע למה זה אומר?

היא קולטת. "אל תדאג, אני לא אשתמש בך היום ולא אשלח לך ידיים, אבל שתתרגל להיות עם רגלים קצת פתוחות. אל תדאג מתוקי, זה יהפוך אצלך עוד טבע שני - אתה תאהב את זה.
והאצבעות זה רעיון שאתה נתת לי, באחד הסיפורים שלך - סתם כדי להזכיר לך כל הערב עד מחר בבוקר את השליטה שלי בך."
"מתוקי."
אני מחייך.
היא מחייכת גם - אבל זה חיוך אחר.

אוהב שולטות​(מתחלף)
אהבתי.
בעיקר את הסיום "חיוך אחר"... (מעלה מחשבות).
17/09/04 14:30
דריאון​(מתחלף)
כרית פח לעצמך צצצצ :-)
נתת לה רעיון ממה שכתבת ? אתה פשוט מעניש את העצמך ..חחחחח יופי של סיפור.
18/09/04 22:23