אפיזודה אפשרית 4 (מהצד הנשלט)

אנחנו חבוקים על הספה, צוחקים, כייף לנו.

אני מרגיש שאני בשל.

את הודפת אותי בעדינות לרצפה, לרגלייך.
אני שוכב פרקדן.
לרגע את יורדת אלי, יושבת לי על הבטן, מסתכלת לי בעיניים ושואלת, "אתה רוצה?"
אני אומר, "כן, מקסימה" (אני יודע שאת אוהבת שאני קורא לך כך).
את מחבקת אותי - וקמה לספה.

אני שוכב, בעיניים פקוחות
מחכה להוראה שלך, שמשתהה.

"תרים יד, תוריד."
"תרים רגל, תוריד."
זה קצת מצחיק אותי אבל אני מנסה להיות רציני, ללכת אתך בכל יכולתי ולא לפתור את הכל בצחוק. עכשיו אני בתפקיד הסאב, ואני לוקח את זה רחוק עד כמה שאני יכול.
"תוציא לשון, תשאיר בחוץ, תכניס."
"תסתובב על הבטן" - אני מסתובב.
(אחר כך את תגידי לי שכל ההוראות האלה היו בשביל להכניס אותי לשליטה.)

"תסתובב ותתחיל ללכת על ארבע, ישר, ימינה, ימינה..."
אני מתחיל ללכת על ארבע, בחדר. עושה כמה סיבובים איטיים, עובר ליד רגלייך, כמה פעמים.
מסתכל לארץ.

"תרים את הראש." אני מרים את הראש, מבט ארוך. את מסתכלת. את מצביעה על הרגל שלך, ואני מתקדם, בחשש,
חשש גדול,
פחד,
התלהבות,
התרגשות.
מתחיל ללקק לך את הרגל.
זה לא הפטיש שלי, אבל אני יודע שזה שלך, ובגלל זה אני יכול להינות מזה.

אני מתחיל ללקק לך את הרגל, אצבעות, כף רגל.
אני עולה טיפה לקרסול, אבל את מנענעת אותה בזלזול, ואני מבין את הרמז וחוזר לכף הרגל עצמה.

אני מרגיש את המבט שלך מלמעלה, את מסתכלת עלי במבט מתנשא.
אני מלקק, ומנסה להשביע את רצונך.
מוזר, פעם ראשונה בחיים שלי מלקק רגל בסיטואציה כזאת, אני חושב, ומנסה למתוח את הלשון רחוק יותר, ממקום עמוק יותר ומתוך כוונה, כדי שתרגישי אותי, כדי שתהיי מרוצה.

"אתה מושפל, אבל לא מספיק", את אומרת ספק לעצמך ספק לי.
"שים את כיסוי העיניים."
אני נלחץ.
"רק לחלק הזה. אל תדאג, חמודי," את אומרת.
אני נרגע, שם את כיסוי העיניים.
"עכשיו תתפשט. כשאתה על ארבע, אני רוצה לראות אותך יותר מושפל."

זה מוזר, מעולם עדיין עוד לא ראית אותי בעירום. עוד לא עשינו מין, עוד כלום…

אבל ידעתי שזה מה שיקרה, סיכמנו.

אני מתפשט, מנסה להוריד את הכל כשאני על ארבע.
חולצה, מכנסיים, (מזל שגם היום אני בלי תחתונים).
מתברר שזה לא קל, להוריד בגדים על ארבע. במיוחד המכנסיים מתקשים לרדת.
אני מרגיש נבוך.

עכשיו אני בעירום,
אני לא רואה כלום, אבל אני בעירום, ואני יודע שאת לבושה.

"עכשיו תלקק ותוריד את כיסוי העיניים, ושלא תעז להסתכל עלי."

אני מוריד את כיסוי העיניים ומתחיל ללקק לך את הרגליים.
זה לא מגרה אותי מינית ישירות,
זה מגרה אותי רגשית, ההשפלה שלי וההנאה שלך.

את משחקת קצת עם השוט על גופי העירום בזמן שאני מלקק.
זה מלחיץ אותי.
אני יודע שאת לא תצליפי בי (סיכמנו), אבל המגע שלו על הגוף שלי מרטיט, מרגש ומלחיץ.

את מתקשרת בטלפון.
מתחילה לדבר על הא ודה.
"כן," את אומרת, "הכל כרגיל, שום דבר מיוחד לא קורה. סתם יש לי פה איזה מושפל עירום שמלקק לי את הרגל, אבל סתם - כלום מרגש."
אני בולע את הרוק, ומנסה להנות מההשפלה הצורבת.

את ממשיכה עוד דקה שתיים להמשך השיחה, מדי פעם את מעבירה עלי את השוט, כבדרך אגב,
מסתיימת השיחה.

את מתמתחת, משועממת משהו.

"תלך על ארבע, פנים עמוק בשטיח."
אני הולך על ארבע בעירום.
התחת שלי למעלה, איבר המין שלי קטן עכשיו, הוא לא עומד.
רואים שאני מושפל
(אבל הנאה מתחילה להתגנב לתוכי).

שנינו מאוד נהנים מזה.
"עצור. עמוד."
"עצור. עמוד."
את משחקת אתי.

את קמה מישיבה לעמידה.
"עכשיו תעמוד בלי לזוז."

אני עומד בלי לזוז, את מתחילה לסרוק אותי. מכה קלות עם השוט שלך על השוקיים שלי ימין ושמאל, עושה לי סימן לפשק את הרגלים.
אני מפשק אותן.

"ידיים מאחורי העורף."
ועכשיו את מתחילה לסרוק אותי, מאחור, מהחזית, מהצד. נוגעת, מכניסה אצבע לפה, מוציאה, מכניסה. אני מתמסר, לרגע מתענג, ואת מוציאה מייד.
את מנקה את הרוק מהאצבע שלך על הפנים שלי.

את שוב מסתובבת סביבי. את מתחילה לבדוק אותי כמו שבודקים סחורה בשוק.
נוגעת בירך, מעבירה, נותנת מכה בתחת, צובטת בפטמה.
טיפ-טיפה כואב, אבל בעיקר משפיל.

משפיל שאת מסתובבת סביבי לבושה, מטופחת, ואני עירום.

את עומדת מאחוריי, אני מרגיש אותך. את מעבירה אצבעות על הגב שלי מלמעלה, למטה, למטה.
את מגיעה לתחת, לפי הטבעת. לא, את לא תכניסי אצבע, זה לא.
אבל העובדה שאני מפושק ואת עלולה לעשות את זה משפילה אותי ומרגשת כאחד.

את עומדת לפני. אני רועד מחשש ומהתרגשות.
מתבונן בעינייך.

"מבט למטה, לרגליים שלי. צריך לחנך אותך," את אומרת.
כן, נכון, אני מודה ביני לבין עצמי. שכחתי שאסור להסתכל עלייך, רק לרצפה.

"אוי, אתה מאוד לא מחונך, אבל נחנך אותך," את אומרת כשאת טופחת לי על הלחי בפטרונות.
אחרי זה מלטפת לי את הלחי - אני מתמסר, ושומע את קולך, "שלא תעיז לזוז."

מוזר להיות עירום, ללא רשות לזוז, כשאת לבושה.
את מכניסה לי את האצבע לפה, מוציאה, מכניסה, מוציאה, לאט, רך - אני מתמסר.
ואז את מוציאה בחדות, וצוחקת צחוק מרושע.
באופן אינסטינקטיבי אני מרים את הראש לראות מה קורה, אבל את מורידה לי אותו.
את מתחילה להוריד את האצבע למטה, לחזה, לפטמות, טיפה צובטת - זה כואב.
אני מתכוון למחות, אמרנו בלי כאב, אבל את מפסיקה.

את יורדת לבטן, למפשעה, מגיעה לאיבר המין שלי.
אני לא מגורה מינית, הוא לא עומד.
לחוץ, מרוגש, אבל לא מגורה מינית.
נראה שאת מרוצה מהענין.
זה משפיל, אבל כייף.

את מתחילה לשקול לי את הביצים, להרים את הזין,
אני מושפל מכל הסיטואציה.
"מענין," את מפליטה.

את מתיישבת, שוב על הכורסא. "בוא ותכרע לרגליי."

אני כורע עירום לרגליך, מחכה להוראות.
את שמה עלי את כיסוי העיניים.
עכשיו אני לא רואה כלום.

הזמן עובר,
ואני מחכה בציפיה בחושך.