סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בית ההבראה

מאת אבנר​(לא בעסק)     8 באוקטובר 2004
סוף סוף הגיע המחנך אל בית האבות
הם חיכו לו כבר חודשים
הזקנים עשו שטויות כל הזמן
והיה צריך שמישהו יבוא לעשות סדר

הוא נעמד במרכז המעגל
מסביבו ישבו שנים עשר זקנים
שהתנהגו בחוסר שליטה
ממש כמו ילדים

הוא שאל אותם
אתם רוצים סיפור
והם כולם השתתקו

שאלתי
רוצים סיפור

ורק נחמה התיישרה מולו
ומתוך הבהייה שלה
יצאה אנקה מהססת
ואחר כך בקול גבוה קראה
כן, תספר לנו

+ + +

טוב, אז הסיפור של היום הוא על איש אחד
שעבר פעם לפני הרבה הרבה שנים
בממלכה מוזרה שקראו לה הכלוב

הוא חיפש אהובה
הוא חיפש אהובה אחת
ולא סטוצים מזדמנים

אבל אף בחורה לא התיחסה אליו

וכל יום הוא חזר לשם
אבל אף בחורה לא התיחסה אליו

והוא כבר ממש התיאש
ולא האמין בעצמו
וחשב שאין לשום דבר משמעות

עד שיום אחד הוא החליט
להיכנס אל תוך האפלה
לשים את עצמו באור הזרקורים
כפות באזיקים
לבד בחושך
לבד בתוך הכלום

וברגע ההוא פתאום
ראתה אותו הגבירה האצילה מיכאלה

היא מצאה אותו בחושך
כמו שטיח של עופות בתוך כלוב של יונים
ואמרה לו
תעצור מיד איש מוזר
אני צריכה אותך עכשיו

הוא הסתובב אליה ולא האמין

כן, זו אני, אמרה היא
הגיע הזמן שניפגש מחדש

הם עברו סשן קצר ועניני
תחת זרקורים כחולים ומעצבנים

ובסופו החליטה הגבירה מיכאלה
ואמרה לו בתמציתיות
מעכשיו תהיה חייב להביא לי סיפור אחד כל יום
זה יהיה העונש שלך

הוא לא האמין למשמע אוזניו
מעכשיו יהיה צריך לספק למיכאלה סיפור אחד כל יום
הוא קיבל את העונש בהכנעה

+ + +

זהו
זה הסיפור של היום
אמר המחנך

פתאום נכנסה נחמה לדבריו ואמרה
ומאז הם חיים באושר ועושר, אה
על מי את חושב שאתה עובד
?

אני יודעת בדיוק
זאת הבת שלי מיכאלה

אני יודעת עליך הכול
זה היה בגלל הסטירה שנתת לה
זה היית אתה

המחנך ההמום מלמל לעצמו
כן
זה אתה, אמרה נחמה
כן, ענה לה המחנך


הוא קם על רגליו וצעד אל הדלת במהירות
בעוד הוא חושב לעצמו
זה לא בית אבות פה
זה בית הבראה

מעכשיו תצטרך להביא לנו כל יום
צעקה לעברו נחמה

היא המשיכה והסבירה לעצמה
ולכל שאר המוזרים במעגל

זה לא בית אבות פה
זה בית האמהות