טיפות של תקווה

את פוסעת על קצה חלומי,
מרעידה את שתיקות עולמי.
מסמנת לי נוף, בין גלים לבין חוף,
בשרב ובצל, מסתחרר לי ונופל
ונופל

מתחפר שם בחול החמים,
בין תקווה לטיפּות רחמים.
מתחנן לחסדך, שהולך ודועך,
את חולפת כמו צל, עם הלילה האפל
האפל

בלבי יש מיתר ניגונים,
את פורטת עליו בלי מלים.
בין תווי חרדתי, מסתתרת נישמתי,
בזריחות ובליל, כמו הרוח תיילל
תיילל

עוד נוגע בכאב התקווה,
לא יודע אם זו אהבה.
געגועיי מתפרצים, אל גלייך מתנפצים,
כמו הרוח במדבר, בא אלייך ונשבר
ונשבר.