שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדסמ

מאת infinite​(נשלטת)     28 במאי 2003
לא סשן. לא שוט.
לא אזיקים.
לא מסיכה.
לא מועדון דנג'ן.
לא סרט פורנו.
לא אהבה ולא כאוס ביזארי.
ללא תשוקה.
כך, סתם למעשה,
באמצע היום -
בדסמ.
על ריצפה קרה
בלטות עתיקות מנגנות בלדות חיים.
בין שולחנות וכסאות ברזל
כבולה אזיקים
על פניי מסיכה
מעלי שוט.
יש שמחדיר ויש שחונק.
אין לי אור בתוך הבאר
אין לי מילת ביטחון !
חושבת לעצמי - הכיצד ???
לא דיברנו, לא סיכמנו ? לא היה מעולם ?
זה ממשיך וממשיך,
חודר וחונק,
פאניקה,
מנסה להיזכר, אולי יש מילה שכזו,
אולי מחיים אחרים, חיים קודמים?
אך זה ממשיך וממשיך
כבר איבדתי יותר מידי
אדם.
דמעה..
מתערפלת..
צעקה..
ורק ההד שורד.
שומעים אותי??? אותי תי תי תי תי ....

כלובי
השורה האהובה עלי ביותר..
בשיר הזה היא "לא מועדון דנג'ן".. ;)
29 במאי 2003, 20:29
nina​(שולטת)
אותך
איך מוצא כל האומץ הזה מקום בדמותה של שפחה?
2 ביוני 2003, 22:53
creamy
אני ממש רועדת עכשיו
מפחד.פחד עמוק. את כל כך נוגעת בי. תודה.
4 בדצמ׳ 2003, 17:46
מאלף סוררות​(שולט)
כמו צמח בר
"הסיגר הזה קצת חזק לי מידי" אני חושב בזמן שמעלעל בתמונות ובמילים שלך. אל תפרסמי עוד. תשארי זוהרת בפסגת ההר (לא זהו לא האולימפוס). אני תוהה, האם לרגע "מעניין אם היא אוהבת יין? וורדים? איך היא תעבור ערב באופרה של מילאנו?" אח"כ מתעשת וחוזר לחושי. ואת גם כן חוזרת למידותייך. לא נפגשנו מעולם ועכשיו אנו כשני שחקנים משני צידי הבמה והאורות מתעממים ובקרוב סוף. ~מחשבות פיוטיות בהשראת יופי ערטילאי"
14 ביוני 2006, 15:38
strong man
..
אהבתי
16 ביולי 2014, 5:55