כיוון שעדיין לא נפתח כאן פורום לשירה בציבור (וכיוון שאני משועמם עד מוות) אני פוצח כאן בשירה אדירה של המנון חדש אותו נחבר יחדיו ויתכן ואף נמחיז אותו במופע האימים לרגל ראש השנה שכלובי מארגן בלא ידיעתו, חברים שירו איתי:

דלת המקלחת נפתחת, ידה מופיעה ומניחה כיסוי עיניים מעור על סל הכביסה "כשתסיים, שים את זה, רד על ארבע וקרא לי" הדלת נסגרת. רעד קל חולף בכל גופי. מביט בעצמי במראה. פתאום העיניים נראות ירוקות מתמיד, השיער הפרוע מהמקלחת, גבוה, נחוש, מה גורם לך לעשות את זה? למה?