איכשהו הגעתי לתמונה של ה"מלכה" הזאת (נראית יותר כמו אילוסטרציה) והחלטתי להביא אלייכם כדי שתהנו. מישהו שם קרה לה "קים" (אבל אפשר לקרוא לה גם ניקול באותה מידה אני מניח). אמנם המימיקות המוגזמות, אבל אני חושב שיש לה את זה בכל זאת. תסכימו איתי?

כשהנשים כותבות כאן (רובן, לא כולן), התיאורים עמוקים (תרתי משמע), סוערים, מנוסחים ומלאי אמוציות. כשעבד מנסה להחזיר "קונטרה" למלכה שלו, זה נשמע בדרך כלל כמו זיוף של כלי מיתר שבור. למה זה צריך להיות ככה? אם אתה עבד אתה צריך להיות גם מנוון מבחינת יכולת רטורית?