היא שמעה את צעדיו מתרחקים, ורצתה לצעוק אחריו, לאן אתה הולך? אל תשאיר אותי כאן כך. חזור. היא חשה אבודה, חסרת אונים, ועייפה. מוזיקה חרישית בקעה מאחת הפינות, ממלאת את חלל החדר השקט. היא הניחה למוזיקה, למלא אותה, להרגיע אותה. היה מקצב ג'זי עדין, ושקט, שכמו הלם במקצב אחד עם ליבה.

היא שכבה שם בעיניים עצומות, ראשה פועם, עפעפייה כבדים, כשלבסוף פקחה אותן, לא הייתה כבר בטוחה בכך. החדר היה עטוף באפילה סמיכה. היא ניסתה להתרומם, אך הצליחה רק לשמוע קרקוש מתכתי. ידייה ורגליה היו נתונים באזיקים, והתחושה הסוגרת על צווארה היה מן הסתם בשל קולר מתכתי אף הוא.

"בוקר טוב אדוני" "בוקר אור שפחתי, תוכלי לעבור במכולת? דרושה לי ריבה אדומה, מספיקה צנצנת קטנה את יודעת, מאילו האדומות זרחניות. שימי לב שכשאת הופכת את הצנצנת הריבה לא זזה לשום מקום."

מצרכים: הרבה סבלנות מצלמה אחת 2 פלשים סוללות נטענות חבל עשוי HEMP (כן כן מאותה משפחה של הקנאביס) קוטר 8 מ"מ אורך 12'